תהילה חזקיאן
משתמש סופר מקצוען
- הוסף לסימניות
- #1
הן חזרו ימ"ש ...
סיפור כמו שלי עוד לא שמעתם... לפני שנה בדיוק.
הנתונים:,
* השכנים בונים/מרחיבים/ משפצים לשלוש מרוחות השמים,
* בעלי יצא למשמר ליל שישי וחזר בשלוש לפנות בוקר
* אני שלושה שבועות לאחר לידה מס' 3
* שלושה ימים לא נכנסתי למטבח כי ידעתי שיש לי שם אורחת ימ"ש...ושלוש מלכודות בשלושה גדלים עם שלושים פתיונות בשלוש מאות טעמים שלא מועילים...
3:00 נפלתי שדודה למיטה,
4:30 התעוררתי בזינוק כשאת השקט הלילי החרידה צווחת אימים מחדר הילדים... מצאתי את בני בכורי (2.9 נכון לאז...) צווח-צורח ומחזיק את לחיו...
נגעתי - רטוב!
יצאתי החוצה, הדלקתי אור, דם! נוזל!
בניגוב מהיר עם מגבת מזדמנת, התגלתה הזוועה - ביס!
ביס מרושע, אכזרי, עמוק וכואב!
אין להן בושה!!!!!
"היא נשכה אותו!!!" הערתי את בעלי תוך כדי שאני מושיבה אותו בעגלה
והילד שקצת נרגע אומר לאביו המבוהל בקול בוכים: "יהודית (אחותו...) נשכה אותי"...
תוך 3 דקות הייתי במעיני-הישועה וסיפור הזוי בפי ובלחי ילדי:
חולדה נגסה בו! בלי רחמים!
זה היה יום שישי סיוטי, עברנו משם לשניידר ומשם למשרד הבריאות בת"א.
חששו שאולי צריך חיסון נגד כלבת, לא היה צריך.
נתונים לסיום:
*לא הסכמתי לחזור הביתה.
*שלמנו 500 ש"ח ללוכד-מדביר מומחה.
*צלקת קטנטנה עד היום, שעוד עשר שנים או יותר, תכוסה בזקן...
*ואמא עם טראומה איומה שבוכה בן-רגע כשרואה יצור מכרסם כלשהו.
וה' הטוב רחם, מרחם וירחם.
ועכשיו - הן שוב פה, בכל פינה. והדמעה מצויה...
מנסיון, למשהו יש פתרון??
סיפור כמו שלי עוד לא שמעתם... לפני שנה בדיוק.
הנתונים:,
* השכנים בונים/מרחיבים/ משפצים לשלוש מרוחות השמים,
* בעלי יצא למשמר ליל שישי וחזר בשלוש לפנות בוקר
* אני שלושה שבועות לאחר לידה מס' 3
* שלושה ימים לא נכנסתי למטבח כי ידעתי שיש לי שם אורחת ימ"ש...ושלוש מלכודות בשלושה גדלים עם שלושים פתיונות בשלוש מאות טעמים שלא מועילים...
3:00 נפלתי שדודה למיטה,
4:30 התעוררתי בזינוק כשאת השקט הלילי החרידה צווחת אימים מחדר הילדים... מצאתי את בני בכורי (2.9 נכון לאז...) צווח-צורח ומחזיק את לחיו...
נגעתי - רטוב!
יצאתי החוצה, הדלקתי אור, דם! נוזל!
בניגוב מהיר עם מגבת מזדמנת, התגלתה הזוועה - ביס!
ביס מרושע, אכזרי, עמוק וכואב!
אין להן בושה!!!!!
"היא נשכה אותו!!!" הערתי את בעלי תוך כדי שאני מושיבה אותו בעגלה
והילד שקצת נרגע אומר לאביו המבוהל בקול בוכים: "יהודית (אחותו...) נשכה אותי"...
תוך 3 דקות הייתי במעיני-הישועה וסיפור הזוי בפי ובלחי ילדי:
חולדה נגסה בו! בלי רחמים!
זה היה יום שישי סיוטי, עברנו משם לשניידר ומשם למשרד הבריאות בת"א.
חששו שאולי צריך חיסון נגד כלבת, לא היה צריך.
נתונים לסיום:
*לא הסכמתי לחזור הביתה.
*שלמנו 500 ש"ח ללוכד-מדביר מומחה.
*צלקת קטנטנה עד היום, שעוד עשר שנים או יותר, תכוסה בזקן...
*ואמא עם טראומה איומה שבוכה בן-רגע כשרואה יצור מכרסם כלשהו.
וה' הטוב רחם, מרחם וירחם.
ועכשיו - הן שוב פה, בכל פינה. והדמעה מצויה...
מנסיון, למשהו יש פתרון??
הנושאים החמים