חוברות סיפורי החג

[צדיק סופית]

הנה חלף לו חג הסוכות, בו מילאנו כרסנו בחומרי קריאה לרוב.
הבה נשוחח על עיתוני החגים (עוד בטרם תבוא אלינו ביקורתו של המבקר), בעיקר אודות חוברות הסיפורים שהוציא כל עיתון.
גילוי נאות: אני הקטן פרסמתי שני סיפורים, האחד ב'המודיע' (חתן דמים) ורעהו ב'בקהילה' (מעשה בתכריך).
אז קדימה, ספרו ממה נהניתם, ממה לא, ועוד ועוד...

למשל, שמתי לב לפרסומת "מוסווית" לחברת ביטוח - שלא אזכיר את שמה - שהופיעה כסיפור בשלושה עיתונים (ממה שראיתי בינתיים): המודיע, משפחה, בקהילה.
עוד הבחנתי כי בחוברת הסיפורים של 'משפחה', בעמוד הגב, הופיע טקסט שנכתב על ידי העורכת הקודמת ע"ה, וכל הקונספט היה בנוי על תוכן דבריה, "רגעים של קרבת אלוקים" וכו'.

 

[גילת ורנן]

עיתון משפחה חוברת רגעים אהבתי מאד את הסיפור של הסופרת יהודית פריינד.

 

[mirier]

חוברת הסיפורים של משפחה היתה פחות מוצלחת משציפיתי.
הסיפור של יהודית פריינד היה מעולה.
בחוברת של יתד היו יותר סיפורים מוצלחים, לטעמי.

 

[חינדלה]

למשל, שמתי לב לפרסומת "מוסווית" לחברת ביטוח - שלא אזכיר את שמה - שהופיעה כסיפור בשלושה עיתונים (ממה שראיתי בינתיים): המודיע, משפחה, בקהילה.
.

התכוונת לאורית הראל?? כי אם כן אז גם בסיפורים של יתד היתה פרסומת לחברת הביטוח...

 

[מרשמלו]

למשל, שמתי לב לפרסומת "מוסווית" לחברת ביטוח - שלא אזכיר את שמה - שהופיעה כסיפור בשלושה עיתונים (ממה שראיתי בינתיים): המודיע, משפחה, בקהילה.

וגם ב"יתד"...
(מה זה הדבר הזה??? סטייל חדש?...)

 

[צדיק סופית]

התכוונת לאורית הראל?? כי אם כן אז גם בסיפורים של יתד היתה פרסומת לחברת הביטוח...

בעיתונים שהזכרתי הכותבת הייתה רחל גיל. 'יתד' עדיין לא קראתי.
המעניין הוא שזה התאים לקונספט של כולם...
כנראה אנו חוזים בעידן חדש של יח"צ.

 

[sara100]

עיתון משפחה חוברת רגעים אהבתי מאד את הסיפור של הסופרת יהודית פריינד.

מה היא כתבה?
על גלגל החיים?
אהבתי את גלגל החיים, ואת הסיפור עם המנהל והרשימה שלו. והיה עוד שאהבתי, לא מצליחה להזכר.

 

[שבולת]

גילוי נאות: אני הקטן פרסמתי שני סיפורים, האחד ב'המודיע' (חתן דמים) ורעהו ב'בקהילה' (מעשה בתכריך).

סיפורים יפים. נהנתי מאד. תודה!

 

[שבולת]

גילוי נאות: אני הקטן פרסמתי שני סיפורים, האחד ב'המודיע' (חתן דמים) ורעהו ב'בקהילה' (מעשה בתכריך).

סיפורים יפים. נהנתי מאד. תודה!

 

[מרשמלו]

בעיתונים שהזכרתי הכותבת הייתה רחל גיל. 'יתד' עדיין לא קראתי.
המעניין הוא שזה התאים לקונספט של כולם...
כנראה אנו חוזים בעידן חדש של יח"צ.

כולם קיבלו את הגרעין מחברת הביטוח הראל!!!
זה אולי מה שנקרא "סיפור שיווקי"...

 

[צדיק סופית]

התכוונת לאורית הראל?? כי אם כן אז גם בסיפורים של יתד היתה פרסומת לחברת הביטוח...

אני מכה על מצחי עכשיו.
איך לא הבנתי את הרמיזה?!
חברת הביטוח אורית הראל...

 

[אביגיל]

הפרסומת הייתה שקופה מדי,

 

[מרשמלו]

אם היה מתפרסם סיפור אחד, ניחא...
עכשיו, שכולם עם אותו רעיון, זה כבר קצת מבייש!
הסופרות ככל הנראה (בדוק אצל אחת מהן) לא ידעו על החגיגה המצפה להן...

 

[בקליינע]

הסיפור של מוישה גוטמן במוסף של 'יתד נאמן'
היה מיוחד!

 

[רחל1]

אשמח לקבל חוברות סיפורים מיותרות ('קרואות') בירושלים...

 

[i am]

המוסף של יתד נאמן היה ברובו ממש יפה.
התחלתי לקרוא את של המודיע, אחרי שנקרא נחווה דעה...
אהבתי במיוחד את הסיפור של מיה קינן.

 

[סימה שלי]

יש מצב לקבל חוברות סיפורים מיותרות בבני ברק?
עדיפות באזור רמת אהרן.

 

[קדיתא]

קראתי ב'בקהילה' את הסיפור על חברת הביטוח הראל. לא ייאמן שהאשפה הזאת נקראת עיתונות.

 

[אספרה]

גם במוסף של המבשר היה סיפור של הראל.

רחמי על הסופרת, אחת הטובות בעיני, שהיתה צריכה לחתום את שמה על עלילה חסרת פשר וצורה.

מקווה שהעיתונים מספיק בוגרים ולא יהרסו סופית את הסיפורת החרדית.

 

[שבולת]

גם במוסף של המבשר היה סיפור של הראל.

רחמי על הסופרת, אחת הטובות בעיני, שהיתה צריכה לחתום את שמה על עלילה חסרת פשר וצורה.

מקווה שהעיתונים מספיק בוגרים ולא יהרסו סופית את הסיפורת החרדית.

איזה סיפור? כלומר מה עיקר העלילה?
(פשוט לא מצליחה להזכר)