קורונה חולי קורונה? אולי אתם יכולים לעזור...

מצב
הנושא נעול.
היום שמעתי על אישה שבתחילת ההריון חלתה בקורונה ללא תסמינים כלל! (נבדקה ויצאה חיובית כי בעלה היה חולה עם תסמינים). ולמרבה הצער - ההריון הסתיים בהפלה, כאשר הרופאים אמרו שמצטברות עדויות מכל העולם על הקשר שבין הדברים.
ואני מכירה אישה שחלתה בקורונה ג"כ בתקופה רגישה בהריון (סוף שליש ראשון, אאל"ט), וילדה תינוק בריא ושלם.
ככל שיש קשר, הדברים עדיין מעורפלים למדי. הקשר הוא ברמה הדי שטחית.

סליחה על ההקפצה.
גמני סובל מהתופעה הזו כבר חדשים ארוכים מאז חליתי בקורונה.

יש משהו שעוזר לזה?
נשימה עמוקה וסבלנות :)
 
עברתי מזמן ונחשבתי עם תסמינים קלים ועדיין ממש לא נעים, קולות ורעשים מהריאות, דופק מהיר ושלא לדבר על הפחד של קשיי נשימה.
אני חושבת שהנקודה העיקרית היא המוזרות של המחלה שאין לה כללים ואף אחד לא יכול לדעת איך זה יתפוס אותו ומה ישאר לו אחר כך- והלא נודע זה הפחד הגדול. אין לאף אחד ערובה שיעבור זאת בקלות.
בעלי למשל שעבר זאת יותר קל ממני, ממשיך לסחוב תסמינים לא נחמדים שלי אין. כמו בעיות שליפה, קושי בריכוז וחוש טעם וריח משחק. לא נראה לי שיש אברך שרוצה להסתכן ביכולת הלימוד שלו.
יש בהחלט מימד מרגיע בלעבור את זה וכשאני רואה אנשים חרדתיים אני מרחמת ואומרת שידבקו כבר ויראו שהם בסדר. אבל שוב, א"א לדעת ולכן צריך להזהר!
וואו, גםאני ממש מרגישה את תופעות הלוואי בשליפה.
ףעם ראשונה ש אני שומעת שזה קרה לעוד מישו ואני לא מדמיינת.
יש מצב שזה משפיע גם על התפקוד הרגשי? זה פשוט ש ני דברים שהרגשתי חזק שנשאר לי כ זכרת מהקורונה. כמובן חוץ מהחולשה הכללית...
 
מהנסיון שלי, כאחת שבלי חיסון לשפעת - כל וירוס 'נדבק' לה:
קורונה גרועה יותר משפעת.
ואל תחשבו שאני מקבלת שפעות בקלות... דווקא את הקורונה עברתי בחסד וברחמים. טעמתי מכל התסמינים, אבל בכפית של בובה.
ועדיף שפעת קשה, ולא קורונה.

למה?
כי בקורונה, אי אפשר לדעת מאיפה זה מתחיל ולאן זה הולך. זה יכול להסתכם ב'בלי תסמינים', אפשר לקבל רק ("רק"!) קצת תסמינים, ולכו תדעו איזה, ואפשר ליפול על כל הקופה. התסמינים מוזרים ומתפרסים על קשת רחבה והזויה, החל בתסמינים גופניים, עבור בתסמינים רגשיים ומנטליים, וכלה בתסמינים נפשיים. (יש מחקרים שמראים שינויים במוח בעקבות הוירוס.)
הלאה. גם אחרי שכבר לא מדביקים - אי אפשר לדעת כמה זמן יקח לתסמינים להעלם. מתחשק לכם ליפול עם חולשה אינסופית? עם גרד עד זוב דם, שאי אפשר להרגיע בשום צורה שהיא? עם שיעולים שמפחידים את בני הבית יותר ממה שהם מטרידים את המשתעל עצמו? עם זיעה מוזרה ומסריחה? עם ריח ו/או טעם שאיננו? עם בלבלת שלא נגמרת? עם חוסר ריכוז מעצבן? עם חרדות ודכאון? כן כן, הכל קורונה.
והכי מפחיד, אלו השאריות ומצבי הלוואי, שאף אחד לא יודע מהם. כבר שמענו על סכרת, פרקינסון, בעיות עיניים. אף אחד לא יודע לאן זה ימשיך להתפתח. והפחד, הפחד מהעתיד.

עדיין מתחשק לכם?



נכון שהגזירה אמת והחריצות שקר, אבל הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים. וזה בדיוק המקום להשתדלות. אם נגזר על האדם להדבק - לפחות שיעשה השתדלות כלפי שמיא ויוכיח שהוא מצדו לא זלזל, אולי זה יהיה מליץ יושר שהמחלה תעבור עליו בקלות ולא תשאיר עקבות.
מענין אותי מאיפה המידע לגבי כל התופעו. לוואי שציינת? מנסיון זה נכון. יש לך מקור שנותן מידע מוכח בענין?
 
מענין אותי מאיפה המידע לגבי כל התופעו. לוואי שציינת? מנסיון זה נכון. יש לך מקור שנותן מידע מוכח בענין?
מנסיון, ומשמיעת מחלימים אחרים. אף אחד לא חשב מראש כשסח לתומו על כל מיני תופעות מוזרות שמלוות אותו כתופעות פוסט קורונה.
 
מישהו נפגש בדלקת חניכיים מקורנה או שאין קשר?
 
שמרתי מאוד בהתחלה ובכל זאת נדבקתי
עברתי את זה ממש בקלות ב"ה.
הרגשתי אחר כך כאילו זה הכלל...??
אבל אני מבינה שאין פה אפשרות לדמות מאחת לשניה.
 
היה לי יומיים ממש כמו אחרי לידה, לא בדיוק הרגשתי כי ישנתי, אחר כך התחלף לצינון נודניק והכי מתסכל זה הטעם והריח שלא היו שבועיים.
2 שאלות:
1) האם מי שלא מכיר חולשות בחייו (הריון, לידה, שפעת רצינית של פעם ב) נלחץ יותר מהרגיל?
2)בקשר לפוסט קורונה- צריך לעשות גרף של תופעות לוואי אחרי שנת המעצר הזו לאלו שלא עברו קורונה...
האם ייתכן שנגלה בעצם כולם מתמודדים עם השלכות מסוגים שונים?
 
שמרתי מאוד בהתחלה ובכל זאת נדבקתי
עברתי את זה ממש בקלות ב"ה.
הרגשתי אחר כך כאילו זה הכלל...??
אבל אני מבינה שאין פה אפשרות לדמות מאחת לשניה.
אני הרגשתי סייעתא דשמיא מיוחדת בהרגשתי ובהרגשת אשתי בזמן שהיינו חולים, כנראה והיות ונזהרנו מאד מאד בשמירת ההנחיות של גדולי הדור.
 
אני הרגשתי סייעתא דשמיא מיוחדת בהרגשתי ובהרגשת אשתי בזמן שהיינו חולים, כנראה והיות ונזהרנו מאד מאד בשמירת ההנחיות של גדולי הדור.
בודאי שצריך לשמור על ההנחיות כראוי בדקדוק רב אך האם כל גדולי הדור האברכים הנשים הצדקניות שעברו ועוברים את זה קשה לא נשמרו???
אתמהה.
 
מעניין אותי מאוד מה היא דעתכם בעניין [ואני מתכוונת לאלו שהיו מרותקים למיטה / חלשים]
הרי יש פה ויכוחים רבים האם זה מסוכן / לא מסוכן , צריך להישמר/ לא להישמר
מעניין אותי מאוד מה אתם חושבים מנקודת מבט שלכם
כי הרי אתם האנשים האמתיים שהתמודדתם , אולי בהסבר שלכם תוכלו למנוע פה מריבות וויכוחים מיותרים.

להגיד שזה לא מסוכן כי עברנו את זה בקלות זו ראיה צרה ולא פיירית לכולם.
זו הסתכלות בעייתית בכל תחומי החיים לענ"ד.
חייבים להישמר גם אם זה היה כיף כמו פארק מים.
מצד שני לא להכנס לפאניקה כי באמת יש העוברים זאת בקלות רבה.
אגב יש גם המכחישים את תחושותיהם כי תמיד אמרו שזה "בקטנה"
ואפילו שסובלים לא נאה להם להודות בקושי/בזלזול. מהכרות אישית.
קחו בחשבון שהחולים הקשים והסובלים והמאושפזים לא מתבטאים פה!!!
ותכלס כל השמועות על חברה סבתא זה לא כמו לחוות.
רפו"ש ושהבריאים יתמידו בבריאותם.
 
בודאי שצריך לשמור על ההנחיות כראוי בדקדוק רב אך האם כל גדולי הדור האברכים הנשים הצדקניות שעברו ועוברים את זה קשה לא נשמרו???
דבר זה לא יצא מתחת ידי!

אני באופן אישי, הרגשתי סייעתא דשמיא בעניין.
 
דבר זה לא יצא מתחת ידי!

אני באופן אישי, הרגשתי סייעתא דשמיא בעניין.

ב"ה! אך זה לא 1+1
אולי בזכות דמעות הסבתות היתה ס"ד???
בגלל שעניין השמירה על ההנחיות רגיש ראוי
שלא לחבר בין הדברים כי יש גם המון שומרים שסובלים כעת.
גם מבחינה חינוכית
איננו יודעים חשבונות שמיים
ויש צדיק ו"רע" לו.
בריאות איתנה תמיד
 
אני עברתי את זה בצורה קשה על גבול הצורך באשפוז בביה"ח ולא מאחלת לאף אחד לעבור את הגיהנום הזה
שיעול עד כדי חנק , הקאות, סיטורציה נמוכה חולשה וכו'
אני שמרתי מאוד על ההנחיות!!
והאמת שבהתחלה היה קשה לי לסלוח לזה שגרם לנו להדבקה הזו(כל הבית נדבק!)

אני חושבת שמגיפות היו תמיד בהסטוריה (אנחנו אומרים בתפילה "אבינו מלכינו מנע מגיפה ".......)
לא נראה לי שבעיירות לפני מאות שנים הייתה את הפוליטיקה וההתחכמות שקיימת היום, אנשים פשוט הסתגרו בבתים וזהו
מאיפה מגיע כל הפלפול הזה של כן לשמור על ההנחיות או לא??!!

בתור אנשים חרדים היינו אמורים לעמוד בחוד החנית של שמירת ההנחיות!! פיקוח נפש דוחה הכל!!!!!!

וגם אם אתם נוהגים לפי דעת רבותיכם אל תתערבו בכל הקהל שכן רוצים להישמר, תשמרו על מרחק הגון
ואל תיכנסו למקומות הומים.
אין שום היתר בעולם לרצוח!!
 
צודקת בכל מילה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מה עזר לך לסלוח?
 
חשוב ליידע את הציבור שרופאים רבים אומרים
שגם מי שחלה יכול עדיין להדביק אחרים !!!!
נכון שבעז"ה הוא לא יחלה שוב, אבל הגוף שלו עדיין נושא את הנגיף
ולכן: סורולוגים \ מחוסנים \ ובוגרים

חייבים להמשיך להזהר שלא יתחייבו גלות



ומה שאינם צריכים בידוד, א. זה לא פוטר אותם ממסיכה, ב. אמר רופא אחד: כי אפילו מבודדים אמיתיים שלא חלו וכן חלילה חולים או חוזרים מחו"ל לא שומרים ולכן לא חייבו אותם
 
חליתי במצב קל יחסית

צינון קטן!
שבוע בלי ריח
כאבי שרירים קצת וזהוא לכאורה.
אחרי כחודשים התחיל בעיות נוזלים באוזנים ובעיות שמיעה
הרופא אף אוזן גרון טוען שזה יכול לבוא מקורונה!
הוא טוען שיש הרבה כאלה!
לדעתי אין מה לשכנע!!!
וא"א כמעט להשגיח שורה של אנשים שהכי נשמרו בשכונה שלנו
קבלו את זה עכשיו.
מול המוטציה א"א לציבור החרדי להישמר!
אלא אם יוותרו על מניינים, ולא יצאו כלל מהבתים!
 
חשוב ליידע את הציבור שרופאים רבים אומרים
שגם מי שחלה יכול עדיין להדביק אחרים !!!!
נכון שבעז"ה הוא לא יחלה שוב, אבל הגוף שלו עדיין נושא את הנגיף
ולכן: סורולוגים \ מחוסנים \ ובוגרים

חייבים להמשיך להזהר שלא יתחייבו גלות



ומה שאינם צריכים בידוד, א. זה לא פוטר אותם ממסיכה, ב. אמר רופא אחד: כי אפילו מבודדים אמיתיים שלא חלו וכן חלילה חולים או חוזרים מחו"ל לא שומרים ולכן לא חייבו אותם
למה אינם צריכים בידוד ???
 
למה אינם צריכים בידוד ???
כי להם עצמם בד"כ יש נוגדנים, לא תמיד
אבל מה עם הסביבה?
ואגב אפילו שזה לא הוראות משרד הבריאות
מי שצריך לסייע לחולה קורונה ראוי שישמר מאד,
בגדים לכביסה מיד חיטוי מסיכות...
אף אחד לא הפסיד מזהירות.
 
אני חליתי באמצע הריון שגם ככה לא הרגשתי מי יודע מה..
אני לא מי יודע מה מהנשמרים מהקורונה (בגלל בעיה תחושתית עם המסכה) ודווקא נדבקתי בגלל שכנים ליידי שהכי נזהרו בעולם וחטפו קורונה והדביקו אחרים. (לא ברור איך)
התחושה שלי היתה כאילו מישהו הצמיד אותי עם אבנים למיטה, יום וחצי לא יכולתי לזוז פשוט מהמיטה אין חום רק חולשה הזויה!!! אחרי יומיים תחושה של צינון מוזר בראש ללא נזלת, ואיבוד טוטאלי של חוש הריח לכמה ימים לאחר שבועיים כל התחושות והחולשות עברו ברוך ה'. היה לי אגב שפעת כמה חודשים לפני וזה אכן תחושה אחרת בשפעת ואציין שהשפעת היתה הרבה יותר קשה עם חום מטורף כמה ימים.

אבל תמיד הייתי רגועה כי אצלינו משתדלים להגביר את קול התורה למרות הקשיים ואני מרגישה שזה מחזיר את החמצן שחסר לעולם כרגע.
כי עולם ללא תורה זהו עולם ללא חמצן!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

החלטתי לקפוץ למים 🐋 ולרענן תקציר ופרקים ראשונים למשהו אפשרי לקריאה.
אשמח שתכתבו ביקורת מכל סוג שהוא (למעט קיצוץ כנפיים "אתה כותב נורא והסיפור שלך גרם לי לצמרמורות שיעמום" ;) ), כל הערות והארות על בוסריות הכתיבה ופיסוק לקוי תתקבלנה בברכה. (אם כי את השינויים אערוך בעיקר אצלי).
ו....כמובן! קצת עידוד ותמיכה לכותב, לליוויתן הכחול ולגיבורי הסיפור לא תזיק.
(אם אין ביקוש לסיפור אשמח גם שתכתבו לי, הוא בסך הכל נכתב בהשראת כל הספרים בסגנון הזה עד שלא נותרה לי 'ברירה' וכתבתי גם).
תדירות הפרקים לא תהיה צפופה, אבל נקווה לשמור על התמדה (לפחות בהתחלה!).
אז, חלא'ס בירבורים, פמפמפם! חצוצרות! שטיח אדום! קבלו את.... הפרק הראשון!

מאזן כוחות

פרק 1

עבר. תשע שנים אחורה. אחת מערי המרכז :




הוא הלך ברחוב. לא מבין למה בכלל הסכים לעצמו לצאת החוצה. הוא משוגע. בכל רגע עלול מישהו לגשת אליו. מי יודע אם זה לא הבחור לבוש השחורים שצועד במדרכה ממול.

הוא הגיע לסוף הרחוב במהירות, פונה בכיכר ימינה לכיוון רחוב פני יהושוע.

רגליו נעות בקצב מוגבר, כמעט רצות. הוא לא מצליח ולא רוצה לעצור אותן. משהו נשבר בתוכו. הוא לא יכול יותר עם המתח הזה. אולי צוות שלם הוקפץ בניסיון ללכוד אותו, ואולי הוא סתם מדומיין ואיש לא יודע שהוא קיים.

טכנית, הוא הכליל יותר מדי. ההורים והאחים שלו בטוח מודעים לקיומו והוא יכול לספור עוד כמה אנשים שמכירים אותו במידה כזו הוא אחרת.

הוא הניע את ראשו בחדות, מסיט את המחשבה הלא חשובה הצידה. הוא צריך להתרכז. לבדוק שלא עוקבים אחריו או לחילופין, לבדוק שלא הפך לפרנואיד.

יכול להיות שהוא יכול להירגע.

הרי המחשב הושמד, והוא רכש אותו דרך הספק שמוכר בשחור לאיתן, הוא שילם במזומן בלי לראות קבלה. מן הסתם הוא לא היחיד שקונה בשחור מהאיש והדגם של המחשב היה די נפוץ. לא אמורים לעלות עליו. הוא בעצמו כל כך נבהל כשהבין מה עשה, פעל במהירות מבלי לחשוב על ההמשך בכלל. העיקר לא להתגלות. יהיה כל כך טיפשי להרוס את חייו עכשיו, ובצורה כזאת.

הוא הגיע כבר לקצה השכונה נוחת מתנשם ומתנשף על ספסל עץ מקולף, מוחה את זיעתו. מבטו שוטט כה וכה, אין איש באזור. מעולה. זה באמת אזור מבודד יחסית. בבין הזמנים הוא שוקק חיים, עמוס במשפחות מרובות ילדים המשכנעות את עצמן כי החורשה הקטנה והמוזנחת, שעדיין לא ברור איך לא פינתה את מקומה לגורדי שחקים, היא אטרקציה של ממש.

הזיכרונות בהקשר הזה מעלים לו חיוך מריר. הוא לא סובל את המקום הזה.

קודם כל להירגע. הוא באמת אימפולסיבי מדי. גם בהסתתרות, וגם ביציאה החפוזה הזו החוצה.

ממה בעצם הוא חושש?

הוא נאנח. כל מה שהוא יודע על מי שאולי רודף אחריו מגיע מספרי המתח שאושי אחיו צובר לעצמו בהנאה.

לא בטוח בכלל שזה אמין. זאת אומרת, ממש בטוח שלא.

הוא נשך את שפתיו.

כן יש לו ממה לחשוש. הסופרים תמיד מודים בסוף הספר לאנשי הצללים שהם לא יכולים להזכיר את שמם, על המידע האמין והמועט שחלקו איתם. לא רק הספרות החרדית מוצפת בספרי מוסד ושב"כ כל יכולים, גם בספרות החילונית קיימים ספרים רבים כאלה. עוד לפני שעף בפעם הראשונה הוא הספיק לקרוא כמה מהם.

משהו מכל זה חייב להיות נכון.



###



הווה. אי שם במעמקי הים התיכון. הסוכנות. בסיס 301 :




"אני לא מבין"

"מה יש לא להבין?" קווין התעצבן.

"לא הסברת לי למה זה קשור אלינו, למה זה לא בטיפול של המוסד? אנחנו בכלל לא אמורים להיחשף לזה!" אריאל חש חוסר אונים. מבקשים ממנו בקשה הזויה לחלוטין. מילא הזויה, המטרה של המשימה מעורפלת, משהו שמריח כמו משחק מסוכן נודף פוליטיקה מצחינה.

"זה מאוד. מאוד. קשור אלינו" קווין בולע אוויר. יש לו דם חם "ואם תתבונן קצת במקום לקפוץ למסקנות, תוכל לראות שאתה מצוות עם עוד חייל משלנו לכמה חברה מהמוסד. מדובר במבצע חשוב עם מטרות משותפות, הרבה גורמים ביטחוניים מעורבים פה"

"מ''ם! אתה עדיין לא נותן לי סיבה הגיונית אחת! הכל פה מאוד מעורפל ולא ברור, גם המידע שהבאת לי," הוא מטיח את הטאבלט הקטן על השולחן "זה רק סיבובי מילים! בפועל אין פה כלום. לא מה אנחנו עושים, לא למה אנחנו עושים, לא שום דבר! רק קשקוש אחד שלם. אני לא מוכן לזה"

קווין נאנח. לבן אדם הזה יש חיישנים. זו הסיבה שהם רוצים אותו למבצע הזה, אבל זו גם הסיבה שהוא לא מוכן לצאת אליו. בעיה.

אריאל נעץ מבט חודר במ''ם שלו, נותן לו להתבשל בתוך עצמו. הוא מכיר אותו. תיכף יגיע שלב ההסברים לו הוא מחכה.

כמו בתחזית מדויקת מראש, קווין פולט עוד אנחה. אין לו ברירה. הוא צריך לספר לו.

"תראה, אריאל. המידע שאנחנו צריכים להשיג, לפי הערכות המודיעין, קשור בעיקר אלינו. אבל כמו שאתה יכול להבין לבד, בגלל שהפעולה הנוכחית היא באחת ממדינות כדור הארץ, המוסד עשה שרירים כדי לנכס אותה לעצמו. בסופו של דבר הצלחנו להגיע לסיכום של שיתוף פעולה, וציוות של שני חברה משלנו. לוחם, ואיש סייבר ומודיעין"

"בסדר הבנתי איך זה קשור אלינו. לא הבנתי, איך זה קשור אלי. למה דווקא אני? לפעולה כזו אתה יכול לקחת את אחד החדשים, אלו שסיימו את הטירונות לאחרונה. אני יכול להביא לך כמה שמות שיצלחו את הדבר הזה בלי למצמץ"

"אריאל, אנחנו לא יודעים מה רמת הטכנולוגיה שמשתמש בו האויב. חוץ מזה, לך יש הרבה מאוד ניסיון. יכול להיות שזה פיצוחים בשבילך, אבל היו''רים החליטו שאתה זה שיוצא למשימה הזו. יש לנו מעט מאוד ידע מקדים, ועדיף לנו להוציא את ההכי טובים, מאשר לגלות פתאום באמצע משימה שהטירונים שלנו לא יכולים להתמודד אתה. אתה מבין?"

"אם אני מבין? מה שהבנתי בסך הכללי זה, שאני יוצא לשמור שהצוות של המוסד לא יעשו שטויות. וגם בגלל, שאנחנו יודעים שהצוות שהם חיברו לנו יתוחקר על כל צורת החשיבה וההתנהלות שלנו. הם הרי רוצים ללמוד כמה שיותר על הסוכנות שאין להם יד ורגל בה. לכם אין דרך למנוע את זה, אז אתם רוצים לכל הפחות להרשים אותם. אני צודק?"

"בכל מילה" קווין תלה מבט מיואש בסוכן שלו. לפעמים הוא ממש לא יודע מה לעשות עם הבן אדם הזה.

"יפה. ואני לא מוכן לצאת למבצע הזה. אני מספיק שנים בסוכנות בשביל שלא אני אצא לשם"

"אין לך ברירה, אריאל. היו''רים כבר חתמו. אתה נפגש מחר בארץ עם צוות המשימה. את האימונים למבצע הזה אתם תעשו ביחד איתם בניהול המוסד. תתארגן. בלילה יבואו לאסוף אתכם"

"מה? אתה לא רציני" הבעתו של אריאל נדהמת ומלאת חוסר אמון. אין מצב שעושים לו את זה. אבל הם עושים את זה טוב. בטוח שדובר על המבצע הזה כבר חודשים, אבל הם מודיעים לו שניה לפני שהוא יוצא כדי למנוע התנגדות.



###



הווה. מטה המוסד. 4 קילומטר מנקודה אלמונית בכביש 6 לכיוון דרום :

"אני לא מבין"

"מה יש לא להבין?" אוהד התעצבן.

"לא הסברת לי מי זה בכלל החבר'ה האלה ולמה אנחנו מצוותים אתם? מה הסיפור? ובכלל, כל המידע על המשימה הזו מאוד מעורפל, מה קורה כאן?" ניתאי חש גרד קל בקצות האצבעות. זו משימה מוזרה, עם מטרה מוזרה ואנשים מוזרים. לא מתכון בדוק להצלחה.

"אוקי, עזוב את הקשקשת שאמרו לי להעביר לך. אמנם כרגע זה מוקדם מדי, אבל בכל מקרה מחר או מחרתיים אתה כבר תדע. אתה הולך להיות המפקד של צוות המשימה, השניים שבאים יהיו תחת פיקדוך והאימונים למשימה יהיו פה, תחת אחריותנו, כדי למנוע תקלים בשעת המבצע. לך כמפקד יש עוד מטרה, לגלות כל מידע שתוכל להוציא מהם כולל דרכי הפעולה שלהם בזמן אמת והארגון אליו הם משתייכים, ברור עד כאן?"

ניתאי מצמץ "הם לא ישראלים?"

"הם ישראלים. וזה מביא אותי לחלק הבא, המשימה שלכם. שני חברי הצוות שבאים מגיעים מה'סוכנות'. הם שלחו אלינו איש סייבר וביון ואיש שטח. עכשיו, מדובר בחבר'ה מוכשרים מאוד שלא עשו צבא או כל מסגרת מהסוג הזה ולרוב מגויסים מגיל צעיר, כך שהם כמעט ולא מכירים את העגה המבצעית המדוברת פה, תצטרכו לגשר על זה באימונים, ברור?"

כל שרירי פניו של ניתאי רטטו מחוסר נוחות, מה זה הדבר המשונה הזה שהנחיתו עליו? "מהסוכנות היהודית? מה הקשר?"

"מה?! מי אמר הסוכנות היהודית? אני מדבר על ה'סוכנות'!, לא שמעת עליהם אני מבין, מסתובבות עליהם עשרות קונספירציות במסדרונות המודיעין. הם סוג של אגדה שלא מאמינים שהיא קיימת, אבל הם אמיתיים. הם כמעט ולא קשורים לשום מוסד ממשלתי, בקושי ראש הממשלה מעודכן. וזה רק מה שאני יודע, בעיקר משמועות. בימים הראשונים אתם תתרגלו בכלל לעבוד בצוות, ואחרי זה תועבר אליך מטרת המשימה. ישירות מיאיר אגב, אני ממודר" סיים בחיוך מאולץ.

ניתאי הופתע ממשמעות המידע שנחת עליו והפיקוד על המשימה הזו הלך ודמה בעיניו למפלצת אימתנית. אין לו כוח לזה. "למה אתה ממודר? מה עד כדי כך רגיש?"

"אני לא חושב שהמשימה רגישה כל כך, ה'סוכנות' היא זו שרגישה. וזה כל מה שאני יכול לומר בנושא. החבר'ה משלנו שמצטרפים אליך: לביא, אדם, ינון ובן. מהסוכנות: אריאל הוא איש הסייבר והביון ונתי איש השטח. ברור?"

"כן המפקד. ברור."

"יופי" אוהד חייך, מכיר את הסוכן שלו "זה לא אמור להיות מסובך מדי ובערב ישלח אליך תדריך מלא יותר. בהצלחה" אוהד כבר הפנה את מבטו וידיו למחשב מסלק בכך את ניתאי שיצא מחדרו במילת פרידה כלשהי.

העסק הזה לא נראה לו בכלל. ושני סוכנים סנובים בצוות שלו גם לא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה