- הוסף לסימניות
- #1
חינוך
אביא בקצרה מה שהתרחש לנגד עיני בערב זה...
א.הילדים הביטו במחשב. אני מסרתי שיעור בחומש. ובסיום השיעור יצאתי לבלות את הזמן בסלון...והנה לפתע עיניי. אני רואה שהילדים מרוצים ושמחים ומביטים במחשב. השעה כבר שעת שינה..מצידם להביט עד 2 בלילה אין מפריע. ובעצם למה לא?????
ובכן מה כואב לי??מה מפריע לי שיראו עוד?
אכן יש כאן כמה דברים.
א.בליבם הם מאד היו רוצים שיהיה להם כעת הורה מכוון. כי זה מסכנות לילד שמרגיש שבאין מפריע אפשרי להביט כל הלילה. נפשו צמאה למכוון. מסכימים איתי עד כאן?
נמשיך
הצעתי להם. בואו לאכול ארוחת ערב.
רעבים??
ענו לי כן. אבל כולל המשך צפייה במחשב.
השבתי להם כי לא
כי השיטה שלי שבאוכל מיתדברים ומתקשרים ולא רוצה שתפסידו את זה
ומתוך רצון לשלוט. או מתוך רצון להגן עליהם לאכילת כיף. שידברו ביניהם ביחד ולא מבט מת במחשב. כי שעת אכילה יש בה הרבה לימוד. יכולה לגרום להם תיקשורת. מה שבדיוק המחשב גורם ההיפך. עד כאן מסכימים?
אכן סגרו את המחשב וישבו לאכול ודיברו
הרווחנו??
אכלו טוב מרוכז שבעו. והלכו לישון וכמובן ברכו על המזון. עד כאן מסכימים?
עכשיו מכאן מתחיל החינוך המקצועי. והוא.
פתאום הילד מושך זמן
צריך לצייר משהו..וניגש אלי. אבא תראה מה ציירתי..
רציתי לכעוס על משיכת הזמן. אבל כידוע הדבר האחרון הוא לכעוס. ואם נדייק לכעוס הוא חולי לכעוס הוא חולשה הוא עדות לחולשה. וכן הוא יהיה ניצחון לילדים שלא ברצונם. הם לא חיפשו ניצחון הם מחפשים בכל רגע הורה יעיל.
הכעס בבית ושלא בבית הוא אינו. זה דבר לא תקין. זה מעיד על חוסר יכולת תיפקוד בחיים.
עד כאן מסכימים?
ובכן ההמשך היה שהילד צייר קצת עיקל את הבקשה לישון ופנה לישון
אמנם הילד יצא מהמיטה בשביל לבקש לשמוע בנגן במיטה.האם זה כשיר?
נראה לי כן
עדיין הוא בתוך מהלך שינה. ורק רצה ליזום מתן אפשרות ללוות את השינה ואפילו לבקש מאבא ושאבא לא יכעס.
ושוב דיברנו שאם הייתי כועס. מה עוד לא ישנת? זה פשע בפני עצמו.
דברנו שכעס זה רעל
זה יותר גרוע מהכשת נחש..הכשה עוד ניתן לרפאות אבל כעס זה סימן ואות להתנהגות בהמית וכדומה. נגד כל יסודות החינוך
עד כאן מסכימים?
עכשיו נדמה כי עצם זה שהילד במיטה. זוהי ההצלחה. ואפילו יירדם עוד חצי שעה
מסכימים?
חומר למחשבה
בתבונות החיים
אביא בקצרה מה שהתרחש לנגד עיני בערב זה...
א.הילדים הביטו במחשב. אני מסרתי שיעור בחומש. ובסיום השיעור יצאתי לבלות את הזמן בסלון...והנה לפתע עיניי. אני רואה שהילדים מרוצים ושמחים ומביטים במחשב. השעה כבר שעת שינה..מצידם להביט עד 2 בלילה אין מפריע. ובעצם למה לא?????
ובכן מה כואב לי??מה מפריע לי שיראו עוד?
אכן יש כאן כמה דברים.
א.בליבם הם מאד היו רוצים שיהיה להם כעת הורה מכוון. כי זה מסכנות לילד שמרגיש שבאין מפריע אפשרי להביט כל הלילה. נפשו צמאה למכוון. מסכימים איתי עד כאן?
נמשיך
הצעתי להם. בואו לאכול ארוחת ערב.
רעבים??
ענו לי כן. אבל כולל המשך צפייה במחשב.
השבתי להם כי לא
כי השיטה שלי שבאוכל מיתדברים ומתקשרים ולא רוצה שתפסידו את זה
ומתוך רצון לשלוט. או מתוך רצון להגן עליהם לאכילת כיף. שידברו ביניהם ביחד ולא מבט מת במחשב. כי שעת אכילה יש בה הרבה לימוד. יכולה לגרום להם תיקשורת. מה שבדיוק המחשב גורם ההיפך. עד כאן מסכימים?
אכן סגרו את המחשב וישבו לאכול ודיברו
הרווחנו??
אכלו טוב מרוכז שבעו. והלכו לישון וכמובן ברכו על המזון. עד כאן מסכימים?
עכשיו מכאן מתחיל החינוך המקצועי. והוא.
פתאום הילד מושך זמן
צריך לצייר משהו..וניגש אלי. אבא תראה מה ציירתי..
רציתי לכעוס על משיכת הזמן. אבל כידוע הדבר האחרון הוא לכעוס. ואם נדייק לכעוס הוא חולי לכעוס הוא חולשה הוא עדות לחולשה. וכן הוא יהיה ניצחון לילדים שלא ברצונם. הם לא חיפשו ניצחון הם מחפשים בכל רגע הורה יעיל.
הכעס בבית ושלא בבית הוא אינו. זה דבר לא תקין. זה מעיד על חוסר יכולת תיפקוד בחיים.
עד כאן מסכימים?
ובכן ההמשך היה שהילד צייר קצת עיקל את הבקשה לישון ופנה לישון
אמנם הילד יצא מהמיטה בשביל לבקש לשמוע בנגן במיטה.האם זה כשיר?
נראה לי כן
עדיין הוא בתוך מהלך שינה. ורק רצה ליזום מתן אפשרות ללוות את השינה ואפילו לבקש מאבא ושאבא לא יכעס.
ושוב דיברנו שאם הייתי כועס. מה עוד לא ישנת? זה פשע בפני עצמו.
דברנו שכעס זה רעל
זה יותר גרוע מהכשת נחש..הכשה עוד ניתן לרפאות אבל כעס זה סימן ואות להתנהגות בהמית וכדומה. נגד כל יסודות החינוך
עד כאן מסכימים?
עכשיו נדמה כי עצם זה שהילד במיטה. זוהי ההצלחה. ואפילו יירדם עוד חצי שעה
מסכימים?
חומר למחשבה
בתבונות החיים
הנושאים החמים