חוו"ד|קומיקס "חדש ישן ומעורר עניין"...

[פופקו]

אז ככה בהיותי ילד, אחי הצעיר ואנוכי אהבנו נורא קומיקס (כמו כולם) ,ומכיוון שאחרי "רחמים" אף אחד לא החליף אותו כראוי, והקומיקס של היום, ברובו לפחות, בנוי מפרקים של שיעמום, מכיוון שהרבה מהחבר'ה לא עברו את "טינטין" וכיו"ב, בקיצור, ביקשנו מאבא שלי שהוא אברך יקר ומיוחד ,שיצייר לנו קומיקס, (דבר שאותו אהב לעשות לפני החזרה...), וככה כל ערב צייר לנו פרק אחד, אשר השתרע בזמנו על כמה חודשים של "סיפור עם אבא".
לפני חודש אחי הקטן, 13, (שאז עוד לא נולד) סרק את המחברת הישנה ועיצב אותה לקריאה חדשה ויפה - ואני מגיש את אחד הסיפורים לפניכם, ומקווה שתאהבו אותו...

לצערי אני מחכה ליום הזה שיביאו לעיתונים אנשי קומיקס שלא רק יודעים לצייר אלא גם לספר סצנה שלמה בכל תמונה...

נ.ב. כמובן שיש טובים, אך לעניות דעתי הם מעט מידי...


נו... אז מה אתם אומרים?


-----------------
כמובן שיש זכויות יוצרים ואסור להשתמש עם זה למטרות מסחריות או שאינם כאלו.

 

[אלינור]

לא קראתי לעומק אבל הציורים ממש טובים!

 

[trew]

אוי כיף לכם
אתם לא יכולים להגיד לו שעכשיו גדלתם ואתם רוצים גם צביעה?

 

[פיסטוק]

לא קראתי הכל עדיין, אבל זה מזכיר לי את זרקור....
היו ימים...

 

[yoyoBL]

אהבתי!

 

[contrast]

יש היום עדיין את העיתון זרקור?
ואולי למישהו יש קומיקס/ציורים של רחמים להעלות?
שמעתי שמדברים על ציוריו בנוסטלגיה אגדית, ואני מסוקרנת לראות על איזה ציורים מדובר,
שכבר לא רואים היום...
בדיוק זה מה שהתלונן לי זה שהזכיר את רחמים בערגה:
"היום כמעט ואין ציירים שיודעים לצייר פרק בכל קוביה,
אלא היום, כל קוביה הסיפור מתקדם במילימטר,
לדוגמא: השועל התקרב לאיש הגוסס, ובתמונה הבאה: מתקרב עוד קצת, ובתמונה הבאה עוד קצת, ובתממונה הבאה הוא כבר ממש קרוב, וכמעט תפס בו...
וזהו להשבוע,
המשך בפרק הבא!"

 

[contrast]

הקומיקס אכן חמוד.
מישהו מוכשר ביצע אותו.

 

[פופקו]

יש היום עדיין את העיתון זרקור?
ואולי למישהו יש קומיקס/ציורים של רחמים להעלות?
שמעתי שמדברים על ציוריו בנוסטלגיה אגדית, ואני מסוקרנת לראות על איזה ציורים מדובר,
שכבר לא רואים היום...
בדיוק זה מה שהתלונן לי זה שהזכיר את רחמים בערגה:
"היום כמעט ואין ציירים שיודעים לצייר פרק בכל קוביה,
אלא היום, כל קוביה הסיפור מתקדם במילימטר,
לדוגמא: השועל התקרב לאיש הגוסס, ובתמונה הבאה: מתקרב עוד קצת, ובתמונה הבאה עוד קצת, ובתממונה הבאה הוא כבר ממש קרוב, וכמעט תפס בו...
וזהו להשבוע,
המשך בפרק הבא!"

רחמים, שייך לדור שלמדו את זה באסכולה חיצונית, ומשום כך זה משופשף וטוב כל כך...
גם יוני וגם רחמים בפגישה איתם בביתו של אבי במהלך השנים, שמחו לראות ציורים טובים...

היום פשוט לוקחים סיפור מאמצע העיתון והופכים אותו למצוייר, חסר אקשן, סתם סיפור נחמד ומרגש שלא קשור להכניס אותו לקומיקס...

הלוואי שמישהו יתפוס יוזמה בעיתון, והלוואי שזה יהיה בזרקור...

 

[daniella f]

הציורים טובים מאוד, יש הרבה "זוויות צילום" שונות ותנועה נכונה בדמויות.

סתם מעניין אותי למה ציינת שהוא אהב לצייר דווקא לפני החזרה בתשובה, האם החזרה גרמה לזה שהוא פחות השקיע בכישרון שלו?

 

[פופקו]

הציורים טובים מאוד, יש הרבה "זוויות צילום" שונות ותנועה נכונה בדמויות.

סתם מעניין אותי למה ציינת שהוא אהב לצייר דווקא לפני החזרה בתשובה, האם החזרה גרמה לזה שהוא פחות השקיע בכישרון שלו?

ברור, אבא שלי אברך רציני לומד מבוקר עד לילה, מתי הוא יצייר?

רק לנו עם ה"לב זהב" שלו כל לילה אחרי ה" 5 דקות אורחות צדיקים", הוא צייר, וככה זה נוצר, ואני מקווה שייקחו ציורים שלו לזרקור או שיבקשו שיצייר, כי לדעתי זה מעניין ועם הרבה יר"ש בין המילים...

נראה כבר...

 

[שירי כהן]

פששש... איזה כשרון!
אמנם הפריע לי שריבועים רבים מתוארים באמצעות מלל (במלבן בחלק העליון) ולא פשוט התרחשות, אך ללא ספק הציורים מלאי אקשן כראוי לקומיקס איכותי. (:

"היום כמעט ואין ציירים שיודעים לצייר פרק בכל קוביה,

הרשי לי לחלוק עליך,
הדבר הגרוע בעיני בהרבה סיפורי קומיקס היום,
הוא בדיוק זה - שמציירים פרק בכל קוביה!
נדמה לאנשים שכתיבת קומיקס היא דבר קל מאין כמוהו, בזמן שזה דורש מיומנות ומקצועיות רבה וממוקדת, שונה מכתיבת סיפור בעלמא.
וכך נראה סטריפ גרוע בעיני:
1.(התמונה - לצייר בלגן של מלא אנשים וניידות משטרה, המחבל חוטף את מוישי וגורר אותו לכיוון היציאה) שוטר א' - בלהבלהבלהבלהבלה [-מלל ארווווווווווווווווווך ובלתי נגמר] שוטר ב'... שוטר ג'... ילד אחד....
2. (התמונה - כולם מתנפלים על החוטף ותופסים אותו, מוישי בורח לאבא שלו שפורס לקראתו ידיים וכל הילדים מסביב שמחים ומריעים) מוישי: --------------- אבא שלו: ----------- הסבא:---
3. לא אלאה אתכם!

ואין לי אפשרות לסרוק כרגע, אבל תיאור של עמוד מטינטין אם כבר הוזכר:
1. (התמונה - הבלש רודף אחרי הגנב) הבלש: עצור או שאני יורה!
2. (התמונה - הבלש כמעט תופס בכנף מעיל הגנב)
3. (התמונה - הבלש מצליח לתפוס במעיל, הגנב נבהל ומנסה להשתחרר ממנו) הבלש: תפסתיך, ידידי!... ולא ארפה ממך!
4. (התמונה - רואים את קצה רגלו של הגנב הנמלט והמעיל טס על פרצופו של הבלש ומכסה אותו כליל, סימן שאלה מכיוון הבלש)
וכן הלאה עוד שני פריימים.
עד כאן שיעורינו להיום.

 

[כל מיני]

איזה אבא מקסים!
ואיזה ציורים מקסימים!
בלי לזלזל בצירים של היום שמפיקים יצירות מפליאות.
(שירי כתבנו יחד, תראי מה הספקת...אני בהחלט חושבת שאת צודקת.)
יש חן מיוחד לזכרונות הילדות.
מי זה רחמים באמת? מה שמו? ומי צייר את הציורים היפים בהמודיע הצעיר בילדותינו? עם האפים הענקים לרשעים?

 

[yoyoBL]

והקומיקס של היום, ברובו לפחות, בנוי מפרקים של שיעמום, מכיוון שהרבה מהחבר'ה לא עברו את "טינטין" וכיו"ב

אני מסכים ולא מסכים איתך..
מה שאבא שלך עשה (לדוגמא) זה מלא חיים ואקשן, אבל תיהיה בטוח שזה יעלה סימן שאלה מטורף בקרב החרדים! זה יכול להתפרסם אצל החילונים ולא ישימו לב.. (מבחינת ציור, את המלל לא קראתי בשלמות)
אני לדוגמה ממש הייתי רוצה להתפרע על הקומיקסים, אבל זה ממש לא כזה פשוט, זה דיי "חדש" כל עניין הקומיקס בעולם החרדי, וזה עדין בפיתוח, אז ברור שלא תראה "טינטין"..
אני מאמין שבעתיד העניין ישתחרר קצת..

 

[תור הזהב]

אני מסכים ולא מסכים איתך..
מה שאבא שלך עשה (לדוגמא) זה מלא חיים ואקשן, אבל תיהיה בטוח שזה יעלה סימן שאלה מטורף בקרב החרדים! זה יכול להתפרסם אצל החילונים ולא ישימו לב.. (מבחינת ציור, את המלל לא קראתי בשלמות)
אני לדוגמה ממש הייתי רוצה להתפרע על הקומיקסים, אבל זה ממש לא כזה פשוט, זה דיי "חדש" כל עניין הקומיקס בעולם החרדי, וזה עדין בפיתוח, אז ברור שלא תראה "טינטין"..
אני מאמין שבעתיד העניין ישתחרר קצת..

רחמים נתן דברים כאלה ויותר מכך,
חבורת תלמידים ממיאמי שיוצאת לסיור חופים באוניה בעקבות סיום מסכת, נסחפת במשולש ברמודה ופוגשת שם סובייטים שבאים לגנוב אוצרות מאוניות.
ועוד כאלה.
גם הסדרה שפופקו הביא היא בעצם חלק מסדרה ארוכה שהייתה שם של ילד חרדי שאבא שלו לוקח אותו לסמינר של ערכים ושם הרבה משתתפים עולים לבמה ומספרים איך חזרו בתשובה.

 

[פופקו]

אז מה... רוצים עוד סיפור???

 

[cello]

יאו, הזכרתם לי את הארגז עם כל הכרכי זרקור
ששמרנו בדבקות
וקראנו הלוך וקרוא וחזור וקרוא וחוזר חלילה...
חדש ישן ומעורר ענין..
עליה וקוץ בה
סיפורי בוקי סריקי..
והעיקר- סיפור מצויר בהמשכים מאת רחמים
תודה

 

[פופקו]

יש היום ספרים שלמים שמצויירים כקומיקס, פשוט ה' ישמור..., אני לא אומר שהילדים לא אוהבים את זה, אבל, ברצינות, זה לא ציור מקצועי...
פשוט לראות את הקונטרסט בין גדי פולק והגאונות שלו (לא רק בציור), לבין ציורים שיוצאים בספרים... מה, אין באמצע?
רואים שהרבה מציירי הקומיקס לא מבינים בבמאות, שזה הדבר הכי הכי חשוב בציור, ובמיוחד בקומיקס...

אח... איפה רחמים, איפה...?

 

[*לאה]

איזה מתח, איזו השקעה...אהבתי.

 

[mig]

מי זה רחמים באמת? מה שמו? ומי צייר את הציורים היפים בהמודיע הצעיר בילדותינו? עם האפים הענקים לרשעים?

אוי, איך אהבתי את הציורים של מלר.
זה באמת היה סיפור של קומיקס.

לעיניינו באמת סיפור חמוד מזכיר את הסגנון של רחמים.

 

[טוליפ]

אגב, אלי וגולד מנסים לחקות את 'טיןטין' לפחות בפרצופים (תורידו את הכיפה תגלו את טין טין). והזכרתם לי נשכחות כמה אהבתי את זרקור, אני חושבת שכל העיתון (ואולי זה רק באשמת הנוסטלגיה) היה ברמה יותר גבוהה מעיתוני הילדים של היום.