חיים במסכה

[מוישה]

גם @מוישה הוא מיושבי היכלי השן.
רק שאינו ניכר בשם המפורש

טעות בידך. לא שן כי אם לכל היותר סתימה של כתר.

 

[שב נא הסופר]

גם @מוישה הוא מיושבי היכלי השן.
רק שאינו ניכר בשם המפורש

מתנצל
@מוישה, קבל את התנצלותי. האיר נא בכבוד!

 

[מוישה]

גם @מוישה הוא מיושבי היכלי השן.
רק שאינו ניכר בשם המפורש

טעות בידך. לא שן כי אם לכל היותר סתימה של כתר.

מתנצל
@מוישה, קבל את התנצלותי. האיר נא בכבוד!

כמה ניקים יש למר?

 

[שב נא הסופר]

כמה ניקים יש למר?

לא הבנתי

 

[מוישה]

לא הבנתי

אתה מתנצל בניק זה על דבר שנכתב ע"י הניק יאן, ובעצם על לא דבר בכלל.

 

[שב נא הסופר]

אתה מתנצל בניק זה על דבר שנכתב ע"י הניק יאן, ובעצם על לא דבר בכלל.

אני חדש כאן עוד לא הספקתי להכיר את כולם כולל המומחים שבכם
@יאן אמר שגם אתה מומחה ואיך זה שלא מניתי את שמך בכלל המומחים
לכן התנצלתי

האמת.. שעושה לי טוב שכולם פה מתקטנים
כיף להרגיש אחד מהחבר'ה בגובה העינים
(נו.. מחכה לשאר המומחים כאן שיעשו משהו..)

 

[אשר שרבר]

הלו, רבי. יש'ך מושג מה קרה שם לפינחס? אני בטוח שתוכל לעזור לו.

 

[שב נא הסופר]

הלו, רבי. יש'ך מושג מה קרה שם לפינחס? אני בטוח שתוכל לעזור לו.

אל תשאל.. זה חתיכת סיפור.

 

[שב נא הסופר]

פרק ב

י"ח ניסן תשמ"ו ירושלים ישראל

בית המדרש "אהבת ישראל" בשכונת בית ישראל בראשות המשפיע הנודע הרב ישראל זוכניץ שליט"א, שוקק חיים עד אפס מקום, אבות ובנים יושבים שוקדים על תלמודם מנצלים את ימי חול המועד להתעלות רוחנית, לא לטיולים ושאר דברים בטלים.

שעה 4.20 אחה"צ

בית המדרש מלא מפה לפה, דרוכים ומצפים לשמיעת שיחת החג המרתקת מפי הרב המשפיע שליט"א, אשר משום מה כבר עשרים דקות מתעכב בביתו שלא כדרכו הידועה בשמירת סדריו למופת.

-------

27 באפריל 1986 ניו-יורק ארה"ב

שעה 8.40 בבוקר

אף אחד מפקידי משרד "הקרן לידידות" לא התכונן להתפרצות געש שכזו, כולם הוכו בתדהמה בעת שהתפרץ מנכ"ל הקרן מר דייוויד ג'קובס אל משרדו ללא שום גינונים מקובלים אפילו לא במינימום. אמנם ידעו והכירו היטב את הלך רוחו וטבעו, אבל היום כמדומה שכבר חרג גם את הקו האדום התחתון.

העסק לא יכול להימשך ככה.., סינן מר ג'קובס בפנים רותחות מזעם בעינים מזרות אימה, כשרגליו מוליכות אותו אנה ואנה מבלי שליטה. רוברט.. תקשר אותי דחוף עם ראביי דניאל ג'וזף מירושלים, צעק לעבר מזכירו המסור מוכה התדהמה.

גם כעת.. במהירות האופיינית לו, שלף רוברט את אלפון הסוכנים מתוך "מגירת הזהב" – כך כינה אותה הבוס בשל תכולתה החסויה השמורה תחת שולחנו כמטילי זהב. שלום ראביי דניאל מדבר כאן רוברט מ"הקרן לידידות".. הבוס רוצה לשוחח איתך בדחיפות.. הנה קח אותו בבקשה, ובתנועה מהירה העביר את השפופרת לידי ג'קובס הזועם.

תגיד לי דניאל.. כמה זמן אתה חושב למשוך אותנו.. מה אתה חושב שאנחנו מחלקים כאן נדבות? השקענו בך הון עתק ועד עכשיו לא ראינו ממך כלום.. מה קורה, התפרץ ג'קובס אל תוך השפופרת בלי כל נימוס מוקדם.

שלום מר ג'קובס היקר, ענה דניאל בנימת רגיעה מאומצת אחר שתי שניות של הלם, חושש לעורר את זעמו של מפעילו יתר על המידה. אתה צריך להבין שכאן בישראל זה שונה מחו"ל.. החבר'ה פה די עירניים וצריך לכך סבלנות רבה.. אני מקווה כבר בזמן הקרוב לבשר לך בשורות טובות בענין, סיים את דבריו בקול משכנע לא רק את מפעילו אלא גם את עצמו, מנסה לעכל את המצב המתוח כל כך.

עירניים שמ'עירניים.. מה אתה מבלבל במוח.. אותי לא מעניין כלום.. אם תוך חודש אני לא רואה תוצאות בשטח אתה עוד תשלם חזרה את כל הסכום שקבלת בתוספת רבית והצמדה.. זה ברור!?, סיים ג'קובס בטון מאיים, וטרק את השפופרת על כנה בעצבים.

לחייו הסמוקות ועיניו המרצדות בלי הרף, אותתו לרוברט גם הפעם, שלא הזמן כעת לעדכן ולהתעדכן בחדשות המשרד השבועיות, עד יעבור זעם. הפעם האחרונה שנכווה בה, כבר לימדה אותו להכיר היטב את הבוס שמעליו - "המכובד המנומס".

-------

דניאל זה עתה סיים בחפזה את סעודתו בחדרו האישי וכבר התכונן לתפילתו הייחודית בתקוה לסיימה בהקדם קודם יציאתו מביתו, אלא ששיחת הטלפון הזועמת ממר ג'קובס נפלה עליו כרעם ביום בהיר, טרדה את מחשבתו ללא הרף, נדמה היה לו שתקרת סלון ביתו עוד מעט ותקרוס על ראשו.

כאשר שב מהסלון אל חדרו האישי, מתוך טרדתו שכח לסגור ולנעול את הדלת היטב כדרכו. חריץ צר המשקיף על מעשיו ועל כל המתרחש סביבו, נותר פתוח כל עת שהותו פנימה. גם ביציאתו לבסוף מחדרו לא שת ליבו לכך ששכח לנעול את דלתו ומעשיו כבר נחשפו למראית עין חרישית, בה גם גורלו העתידי תלוי ועומד.



נ.ב. האמת.. שיש עוד מה לשפץ בסגנון בהקפת ידע ועוד ועוד, אלא שלא רציתי למתוח אתכם יתר על המידה , אז קבלו את זה ככה.

 

[שב נא הסופר]

כנראה לא שמו לב שכבר יש כאן פרק נוסף..

אל תתנו לאשכול הזה לשקוע בתהום הנשייה!

 

[שב נא הסופר]

אני מבין.. שזה מייבש לא מעניין
אז למה שוב לעצבן..
אסיים כאן

 

[מרים קרייטמן]

אני מבין.. שזה מייבש לא מעניין
אז למה שוב לעצבן..
אסיים כאן

היי, כאן לא נעלבים....
באמת שלא שמים לב שכמעלים פרק נוסף באשכול קיים
הכי טוב להעלות אשכול חדש, מה יש, כל פרק/ סיפור שווים את זה...
בדר"כ רוב הניקים לא מקבלים התראה על כל הודעה אלא רק על אשכול חדש.
המשיכו לכתוב , זה מעולה!!
מותח!! וטוב ממש!!!

 

[palm]

להעלות אשכול חדש,

נראה לי שכששומרים על אשכול אחד, קל יותר לשמור על רצף
חוץ מזה כשמדובר בער"פ, כל תגובה היא חידוש...
אז ההמשך מצופה וודאי א"א להפסיק ככה עלילה באמצעה

 

[שב נא הסופר]

היי, כאן לא נעלבים....
באמת שלא שמים לב שכמעלים פרק נוסף באשכול קיים
הכי טוב להעלות אשכול חדש, מה יש, כל פרק/ סיפור שווים את זה...
בדר"כ רוב הניקים לא מקבלים התראה על כל הודעה אלא רק על אשכול חדש.
המשיכו לכתוב , זה מעולה!!
מותח!! וטוב ממש!!!

נעלבתי? לא נראה לי, אני אבדוק..
מרוב שאני אוהב את החבר'ה כאן, באמת - לא צוחק, למה ליתוש קטן כמוני לדחוק את אפו החד והארוך לחור לא לי וסתם לעקוץ.
פשוט למדתי - ככה זה בחיים תמיד לומדים, איזהו חכם המכיר את מקומו.
אשתפשף עוד קצת זמן, ואולי אחר כך אהיה בשל. לא ככה?
בפרט שאחד החברים [הנערצים עלי ביותר] אמר שיש כאלו כאן שמעלים לאשכול שלהם סיפורים בפרקים שאינם ראויים להיקרא בכלל פרקים. מאמין שהוא צודק.
ברצינות, אני רציני ותמים מאד. לא חלילה נעלב או כועס. תאמין לי.
[ותודה על הכדור הרגעה, אשמור אותו אצלי לעת הצורך .]

 

[שב נא הסופר]

נראה לי שכששומרים על אשכול אחד, קל יותר לשמור על רצף
חוץ מזה כשמדובר בער"פ, כל תגובה היא חידוש...
אז ההמשך מצופה וודאי א"א להפסיק ככה עלילה באמצעה

בער"פ = ??

 

[palm]

בער"פ = ??

הכוונה ערב פסח, לא ערב פורים

 

[רותי רפפורט]

הסיפור כתוב יפה ומסקרן. ממש.
מה שהפריע לי נוראות זה הפיסוק... אני אלרגית לזה.
פיסוק נראה אולי זניח, אבל הוא חשוב מאוד למראה אינטליגנטי ובהיר של טקסט. קראתי פעם דיון כאן, בפרוג, האם לבטל את השימוש במרכאות. הביאו טענות בעד, ואני הרגשתי קצת מיושנת שאני כל כך אוהבת מרכאות מסודרות וברורות שתוחמות ציטוטים בלי אפשרות להתבלבל.
אבל גם אם החלטת שאין מרכאות, עדיין הפיסוק לוקה בחסר משמעותי.
ועוד משהו: אם בעלה נרדם תוך כדי סערת נפש כזו, הייתי מזמינה לו מד"א על הרגע. כי זה רק התקף לב או אירוע מוחי. בן אדם המום ונסער לא נרדם סתם.

 

[שב נא הסופר]

מה שהפריע לי נוראות זה הפיסוק... אני אלרגית לזה.
פיסוק נראה אולי זניח, אבל הוא חשוב מאוד למראה אינטליגנטי ובהיר של טקסט. קראתי פעם דיון כאן, בפרוג, האם לבטל את השימוש במרכאות. הביאו טענות בעד, ואני הרגשתי קצת מיושנת שאני כל כך אוהבת מרכאות מסודרות וברורות שתוחמות ציטוטים בלי אפשרות להתבלבל.
אבל גם אם החלטת שאין מרכאות, עדיין הפיסוק לוקה בחסר משמעותי.

אכן. תודה!
לא יכולתי לפסק על אף רצוני העז, היות ולא הנחתי מרכאות בציטוטים, אך מצאתי לזה תחליף שתי נקודות [או שלוש].

ועוד משהו: אם בעלה נרדם תוך כדי סערת נפש כזו, הייתי מזמינה לו מד"א על הרגע. כי זה רק התקף לב או אירוע מוחי. בן אדם המום ונסער לא נרדם סתם.

אני אעדכן אותה כבר עכשיו . סתם..
תודה על היידע!
לאט לאט אקלוט. נכון, צריך לעשות הרבה שיעורי בית בהיקף נרחב על כל מושג ודבר, להקיף אותו היטב. שלא יהיו פדיחות.
או. לזה חיכיתי.. שיעלה כאן מישהו שיתן קצת הרבה על הראש.

תודה. תודה!

 

[palm]

שתי נקודות [או שלוש].

אחד או שלש, לא שתיים

 

[RACHELIZ]

רוצה עוד על הראש?

אך מצאתי לזה תחליף שתי נקודות [או שלוש]

שימוש נרחב מידי בשלוש נקודות מוזיל את הקטע ומפריע לרצף הקריאה וחושבת שלא עובר מסך…