חינוך ???

[זוהר טל]

אני רואה שיש כאן המון מבינים בחינוך
אז אולי תחכימו אותי מה לעשות עם ילד בן 3 שכבר שבוע בארך שהוא לא מסכים ללכת לישון, איך שאני יוצאת מהחדר, אחרי לילה טוב, וסיפורים ונשיקות
הוא מגיע אלי לחדר, מתיישב לידי (אני עובדת בערב על המחשב) ולא מוכן ללכת לישון.
אז בהתחלה הייתי שוכבת לידו קצת, הבעיה שלוקח לו הרבה זמן להרדם ואין לי אפשרות לשכב לידו שעה ויותר...
אתמול החלטתי שאני לא מתייחסת, הוא היה לידי והעסיק את עצמו (לפחות זה...) אבל נרדם ב-10 ואח"כ היה קשה להעיר אותו בלילה.
יש רעיון למישהו?

 

[efrat1]

לא להרשות לו לצאת מהמיטה...

 

[דינה די]

אני ממש מסכימה עם הגישה אבל יש לי בעיה שכל הסביבה לא מסוגלת לשמוע את הצרחות, זה כולל את הילדים הגדולים יותר שמתעוררים ואז... ואת השכנים שמסוגלים לדפוק לי בדלת וכד'
יש למישהו עיצה...

גם אצלי בת שנה ו-3 נתתי להו לבכות הרבה עד שבאו השכנים שזה מעיר את הקטן שלהם (קיר דקיק)
בהתחלה העברתי אותה לחדר שינה בלול קטן ונתתי לה לצרוח (שכנים אחרים בלי ילדים)
לאט לאט היא הבינה את המסר בימים האחרונים התחילה שוב עם סדרת צרחות באמצע הלילה ... באתי אליה למיטה, ליטפתי אותה היא מיד נעמדה ורצתה לצאת אמרתי לה עכשיו לילה כולם ישנים הנה X ישן וכו' שרתי לה כמה שירים, היא היתה בהלם הסתכלה עלי ונשכבה ליטפתי אותה והחמאתי לה X חמודה הולכת לישון יפה, עכשיו כולם ישנים... וזהו. גמרנו!! למחרת שוב אותו טקס... ואתמול רק התחילה שוב בצרחות אמרתי לה לילה טוב כולם ישנים היא ישר נשכבה... בובה....

 

[yosher2005]

לא קראתי את כל האשכול
אבל שמעתי פעם את חיים ולדר - המחנך הידוע, אומר שאם ילד כבר במיטה והוא מבקש אוכל, אז לא למנוע ממנו, אלא לתת לו "לחם על לחם". דהיינו לחם בלי כלום, אפילו לא ממרח.
מי שבאמת רעב - יאכל את זה, ומי לא כנראה לא באמת רעב.

על ביתי בת הארבע זה עובד יפה.
אם היא עולה למיטה ועוד רעבה - היא מקבלת לחם עם לחם וחסל.

 

[ari]

חבל שילמד שלנקות זה עונש...

למה עונש? - תוצאה
לכלכת - תנקה..

 

[hila]

זה אולי עונש אבל לנו לא רווחי, איך ינקה? עם מים? יתלכלך וילכלך...
עם משו אחר? מה??
ואם אני לא הצלחתי לא חושבת שהוא יצליח....

 

[shiran a]

לחם עם לחם גורר טקס שלם של נטילה, אכילה מחוץ למיטה (פרורים) ברכת המזון עם כלללל המנגינות של הגן / בי"ס...

אני מודיעה חגיגית בארוחת הערב (ב19:30) שזו הארוחה האחרונה.
וכל מי שצריך לאכול / לשתות / לשרותים אז עכשיו כי המיטה היא כמו רכבת לארץ של החלומות... ברכבת אין אוכל שתיה ושרותים וצריך להתגבר ולחכות לתחנה = לבוקר

בהצלחה לכולנו!

 

[mig]

לחם עם לחם גורר טקס שלם של נטילה, אכילה מחוץ למיטה (פרורים) ברכת המזון עם כלללל המנגינות של הגן / בי"ס...

אני מודיעה חגיגית בארוחת הערב (ב19:30) שזו הארוחה האחרונה.
וכל מי שצריך לאכול / לשתות / לשרותים אז עכשיו כי המיטה היא כמו רכבת לארץ של החלומות... ברכבת אין אוכל שתיה ושרותים וצריך להתגבר ולחכות לתחנה = לבוקר

בהצלחה לכולנו!

כנ"ל,
אני לפני ברהמ"ז שואלת אתם שבעים? יש משהו שרוצה עוד משהו? תזכרו שיותר אין אוכל עד הבוקר!

וכן לשתות מותר עד קריאת שמע,
לאחר מכן שנת מנוחה......

יש ילדים שרק המחשבה על הפרידה מהיום וההורים (שינה היא סוג של פרידה) גורמת להם להיות רעבים, צמאים, צריכים, וכואבים...

ונקיפות מצפון נראה לי זה סעיף שאי אפשר לחיות בלעדיו...

 

[פוינט ק גת]

למה עונש? - תוצאה
לכלכת - תנקה..

זה בדיוק מה שהתכוונתי.

הגבתי על מי שכתבה שהעונש יהיה לנקות, והדגשתי שחבל ללמד את הילד שלנקות זה משהו שלילי, זה פשוט תוצאת המעשה.

 

[GRN]

וואי וואי וואי- רואים שאתן יוצאות גישת שפר, נכון???

דווקא לא

 

[efrat1]

זה בדיוק מה שהתכוונתי.

הגבתי על מי שכתבה שהעונש יהיה לנקות, והדגשתי שחבל ללמד את הילד שלנקות זה משהו שלילי, זה פשוט תוצאת המעשה.

מסכימה איתך לגמרי...
פשוט כתבתי זאת במילים שונות

 

[shor]

לא קראתי את כל התגובות אבל...

לא הייתי עושה כך לילדה (4) שלי ואני אחרי כזה דבר היייתי בוכה .

אצלי זה קרה כמה פעמים שהיא נכנסה למיטה (מבחינתי נכנסה למיטה אין דרך חזרה רק לישון) ואמרה שהיא רעבה כמובן שבהתחלה אמרתי לה שהיא כבר אכלה ונגמר ארוחת ערב ומכיוון שהיא התעקשה שהיא רעבה נתתי לה את האפשרות לאכול קרקר במיטה.

זה קרה פעמים ספורות וזהו.. היא למדה .

ולי אין את היסורי מצפון...

 

[ariels]

קשה לי להסכים עם מה שכתבת.
אוכל בגיל הקטן זה עניין של הרגל וטעם נרכש.
אם תרגילי ילד מגיל 0 לשתות תה ללא סוכר שיהיה גדול וישתה תה עם סוכר יאמר שזה מגעיל. בדוק.

ולכן - לטובת הילדים, אצלי יש רק אופציה אחת של אוכל על השולחן (כמו שהיו אומרים לנו: "פה זה לא מסעדה"). כשנוהגים כך מההתחלה בלי להרגיל ילדים שיש דבר כזה שאני כן אוהב את זה ולא אוהב את זה ובלי יסורי מצפון, זה הרבה יותר פשוט - כי הם מתרגלים לכל המאכלים כמעט...

גם כשילד ננעל כשהוא לא אוהב/רוצה משהו הוא יכול למצוא מה לאכול מתוך האוכל המוגש. לא בא לו אורז שיאכל יותר שניצלים וירקות, לא חייבים לספק תחליף למה שהוא לא רוצה לאכול באותו רגע.

אולי לא הבנת אותי - אני לא מבשלת אוכל כפול אבל אם למשל הכנתי עוף, אורז וסלט, אני אשתדל שיהיו גם תפו"א בתור תוספת אופציונלית
בלי שום יסורי מצפון, וכן, הילדים שלי אוכלים בשמחה את רוב הדברים (וגם מדי פעם מקטרים, כמו כל ילד...) אז אם יש דבר אחד מסוים שאני יודעת שמישהו לא אוהב - זה לא סיפור גדול בשבילי להכין אופציה.
וזה דווקא מצוי אצל הגדולים, שיש להם יותר דעה והעדפות.
ואני חושבת שזה בסדר גמור, אני בתור ילדה שנאתי דברים שהיום אני אוכלת בכיף, וברור לי שגם הם כשעוד קצת יגדלו הטעם שלהם יתגוון. זה תהליך כזה, אני רואה אותו בהתרחשות.

 

[יוסניו]

לא קראתי את כל התגובות אבל...

לא הייתי עושה כך לילדה (4) שלי ואני אחרי כזה דבר היייתי בוכה .

אצלי זה קרה כמה פעמים שהיא נכנסה למיטה (מבחינתי נכנסה למיטה אין דרך חזרה רק לישון) ואמרה שהיא רעבה כמובן שבהתחלה אמרתי לה שהיא כבר אכלה ונגמר ארוחת ערב ומכיוון שהיא התעקשה שהיא רעבה נתתי לה את האפשרות לאכול קרקר במיטה.

זה קרה פעמים ספורות וזהו.. היא למדה .

ולי אין את היסורי מצפון...

כשרעבים אוכלים קרקר?

 

[אפרת 10]

לחם עם לחם גורר טקס שלם של נטילה, אכילה מחוץ למיטה (פרורים) ברכת המזון עם כלללל המנגינות של הגן / בי"ס...

אני מודיעה חגיגית בארוחת הערב (ב19:30) שזו הארוחה האחרונה.
וכל מי שצריך לאכול / לשתות / לשרותים אז עכשיו כי המיטה היא כמו רכבת לארץ של החלומות... ברכבת אין אוכל שתיה ושרותים וצריך להתגבר ולחכות לתחנה = לבוקר

בהצלחה לכולנו!

חשבתי שזה המצאה שלי הרכבת הזאתי

 

[bracha]

בענין הנקיפות מצפון.
הגעתי למסקנה שהדבר הזה מרגיש לנו סוג של חזרה בתשובה, כמו "אשמנו בגדנו".
זה מרגיע אותנו באיזשהו מקום, כאילו אנחנו אומרות לעצמינו, 'אני אמא טובה, הנה יש לי נקיפות מצפון'.

אז זהו שזה לא קשור, אני אמא טובה גם אני יעמוד על שלי, והילד יבכה שעה במיטה, וגם אם אני יתן עונש, וגם וגם וגם.

וההרגשה הזאת, שאם אין לי נקיפות מצפון אז איזה מין אמא אני.

סוג של מזוכיזם.


ולענינה של פותחת האשכול, מה שעשית עשית מתוך אהבה, ורצון להיטיב עם הילד. והילד קולט את זה, ומרגיש את זה.
לכן אין כאן מקום לנקיפות מצפון, אם כדאי ושווה לך להמשיך ככה? את יכולה לקבל כאן את כל העצות שכתבו, אבל על העבר, אין לך מה להצטער.

 

[bracha]

ועוד דבר, לכל אלה שכתבו שמסכן הילד, וגם אנחנו לפעמים רעבים ולוקחים משהו לאכול.
הכל נכון וטוב ויפה, אבל כשאנחנו רעבים ורוצים לאכול, ונניח אין לנו אפשרות לאכול באותו רגע, אז מה יקרה? אנחנו נתגבר נכון? אז למה לא ללמד את הילד להתגבר?

הרי הילד לא מורעב, הוא אכל ארוחת ערב, רק שהציקה לו קצת הבטן, בסדר, אפשר להתגבר על זה.

 

[מילת המפתח]

כשאני הייתי ילדה היה מושג כזה של: ארוחת 4
בשעה 4 אחה"צ היינו מקבלים ביסקויטים פתיבר/ ביגלך / פרי ושתיה
גם אני היום נוהגת כך אחה"צ אני מציעה לילדים משהו לאכול , נחסך ממני הסיפור של רעב
כיוצאים החוצה תמיד מצטיידים ב2 בקבוקי מי - עדן קטנים ומי שצמא עוד הולך למלא את הבקבוק שוב

 

[יוסניו]

bracha
בשני התגובות כל מילה פנינה