שיתוף - לביקורת חזור

[אוראל סולטן]

וכל אחד
רוקד,
עם ספר תורה
משלו.

אחד עם
בן,
ואחד כבר
לא.

ויום טוב
שני,
של גלויות
יורד.

ואבנים קטנות
נופלות,
על לב
בודד.

ובכיסא צהוב
יושב,
אדם עם
דוב.

ועל ארון קטן
יושבת,
אלמנה או
קרוב.

ואדם נופל
נקרע,
הולך בגוף
כפוף.

חושב ש
אולי,
גם הוא
חטוף.

שכוייח ענקי ל @חוה אייזן על ההשראה באופן כללי ובפרט מכאן.

 

[צביה ר.]

וואו!!
החזרה של החטופים מנפיקה שירים מדהימים אחד אחד!
מיוחד ממש.
הבית המסיים - צמרמורת.

ושאפו על הפיסוק : )

 

[דודה]

מרגש עד כדי צמרמורת...

 

[איש המילה הכתובה]

איזה קטע מטלטל ומרגש. מילים יכולת לצמרר!

 

[אולטרא סגול]

נו מה?
עוד לא התאוששתי מהקטע הקודם...
הגיגים על החיים. תוסיף בתגיות גם הגיגים על המתים. הגיגים על אלה שחיים אבל באמת מתים.
|

קטע מיוחד ממש!!!

 

[אולטרא סגול]

יפהפה , באמת.
לא עוצמתי כמו הקודם שלך,
אבל מיוחד בפני עצמו.
תשתף עוד.

 

[אוראל סולטן]

וואו!!
החזרה של החטופים מנפיקה שירים מדהימים אחד אחד!
מיוחד ממש.
הבית המסיים - צמרמורת.

תודהה!!
כנראה השחרור גם הוציא מהבור כמה דברים שהיו כלואים בלבי...

ושאפו על הפיסוק : )

במיוחד בשבילך

מרגש עד כדי צמרמורת...

תודה רבה!!!

נו מה?
עוד לא התאוששתי מהקטע הקודם...
הגיגים על החיים. תוסיף בתגיות גם הגיגים על המתים. הגיגים על אלה שחיים אבל באמת מתים.
|

קטע מיוחד ממש!!!

יפהפה , באמת.
לא עוצמתי כמו הקודם שלך,
אבל מיוחד בפני עצמו.
תשתף עוד.

תודה ענקית על התגובה הכפולה ומחממת הלב!!!
זה מחזק ממש ונותן כח להמשיך ולכתוב.

איזה קטע מטלטל ומרגש. מילים יכולת לצמרר!

תודה רבה!
כשתגובה כזו מגיעה מאדם שכמותך, אני יודע שהיה שווה לפרסם את הקטע