זה לא אסור אבל, לא דיברתי על דברים אסורים
דיברנו על ה'חד קרן' , הוא לא אסור, בעייתי מעט. אולי?
השואלת שאלה שאלה עניינית לא תלמודית וכאלו. אז לא רוצה להיסחף לכל מיני מקומות.
אבל באופן כללי כשאני מסתכלת על ביגוד או חפץ שהגויים מחשיבים אותו בעיניהם אני מנסה לדמיין את עצמי- בדור המדבר. ועמלק הגיע להילחם עם עמי והרג את הדוד ואת האבא שלי ואת אחד האחים שלי. האבל, האבדן, הצער שאין לו סוף.
ובעוד אני יושבת אבלה-
יבוא עמלקי אחד וימכור לי את החולצה שהוא תפר. זה העמלקי שקירר את האמבטיה הרותחת מדברי רש'י ולכן אומות העולם לא מפחדים מהעם שלי יותר.
ממנו אני לא רוצה לקנות חולצה. אבל רק הוא מוכר חולצות. מה אעשה? לפחות אקנה משהו שהכי רחוק ממנו. אם הוא אוהב מאוד משהו אני אקנה משהו שהוא לא אוהב. צנוע למשל. אן אם הוא אוהב לבבות אני אקנה מרובעים כדי להרחיק אותו מליבי. אני כועסת עליו. שונאת אותו. לא רוצה להיות חלק ממנו.
וזנו עוד לפני הבקשה שה' ביקש מאיתנו בכניסתינו לארץ- לא תלכו בחוקות הגויים..
ואם יש כאן מישהי שמרגישה אחרת? זכותה המלאה!
אני לא אמנע ממנה לקנות איזה בגד שתרצה.