בשבוע האחרון - המודלים האמינים ביותר לחיזוי מזג האוויר מראים שאנחנו צועדים בצעדי ענק לעבר גל קור קיצוני ברחבי הארץ. כבר בתחילת הדרך, היו מודלים קיצוניים יותר, ומתונים יותר. מודלים שחיזו משקעים וקור, וכאלה שלא. ככל שהשבוע מתקדם, השאיפה של החזאים היא שהמודלים השונים יסכימו על גרסה אחידה - שתקבע מה צפוי לנו בהמשך השבוע באופן רשמי. הסכמה גורפת בין הגרסאות - יוצרת חיים קלים יותר לחזאי, ומקלה עליו לתת לציבור תחזית מדוייקת ככל האפשר.
לעיתים, אנו מגיעים לתסריט המוסכם על כל המודלים. אבל מה קורה כשכל מודל רואה את הדברים קצת אחרת? אנחנו, החזאים, יושבים וכוססים ציפורניים עד לרגע האחרון, בתקווה שתהיה הסכמה וסנכון בין המודלים. אם לא תהיה אחת כזו - נאלץ לבחור כיוון מסוים לדווח עליו לציבור.
אי ודאות בחיזוי מזג האוויר:
תהליך החיזוי מסתמך על מודלים, שהם למעשה כלים חישוביים המתבססים על נוסחאות מתמטיות ומידע שמתקבל מתחנות מדידה, לווינים ועוד. מטרתם, היא לחזות מזג אוויר עתידי, באמצעות נתונים מהעבר וההווה. במילים אחרות, המטרה שלהם היא לנסות לחזות איך הטבע יתנהג.
הטבע הוא מערכת דינמית, ויש גורמים רבים שמשפיעים על מזג האוויר שלא תמיד ניתן לחזות אותם במדויק, כך שתמיד בתוך הוודאות קיים מרכיב מסוים של חוסר וודאות כשמדברים על תופעות טבעיות. ככל שנתרחק בציר הזמן, אי-הוודאות תגדל, ולכן לצורך הדוגמה - תחזית של יום קדימה מדוייקת יותר מזאת שתדווח לציבור במוצ"ש, על מזג האוויר של סוף השבוע הבא.
במערכות מזג אוויר מורכבות, כמו זאת שלפנינו, יש רגישות גדולה יותר לשינויים קטנים, שיכולים להשפיע בצורה משמעותית על המערכת כולה. לכן, באירועים כאלה צריך להמתין למודלים ברזולוציה גבוהה יותר ככל שנתקרב לאירוע.
ישנם שלושה מודלים עיקריים - לפי סדר אמינותם:
- המודל האירופאי - ECMWF
- המודל הוותיק הבריטי ברקנל - UKMO
- המודל האמריקני - GFS
- שני המודלים הראשונים טובים לטווח הקרוב והבינוני, החל מיום לפני מועד החיזוי ועד לשישה ימים קדימה. המודל השלישי, הוא הטוב ביותר בחיזוי לטווחי זמן ארוכים.
ככל שנתקרב לרגע האמת, ישנו סוג נוסף של מודלים, מודלים אזוריים, שמשתמשים בבסיס של המודל האירופאי (שהוא כרגע הטוב ביותר לאזורינו) ויורדים לרזולוציות ספציפיות יותר. דרכם פשוט יותר לראות תמונת מצב מדויקת (עד כמה שניתן בגבולות של מדע שמראש אינו מדוייק) של כניסת משקעים לארץ. באמצעות המודלים המקומיים, ניתן להבין כמה המשקעים צפוים להיות משמעותיים, היכן יתרחשו ובאיזו עוצמה. בשביל תמונת מצב מהמינה ומדויקת ככל האפשר - צריך להמתין 48 שעות, ולפעמים 24 שעות לפני האירוע - בכל אירוע שלג.
המודל האמריקני, היה הראשון לזהות את גל הקור המתקרב, ואחריו הצטרפו המודל האירופי והמודל הבריטי. כמעט לאורך כל הדרך, המודל האמריקני שומר על קו מאוד קיצוני וחוזה עבורנו קור עז ושלג, אפילו במקומות פחות "מקובלים".
המודל הבריטי, הוא המיושב מבין השלושה וקצת יותר "הססן", אחד שהרבה פעמים אוהב לשים את "הרגל על הברקס". האירופאי לעומתם, פחות אוהב להשקיף לאופק בציר הזמן ובהתחלה קצת נגרר, אבל כשנכנסים לאזור הנוחות שלו הוא אמין ביותר.
לאורך כל הימים האחרונים, לא הייתה הסכמה גורפת בין המודלים על האירוע המתקרב (גל הקור "קורל"), וכדי לקבל תמונה אמינה כדאי להצליב בין שלושתם. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, המודלים מסכימים על דבר אחד בלבד - הקור המשמעותי צפוי להגיע בתחילת השבוע הבא, ומראשון לפנות בוקר ועד יום שלישי נחווה טמפרטורת נמוכות במיוחד.
בפרק הזמן הזה, צפוי שלג בהרי הצפון כבר ביום שבת, ובהמשך גם בהרי המרכז בעיקר החל מיום ראשון. עד כמה האירוע יהיה עוצמתי מבחינת כמות השלג? את זה עוד מוקדם לקבוע. למרות זאת, כן ניתן "לחזות" ולדווח, שעקב הטמפרטורות הנמוכות, נחווה משקעי קרח שונים החל משבת בלילה , אך בעיקר בימי ראשון ושני - גם במקומות שלא יורד בהם שלג.
בגלל הצפי לקור קיצוני, קיבלה המערכת הקרובה את שמה "קורל". למרות כל הציפיות, אל תצפו למשהו חריג בסוף השבוע, חוץ מחורף, כמו שהוא אמור להיות. את גל הקור האמיתי כאמור, נקבל בעיקר מיום ראשון. בשביל לדעת כמה שלג ס"מ יערמו, איפה ומתי, נצטרך לחכות עוד קצת, לפחות לסוף השבוע.
הנושאים החמים
