> חוזרים ללימודים :)

  • הוסף לסימניות
  • #1
לאלה שהתחילו כבר,
לאלה שמתחילים היום,
ולאלה ושיתחילו בשבוע הבא - !
הצלחות לכולם!!



מפה לשם...
- מישהו צריך ערימת מחברות????????.............:eek:
 

קבצים מצורפים

  • בק-טו-סקול.png
    KB 685.4 · צפיות: 40
  • הוסף לסימניות
  • #2
עוד לא התחיל השנה, וכבר נרדמה בשיעור????


חלום של תמונה, ליצירתיות של אין גבולות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אבל מזה התלמידה בלי תלבושת??
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
העייפות הכריעה...אחרי ש 3 חודשי חופשה!
מדהים!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יאווווווווו איך הספרים לא נופלו על מה היא שוכבת
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י הלו קיטי;1749561:
אבל מזה התלמידה בלי תלבושת??

נכתב ע"י פוסטר;1749558:
עוד לא התחיל השנה, וכבר נרדמה בשיעור????


חלום של תמונה, ליצירתיות של אין גבולות.
:D;)
נכתב ע"י מלכהאיזנשטט;1749586:
יאווווווווו איך הספרים לא נופלו על מה היא שוכבת

אוהוו כמה נפלו..
זה מחברות,והם מחליקות. ולקח לי נצח לתקוע אותה שם בלי שתזוז/תתעורר/תחליק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
איזה סבלנות יש לך,
כל הכבוד !!

רעיון מקסים ! והבובה עוד יותר..
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אין מי שלא מזדהה!
כל הכבוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מסכנה את עצמך, בטח לקח לך מלא זמן לתקוע לה את הפפיון על שתי השערות...
מהמם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
רחלי.... אין על הרעיונות שלך...
התלהבתי לי למרות שזו לא הפעם הראשונה שאני רואה ת'יצירה הזו...:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
חשבת על כל פרט ופרט, והתוצאה מושלמת!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יפה.
קצת מציק שהרקע והאוביקט לא מיושרים (צילום ממול ולא מהצד).
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אין לי מילים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מהמםםםםםםםם

רק שהמורה לא תיתן לה עונש לכתוב מאה פעם לא ישנים בשיעור... חחחחחחחח
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הרעיון, התאורה, הסטיילינג, העיבוד- מצוינים.

משהו בקומפוזציה לא מגובש לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
משעשע
הכי אהבתי את הסרט על הקרחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תודה לכולם :)

נכתב ע"י שפריץ;1749638:
מסכנה את עצמך, בטח לקח לך מלא זמן לתקוע לה את הפפיון על שתי השערות...
מהמם.

נכתב ע"י טירה;1750234:
משעשע
הכי אהבתי את הסרט על הקרחת

אל תעליבו את הפוני שלה..! הסיכה הצליחה להחזיק מעמד.
אם היא לא זזה. :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מה שמגניב שהחוש הומור שלך משתקף בתמונות
חחח
גדול
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בס"ד

רחלי, פשוט מדהים!!!!

אשמח אם תוכלי לתת עצות מעשיות איך הצלחת להעמיד לה ככה את הראש בלי שיפול?

על מה הגוף שלה נשען?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אל תתעסקי בלהיות עסוקה בהצלחות של כולם חוץ משלך.
שחררי.
מחקי לרגע את כל האנשים האלה שסביבך, שעושים ועושים ועושים , וכל פעולה שלהם רק מזכירה לך כמה את לא עושה.
שחררי את סיפורי ההצלחות של קולגות מוכשרות, אלו שעולות שוב על הבמה עם עוד הופעה משודרגת...
ואת? את נזכרת כמה את רחוקה, כי מזמן לא עלית לבמה בכלל.

ושוב היא... ההיא הידועה.
כמה הצלחות יש לה השבוע.
ואת? סופרת אותן, ולא סופרת את עצמך.

שחררי, יקרה.
יש מישהו בפנים ,שומע הכל, מרגיש הכל, מבין הכל.
אי אפשר להסתיר ממנו.

בואי נמחק רעשי רקע.
דעות קדומות של אנשים קדומים.
הצלחות מסחררות של אנשים מסחררים.

ונכנס יחד הביתה — אלייך.
כי את הסיפור פה.
רק את.
ורק את חשובה עכשיו.

בואי נעשה “השתק” לכולם.
לרגע.
מהתחלה.

מכל מלמדי השכלתי, וכרגע, זו את.

אז בואי נתחיל לספור מחדש.
1… 2… 3…
והנה — כבר הצלחה ראשונה.

באהבה 💛


_______________________________

בעולם מלא בתנועה, הישגים ורעשי רקע, קל מאוד ללכת לאיבוד בין ההצלחות של אחרים.
אנחנו רואות קולגות מתקדמות, יוזמות, מופיעות, משדרגות את עצמן.
כל פעולה של מישהי אחרת נדמית כעוד תזכורת למה שכביכול אנחנו לא הספקנו, לא עשינו, לא הגענו אליו.

הלב מתכווץ, הראש מתחיל להשוות, והנשמה שוכחת מי היא.
אבל יש רגע שבו צריך לעצור.
לעצור באמת.
ולמחוק , מהסטורי, מהסטטוס, מהמייל ומכל מקום כזה…

גם כשנדמה שזה חבל קפיצה בעסק, בעצם, בלי שאת מרגישה, זה עלול להיות חבל תלייה.

כי כשאת שם, את לא איתך.
ומי אם לא את?
את כאן ועכשיו, וזה הדבר הכי חשוב בעולם! ❤️
שמעתי פעם כלל מאדם חכם, אך כנראה נטול ניסיון: "העבודה הכי טובה היא לעשות מה שאתה אוהב ולקבל על זה כסף". מכיוון שכסף רב אין לי, ועבודות רבות היו לי, גמרתי אומר בנפשי לקיים את העצה – הלכה למעשה.
חיפשתי את שאהבה נפשי; יגעתי ויגעתי, אך לא מצאתי. רשמתי לי את כל תחביביהם של בני האנוש ויצאתי לדרך. גמרתי בדעתי שתיכף ומיד אמצא לי תחביב נחמד, ואז אצחק לי כל הדרך אל הבנק.
ראשית כל פניתי לתחביב הנפוץ אצל היצורים האנושיים, הלוא הוא המוזיקה. מסתבר שהגערות שספגתי מאז ילדותי, כל אימת שחרצתי לשוני, הגיעו לי בצדק; וכנראה שטרם נולד האובייקט שיוזיל מהונו כדי ליהנות מגרוני.
הבנתי, אך לא ויתרתי. בהיגיון פשוט חישבתי שמאחורי כל זמר גדול עומד מלחין זייפן, וכך מצאתי את עצמי ישוב למרגלות פסנתר רחוב, מתאמץ לשדך תווים ליצירה. מפה לשם, אחרי מספר ניסיונות שכולם נגמרו בזמזום אותו להיט חתונות שכוח, הסקתי שגם זו לא אופציה.
לא נשברתי, ומיד פניתי ליעד הבא: נטלתי מקלדת ומסך והחילותי לכתוב שירים. הבית הראשון כבר עמד על תלו, אך ההמשך בושש מלבוא. במקום לנפק את ה"עוד יותר טוב" הבא, השתעשתי לי במשחקי מילים ומלחמות תחביר. אין צורך לציין שגם מזה התייאשתי.
חוץ ממוזיקה ישנם עוד תחומים בעולם, הרהרתי ביני לבין עצמי, והחלטתי לנסות לצייר. עם צבע ומכחול, שרבטתי קווים על הנייר, אך לנגד עיניי קיפצו אותיות כבמחול שדים; במקום יצירת אמנות, ראיתי לנגד עיניי רסיסי אותיות שניסו לחבור למילים. ניחמתי את היקום על החמצת פיקאסו המודרני, ופניתי לי לתחום הבא.
השגתי ספר מתכונים בלוי ומטונף, סידרתי על השיש ערימת מצרכים רלוונטיים ויצאתי לדרך. מה אומר לכם? ארוחה לא יצאה משם, אבל עלילה הייתה ועוד איך! גיבור הסיפור היה המטבח ששרד את התופת, והנידון למוות היה עבדכם הנאמן והמותש.
כאן כבר עצרתי לחשוב. לא ייתכן שלא קיימים עוד תחביבים וכישרונות! "תתייגע עוד מעט ותיכף תגיע אל המנוחה" עודדתי את עצמי הנוגה.
לפתע הכתה בי התובנה כברק: תכתוב! הלוא מימים ימימה העט הוא ידידי הקרוב והמילים קולחות ממני בשטף. שירבטתי לי מספר מאמרים ומעשיות והצגתי לכל ידיד ומכר. כולם גמרו את ההלל וחלקם ממש התלהבו. "איזו כתיבה מתוקה!" ציינו הקוראים, ואני, עולץ ומפזז, כבר משנן לעצמי את המימרות בגנות הקמצנות ונודר להפריש חומש מכל המיליונים שתיכף יזרמו אליי.
מבוקר עד ליל אני מקליד במרץ, החל ממאמרים על פרשת השבוע דרך טורי עומק בהגות והשקפה, וכלה בפוסטים על אקטואליה ופוליטיקה. מפעם לפעם אני מלקט חומרים משובחים ומדוור לכל פינה ומדור, די בכל אתר ועיתון. להוותי, תגובה אחת אפילו לא נקשה על דלת ביתי, למעט חבר אומלל שפתח עסק מקרטע כלשהו ונאלץ לספוג ממני עשרות מאמרים שיווקיים (בחינם, כמובן).
"אתה מוכשר ברמות, תענוג לקרוא את יצירותיך, אך אני לא זקוק לשירות כזה", הגיב לי כל מי שנחשף.
לעצמי הבינותי כלל חדש:
אם לא תעבוד - לא תוכל להאכיל את הילדים. ולכן ויתרתי על החלום. אך את כבודה של הספרות אני דורש: למה לא נמצא האדם שיתגמל כראוי אמן מילים? הרי ישנם כל כך הרבה תחביבים שמפרנסים, מה שונה כתיבה חדה ונושכת משיר קצבי או מנה טעימה?

צדק מי שאמר שהעבודה הכי טובה היא מה שאוהבים; הוא פשוט שכח לציין שצריך גם מישהו שיסכים לשלם על זה...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה