התייעצות חינוך ילדים

  • הוסף לסימניות
  • #1
היי
כמו לרוב האמהות שלא משנה כמה טוב הן תעשנה בשביל הילדים תמיד יהיה את המצפון שיבוא אולי הייתי מדי קשה עם הילד וכו...
בתור אחת שדוגלת בהצבת גבולות ומשמעת מגיל קטן ומאידך כמובן נותנת את מלוא החום ואהבה.
הייתי רוצה לשמוע מהאימהות שהילדים שלהם גדלו עד כמה יש משמעות
לחינוך קפדני בגיל הקטן?
ואולי כן צריך קצת לשחרר ולאפשר יותר?
כי בסופו של דבר כולנו רוצים ילדים בריאים, משוחררים ומחונכים
אשמח לשמוע תגובות מהמנוסות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
עוקבת
מעניין אם מישהי תדע לענות, לרוב לקטנים יותר מאפשרים.
באופן כללי ברור שחינוך נוקשה מידי הוא לא טוב.
צריך את שניהם, ובעיני זה לא סותר גבול יכול להנתן בהרבה אהבה ורכות.
אבל גמישות וחשיבה בגדול, נראה לי חובה בחינוך מגיל קטן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #5
איפה משיגים את זה?

הזמנתי בי .בלוי משלוח עד הבית חינם
ספר מדהים מתבסס על שיטת הרב יעקובזון
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
היי
כמו לרוב האמהות שלא משנה כמה טוב הן תעשנה בשביל הילדים תמיד יהיה את המצפון שיבוא אולי הייתי מדי קשה עם הילד וכו...
בתור אחת שדוגלת בהצבת גבולות ומשמעת מגיל קטן ומאידך כמובן נותנת את מלוא החום ואהבה.
הייתי רוצה לשמוע מהאימהות שהילדים שלהם גדלו עד כמה יש משמעות
לחינוך קפדני בגיל הקטן?
ואולי כן צריך קצת לשחרר ולאפשר יותר?
כי בסופו של דבר כולנו רוצים ילדים בריאים, משוחררים ומחונכים
אשמח לשמוע תגובות מהמנוסות...
יש הבדל גדול בין גיל קטן לגיל בוגר,
אמא שמציבה גבולות קפדניים חייבת לדעת לשחרר בהמשך.
בגיל קטן ילד שמקבל גבולות מרגיש טוב וזה נותן לו בטחון עצמי.
אבל אם מגבילים יותר מידי על כל פרט את יכולה לפגוע ברגשות של הילד,
ובביטחון עצמי שלו מה שיבוא לידי ביטוי בהמשך, הגבולות הן סוג של "אילוף".
לכן חשוב לראות איך הילד מרגיש ואם הוא שמח באופן כללי וחשוב גם לשאול עוד הורים מה מקובל,
כדי לא להגיע להגזמה.
בדרך כלל אם באופן כללי יש אווירה נעימה בבית ילד רוצה לשתף פעולה, ואפשר להגיע לשיתוף פעולה ומשמעת
בדרך נעימה ולא בדרך של אילוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
איפה אפשר להשיג את הספר פרקי חינוך?
אין במלאי ביפה נוף
ואין באור החיים
בבית שמש
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
היי
כמו לרוב האמהות שלא משנה כמה טוב הן תעשנה בשביל הילדים תמיד יהיה את המצפון שיבוא אולי הייתי מדי קשה עם הילד וכו...
בתור אחת שדוגלת בהצבת גבולות ומשמעת מגיל קטן ומאידך כמובן נותנת את מלוא החום ואהבה.
הייתי רוצה לשמוע מהאימהות שהילדים שלהם גדלו עד כמה יש משמעות
לחינוך קפדני בגיל הקטן?
ואולי כן צריך קצת לשחרר ולאפשר יותר?
כי בסופו של דבר כולנו רוצים ילדים בריאים, משוחררים ומחונכים
אשמח לשמוע תגובות מהמנוסות...
בתור אמא לילדים בוגרים אני משוכנעת שילדים ללא אהבה הם בבעיה יותר מילדים ללא גבולות. ויודעת שיש קשה וגבולות נוקשים הם בעיה רצינית שלא מביאים אהבה.
אם יש מישהי שמרגישה שמתלבטת וקשה לה עם אהבה ונתינת ביטוי זה זה דבר שמזמין הרבה בדק בית אצלה.
בכלל הדור שלנו כיום זה לא דור שגבולות הם מה שיעשו את זה אלא בעיקר האהבה והקשר והתחושה שהילד חש שהוא שייך יציב ובטוח.
גבולות זה דבר נחוץ והכרחי אבל צריך לדעת בעיקר איך לחולל אותם וליישם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12

הזמנתי בי .בלוי משלוח עד הבית חינם
ספר מדהים מתבסס על שיטת הרב יעקובזון

איפה אפשר להשיג את הספר פרקי חינוך?
אין במלאי ביפה נוף
ואין באור החיים
בבית שמש
הזמנתי עם משלוח עד הבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
דעתי בקצרה,
אני חושבת שצריך להיות שטח שחור לבן ואפור,
שחור- חד משמעית לא.
לבן- אפשר תמיד.
ואפור לפעמים כן לפעמים לא, וגם נתון לשכנוע, אני חושבת שמותר לנו ל"השתכנע" לפעמים, אם אנחנו לא רוצים ילד עקשן, אנחנו צריכים לא להיות עקשנים בעצמינו, אני חושבת שזה נותן לילד תחושת ביטחון סיפוק והרגשה שמישהו מקשיב למה שאני אומר, אז גם כשאומרים לו לא, לא תהיה לו תחושה שאפילו לא הקשיבו למה שאמרתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כמו לרוב האמהות שלא משנה כמה טוב הן תעשנה בשביל הילדים תמיד יהיה את המצפון שיבוא אולי הייתי מדי קשה עם הילד וכו...
בלי קשר לכל השאלה, רציתי להתייחס לענין המצפון בלבד.
הבעיה עם המצפון, שהוא מתעורר גם כשהוא צריך לישון במנוחה.
זה באמת תלוי במה שקודם למצפון: הבנה. בלי זה, המצפון מתעורר מתי שמתחשק לו.
גם בגבולות אדומים וברורים, המצפון יכול להתעורר בגלל שהוא שומע בכי קורע לב.
גם כששמים את הקטן במעון, נפרדים יפה והוא בוכה, המצפון מתעורר 'אולי נשב איתו עוד דקה שתים כדי שיירגע'.
בעוד שהשכל אומר, שה'דקה שתים' בדרך כלל רק מזיקות, ומגבירות יותר את הגעגוע.

לכן המצפון מצד עצמו הוא לא כל כך מידתי.
מה שחשוב זה לקבוע מה הם שטחי השחור והאפור והלבן, כמו שכבר כתבה @לראות את הטוב.
וזה מאוד משתנה בשיטת החינוך המסויימת של הקהילה, בשמרנות כללית מול פתיחות, בסוג הבית האישי שבו נמצאים, ובחברה שבה נמצאים הילדים.
כמעט ואין אפשרות לצבוע צבעים שווים לשתי משפחות. זה התפקיד שמוטל על ההורים עצמם. (לצבוע ולעמוד מאחורי הצבעים).

ואחרי שהמסגרת ברורה, צריך ללחוש למצפון את הביטויים שמקובלים עליו:
הילד בוכה בגלל ענישה מוצדקת? זה מחשל אותו!
הילד מתגעגע ואין אפשרות וצורך להרגיע אותו? זה מחזק אותו!
הילד מאוכזב ממה שאמרתי 'לא'? זה מקנה לו בטחון!

כי באמת ילד שגדל בלי לשמוע 'לא', זה יפגע לו בהמשך החיים.
ואם המצפון מתנגד לזה, צריך לומר לו 'לא'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
בלי קשר לכל השאלה, רציתי להתייחס לענין המצפון בלבד.
הבעיה עם המצפון, שהוא מתעורר גם כשהוא צריך לישון במנוחה.
זה באמת תלוי במה שקודם למצפון: הבנה. בלי זה, המצפון מתעורר מתי שמתחשק לו.
גם בגבולות אדומים וברורים, המצפון יכול להתעורר בגלל שהוא שומע בכי קורע לב.
גם כששמים את הקטן במעון, נפרדים יפה והוא בוכה, המצפון מתעורר 'אולי נשב איתו עוד דקה שתים כדי שיירגע'.
בעוד שהשכל אומר, שה'דקה שתים' בדרך כלל רק מזיקות, ומגבירות יותר את הגעגוע.

לכן המצפון מצד עצמו הוא לא כל כך מידתי.
מה שחשוב זה לקבוע מה הם שטחי השחור והאפור והלבן, כמו שכבר כתבה @לראות את הטוב.
וזה מאוד משתנה בשיטת החינוך המסויימת של הקהילה, בשמרנות כללית מול פתיחות, בסוג הבית האישי שבו נמצאים, ובחברה שבה נמצאים הילדים.
כמעט ואין אפשרות לצבוע צבעים שווים לשתי משפחות. זה התפקיד שמוטל על ההורים עצמם. (לצבוע ולעמוד מאחורי הצבעים).

ואחרי שהמסגרת ברורה, צריך ללחוש למצפון את הביטויים שמקובלים עליו:
הילד בוכה בגלל ענישה מוצדקת? זה מחשל אותו!
הילד מתגעגע ואין אפשרות וצורך להרגיע אותו? זה מחזק אותו!
הילד מאוכזב ממה שאמרתי 'לא'? זה מקנה לו בטחון!

כי באמת ילד שגדל בלי לשמוע 'לא', זה יפגע לו בהמשך החיים.
ואם המצפון מתנגד לזה, צריך לומר לו 'לא'.
היי
מסכימה איתך תאורטית לגבי זה שלפעמים צריך להגיד למצפון לא
אבל לא תמיד זה עובד כי אנחנו לא רובוטים ויש מצבים שהרגש גובר על השכל
ויש מקרים שזה גם בסדר "לזרום" עם המצפון ולהרגיש את הכאב, תסכול וכו..
וכמובן גם לקום להתאושש ולהמשיך הלאה...
בסופו של דבר אי אפשר להדחיק את מה שמרגישים כי מתישהו זה יצא בצורה כזו או אחרת מה שכן צריך למצוא את האיזון בין השכל לרגש שזה עוד אתגר בפני עצמו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
היי
מסכימה איתך תאורטית לגבי זה שלפעמים צריך להגיד למצפון לא
אבל לא תמיד זה עובד כי אנחנו לא רובוטים ויש מצבים שהרגש גובר על השכל
ויש מקרים שזה גם בסדר "לזרום" עם המצפון ולהרגיש את הכאב, תסכול וכו..
וכמובן גם לקום להתאושש ולהמשיך הלאה...
בסופו של דבר אי אפשר להדחיק את מה שמרגישים כי מתישהו זה יצא בצורה כזו או אחרת מה שכן צריך למצוא את האיזון בין השכל לרגש שזה עוד אתגר בפני עצמו...
אמת ויציב.
אין לי מחלוקת עקרונית כלל. עיקר ההערה היתה על הצגת השאלה כנובעת מצד המצפון.
ועל זה הערתי שהמצפון אינו אמת מידה נכונה לקבוע את הגבולות.
אי אפשר להתעלם ממנו לגמרי, וכמובן אפשר להשתמש איתו, ורצוי לשאול את דעתו. אפשר להחכים ממנו, אבל לא הוא יהיה המחליט על גבולות הגזרה הכלליים. לא הוא יהיה סיבת האשכול הזה.
הסיבה תהיה: מה החינוך הנכון מצד עצמו, שיהיה לטובת הילד בצורה המושלמת.

הארכתי קצת. מקוה שהדברים יצאו מובנים. (ולא יוסט האשכול לכיוונים אחרים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בד"כ אם יש לי מצפון על משהו אני חושבת לעצמי אם הייתי עושה משהו אחרת,
אם לא- מה טוב, אם כן ,אני משתדלת לפעם הבאה לומדת ומשפרת את עצמי,
כמו שכתבת אנחנו בני אדם ולא רובוטים. הכי חשוב זה שהכל באהבה ומכוונות טובות וכל עוד אנחנו ערניות וחושבות ומשפרות, אנחנו הכי טובות שיכולות להיות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מצפון קורה בדרך כלל בגלל שאין הדרכה מסודרת להורים איך להתנהג בכל סיטואציה והולכים לפי אינטואיציה
אם את הולכת לקורס הנחית הורים (לא שפר.......!) או קוראת ספר את יותר רגועה שנהגת נכון
והעיקר להתפלל
ושוב ממליצה בחום על הספר עשה לי סדר בראש
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בד"כ אם יש לי מצפון על משהו אני חושבת לעצמי אם הייתי עושה משהו אחרת,
אם לא- מה טוב, אם כן ,אני משתדלת לפעם הבאה לומדת ומשפרת את עצמי,
כמו שכתבת אנחנו בני אדם ולא רובוטים. הכי חשוב זה שהכל באהבה ומכוונות טובות וכל עוד אנחנו ערניות וחושבות ומשפרות, אנחנו הכי טובות שיכולות להיות!
מסכימה איתך ואוהבת את הגישה הקלילה
תכלס החיים דינאמים והמצפון תמיד יהיה רק כמו שכתבת צריך ללמוד הלאה איפה אפשר לשפר ולתקן לפעם הבאה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
היי
כמו לרוב האמהות שלא משנה כמה טוב הן תעשנה בשביל הילדים תמיד יהיה את המצפון שיבוא אולי הייתי מדי קשה עם הילד וכו...
בתור אחת שדוגלת בהצבת גבולות ומשמעת מגיל קטן ומאידך כמובן נותנת את מלוא החום ואהבה.
הייתי רוצה לשמוע מהאימהות שהילדים שלהם גדלו עד כמה יש משמעות
לחינוך קפדני בגיל הקטן?
ואולי כן צריך קצת לשחרר ולאפשר יותר?
כי בסופו של דבר כולנו רוצים ילדים בריאים, משוחררים ומחונכים
אשמח לשמוע תגובות מהמנוסות...
כדאי לך לקרוא את הספרים של הרב יחיאל יעקבסון
"אל תחטאו בילד"
שווה קריאה.
יש לו גם הרצאות יפות, נראה לי שב"קול הלשון" אם אני לא טועה :unsure:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה