חיזוק וניחום לנערה בת 16

[שולה]

יש לי תלמידה יקרה, בכיתה יא שמגיעה מבית מסורתי
שאמא שלה נפטרה באופן די פתאומי.

כשהייתי מחנכת שלה (כשהיתה בכיתה ח') היה לי קשר חם וקרוב איתה
אחרי שסיימה את בית הספר לא נותר לי קשר איתה, עם חלק מחברותיה כן
עכשיו, כשיושבת שבעה רציתי לבוא לנחם אותה
בקשתי מאחת החברות שתברר אם אהיה רצויה אצלה והיא אמרה שכן.

אני רוצה להביא לה משהו אישי טוב.
משהו שיתן לה טיפה חיזוק במקום החלל הגדול שנפער לה, שלא אוכל למלאת אותו לעולם.

מה נראה לך מתאים להביא ויכול להתקבל טוב?

אם אחליט להביא ספר - איזה ספר יכול להתאים לבת שכזו?

 

[היסמין יר]

שמעתי פעם תוכנית אם אחת שלא עלינו איבדה את כל משפחתה בפיגוע רצחני באינתיפאדה
השנייה ,אך בנס חייה היו לה לשלל אומנם אם פציעות קשות
כשהייתה מאושפזת בבית החולים עם ישראל התגלה ביפיותו אנשים שכל וכלל לא היכרוה העניקו לה מלא חופנים מיני מתיקה ומשחקים ,וכפי שהיא אמרה ברעיון איתה שלא היה ממתק או משחק שלא היה לה וכן כרטיסים לכל הבילויים וההופעות .
ופה היא הפתיעה ברעיון ואמרה שלמרות כל המתנות שהיא קיבלה אף אחד לא העמיק להבין אותה מהמקום שלה מה עובר עליה מה היא חווה ,והיא ספרה ששום מתנה לא מילאה את החלל הזה

שולה יקרה אני בטוח שסיפור זה יכול להוות השראה למתנה הכי גדולה שתוכלי לתת לה
כל הכבוד!!!

 

[sara100]

אפשר לקרוא לך אמא?
למרות שאני חושבת שעכשיו, כשהאבל טרי, לא כדאי להביא שום ספר שעוסק בתחום, אם היא אוהבת לקרוא, אולי סתם ספר, אם תאים לך ספר חיזוק אולי כזה. או סבתם ספר עלילה.
הרעיון שצריך לשדר לה הוא: "אני חושבת עלייך, ואני כאן, אם אני יכולה לעזור לך-אשמח"
שתלכי רק לשמחות!.

 

[miri]

יש ספר של ר' אלימלך בידרמן מחולק לפי תאריכים וכל יום משהו מחזק אחר מאד יפה ונותן הרבה

 

[63388]

תחשבי אם היא פנויה בזמן כזה לקרוא ספר...
הייתי מחפשת רעיון אחר.
בשורות טובות ובהצלחה.

 

[Mix]

מתנות בשבעה זה לא לענין בעיני, היא לא ילדה קטנה...

את יכולה לספר לה ולמסור לה בשמי,
יתומה מאמא מכיתה י"א...
אחות גדולה לעשרה נוספים שיהיו בריאים
את הדבר היחיד שיכול לחזק אותה
זה שהמילים "הקב"ה אבי יתומים" הם לא מליצה
זה משהו שחשים אותו לאורך כל החיים
בדברים הכי פשוטים וקטנים וגשמיים
ועד הדברים הענקיים של הקמת בית מציאת חתן וכו'
יש סיעתא דשמיא מיוחדת ומופלאה שחשים ורואים אותה כל הזמן בחוש.
קרבת השם מופלאה שאף אחד אחר לא זוכה ומרגיש.

ועוד משהו שאת יכולה לומר לה
ושגם לך ולאנשים שנמצאים סביב מצבים דומים כדאי לדעת.
שלמי שמתמודד בנסיון ועם הצרה הקב"ה נותן כוחות מופלאים לעמוד בה ולחיות ולהתגבר
לפעמים אנשים מבחוץ מסתכלים ולא מבינים איך ממשיכים לחיות.
זהו זה כי השם נתן לנו כוחות על להתמודד ולחיות.

ומה שלא תגידי לה, זה ששבעה זה חגיגה אחת גדולה...
ועם כל הכוחות והעצמות
הקושי ההזוי מתחיל אח"כ
ורק הולך וגדל ומתעצם בכל מיני נקודות בחיים
לפעמים אפילו אחרי החתונה אפילו יותר מהבחרות.
זה משהו בלתי ניתן לתפיסה. קורע לב ונפש,
שאני רק חושבת על הבחורונת הזו, אני בוכה.
אז פשוט תתפללי עליה...

ואחרי השבעה, את יכולה לומר לה כמה היא חייבת לפנק את עצמה במה שהיא רק יכולה...
לצאת הרבה, לקנות המון, לעשות כיף, לא לדרוש מעצמה מעבר ליכולות,
להעסיק את עצמה כמה שיותר בעיקר בנתינה. שתמצא איזה פרוייקט חסד אולי, משהו שתרגיש סיפוק גדול מעשיה לעילוי נשמת אמא שלה.
לתת מקום לאבל ולצער ולא להדחיק אותו. והכי חשוב לדבר הרבה ולפרוק עם מי שבא לה בעיקר בתוך המשפחה, הומור שחור נותן צבע וכח...


שהשם יתן לה מלא כח! אני מחזיקה לה אצבעות! ושולחת לה חיבוק ענק!

אפשר לקרוא לך אמא?
.

ומה שברור שלא תעיזי כזה רעיון.

 

[63388]

מתנות בשבעה זה לא לענין בעיני, היא לא ילדה קטנה...

את יכולה לספר לה ולמסור לה בשמי,
יתומה מאמא מכיתה י"א...
אחות גדולה לעשרה נוספים שיהיו בריאים
את הדבר היחיד שיכול לחזק אותה
זה שהמילים "הקב"ה אבי יתומים" הם לא מליצה
זה משהו שחשים אותו לאורך כל החיים
בדברים הכי פשוטים וקטנים וגשמיים
ועד הדברים הענקיים של הקמת בית מציאת חתן וכו'
יש סיעתא דשמיא מיוחדת ומופלאה שחשים ורואים אותה כל הזמן בחוש.
קרבת השם מופלאה שאף אחד אחר לא זוכה ומרגיש.

ועוד משהו שאת יכולה לומר לה
ושגם לך ולאנשים שנמצאים סביב מצבים דומים כדאי לדעת.
שלמי שמתמודד בנסיון ועם הצרה הקב"ה נותן כוחות מופלאים לעמוד בה ולחיות ולהתגבר
לפעמים אנשים מבחוץ מסתכלים ולא מבינים איך ממשיכים לחיות.
זהו זה כי השם נתן לנו כוחות על להתמודד ולחיות.

ומה שלא תגידי לה, זה ששבעה זה חגיגה אחת גדולה...
ועם כל הכוחות והעצמות
הקושי ההזוי מתחיל אח"כ
ורק הולך וגדל ומתעצם בכל מיני נקודות בחיים
לפעמים אפילו אחרי החתונה אפילו יותר מהבחרות.
זה משהו בלתי ניתן לתפיסה. קורע לב ונפש,
שאני רק חושבת על הבחורונת הזו, אני בוכה.
אז פשוט תתפללי עליה...

ואחרי השבעה, את יכולה לומר לה כמה היא חייבת לפנק את עצמה במה שהיא רק יכולה...
לצאת הרבה, לקנות המון, לעשות כיף, לא לדרוש מעצמה מעבר ליכולות,
להעסיק את עצמה כמה שיותר בעיקר בנתינה. שתמצא איזה פרוייקט חסד אולי, משהו שתרגיש סיפוק גדול מעשיה לעילוי נשמת אמא שלה.
לתת מקום לאבל ולצער ולא להדחיק אותו. והכי חשוב לדבר הרבה ולפרוק עם מי שבא לה בעיקר בתוך המשפחה, הומור שחור נותן צבע וכח...


שהשם יתן לה מלא כח! אני מחזיקה לה אצבעות! ושולחת לה חיבוק ענק!








ומה שברור שלא תעיזי כזה רעיון.

כל מילה!!!

 

[yochi000]

מתנות בשבעה זה לא לענין בעיני, היא לא ילדה קטנה...

את יכולה לספר לה ולמסור לה בשמי,
יתומה מאמא מכיתה י"א...
אחות גדולה לעשרה נוספים שיהיו בריאים
את הדבר היחיד שיכול לחזק אותה
זה שהמילים "הקב"ה אבי יתומים" הם לא מליצה
זה משהו שחשים אותו לאורך כל החיים
בדברים הכי פשוטים וקטנים וגשמיים
ועד הדברים הענקיים של הקמת בית מציאת חתן וכו'
יש סיעתא דשמיא מיוחדת ומופלאה שחשים ורואים אותה כל הזמן בחוש.
קרבת השם מופלאה שאף אחד אחר לא זוכה ומרגיש.

ועוד משהו שאת יכולה לומר לה
ושגם לך ולאנשים שנמצאים סביב מצבים דומים כדאי לדעת.
שלמי שמתמודד בנסיון ועם הצרה הקב"ה נותן כוחות מופלאים לעמוד בה ולחיות ולהתגבר
לפעמים אנשים מבחוץ מסתכלים ולא מבינים איך ממשיכים לחיות.
זהו זה כי השם נתן לנו כוחות על להתמודד ולחיות.

ומה שלא תגידי לה, זה ששבעה זה חגיגה אחת גדולה...
ועם כל הכוחות והעצמות
הקושי ההזוי מתחיל אח"כ
ורק הולך וגדל ומתעצם בכל מיני נקודות בחיים
לפעמים אפילו אחרי החתונה אפילו יותר מהבחרות.
זה משהו בלתי ניתן לתפיסה. קורע לב ונפש,
שאני רק חושבת על הבחורונת הזו, אני בוכה.
אז פשוט תתפללי עליה...

ואחרי השבעה, את יכולה לומר לה כמה היא חייבת לפנק את עצמה במה שהיא רק יכולה...
לצאת הרבה, לקנות המון, לעשות כיף, לא לדרוש מעצמה מעבר ליכולות,
להעסיק את עצמה כמה שיותר בעיקר בנתינה. שתמצא איזה פרוייקט חסד אולי, משהו שתרגיש סיפוק גדול מעשיה לעילוי נשמת אמא שלה.
לתת מקום לאבל ולצער ולא להדחיק אותו. והכי חשוב לדבר הרבה ולפרוק עם מי שבא לה בעיקר בתוך המשפחה, הומור שחור נותן צבע וכח...


שהשם יתן לה מלא כח! אני מחזיקה לה אצבעות! ושולחת לה חיבוק ענק!








ומה שברור שלא תעיזי כזה רעיון.

כלך כך נכון.
אנשים שלא חוו את זה, לעולם לא יבינו את הסיטואציה.
ולכן
העצה הכי גדולה שאני יכולה לתת לך הוא לא לבקש עצות מכאלו שלא חוו את זה אישית ובטח שלא לקנות ספר כמו "אפשר לקרוא לך אמא" או "2 סיכות בטחון" ועוד כל מיני.
המתנה היחידה שאת כן יכולה לתת לה, היא התחושה שהיא לא מסכנה.

 

[מה הענינים]

אולי לא תגידי, אולי רק תשתקי ותתני לה לדבר-
או לשתוק

כמות המילים שיושב שבעה ממוצע שומע עוברת את הסף שהאוזן יכולה לקלוט
ממילא שום דבר לא יכול להכנס (מנסיון אישי)
אצלי הכי עזר זה מי שבא בשביל להראות השתתפות
והלך מהר בשביל להראות רגישות
ולא ישב וחשב במה הוא יכול לעזור ולתרום

ימי השבעה הם ימים חונקים בכמויות העזרה
אל תשכחי אותה לאחר מכן, כשכל הבית מתרוקן... וגם הלב...

 

[נתניה]

מותר לה לקבל מתנות? אני לא בטוחה.

 

[פדואלה]

לא יודעת אם מתאים דוקא לסיטואציה זאת.
תקראי ותראי.
כשהיה לנו במשפחה קשה להתאבל, ובקושי התנחמנו, ממש היינו קרועים והרגשנו שנפער בנו חור שחור ענק ומפחיד.
ההרגשה הקשה ביותר היתה, מה יהיה עכשיו? מי יעזור לנו מעתה? מי יגדל אותנו? מי יקשיב וילטף את הקטנים? ובכלל מי יקח כעת אחריות על כל מה שנשאר יתום ועזוב??

הגיעה לשבעה אדם מדהים שכל צרות איוב עברו עליו, ואחד מהם היה יתמותו בגיל צעיר וביקש לאסוף אותנו וכך אמר:
היה היה מלך שגינה גדולה בארמונו, והיתה הגינה מחולקת לערוגות, ובכל ערוגה צמחו שתילים מסוגים שונים, ולכל ערוגה היה אחראי מטעם המלך לדאוג לגידולו של הצמח שיגדל טוב, שיראה בריא, ובעיקר - שיצמיח עלים ופירות. ויהי היום ובערוגה אחת נקרא אחראי הערוגה אל המלך, וביקשו המלך שישאר בארמונו כי הישארותו כאן לידו עושה לו נחת רוח גדולה ומתענג הוא על כל שניה במחיצתו.
שמח האחראי מאוד אך התעצב בליבו, שאלו המלך, מדוע אתה עצב? ענה האחראי: אני אהנה פה, ומה עם כל גידוליי שהשקעתי וטיפחתי?? ומה עם השתילים הרכים שבקושי הצמיחו ניצנים ומחכים בכליון עיניים לטיפולי המסור?? ומי יראה שהם עולים יפה? ומי יקטוף את הפירות בבוא העת??
ענה לו המלך(וכאן זלגו דמעות חמות מאותו אדם מיוחד ומעיני כולם):
אני בעצמי אטפחם! אני בעצמי אגדלם! אני אעקוב אחר התפתחותם! אני אלטף ואני אחבק!! והם יעלו לדרגה שלא צריכים שליח לגידולם אלא המלך בעצמו מגדל אותם!!
זיכרו ילדים, המשיך, כל פעם שאתם רוצים משהו, כל פעם שחסר לכם החיבוק, כל קושי שתיתקלו בו, אני כאן, אני ולא מלאך אני ולא שליח, אני בעצמי איתכם.
אותנו זה חיזק ברמות!!
היינו שבורים ורצוצים, וכל פעם שמישהו נפל, הזכרנו אחד לשני את אותו אדם ואת דיבוריו.

מאדם מערכי לב ומה' מענה לשון - תתפללי שתהיי שליחה טובה לחזק, ושה' ייתן לך מילים נכונות!!

 

[שרלוט]

לקרוא ולבכות.

 

[atara m]

כ"כ משתנה מאדם לאדם.
כשאני ישבתי שבעה בתור נערה,
קנו לי את הסט של "כי אתה עמדי" חלק א' וב'....
לא היה דבר במקום יותר מזה.
כתוב בצורה קלילה, קליטה ולא מכבידה.
גם אם בשבעה הריכוז הוא ממך והלאה...
אבל בלילה , אחרי שכולם הולכים ושניה לפני השינה...
לקרוא כמה משם. מחזק מאוד!!!!

ויום אחרי השבעה הביאו לי את הספר "גם אתה יכול להתמודד" של הרב אהרון פרידמן (ספר בצבע חום)
יש שם חלק על התמודדות על אבל.
עושה טוב.

ובאמת.
במצב כזה.
יש אנשים שכל מה שלא תעשי זה לא יהיה טוב.
זה מציאות שבנ"א לא יודע מה הוא רוצה מעצמו... אז אין להיפגע מהתנהגות שאולי מעליבה או משו''....
כי גם אם תחבקי - היא יכולה להתעצבן, ואם לא תחבקי - גם תתעצבן. תבכי - תתעצבן. לא תבכי - תתעצבן.
צריך פשוט להבין. להכיל. ולהתפלל להקב"ה שתעבור את זה בצורה הכי הכי בריאה וכמה שפחות צלקות!!

שה' ירפא את המשפחה ונשמע בשורות טובות. אמן!!

 

[שולה]

תודה רבה על העצות, לקחתי מהם הרבה תובנות איך ומה כדאי לעשות/לומר
ויותר מכך, מה עדיף שלא.

מספרות הסיפורים האישיים - התרגשתי איתכן וכאבתי בכל מילה. תודה שכתבתן.

לגבי הנערה הספציפית הזו,
לא חשבתי לקנות לה ספר 'כמתנה' אלא כמו שכתבה עטרה, שיהיה לה למקרה שתחליט לפתוח, לקרוא ולהתחזק. בסופו של דבר אני מגיעה אליה כמורה, ויש סיכוי סביר שאם היא רוצה שאגיע, היא מחכה לערך מוסף שיבוא איתי, ערך של תוכן. בפרט שבאופיה היא נערה שוחרת ידע ואוהבת מסרים. כמובן אני לא יבוא ויתחיל להרצות לה, זה לא הזמן ולא המקום אלא חשבתי להשאיר לה ספר שבזמן שתרצה להתמלא ממשהו - יהיה לה איפה לחפש.
הילדה מגיעה מבית מסורתי (למדה בבית ספר תורני) וכמו שאני מכירה את המשפחה, לא יהיה לה אבא או סבא שידעו לתת מבט יהודי מנחם, כשתצטרך אותו.

 

[ביקי]

לא יודעת אם זה מתאים בתור מורה -
לצערי יצא לי כמה פעמים שבאתי לנחם חברות, הבאתי להן עוגה טעימה + אייס קפה וכדומה
תמיד התקבל בתודה ונראה ששימח אותן

 

[ממני]

יש לחני וינרוט ספרים ממש יפים, אני ממליצה על הספר "עולם הפוך ראיתי" זה ספר שבו היא כותבת הרבה דברי חיזוק בצורה קלילה ומרתקת.
אותי אישית זה מחזק מאוד בזמנים קשים (קראתי את הספר המוןןןןןןן פעמים וכל פעם התרגשתי מחדש)

בשורות טובות!

 

[מסו]

אולי לא תגידי, אולי רק תשתקי ותתני לה לדבר-
או לשתוק

כמות המילים שיושב שבעה ממוצע שומע עוברת את הסף שהאוזן יכולה לקלוט
ממילא שום דבר לא יכול להכנס (מנסיון אישי)
אצלי הכי עזר זה מי שבא בשביל להראות השתתפות
והלך מהר בשביל להראות רגישות
ולא ישב וחשב במה הוא יכול לעזור ולתרום

ימי השבעה הם ימים חונקים בכמויות העזרה
אל תשכחי אותה לאחר מכן, כשכל הבית מתרוקן... וגם הלב...

כמה נכוןן!!!
גם אני חושבת שפשוט הכלה והבנה זה מה ש(כל אחד)צריך.
ומניסיון לא קל ולא פשוט בניחום אבלים קרובים, בכל פעם אני יושבת ומקשיבה, אוהבת להקשיב מהצד ולא לדבר במקרים כאלו, וחושבת כמה קשה זה לאבלים עם כמות המילים והמגוון שהם שומעים בימים אלו, כמובן שזה רצוי שיבואו, אבל כמו שנא' לא שיושבים מדי הרבה ולא שמדברים מדי הרבה. פשוט להשתתף בכאב ובצער ולהכיל.
בשורות טובות!
כל הכבוד לך!!!

 

[הדסה גולד]

בשבעה על אבי ז"ל. הייתי בת 13
עוד לפני ההלוויה, הגיעה המחנכת אלינו, וישבה לידי בחדר (לא היה לי איתה משהו מיוחד עד אז. סתם מורה ותלמידה...)
היא הביאה איתה קיצור שולחן ערוך, ופשוט ישבה איתי ולמדה איתי את כל ההלכות של השבעה
לאחר מכן, ספרה לי על עצמה שגם היא היתה יתומה. וב"ה כולם גדלו והם חיתנו את כולם. וד' הוא אבי היתומים הוא מסדר את כולם הכי טוב!

משום מה, המשפט הזה נחרט אצלי, ותמיד ניחם אותי.
כי אז כולם היו קטנים, זה היה נשמע רחוק ומאיים
וב"ה היום כולנו התחתנו! וב"ה אימי רווה נחת והמשפחה מאוחדת!

עכשיו אני חושבת שבאמת מתחשק לי לפגוש אותה ולומר לה כמה זה היה במקום! וכמה ב"ה זה התקיים!

 

[חיבה יתרה]

הספר " פרקי מחשבה- מהותו של יהודי" של הרב טאובר יכולים לחזק מאודד במיוחד במצב כמו שאת מתארת.
קראתי אותו שוב ושוב כבחורה ושמעתי מעוד שזה היה הדבר היחיד שהחזיק אותם (ואני בתוכם ) במצבים קשים במיוחד.
בלי לזלזל בספרי "אתה עמדי"

בנוסף לכל מה שכתבו כאן