מידע שימושי חומר בגרויות במסלול "חרדי"- חינוך עצמאי- מי יודע?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מישהו יודע מה חומר בחינות הבגרות במסלול חרדי- חינוך עצמאי במקצועות:

* תנ"ך- בי"ס עצמאי- 5 יחידות (שאלונים: 209,214,215)
* יהדות (דינים, מחשבה ומוסר)- 5 יח' (שאלונים: 217,318)
*אזרחות חינוך עצמאי- יח' אחת (שאלון 143)
* הסטוריה- 2 יח' (223)
* הבעה עברית- 2 יח' (244,245)

החומר לא מופיע באתר של משרד החינוך, ולא מצאתי בשום מקום אחר ברשת,
אשמח מאוד אם מישהו יודע,
תודה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לא ידוע לי שיש תוכנית חרדית, יש תוכנית דתית לתנך בלבד.
בהצלחה לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זהו שיש, ויש אפילו מספרי שאלונים, אך החומר חסוי משום מה.
אם מישהו יודע בכל אופן, אשמח לכל עזרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
חיפשתי באתר של או"ח (איפה שזה אמור להיות) וראיתי שיש רק מיקוד לבגרויות חורף, מוזר, לא הגיוני שעדיין לא פרסמו.
בכ"א אולי תצרי קשר עם תיכון חרדי שעושים בו בגרויות, שם בטוח יודעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
גם אני מכינה לבגרויות בחלק מהמקצועות הנ"ל, ולא מצאתי ידי ורגלי באתר משה"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני למדתי באולפנה דתית אבל עם רמה תורנית מאוד גבוהה, ועשינו את כל הבגרויות של התוכנית החרדית.
תנסי אולי להתקשר אליהם.. אולי הם יוכלו לעזור לך..
שמם בישראל "אולפנת תהילה" ברח' המ"ג..
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ארבע, יש לך חומר שיוכל לעזור לי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הבגרות אצלנו במתכונת הממ"ד, ולצערי אני עצמי די משוועת לחומר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
למה לא כתוב תשובות

למה לא כתוב תשובות לבחינת הבגרות בלשון התשעא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
והרי התשובות, באדיבות 'לחמן'
חלק א'

1. א. (1) הבעיות בלשון שבה נכתבו העיתונים הראשונים היו:
*הלשון העברית הייתה דלה, בלתי מגוונת, מליצית עם קישוטי לשון מיותרים.
*"לשון הקודש", שלא היתה שגורה בלשון היום יום.
(2) בעיות אלה נבעו מכך, שהשימוש בלשון העברית לא היה שימוש פעיל ושוטף, העברית לא הייתה שגורה בפי המדברים בה, והשימוש בה היה בעיקר מתחום הדת.
ב. הסיבה להתעקשות לכתוב בעברית על אף הקשיים הייתה הרצון לחדש את התרבות העברית ואת הספרות העברית ולהחיות את השפה העברית. "הם שאפו לחדש את "לשון הקודש", להרחיבה ולעשות אותה לשון חולין לצורכי יום-יום" (שורות 16-17).

- פרסומת -

2. שלושה מאפיינים שונים של הלשון העברית שהיתה נהוגה בעיתוניו של בן יהודה:
א. יסודות מלשון המקרא, מלשון החכמים, מלשון ימי הביניים ומלשון ספרות ההשכלה.
ב. לשון פשוטה ומובנת לכל שאינה לשון מליצית ובלי קישוטי לשון מיותרים.
ג. המצאות של מילים חדשות שבלעדיהן היה קושי להתבטא בלשון העברית.
ד. שימוש מועט במילים לועזיות.
3. שתי מטרות לעיתונים:
הראשונה - להציג בפני עם ישראל מידע על המתרחש במקומות שונים בעולם.
השניה - לספר על הנעשה בארץ ישראל, על קורות היהודים בארץ ישראל, על הקורה במדינות השונות ועל אירועים יומיומיים.
ב. מובאות להוכחה: "באותה עת עסקו העיתונים בתרגום ידיעות מעיתונות אירופה, בפרסום ידיעות מהנעשה בארץ ישראל" (שורה 36-35).

4. א. יוסף קלאוזנר תמך בפועלו של בן יהודה ובחידושיו. הוא כינה את בן יהודה בתור "גאון לאומי", וסבר, כי לשונו של בן יהודה הינה לשון יפה ונמרצת. לעומתו ביאליק התנגד לדרכו של בן יהודה.
לדעת ביאליק, יש משום פסול בשימוש מואץ ומלאכותי בחידוש מילים אותן כינה " בית חרושת של מילים חדשות".
ראוי להדגיש, כי ביאליק ראה חשיבות להענקת משמעות חדשה למילים ישנות מאשר לחידושי מילים.
ב. תגובת בן יהודה לביקורת כלפיו:
לדעת בן יהודה, בזכות עיתון "הצבי" השפה הפכה להיות שגורה בפיהם של רבים אפילו בפיהם של המלגלגים. כמו כן, מושגים רבים שבלתי אפשרי היה לתרגמם לפני שנים נכנסו לשפה, והם נהגים כעת לא פחות מכל שפה חיה אחרת.

5. המידע בערך מבסס את הטענה של עגנון, משום שבערך "מברשת" ניתן לראות, כי מקור המילה ( =אטימולוגיה) הוא מן הלועזית (brush) ומן הערבית (מברשה). עגנון מנמק זאת באומרו שלמילים כגון "מברשת" אין יסוד ושורש בלשון הקודש.

6. (4)

7. התלמיד נדרש לכתוב את דעתו ולנמקה.

8. מטלת סיכום

חלק ב'

9. א. סוג ההגדרות של הערך "עת" הוא על דרך הנרדפות ( עת= זמן, מועד; עת= עונה, תקופה, פרק זמן).
ב. המייחד את הריבוי של המילה "עת" שיש לה צורת רבים(עִתים) וגם צורת רבות (עִתות) .
ג. תפקיד המידע הכתוב בסוגריים מרובעים בראש הערך "עת" הוא אטימולוגיה (=מקור המילה).
ד. הרובד הלשוני של הערך "עת" הוא מקראי. הרובד הלשוני של הערך "עיתון"- עברית חדשה.

10. א. עתונַאי = שם עצם, עתונאִי = שם תואר.
ב. 1. עתונאִי 2. עתונַאי

11. א 4 ב. 2

12. 1

13. משמעות המילה "מליצה"/ "מליצית" = מדובר בשפה גבוהה, שנונה, לא פשוטה, מגוונת. שפה המזוהה עם הלשון המקראית ועם ביטויים מהמקורות העבריים המקובלים באותה התקופה.

14. שימוש מטפורי זה נבחר כדי לתאר את המעבר מלשון כבולה, אזוקה, שקשה להשתחרר ממנה (הלשון המקראית) אל עבר הלשון המשוחררת והמגוונת. השימוש המטפורי בא על מנת להמחיש את הרעיון, שהשפה היתה סגורה ובלתי ניתנת לשינויים, כדוגמת אסיר הנמצא בבית סוהר, ואינו יכול להשתחרר מכבליו.

15. א. (1) אלף שמונה מאות שישים ואחת
(2) אֶתְכֶם
ב. (1) ארבעה
(2) שישים ושבעה
ג. אצלם

חלק ג'

16. א. I) משפט מורכב. "ששימשה עד אז בעיקר בתחום הדת." פסוקית
II) מחובר. "בן יהודה הקדיש מדור בעיתונו לדיון בענייני לשון" - איבר א'
"פועלו לא הצטמצם רק לתחום זה" - איבר ב'
III) פשוט
ב. בתחום הדת - משלים פועל
מדור - משלים פועל
לשון - משלים שם
עיתונו - משלים שם

17. א. הדחף- נושא
השפה - משלים שם
ב. סיבה ותוצאה
ג. לכן

18. א. (1) "שהתפרסם בהתחלה כשבועון" - פסוקית משלימה שם
(2) עד 1915 הופיע העיתון של בן-יהודה שהתפרסם בהתחלה כשבועון.
ב. (1) לשון מקראית - שם ותוארו
לשון העיתונות - סמיכות
קטעים ספרותיים - שם ותוארו
המוסף החודשי - שם ותוארו
(2) לשון מקראית - לשון המקרא
לשון העיתונות - הלשון העיתונאית
קטעים ספרותיים - קטעי ספרות
המוסף החודשי - מוסף החודש

19. א. (1) הם - נושא
(2) העבריים - משלים שם
ב. I) הם וגם אנשים נוספים שיבצו בעיתונים ביטויים מן המקורות העבריים.
II) הם שיבצו בעיתונים וגם במקומות אחרים ביטויים מן המקורות העבריים.
III) הם שיבצו בעיתונים ביטויים מן המקורות העבריים וגם דברים אחרים.

20. א. 1. לְהִמָּנַע - נפעל
2. לְהַרְחִיב - הפעיל
3. לְשַבֶּץ - פיעל
4. לִכְתּׂב - קל
5. לְתַרְגֵּם - פיעל
ב. לְהִמָּנַע - המנעות
לְהַרְחִיב - הרחבה
לְתַרְגֵּם - תרגום
ג. (4) יִמָּנְעוּ

21. א.
שְׁגוּרָה - ש.ג.ר קל
מֻכָּרִים - נ.כ.ר הופעל
מְקֻבָּלִים - ק.ב.ל פועל
פֻּרְסְמוּ - פ.ר.ס.מ פועל
ב.
(1) המבשר, המגיד
(2) מבשר- ב.ש.ר
מגיד - נ.ג.ד

22. א. (1) פעלים - הִשְתַּדֵל, תַּתְאִים, נִתְקְלוּ
שמות פעולה - הַבָּעָה, הִתְנַגְּדוּת
(2) הִשְתַּדֵל - התפעל
תַּתְאִים - הפעיל
הַבָּעָה - הפעיל
נִתְקְלוּ - נפעל
הִתְנַגְּדוּת - התפעל
ב. (1) ביתי- צורן נטייה (שייכות-הבית שלי)
(2) ביתי- צורן גזירה - בית (בסיס) + Xי

23. א.שורש ומשקל - מַגֶּבֶת, מִשְרָד, מַגְהֵץ, מִשְטָרָה, תִּזְמׂרת
בסיס וצורן סופי - מִלּוֹן, זְהוּת, עִירִיָּה
הלחם בסיסים - חַיְדַּק
ב. (1) שורש ומשקל
(2) קַטֶּלֶת הוא משקל האופייני למחלות, ולכן נזילה שונתה לנזלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
והרי התשובות, באדיבות 'לחמן'
חלק א'

1. א. (1) הבעיות בלשון שבה נכתבו העיתונים הראשונים היו:
*הלשון העברית הייתה דלה, בלתי מגוונת, מליצית עם קישוטי לשון מיותרים.
*"לשון הקודש", שלא היתה שגורה בלשון היום יום.
(2) בעיות אלה נבעו מכך, שהשימוש בלשון העברית לא היה שימוש פעיל ושוטף, העברית לא הייתה שגורה בפי המדברים בה, והשימוש בה היה בעיקר מתחום הדת.
ב. הסיבה להתעקשות לכתוב בעברית על אף הקשיים הייתה הרצון לחדש את התרבות העברית ואת הספרות העברית ולהחיות את השפה העברית. "הם שאפו לחדש את "לשון הקודש", להרחיבה ולעשות אותה לשון חולין לצורכי יום-יום" (שורות 16-17).



2. שלושה מאפיינים שונים של הלשון העברית שהיתה נהוגה בעיתוניו של בן יהודה:
א. יסודות מלשון המקרא, מלשון החכמים, מלשון ימי הביניים ומלשון ספרות ההשכלה.
ב. לשון פשוטה ומובנת לכל שאינה לשון מליצית ובלי קישוטי לשון מיותרים.
ג. המצאות של מילים חדשות שבלעדיהן היה קושי להתבטא בלשון העברית.
ד. שימוש מועט במילים לועזיות.
3. שתי מטרות לעיתונים:
הראשונה - להציג בפני עם ישראל מידע על המתרחש במקומות שונים בעולם.
השניה - לספר על הנעשה בארץ ישראל, על קורות היהודים בארץ ישראל, על הקורה במדינות השונות ועל אירועים יומיומיים.
ב. מובאות להוכחה: "באותה עת עסקו העיתונים בתרגום ידיעות מעיתונות אירופה, בפרסום ידיעות מהנעשה בארץ ישראל" (שורה 36-35).

4. א. יוסף קלאוזנר תמך בפועלו של בן יהודה ובחידושיו. הוא כינה את בן יהודה בתור "גאון לאומי", וסבר, כי לשונו של בן יהודה הינה לשון יפה ונמרצת. לעומתו ביאליק התנגד לדרכו של בן יהודה.
לדעת ביאליק, יש משום פסול בשימוש מואץ ומלאכותי בחידוש מילים אותן כינה " בית חרושת של מילים חדשות".
ראוי להדגיש, כי ביאליק ראה חשיבות להענקת משמעות חדשה למילים ישנות מאשר לחידושי מילים.
ב. תגובת בן יהודה לביקורת כלפיו:
לדעת בן יהודה, בזכות עיתון "הצבי" השפה הפכה להיות שגורה בפיהם של רבים אפילו בפיהם של המלגלגים. כמו כן, מושגים רבים שבלתי אפשרי היה לתרגמם לפני שנים נכנסו לשפה, והם נהגים כעת לא פחות מכל שפה חיה אחרת.

5. המידע בערך מבסס את הטענה של עגנון, משום שבערך "מברשת" ניתן לראות, כי מקור המילה ( =אטימולוגיה) הוא מן הלועזית (brush) ומן הערבית (מברשה). עגנון מנמק זאת באומרו שלמילים כגון "מברשת" אין יסוד ושורש בלשון הקודש.

6. (4)

7. התלמיד נדרש לכתוב את דעתו ולנמקה.

8. מטלת סיכום

חלק ב'

9. א. סוג ההגדרות של הערך "עת" הוא על דרך הנרדפות ( עת= זמן, מועד; עת= עונה, תקופה, פרק זמן).
ב. המייחד את הריבוי של המילה "עת" שיש לה צורת רבים(עִתים) וגם צורת רבות (עִתות) .
ג. תפקיד המידע הכתוב בסוגריים מרובעים בראש הערך "עת" הוא אטימולוגיה (=מקור המילה).
ד. הרובד הלשוני של הערך "עת" הוא מקראי. הרובד הלשוני של הערך "עיתון"- עברית חדשה.

10. א. עתונַאי = שם עצם, עתונאִי = שם תואר.
ב. 1. עתונאִי 2. עתונַאי

11. א 4 ב. 2

12. 1

13. משמעות המילה "מליצה"/ "מליצית" = מדובר בשפה גבוהה, שנונה, לא פשוטה, מגוונת. שפה המזוהה עם הלשון המקראית ועם ביטויים מהמקורות העבריים המקובלים באותה התקופה.

14. שימוש מטפורי זה נבחר כדי לתאר את המעבר מלשון כבולה, אזוקה, שקשה להשתחרר ממנה (הלשון המקראית) אל עבר הלשון המשוחררת והמגוונת. השימוש המטפורי בא על מנת להמחיש את הרעיון, שהשפה היתה סגורה ובלתי ניתנת לשינויים, כדוגמת אסיר הנמצא בבית סוהר, ואינו יכול להשתחרר מכבליו.

15. א. (1) אלף שמונה מאות שישים ואחת
(2) אֶתְכֶם
ב. (1) ארבעה
(2) שישים ושבעה
ג. אצלם

חלק ג'

16. א. I) משפט מורכב. "ששימשה עד אז בעיקר בתחום הדת." פסוקית
II) מחובר. "בן יהודה הקדיש מדור בעיתונו לדיון בענייני לשון" - איבר א'
"פועלו לא הצטמצם רק לתחום זה" - איבר ב'
III) פשוט
ב. בתחום הדת - משלים פועל
מדור - משלים פועל
לשון - משלים שם
עיתונו - משלים שם

17. א. הדחף- נושא
השפה - משלים שם
ב. סיבה ותוצאה
ג. לכן

18. א. (1) "שהתפרסם בהתחלה כשבועון" - פסוקית משלימה שם
(2) עד 1915 הופיע העיתון של בן-יהודה שהתפרסם בהתחלה כשבועון.
ב. (1) לשון מקראית - שם ותוארו
לשון העיתונות - סמיכות
קטעים ספרותיים - שם ותוארו
המוסף החודשי - שם ותוארו
(2) לשון מקראית - לשון המקרא
לשון העיתונות - הלשון העיתונאית
קטעים ספרותיים - קטעי ספרות
המוסף החודשי - מוסף החודש

19. א. (1) הם - נושא
(2) העבריים - משלים שם
ב. I) הם וגם אנשים נוספים שיבצו בעיתונים ביטויים מן המקורות העבריים.
II) הם שיבצו בעיתונים וגם במקומות אחרים ביטויים מן המקורות העבריים.
III) הם שיבצו בעיתונים ביטויים מן המקורות העבריים וגם דברים אחרים.

20. א. 1. לְהִמָּנַע - נפעל
2. לְהַרְחִיב - הפעיל
3. לְשַבֶּץ - פיעל
4. לִכְתּׂב - קל
5. לְתַרְגֵּם - פיעל
ב. לְהִמָּנַע - המנעות
לְהַרְחִיב - הרחבה
לְתַרְגֵּם - תרגום
ג. (4) יִמָּנְעוּ

21. א.
שְׁגוּרָה - ש.ג.ר קל
מֻכָּרִים - נ.כ.ר הופעל
מְקֻבָּלִים - ק.ב.ל פועל
פֻּרְסְמוּ - פ.ר.ס.מ פועל
ב.
(1) המבשר, המגיד
(2) מבשר- ב.ש.ר
מגיד - נ.ג.ד

22. א. (1) פעלים - הִשְתַּדֵל, תַּתְאִים, נִתְקְלוּ
שמות פעולה - הַבָּעָה, הִתְנַגְּדוּת
(2) הִשְתַּדֵל - התפעל
תַּתְאִים - הפעיל
הַבָּעָה - הפעיל
נִתְקְלוּ - נפעל
הִתְנַגְּדוּת - התפעל
ב. (1) ביתי- צורן נטייה (שייכות-הבית שלי)
(2) ביתי- צורן גזירה - בית (בסיס) + Xי

23. א.שורש ומשקל - מַגֶּבֶת, מִשְרָד, מַגְהֵץ, מִשְטָרָה, תִּזְמׂרת
בסיס וצורן סופי - מִלּוֹן, זְהוּת, עִירִיָּה
הלחם בסיסים - חַיְדַּק
ב. (1) שורש ומשקל
(2) קַטֶּלֶת הוא משקל האופייני למחלות, ולכן נזילה שונתה לנזלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ואם כבר מדברים על בגרויות,
אני בכיתה יא' ורוצה להשלים בגרויות במקביל לחוצים בסמינר,
מישהי יודעת איך אני משיגה חוברת עם החומר בהסטוריה לבגרות?
בתנך?
ב- עברית, הבנה, הבעה, לשון?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

פתחתי תיק אקסטרני במשרד החינוך-לצורך השלמת בגרות במקצועות:
אנגלית, מתמטיקה ועברית
בעברית בחרתי תוכן חרדי, ולכן זה גרם לכך שיפתח לי תיק חרדי, לא חשבתי שיש בזה הבדל גדול

תכלס, ראיתי שחוץ ממתמטיקה ואנגלית-זה שאלונים אחרים לגמרי
הבעיה היא שאפשר לשנות סוג תיק רק פעם אחת
השאלה שלי היא:
מה עדיף?
מבחינת נוחות-דתי/כללי יותר נגיש, יש הרבה יותר חומר ומבחנים לדוגמא באינטרנט
אבל מבחינת תוכן-זה משנה ממש,

בעברית ההבדל עוד לא כזה גדול:
בחרדי-מאמרים עינויים יותר, ציטוטים מהתנ"ך וכו'
בכללי-מאמרים כלליים יותר, אבל אין שם תכנים פסולים

אבל בשאר המקצועות-זה שונה לגמרי:
ראיתי מבחן תנ"ך לדוגמא-והזדעזעתי.
אני אמורה לשבת ולנתח האם גדולי עולם עשו כמו שצריך או לא?
אני אמורה לכתוב למה לפי חלק מהדעות (החילוניות כמובן) חטא אדם הראשון לא היה בעייתי?

השיקול שלי הוא כרגע-האם אצטרך בכלל לעשות אי פעם בגרויות בנושאים הבעייתיים-תנך/יהדות/ספרות וכו' ?
הרי אם ארצה להשלים תואר מעל גיל 30-יהיו לי מכינות שעוקפות את זה, נכון?
(חשוב לי לציין שאני פונה יותר למקצועות ריאליים-פחות הוראה וחינוך)

יש מישהו שקצת מתמצא בזה ויכול לעזור לי?
כרגע-נשמע לי קל יותר לעשות כללי/דתי-מטעמי נוחות
השאלה אם יכול להיות שגם אחרי גיל 30 אהיה חייבת להשלים בגרויות במקצועות הבעייתיים???
ואז אני כבר לא אוכל לשנות תיק שוב...
(כי כרגע יש לי תיק חרדי ואני רוצה לשנות לדתי/כללי)

ראיתי ש
@שקדיה כתבה ש:
קחי בחשבון שאין הרבה מענה לחרדים בנושא הזה
וגם @RU1 כותבת ש:
שימי לב שמומלץ לבחור במסלול היהודי כללי, ולא החרדי או הדתי, גם מכיוון שלמסלולים האלו יש מקצוע נוסף - יהדות, וגם מכיוון שהבגרות בתנ"ך קשה יותר בהם.

אז אם יש פה אנשים שמתמצאים בעניין-אולי תעזרו גם לי?
יש לי רישום מאוחר ביום ראשון-ועד אז אני חייבת להחליט...


(סליחה על האורך, מקווה שיצא מספיק ברור...)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה