בקשה חוסר בדחיית סיפוקים

[פירי]

בתקופה מורכבת כמו שאנחנו עכשיו, הרבה אנשים מאד להוטים לקריאת עדכוני חדשות. ויש המון כאלה, ומטבע הדברים חלקם מסעירים ונפוצים במהירות בדרכים לא רשמיים. שזה אומר אי יכולת לצנזורה כלשהי לשלוט במה שמתפרסם. שזה דבר טוב בדרך כלל, אבל כשזה מזיק לדברים עדינים - פחות.
מדי פעם גם רואים התעוררות לזה, שיש דברים שלא צריך לשתף. ויש דברים שגם רואים בעינים (בהגיון, לפי דרך הטבע) שהפרסום הגדול הזיק להם.
אבל מה, אז לא נדע את פירור המידע הזה שלא יוסיף לנו כלום חוץ מבלבול וסערה רגשית?
אה, שרק אנחנו והחברים שלנו נדע על זה, זו בודאי לא הבעיה. אז אנחנו נראה ונספר לקרובים שלנו שגם הם יספרו גם הם רק לקרובים שלהם. אבל כשכל העם ידע על זה, אנחנו נזכיר לכולם שעדיף לא לדבר על זה כי פרסום רחב מזיק.


עוד קטע מאד מעניין, בבחינת לא לאכול את העוגה וגם להרוס אותה לחלוטין, זה אכן לגלות בגרות נבונה ולא לפרסם. רק לפרסם שפורסם ולדבר סביב סביב עד שאיזה פלא - כולם יודעים בדיוק את הפרטים בלי שאף אחד יפרסם אותם.

(אם זה לא מספיק ברור, מה שדחף אותי לכתוב זה הנושא של החטופים שיחזרו לשלום בעזרת ה'. אבל זה ממש לא הנושא היחיד שעודכן בחדשות ואחר כך גם עודכן מה הפרסום גרם)