הנושאים החמים
- פותח הנושא א.ישראל
- פורסם בתאריך
- מצב
- הוסף לסימניות
- #24
אולי "לרפא", "לרפאות" (לשון רפואה וחיזוק
ו"לרפות" (לשון רפיון וחולשה.
ו"לרפות" (לשון רפיון וחולשה.- הוסף לסימניות
- #26
כתוב ב"אלדד ומידד מתנבאים במחנה"
ולא יסף - פירוש לא הפסיק
(וגם אפשר לפרש לא הוסיף
ולא יסף - פירוש לא הפסיק
(וגם אפשר לפרש לא הוסיף
- הוסף לסימניות
- #27
אבהיר משהו ובכלל זה רמז.
במשנה שתי המילים ההופכיות מופיעות בסמיכות ושניהם באותו צורת פועל.
בחומש, הפחות נפוץ מופיע בצורת פועל "פעוּל" [במשנה זה לא בפועל שבחומש]
במשנה שתי המילים ההופכיות מופיעות בסמיכות ושניהם באותו צורת פועל.
בחומש, הפחות נפוץ מופיע בצורת פועל "פעוּל" [במשנה זה לא בפועל שבחומש]
- הוסף לסימניות
- #32
שוב החידה בתוספת רמזים:
- שני פעלים שכל אחד הוא ההיפך של השני. [למשל בניה וסתירה] הכתיבה שלהם זהה [בדרך כלל הכתיבה זהה כמעט, אבל אפשר לכתוב אותם זהים בדיוק] והצליל של המילה כמעט זהה.
- אחד מהם לא נפוץ, אבל קיים בחומש ובמשנה.
- במשנה שתי המילים ההופכיות מופיעות בסמיכות ושניהם בצורת פועל "יִפעוֹל".
- בחומש, הפחות נפוץ מופיע בצורת פועל "פעוּל".
- נמצא בחצי השני של חומש במדבר.
- הביטוי הזה קיים [לפי מה שבדקתי] רק פעמיים בתנ"ך ושניהם באותה פרשה ובאותו ענין.
- הוסף לסימניות
- #33
הגענו כבר ל31 תגובות. כנראה באמת קשה.
האמת שאם לא הייתי לומד בדיוק משניות מסכת *** גם לא היית יודע...
טוב, רמז: בפרשת בלק
האמת שאם לא הייתי לומד בדיוק משניות מסכת *** גם לא היית יודע...
טוב, רמז: בפרשת בלק
- הוסף לסימניות
- #37
מאן דאמר, צדקת!
יִּשְׁתּוֹם וְיִסְּתּוֹם
יִּשְׁתּוֹם = יפתח. יִסְּתּוֹם = יסגור.
במשנה:
עבודה זרה פרק ה משנה ג
נָכְרִי שֶׁהָיָה מַעֲבִיר עִם יִשְׂרָאֵל כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אִם הָיָה בְחֶזְקַת הַמִּשְׁתַּמֵּר, מֻתָּר. אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְּתּוֹם וְיִגּוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִגּוֹב:
ברטנורה = ישתום - יפתח כמו (במדבר כד) שתום העין שענינו פתוחה:
בחומש (במדבר כד ג):
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן
רש"י = שתם העין - עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח ולשון משנה הוא כדי שישתום ויסתום ויגוב. ורבותינו אמרו לפי שאמר ומספר את רובע ישראל שהקב"ה יושב ומונה רביעותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה. אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם. וי"מ שתום העין פתוח העין כמו שתרגם אונקלוס. ועל שאמר שתום העין ולא אמר שתום העינים למדנו שסומא באחת מעיניו היה:
ולסיום, איפה יש סתימה לא עם סמ"ך אלא עם שין שמאלית:
איכה ג ה: גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי
תודה לכל המשתתפים: יד טובה; געוואלדיג; מלאכה; יונה; טל; תם; מאן דאמר
ולמי שיש חידות נוספות, בבקשה שמעו לעצתו של אברימי באחד האשכולות הקודמים, ופתחו אשכול נפרד לכל חידה.
יִּשְׁתּוֹם וְיִסְּתּוֹם
יִּשְׁתּוֹם = יפתח. יִסְּתּוֹם = יסגור.
במשנה:
עבודה זרה פרק ה משנה ג
נָכְרִי שֶׁהָיָה מַעֲבִיר עִם יִשְׂרָאֵל כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אִם הָיָה בְחֶזְקַת הַמִּשְׁתַּמֵּר, מֻתָּר. אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְּתּוֹם וְיִגּוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִגּוֹב:
ברטנורה = ישתום - יפתח כמו (במדבר כד) שתום העין שענינו פתוחה:
בחומש (במדבר כד ג):
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן
רש"י = שתם העין - עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח ולשון משנה הוא כדי שישתום ויסתום ויגוב. ורבותינו אמרו לפי שאמר ומספר את רובע ישראל שהקב"ה יושב ומונה רביעותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה. אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם. וי"מ שתום העין פתוח העין כמו שתרגם אונקלוס. ועל שאמר שתום העין ולא אמר שתום העינים למדנו שסומא באחת מעיניו היה:
ולסיום, איפה יש סתימה לא עם סמ"ך אלא עם שין שמאלית:
איכה ג ה: גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי
תודה לכל המשתתפים: יד טובה; געוואלדיג; מלאכה; יונה; טל; תם; מאן דאמר
ולמי שיש חידות נוספות, בבקשה שמעו לעצתו של אברימי באחד האשכולות הקודמים, ופתחו אשכול נפרד לכל חידה.
- הוסף לסימניות
- #38
אם יורשה לי להוסיף משהו מענין, שאולי לא קשור לכאן, אבל לא מצאתי לנכון לפתוח לו אשכול מיוחד:
התחלפות מילים בין לשון קודש לארמית:
המילה מותר בלשון קודש (לשון המשנה עכפ"נ, ואיני יודע אם קיים לשון זה בתנ"ך, בארמית זה שרי.
ולהפך: המילה שרו (שרו את הכביסה במים בלש"ק - בארמית זה תרו. (ראה פסחים מד,ב: 'דאי תרו לי כולא יומא בחלבא').
שרו = תרו
מותר=שרי.
התחלפות מילים בין לשון קודש לארמית:
המילה מותר בלשון קודש (לשון המשנה עכפ"נ, ואיני יודע אם קיים לשון זה בתנ"ך
, בארמית זה שרי.ולהפך: המילה שרו (שרו את הכביסה במים
בלש"ק - בארמית זה תרו. (ראה פסחים מד,ב: 'דאי תרו לי כולא יומא בחלבא').שרו = תרו
מותר=שרי.
פרוגבוט
תוכן שיווקי
- מצב
