שיתוף חווית המשתמש שלי #3 |הפעם ממש מיועד למעצבים גרפיים | אז למי שפספס...

הירשם עכשיו!

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 231
    • מ
    שיתוף עיצוב מודעה לערב חשיפההההה
  • מרים חסון //
    • יכול להיות שכבר קראתם את שיתוף שלי על הוויזואל הראשוני של המודעה. אם לא כדאי לכם לקפוץ ולהכיר קצת מהיכולות של ננו בננה.. https://www.prog.co.il/threads/ננו-בננה-פרו-החדש-והמטורף-שיתוף-תהליך.1103411/#post-15776205
    הרגשתי שהמסר קצת חסר ואולי גם לא ברור. מודה, הסתבכתי גם להכניס את הוויזואל למודעה מרשימה כמו שדמיינתי לעצמי...
    רגע, קצת רקע.. המודעה הינה לערב חשיפה בבית ספר קירוב לבנים. הבית ספר ברמה לימודית גבוהה מאד. וככה בעצם יש להם יתרון על בתי ספר חילוניים באזור. וככה מכניסים להם יידשקייט מהדלת האחורית (מה שנקרא כפיה דתית:)) ועכשיו ברצינות. הרבה מההורים מגיעים גם בגלל המסורת.

    המודעות שעשיתי שנה שעברה: (כן אני יודעת שאחת נדירה והשניה לא משהו. אבל בסוף מי שמחליט זה הלקוח)

    1765203751814.png
    1765203792034.png
    אז השנה פניתי לקופירייטרית המדהימה אפרת שיבר (וזה הטלפון לה, בטוח שתרצו 0556721514)
    ועם שיתוף פעולה מדהים, היא יצרה לי קופי מנצח.
    עכשיו, איך מעצבים את זה?
    יצרתי מליון תמונות בפריפיק, אבל לא ממש אהבתי את התוצאה. (נטפרי החליט עכשיו לחסום חצי מהתמונות, ולכן אין לי צילום מסך של המליון תמונות שיצרתי, לא נורא תאלצו להאמין לי...)
    עד שנוצרה תמונה שבהחלט אהבתי את הכיוון שלה.
    1765201577383.png
    אהבתי את הכיוון, אבל ידעתי שאם אני שמה כזה דבר ארכאי במודעה ,כולם יברחו. שאלתי את גיפיטי איזה סגנונות אפשר לכתוב לפריפיק, שיחקתי קצת וואלה! אהבתי מאד את אחת התוצאות.
    1765201753911.png
    תודו שזה מגניב, עכשיו העליתי את הצבעים של בית הספר וביקשתי שיעשה לי את אותה תמונה, עם הצבעים שהעליתי.
    1765203885253.png
    תעיפו מבט על הפרומפט, תראו כמה הוא קצר... העליתי שתי תמונות, את הקודמת ואת הצבעים, תראו איזה יופי, מכאן הכל היה פשוט. ברגע שהיה את הוויזואל ואת הקופי. תוך 3 שעות קמה ועמדה לה מודעה לתפארת מדינת ישראל.
    1765203948910.png
    שלחתי להגהה לאפרת וללקוח ו...לעצמי!! איך עושים הגהה לבד? אז הנה טיפ קטן. עזבו את המחשב ואת הבית. צאו לסידורים ל10 דקות ותסתכלו שוב. לי למשל (וגם ללקוח) היה מדי עמוס למטה, וגם אפרת מצאה כמה שיפורים...
    1765204123760.png
    וזהו!!! ישבתי, תיקנתי סידרת, העליתי, הורדתי. הוספתי ו... סיימתי!!!!!!!!!!!! מה אומרים על המודעה המתוקנת והמתוקונת שלי?
    1765204197746.png
    מחכה להמון מחמאות (לפחות בהתאם לכמויות התמונות שיצרתי...)
    ואם סתם ככה משעמם לכם ובא לכם לראות מטאורים, מוזמנים לאתר היפיוף שלי. יש קישור במודעה.... metaor.co.il
    1765201577383.png
    1765201753911.png
    1765202171043.png
    1765202281868.png
    ועוד 9 נוספים
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: משה דהן, hershy sh, סטודיו נופך ועוד 12 משתמשים15 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מרים חסון
    תודה!!! אני אעבור על זה!
  • 357
    • א
    שיתוף תהליך שנים שאני יושבת מולך ורק בוכה
  • אסתיאר //
    • בס"ד

    אני לא יודעת איך זה קורה, אבל כל פעם שאני מחליטה ואומרת לעצמי:
    "היום – אני הולכת להתבודד. לספר לו הכול. לדבר איתו באמת…"
    זה מגיע. אני מגיעה.
    אבל... כלום.
    משהו חסום.
    שלט של "אין כניסה" תלוי שם, ואני עומדת מבחוץ. משותקת. מאוכזבת. בוכה.

    ושוב אני רואה אותם – את האנשים שמדברים איתו בפשטות.
    הם משתפים, מספרים, שופכים לב.
    ואני? הלב שלי יוצא.
    אני מבטיחה לעצמי: "הפעם אני אעשה את זה גם".
    ושוב – זה מגיע.
    ושוב – כלום לא מגיע.
    לא בא. לא נפתח.

    אני יוצאת מהשיחה מתוסכלת, שבורת לב.
    ולא רוצה לדבר יותר.
    למה אני כל כך חסומה?
    למה כולם יודעים לדבר איתו כל כך טוב, להגיד לו הכול,
    ואני רק בוכה מולו כשכואב –
    ולא מצליחה כמעט להוציא הגה מהפה?

    למה, אבא? למה?

    שנים שאני יושבת מולך ובוכה.
    שנים שאני מדברת איתך –
    אבל הכול בדממה. בזעקה פנימית. בלי קול.

    ושוב אני פוגשת אותם –
    אלה שמספרים איך הם אומרים לך דברים כל כך פשוטים וקרובים:
    "אבא, זאת חדוה, אתה שומע?
    עבר עליי יום לא קל…
    הילדים אמנם מתוקים, אבל הרגשתי שפשוט נגמר לי הכוח…"

    ואני שומעת אותם ושואלת את עצמי:
    מה יש להם שאין לי?
    למה זה יוצא להם כל כך טבעי, ולי זה כל כך חסום?

    אני מחפשת תשובות.
    ולא יודעת מה לענות.
    אולי אני פשוט לא רוצה מספיק, כמו שאמא אמרה לי כל החיים?
    שאני לא מתאמצת באמת?
    אז אני מבטיחה לעצמי: היום אתחיל שוב. אתאמץ מחדש.

    אבל שוב…
    הכאב הזה.
    אבא, למה זה חסום לי מולך?
    למה אני כבר שלוש שנים לא מצליחה באמת להתבודד?
    למה אני לא מצליחה פשוט לדבר איתך?
    לספר מה עובר עליי?
    למה זה נגמר בבכי – בלי מילים?

    וברגע קטן של אור –
    הארת לי משהו, אבא.

    שאלת אותי פתאום בלב:
    "האם אי פעם ידעת לספר?"
    "האם מישהו אי פעם באמת שאל?"

    כשהגעת מהגן בוכיה, אחרי שהגננת העמידה אותך בפינה סתם כך –
    מישהו שאל מה קרה?
    שאלו, בלשון חסרת סבלנות לשמוע את הבכי הצורמני...


    כשבכיתה ה', הסתובבת שעות ברחוב, מחפשת קשר,
    מישהו שאל אותך, קצת יותר מהשאלה, איך עבר עליך היום?
    לא ממש.

    כשכבר היית נערה, אחרי יום קשה של מבחנים,
    מישהו חיכה לך בבית ושאל – "איך היה המבחן באמת, לא רק לצאת ידי חובה?"
    לא.

    אז מה הפלא, ילדה שלי, שאת לא יודעת לדבר עכשיו?
    שאת לא מכירה את השפה הזאת של שיתוף?
    של ביטוי רגשות?

    הימים עברו, השנים חלפו, והלב נסגר.
    רגשות? שיתוף? הקשבה?
    מי לימד אותך איך עושים את זה?

    אז איך תוכלי לדעת לדבר איתי –
    כשאף פעם לא לימדו אותך איך לדבר בכלל?

    אני לא יודעת איך משתפים.
    אני לא מכירה את זה.
    אני לא יודעת מה אומרים.

    אבל אבא שלי, אני רוצה.
    כל כך רוצה.

    רוצה לבוא אליך כל יום, שעה ביום.
    רוצה לשבת איתך.
    רוצה להיות קרובה.

    אבל הדלת סגורה.
    אני עומדת מול שער נעול, רוצה להיכנס – ולא יודעת איך.

    רוצה לספר לך הכול כמו כולם,
    לא רק לבכות.
    לספר לך שכואב לי.
    לספר שאני – בסך הכול ילדה קטנה שלך,
    שמסתובבת עם כאב וגעגוע,
    ורק רוצה יד חמה, חיבוק, קרבה.

    רוצה לשתף אותך באמת,
    להרגיש אותך איתי.
    לשבת איתך, אבא,
    ולא לרצות שהזמן ייגמר.

    אבל אבא…
    הדלת נעולה.
    משהו סגר לי אותה מבפנים.

    אבא, חדש אותי.
    תן לי להתחיל מחדש.
    תן לי להחזיר את הימים שהיו חשוכים – אל האור שלך.
    תחזיר אותי אל הקדושה, אליך.

    תן לי לדעת את הדרך.
    לגלות את השביל.
    אני כל כך רוצה, אבא.
    מתחננת:
    תן לי לפגוש אותך מחדש.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: חיה_chaya, שולי איטח, אבק קוסמי ועוד 48 משתמשים51 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אסתיאר
    כן. זה טעות , לא יכולתי לתקן אחר כך.
    הצטרפות לקהילת מעצבי כריכות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה