רק השבת הגעתי לקריאת חלק מתוך חוברת הסיפורים של המודיע
וחייבת לציין שהופתעתי לטובה
היו השנה כמה וכמה סיפורים טובים בגיליון
תחילה לסיפורו של פותח האשכול, כבר מכירים את סגנונו המושחז מקטעים וסיפורים פה ושם, אך הפעם התעלה מעל עצמו עם משחק משעשע במילים והמצאת ז'אנר ספרותי חדש של משחקי מילים, מליצות וביטויים בכמה משמעויות, משחקי המעבר בין הזמנים גם כן תרמו להרגשה שמדובר כאן ביצירה ולאו דווקא סיפור (נוטשת את הדימויים...)
סיפור נוסף שתפס את תשומת ליבי ביותר הוא סיפורה של ח. נר -
היא הביאה סיפור שיושב על קטע הסטורי מוכר, שילבה עלילה נפלאה עם דמויות מלאות צבע, וריכזה את הכל לכדי יצירה ספרותית שההסטוריה והכתיבה הטובה מונחים בה זה לצד זה ואין אחד נוגע בחברו...
סיפורים נוספים שתפסו אותי הם סיפורם של מ. גוטמן וח. אבן קיסר עם מסרים מעניינים שלא מופיעים ברשימת המסרים המסורים לנו כבר בכל סיפור חג
לגבי סיפורי הפרסומת, הייתי סולחת להם אם לפחות היו כתובים בצורה מענינת, עם סיומת נורמלית...