דרוש מידע חוסר ביטחון בנהיגה....

[גראסי#@]

כן...אני נהגת חדשה...
תכלס עוד חודש עובר לי כבר חצי שנה
אני נוהגת על הג'יפ .. אבל ... עדיין לא נהגתי לבד , אפילו שאני לא צריכה מלווה
זה חוסר ביטחון? אני פשוט לא רואה את עצמי נוהגת בלי מישהו לידי...
איך לשחרר את זה?? אם אפשר בכלל...

 

[טילון]

לנהוג, לנהוג, לנהוג.
בסוף זה יעבור.

 

[-אליה-]

יש כאלו שככה זה בהתחלה
לא להתרגש

 

[אהבת הבריות]

אני בזמנו התחלתי על רכב קטן [לא ג'יפ],אחרי שהעסק תפס אני מקבל כבר הצעות לסמיטריילר...
הכל מגיע עם הזמן

 

[stars]

כן...אני נהגת חדשה...
תכלס עוד חודש עובר לי כבר חצי שנה
אני נוהגת על הג'יפ של אבא שלי.. אבל ... עדיין לא נהגתי לבד , אפילו שאני לא צריכה מלווה
זה חוסר ביטחון? אני פשוט לא רואה את עצמי נוהגת בלי אבא שלי לידי...
איך לשחרר את זה?? אם אפשר בכלל...

לנהוג, לנהוג, לנהוג.
בסוף זה יעבור.

אכן, לפעמים הדרך ללמד אדם לשחות, היא פשוט לזרוק אותו למים העמוקים.

 

[ציפורת הנפש]

קופצת על האשכול...
בעלי הוציא רישיון עבר בטסט שני.
נהג זהיר מאוד מאוד שלא עושה שטויות בכלל, אבל רחפןןןן.
הוא מקפיד ליסוע בנתיב הימני ולא לעקוף כלל, אבל שוכח להדליק אורות (למדתי בבוקר, אז לא הדליקו אורות) שוכח לאותת לפני שעובר נתיב, גם בכבישים במהירות של 120 קמ"ש. אני מתה במושב האחורי ומבטיחה מלא כסף לצדקה.
אציין שמאז שעבר לקחנו רכב שלוש ארבע פעמים (בתוך שנה בערך) לא היה לו הרבה ניסיון, אבל הנסיעה היא בלתי נסבלת, לחץ, מתח, אני צועקת מאחורה מפחד וכדי לעזור לו (ימינה ימינה, אתה נכנס לנתיב השני, תאותת, תדליק אורות) ואני באמת מפחדת.
זה קורה לכולם? איך אפשר לחזק את זה?

 

[גלבוע]

קופצת על האשכול...
בעלי הוציא רישיון עבר בטסט שני.
נהג זהיר מאוד מאוד שלא עושה שטויות בכלל, אבל רחפןןןן.
הוא מקפיד ליסוע בנתיב הימני ולא לעקוף כלל, אבל שוכח להדליק אורות (למדתי בבוקר, אז לא הדליקו אורות) שוכח לאותת לפני שעובר נתיב, גם בכבישים במהירות של 120 קמ"ש. אני מתה במושב האחורי ומבטיחה מלא כסף לצדקה.
אציין שמאז שעבר לקחנו רכב שלוש ארבע פעמים (בתוך שנה בערך) לא היה לו הרבה ניסיון, אבל הנסיעה היא בלתי נסבלת, לחץ, מתח, אני צועקת מאחורה מפחד וכדי לעזור לו (ימינה ימינה, אתה נכנס לנתיב השני, תאותת, תדליק אורות) ואני באמת מפחדת.
זה קורה לכולם? איך אפשר לחזק את זה?

מה שבטוח שלצעוק מאחורה זה הדרך הבטוחה להרוס לו את הבטחון בנהיגה.

 

[יאן]

אבל שוכח להדליק אורות

דו"ח אחד וזה עובר

שוכח לאותת לפני שעובר נתיב

העיקר שמסתכל במראות

הנסיעה היא בלתי נסבלת, לחץ, מתח, אני צועקת מאחורה מפחד

הרבה פעמים הנהג ששולט בנסיעה כן מרגיש ביטחון והנוסעים סתם מפחדים. אם לא צופרים לו כנראה שהוא נוסע סביר.

 

[גלבוע]

קופצת על האשכול...
בעלי הוציא רישיון עבר בטסט שני.
נהג זהיר מאוד מאוד שלא עושה שטויות בכלל, אבל רחפןןןן.
הוא מקפיד ליסוע בנתיב הימני ולא לעקוף כלל, אבל שוכח להדליק אורות (למדתי בבוקר, אז לא הדליקו אורות) שוכח לאותת לפני שעובר נתיב, גם בכבישים במהירות של 120 קמ"ש. אני מתה במושב האחורי ומבטיחה מלא כסף לצדקה.
אציין שמאז שעבר לקחנו רכב שלוש ארבע פעמים (בתוך שנה בערך) לא היה לו הרבה ניסיון, אבל הנסיעה היא בלתי נסבלת, לחץ, מתח, אני צועקת מאחורה מפחד וכדי לעזור לו (ימינה ימינה, אתה נכנס לנתיב השני, תאותת, תדליק אורות) ואני באמת מפחדת.
זה קורה לכולם? איך אפשר לחזק את זה?

תני לו לנסוע לבד (או עם חברים) עד שיקבל בטחון, ורק אחר כך תצטרפי.

 

[יוסי ב.ק]

אפשר לקחת עוד שיעור או כמה שיעורי נהיגה בפרט אם המורה היה טוב ונחמד. עכשיו כשהרישיון ביד האחריות עליך, והמורה נותן לך בטחון וטיפים.
אם זה ממש לא הולך אפשר ללכת לאימון אישי/N.L.P זה יכול לשחרר את הלחצים.

 

[ציפורת הנפש]

אני גאה בו ברמות על שהוא עשה רישיון (נלחם בזה באמת!!!)
כועסת על הטסטר שהעביר אותו בטסט שני...
יודעת שאני מורידה לו את הביטחון, אבל לא עומדת בזה.
לא בא לי לקבל דוחו"ת בשביל שהוא יבין את זה. זה לא יעזור.
כמו הכלל שצריך לשכוח שנה אחת מתנה לאישה ביום הולדת כדי לא לשכוח לנצח - לא עובד עליו....
צופרים לנו בכמויות, ומאותתים לנו ומהבהבים לנו (בפעם הרשונה לא הבנו מה כולם עושים לנו שלום,,, חחח)
וכשהוא חותך נתיבים (לא הרבה פעמים) בכבישים מהירים ושוכח לאותת - הוא שוכח גם לבדוק אם זה בסדר לעבור - ובסיום הנהיגה הולכים לעשות קידוש ולברך הגומל...
וליסוע עם חברים, זה רעיון. אבל עד שאנחנו מוציאים כסף על אוטו טיפשי לבזבז אותו על חברים...
המורה לא כ"כ בתפקוד (רמי משען מאור ירוק)

 

[רִפְקִי.]

אני גאה בו ברמות על שהוא עשה רישיון (נלחם בזה באמת!!!)
כועסת על הטסטר שהעביר אותו בטסט שני...
יודעת שאני מורידה לו את הביטחון, אבל לא עומדת בזה.
לא בא לי לקבל דוחו"ת בשביל שהוא יבין את זה. זה לא יעזור.
כמו הכלל שצריך לשכוח שנה אחת מתנה לאישה ביום הולדת כדי לא לשכוח לנצח - לא עובד עליו....
צופרים לנו בכמויות, ומאותתים לנו ומהבהבים לנו (בפעם הרשונה לא הבנו מה כולם עושים לנו שלום,,, חחח)
וכשהוא חותך נתיבים (לא הרבה פעמים) בכבישים מהירים ושוכח לאותת - הוא שוכח גם לבדוק אם זה בסדר לעבור - ובסיום הנהיגה הולכים לעשות קידוש ולברך הגומל...
וליסוע עם חברים, זה רעיון. אבל עד שאנחנו מוציאים כסף על אוטו טיפשי לבזבז אותו על חברים...
המורה לא כ"כ בתפקוד (רמי משען מאור ירוק)

אמאלה, גם אותי היה מלחיץ מאד מאד לנהוג אם מי שהיה יושב לידי היה כל כך לא בטוח בי...
אין מה לעשות. אם את מסוגלת לנסוע איתו לשדר לו נינוחות ובטחון - לכי על זה, אם לא, תוסיפו לתקציב של הלימודי נהיגה עוד כמה אלפי לשכירת רכב ונהיגה עם חברים.
[או לקנות אוטו באלפיים שקל רק כדי לשחוט אותו ולקבל בו בטחון.]

 

[גלבוע]

יודעת שאני מורידה לו את הביטחון, אבל לא עומדת בזה.

אז קחי את כמה אימוני NLP

 

[טילון]

תני לו לנסוע לבד (או עם חברים) עד שיקבל בטחון, ורק אחר כך תצטרפי.

אכן.
שני ההורים שלי נוהגים, אבל רק אבא שלי מלווה נהגים חדשים במשפחה.
אמא שלי לחוצה מדי, והיא לא רוצה לערער לנהג החדש את הביטחון העצמי...

הרבה פעמים הנהג ששולט בנסיעה כן מרגיש ביטחון והנוסעים סתם מפחדים. אם לא צופרים לו כנראה שהוא נוסע סביר.

גם נכון. כשאני נוהגת עם בעלי (קורה בערך רק בפורים- כשהוא לא יכול לנהוג) הרבה פעמים הוא נלחץ ואומר לי להאט, כשהרגל שלי כבר התחילה ללחוץ על הברקס, אבל הוא עוד לא הרגיש את זה...
מי שיושב ליד הנהג לא תמיד מספיק בטוח שגם הנהג ראה את מה שהוא רואה.

זה קורה לכולם? איך אפשר לחזק את זה?

אחרי שעברתי טסט נהגתי הרבה עם אבא שלי כמלווה, ותקופה ארוכה כמעט בכל נסיעה היה משהו שהוא היה אומר לי- אם היית בטסט עכשיו לא היית עוברת. (אבל בצורה רגועה, לא בצעקות שמורידות את הביטחון)
ככל שנוהגים יותר זה עובר. אם יש לכם אפשרות להשיג רכב יותר פעמים (או אפילו שישבקש לנהוג בנסיעה עם חברים כשחבר אחר מביא את האוטו) זה יכול לעזור.

כועסת על הטסטר שהעביר אותו בטסט שני...

לא בטוח שזה היה עוזר. לנהוג עם מורה לנהיגה באוטו זה אחרת מלנהוג לבד. מנסיון.

 

[יוסי ב.ק]

אז קחי את כמה אימוני NLP

זה בהחלט יכול לעזור.
אם זה מפריע לה ואולי גם לו בהחלט יכול להיות שכדאי.

 

[ציפורת הנפש]

אל תזלזלו בי.
הוא באמת עובר עבירות תנועה מסכנות חיים!
אני תמכתי כ"כ בלימודים שלו כשכל המשפחה נשרה אחרי כמה שיעורים (חוסר ריכוז גבוה) והוא עשה את זה.
איך אפשר לתת ביטחון בלי שנמות אנחנו והילדים (ואני יושבת תמיד מאחורה...)
אני תמיד מחמיאה לו לאורך כל הנסיעה (וואו, נסיעה חלקה, יא, איך עקפת יפה, נסיעה חתיכית וכו', אבל גם - תיזהר, לא בצעקות אבל בתקיפות)

 

[טילון]

אל תזלזלו בי.
הוא באמת עובר עבירות תנועה מסכנות חיים!
אני תמכתי כ"כ בלימודים שלו כשכל המשפחה נשרה אחרי כמה שיעורים (חוסר ריכוז גבוה) והוא עשה את זה.
איך אפשר לתת ביטחון בלי שנמות אנחנו והילדים (ואני יושבת תמיד מאחורה...)
אני תמיד מחמיאה לו לאורך כל הנסיעה (וואו, נסיעה חלקה, יא, איך עקפת יפה, נסיעה חתיכית וכו', אבל גם - תיזהר, לא בצעקות אבל בתקיפות)

אם זה המצב, הוא מכיר בזה, או שהוא בטוח שהוא נוהג מושלם ואת סתם לחוצה?
כי אם הוא מבין שיש פה בעיה, אפשר ללכת למורה לנהיגה לכמה שיעורים גם אחרי שיש רשיון.

 

[שמיר]

אם זה ממש לא הולך אפשר ללכת לאימון אישי/N.L.P זה יכול לשחרר את הלחצים.

זה תמיד נכון, ויכול לעזור לכל אחד/כמעט כל אחד....

 

[יוסי ב.ק]

אל תזלזלו בי.
הוא באמת עובר עבירות תנועה מסכנות חיים!
אני תמכתי כ"כ בלימודים שלו כשכל המשפחה נשרה אחרי כמה שיעורים (חוסר ריכוז גבוה) והוא עשה את זה.
איך אפשר לתת ביטחון בלי שנמות אנחנו והילדים (ואני יושבת תמיד מאחורה...)
אני תמיד מחמיאה לו לאורך כל הנסיעה (וואו, נסיעה חלקה, יא, איך עקפת יפה, נסיעה חתיכית וכו', אבל גם - תיזהר, לא בצעקות אבל בתקיפות)

אם זה ענין של חוסר ריכוז אז אפשר וכדאי לטפל בזה. כי בנוגע לנסיעות זה באמת יכול להיות מורכב ואולי מסוכן חלילה, הרבה מהעצות פה לא יהיו רלוונטיות. ומסתבר שזה מפריע לו בעוד תחומים בחיים. וחבל להשאיר ככה את המצב, למה לסבול?
ברור שיש פולמוס גדול של בעד ונגד בענין של קשב וריכוז. אבל נראה שלבדוק זה שווה.

 

[שמחת חיים]

קודם כל שלוש ארבע פעמים רכב בשנה זה מאוד קצת בשביל לצבור נסיון, הוא צריך רכב כל יום למשך תקופה די ארוכה, ולאט לאט לומדים את הכביש.
(גם אני נהגתי ככה שלוש ארבע ימים אחרי הטסט...)
אני לא יודע מה הפתרון
אבל כשצועקים עלי בנסיעה - זה מציק לי מאוד ברמה שאני יכול להשיח את הדעת ולעשות תאונה
הדרך לחינוך ולהרגל לא חייבת להיות דרך ביקורת ולחץ, יכול להיות דווקא דרך רוגע, ביטחון ואימון.