חידות תורניות חידה תורנית מעניינת

הפיתרון
השאלה הייתה "אדם רוצה" וכו', משמע שהכוונה לברכה ראשונה.

@אלמוני פלמוני, אני מצטרף ל @סוגרים שידוך, השאלה הוצגה על הברכה ראשונה ולא על ברכה אחרונה.
רבותי, פעם הבאה להפעיל את הראש.
אסביר לכם את כוונת @סבא ישראל וזו גם היתה כוונתי, הדין הוא שאם אדם בירך כבר ברכה אחרונה עליו לברך שוב ברכה ראשונה אם רוצה להמשיך לאכול, ולכן אם לפני זה אכל תפוח שלם אז הברכה האחרונה לא חלה על העוגיה אלא רק על התפוח וכלפי העוגייה אי"ז הפסק, אולם אם אכל חצי תפוח ועוגיה (פחות מכזית) הרי הבורא נפשות עלה לו גם לעוגיה שהצטרפה לחצי התפוח והרי היא היתה הפסק כלפי המזונות ועליו לברך שוב מזונות
לא יודע אם לזה התכוון @סבא ישראל ,אבל זו היתה כוונתי
  • הוסף לסימניות
  • #2
כאשר אדם אוכל תפוח שלם, הוא מחשיב זאת לארוחה או לאכילה משמעותית, ולכן אם הוא עובר לעוגיה אחרי תפוח שלם, הוא לא חייב לברך כי הוא נחשב כאילו הוא ממשיך לאכול מאותה סעודה.

אבל כאשר אדם אוכל רק חצי תפוח, זה לא נחשב לאכילה משמעותית כמו סעודה, ולכן כאשר הוא עובר לעוגיה הוא חייב לברך עליה, כי זה נחשב לאכילה עצמאית.

בשלב זה, ההלכה מתייחסת לאוכלים השונים ומביאה לכך שאדם צריך לברך על מה שהוא אוכל בהתאם למה שלפניו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כאשר אדם אוכל תפוח שלם, הוא מחשיב זאת לארוחה או לאכילה משמעותית, ולכן אם הוא עובר לעוגיה אחרי תפוח שלם, הוא לא חייב לברך כי הוא נחשב כאילו הוא ממשיך לאכול מאותה סעודה.

אבל כאשר אדם אוכל רק חצי תפוח, זה לא נחשב לאכילה משמעותית כמו סעודה, ולכן כאשר הוא עובר לעוגיה הוא חייב לברך עליה, כי זה נחשב לאכילה עצמאית.

בשלב זה, ההלכה מתייחסת לאוכלים השונים ומביאה לכך שאדם צריך לברך על מה שהוא אוכל בהתאם למה שלפניו.
מאיפה התשובה?...
מהבינה המלאכותית?...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כאשר אדם אוכל תפוח שלם, הוא מחשיב זאת לארוחה או לאכילה משמעותית, ולכן אם הוא עובר לעוגיה אחרי תפוח שלם, הוא לא חייב לברך כי הוא נחשב כאילו הוא ממשיך לאכול מאותה סעודה.

אבל כאשר אדם אוכל רק חצי תפוח, זה לא נחשב לאכילה משמעותית כמו סעודה, ולכן כאשר הוא עובר לעוגיה הוא חייב לברך עליה, כי זה נחשב לאכילה עצמאית.

בשלב זה, ההלכה מתייחסת לאוכלים השונים ומביאה לכך שאדם צריך לברך על מה שהוא אוכל בהתאם למה שלפניו.
תוכל להסביר את התשובה?
בעצם לא ענית כלום...
איפה התשובה?
ואגב, זה באמת נראה ישר ממלתעות הבינה המלאכותית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כיצד יתכן- אדם רוצה לאכול עוגיה, אומרים לו אם קודם אכלת תפוח שלם אתה לא צריך לברך על העוגיה, ואם קודם אכלת רק חצי תפוח עליך לברך על העוגיה?
הנושא הוא תפוח שלם או חצי? או בכמות האכילה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
יש דין לברך על אכילת תרומות ומעשרות כשכהן אוכל
אז חשבתי שאם אכל תפוח שלם יהיה דין קביעות לפטור את העוגיה שיאכל אחכ
למה שיהיה דין קביעות לפטור עוגיה שזה מזונות???
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
@אלמוני פלמוני, אני מצטרף ל @סוגרים שידוך, השאלה הוצגה על הברכה ראשונה ולא על ברכה אחרונה.
ואם כבר הגענו עד לכאן, אשאל אותך שאלה אחרת מאותה עניין.
איך יכול להיות שלפעמים מותר לאדם לשתות לכתחילה פחות מרביעית ולפעמים אסור, כשבשני המקרים לא מדובר על תוך הסעודה, והוא גם לא שותה או אוכל שום דבר אחר מאותה ברכה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
השאלה הייתה "אדם רוצה" וכו', משמע שהכוונה לברכה ראשונה.

@אלמוני פלמוני, אני מצטרף ל @סוגרים שידוך, השאלה הוצגה על הברכה ראשונה ולא על ברכה אחרונה.
רבותי, פעם הבאה להפעיל את הראש.
אסביר לכם את כוונת @סבא ישראל וזו גם היתה כוונתי, הדין הוא שאם אדם בירך כבר ברכה אחרונה עליו לברך שוב ברכה ראשונה אם רוצה להמשיך לאכול, ולכן אם לפני זה אכל תפוח שלם אז הברכה האחרונה לא חלה על העוגיה אלא רק על התפוח וכלפי העוגייה אי"ז הפסק, אולם אם אכל חצי תפוח ועוגיה (פחות מכזית) הרי הבורא נפשות עלה לו גם לעוגיה שהצטרפה לחצי התפוח והרי היא היתה הפסק כלפי המזונות ועליו לברך שוב מזונות
לא יודע אם לזה התכוון @סבא ישראל ,אבל זו היתה כוונתי
 
הפיתרון
  • הוסף לסימניות
  • #20

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הכתוב מדבר על נשים וגברים כאחד D:

תסגור.את.הדלת.
מכירים את זה שיוצא לכם להעיר למישהו והוא פשוט לא מיישם?
ואמרתם שוב ושוב.
לא פעם.
לא פעמיים
ולא גלידה אחת או שתיים.
אולי סניף שלם יספיק.
אולי אפילו לא.
וכמה כבר אפשר להגיד?
בזמן האחרון היה לי מקרה
שקניתי לעצמי משהו טעים
ולאחר שבשטח ציבורי הוא כמעט נגמר
החלטתי להחזיר אותו לשטח שלי בטאבו.
לא צריך להגזים ולהחביא
פשוט לשים בטריטוריה המוגדרת.
ואז יום אחד אני באה לקחת מהמשהו הטעים
שנשאר באותו מקום ב ד י ו ק .
באותה פוזה אפילו.
משום מה הוא הוריד במשקל
לא יכול להיות.
הקופסא ריקה.
מישהו אכל את הטעים שלי.
ולא רק שלא טרח לזרוק את הקופסא
אלא החליט להשאיר אותה עומדת על כנה כדי לתעתע
אולי כדי לתת לי עוד תקווה קטנה
לא יודעת מה חשב ה"גנב"
העצבים זרמו לי בכל הורידים
וקול שופר המבשר את בוא המלחמה נשמע:

"את יודעת שהוא עובר תקופה קשה"
- לא איכפת לי זה לא תירוץ!

"זה לא בכוונה"
- החטיף לא קפץ לפה שלו בטעות!
וחוץ מזה - למה לא לשאול? לבקש?

"אולי הוא התבייש או פחד ממך"
- לא זכור לי שנשכתי מישהו מאז המעון וגם זה בספק.

"אבל אולי גם את לפעמים לוקחת משהו בלי לבקש"
-לא לוקחת משהו שאי אפשר להחזיר!

"אפשר להחזיר!"
- אני לא אבקש ועכשיו רציתי ואין לי!

"ואם הוא היה חטוף?"
-

כאן עלתה בי מחשבה
אם הוא היה חטוף?
היית דנה לכף זכות.
למה? כי הוא סובל.
גם ה"גנב" שאותו אני מכירה סובל.
וכנראה היה זקוק למשהו שימתיק לו.
לא צריך להגיע לרמת סבל של חטוף בשביל לוותר.
כי לפעמים לפני שהמוח חושב היד פועלת..
לא.
כאן הוא חשב. וידע. ועשה.
אז מה עוד נשאר?

כאן נזכרתי במקרה שקרה גם הוא בתקופה האחרונה.
"למה אתם לא סוגרים את הדלת עד הסוף?? נכנסים זבובים!!"
כל פעם הדלת נשארת פתוחה ''קצת'' ואז נכנסים זבוב וצריך להלחם להוציא אותו.
איזה אסון.
כמה באמת אפשר להעיר על לסגור את הדלת?
כמה אפשר לסגור אחריכם כל פעם מחדש??
תסגור את הדלת.
אל תטפטף.
תנקה אחריך.
שים את הבגד בתוך סל הכביסה ולא בחוץ. (מוכנה שיצוץ לו חצי שרוול.)
למה זה זרוק על הרצפה ולא בתוך הארון??
למה שוב אכלת מתוך הסיר והחזרת את הכף??
למה שוב אכלת הכל לבד כשיש עוד אנשים בבית??
מה הבעיה להתחשב??
כמה. אפשר. להעיר. כמההה?

ואז.
בחסדי השם עלתה בי מחשבה.
פניתי לזה שהעיר על למה את הדלת לא סוגרים.
אבל גם אתה לא סוגר את הדלת ונכנסים זבובים?
-אני? מה פתאום אני תמיד סוגר!
כן אתה גם לא סוגר את הדלת.
כ-ו-ל-נ-ו לא סוגרים את הדלת.
שאלת כמה אפשר להעיר לבן אדם שיעשה מה שמבקשים ממנו?
כמה פעמים בורא עולם מבקש מאיתנו 'תסגרו את הדלת' ואנחנו לא סוגרים?
כמה פעמים הוא בכבודו ובעצמו צריך 'לקום' לסגור את הדלת שאנחנו השארנו פתוחה?
למה? למה אנחנו לא סוגרים??
יכנסו זבובים! מרעין בישין! צועק לנו אבא.
גם אם זה פתח קטן!
"לפתח חטאת רובץ"
לפחות תסגרו את הרשת!
תאמינו לי.
מספיק זבוב מרדן אחד שיכנס ויטייל לו בהנאה בכל הבית בשביל לטמטם משפחה שלמה.
ועדיין.
אנחנו לא סוגרים את הדלת.
והלוואי וזו באמת היתה רק דלת.
אבל לא.
יש יותר מזה.
לשון הרע. שמירת עיניים. קפדה. רכילות. גזל. קנאה. כעס. ברכה ללא כוונה.
כמה כבר אבא שבשמיים יכול לבקש מאיתנו?

אז ה' ברחמיו ריחם עליי והזכיר לי את זה.
בשביל לדון את אותו 'גנב' לכף זכות.
ולזכות לרגע אחד קטן של 'ארך אפיים'
מאז.
כל פעם שאני רואה שמישהו שוב לא ''סגר את הדלת''
אני משתדלת להזכיר לעצמי כמה דלתות פתוחות אני השארתי.
וכמה ה' בכבודו ובעצמו סוגר אותן.
ואומר לנו שוב. ושוב. ושוב.
בניי.
אהוביי.
בבקשה.
תסגרו את הדלת.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה