הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
קטע ממש אקטואלי שנכתב בלשון ספרותית יפהפיה לפני מאתיים שנה בערך על ידי רב מפורסם מאד (שאני משאיר לכם לנחש מיהו).
חֲלוֹם נוֹרָא חָלַמְתִּי. בַּחֲלוֹמִי רוֹאֶה אֲנִי אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְלֹא הֲדָרוֹ, מִתְנוֹסֵס בִּמְרוֹמֵי הַר הַבַּיִת. וְהָהָר - מֵרֹאשׁוֹ עַד מַרְגְּלוֹתָיו - גָּדוּשׁ בַּהֲמוֹנֵי קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, אֲשֶׁר מִזֶּה שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי שָׁנִים לָמְדוּ וְלִמְדוּ, שָׁמְרוּ וְקִיְּמוּ, הֵגֵנּוּ וְנִלְחֲמוּ, שָׁתְתוּ דָּם וְלֹא נָסוֹגוּ, חָיוּ וָמֵתוּ לְמַעַן הַתּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ.
וְהִנֵּה דְּמוּת מְטֹרֶפֶת, אֲחוּזַת תְּזָזִית, מִסְתַּעֶרֶת עַל הַר הַבַּיִת. מְזַנֶּקֶת בַּמַּעֲלֶה, וַאֲנָשֶׁיהָ הַשּׁוֹאֲגִים בָּאִים אַחֲרֶיהָ. הֲמוֹנֵי הַקְּדוֹשִׁים הִבִּיטוּ בַּאֲסַפְסוּף הַמְּטֹרָף, הֵבִינוּ מַטְּרַת הִסְתַּעֲרוּתָם, וְכָבְשׁוּ פְּנֵיהֶם בְּכַפּוֹת יְדֵיהֶם.
הֵם, הָרְגִילִים לְמַכּוֹת וָבוּז, רְגִילִים לָמוּת וּלְנַצֵּחַ לְמַעַן בְּנֵיהֶם. אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הִסְכִּינוּ לַעֲמֹד נֶגֶד בְּנֵיהֶם. וְהָאֲסַפְסוּף הִסְתַּעֵר, לַפִּידִים בְּיָדוֹ, וְהוּא חֹרֵךְ זְקָנִים וּבְגָדִים, עוֹרֵם אֶת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ בַּעֲרֵמוֹת וּמַצִּית בָּהֶן אֶת הָאֵשׁ.
עָלוּ הַלֶּהָבוֹת, וְהֶאְדִּימוּ הַשָּׁמַיִם. מְצוּדַת הַמִּקְדָּשׁ עָמְדָה בְּגָאוֹן בְּרֹאשׁ הָהָר, שְׁקֵטָה וּבוֹטַחַת, אֲבָל נַחְשׁוֹל הָאֵשׁ גָּאָה וְהֵצִיף. מִפְּנֵי הַחֹם הַנּוֹרָא נִפְתְּחוּ הַשְּׁעָרִים הָרְחָבִים, הַגְּבוֹהִים, וְהַמִּקְדָּשׁ נֶאֱחַז בַּלֶּהָבוֹת אוֹתָן הִצִּיתוּ בָּנָיו.
לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ הָיָה הַבַּיִת, לַמַּאֲכֹלֶת אֵשׁ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ, אַף הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר. גַּם הַפָּרֹכֶת, וְהָאֵשׁ הִתְגַּעֲשָׁה לְבֵית קָדְשֵׁי הַקְּדָשִׁים. וּמִמְּרוֹמֵי הַר צִיּוֹן גָּלְשׁוּ לְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ וְכִסּוּ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הֶעֱלוּ בָּאֵשׁ כָּל קָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב, עַד אֲשֶׁר הָפַךְ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמִדְבַּר עָשֵׁן.
וַתִּדְעַךְ הָאֵשׁ בִּמְקוֹם הַשְּׂרֵפָה הֶחָרֵב וְהֶחָרוּךְ. אוֹר הַלֶּהָבוֹת כָּבָה, וְהַחֲשֵׁכָה שָׁבָה וְהִשְׂתָּרְרָה.
רַק קֶרֶן אוֹר אַחַת הִבְהֲבָה בְּחֶשְׁכַת הַלַּיִל, נִצְנְצָה מֵהַלַּפִּיד בְּיָדוֹ אֲחֻזַּת הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁל הַמִּסְתַּעֵר הָרִאשׁוֹן. בְּצַהֲלָה מְטֹרֶפֶת הִסְתּוֹבֵב בְּמַעְגְּלִים, מְחַפֵּשׂ לִרְאוֹת הַאִם חָסָה הָאֵשׁ עַל מַשֶּׁהוּ, מִשֶּׁלֹּא מָצָא, עָמַד עַל מְקוֹמוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּת שִׁגָּעוֹן, נָשָׂא לַפִּידוֹ מַעְלָה, וְהִתְגָּאֵה בִּמְלַאכְתּוֹ. עַל הַלַּיִל שֶׁהִשְׂתָּרֵר סְבִיבוֹ, וְעַל שֶׁקֶּרֶן הָאוֹר הַיְּחִידָה בּוֹקַעַת מִלַּפִּידוֹ.
וּבְעָמְדוֹ, חִפְּשָׂה אֵשׁ הַלַּפִּיד דָּבָר לְאַכְּלוֹ. וּמִשֶּׁלֹּא מָצְאָה, הֵחֵלָּה לְאַכֵּל אֶת הַלַּפִּיד עַצְמוֹ. הָלַךְ וְאֻכָּל, קָטַן וְהִתְמַזְעֵר, וְאוֹחֲזוֹ לֹא שָׂם לֵב, מְצָאַתּוּ הָאֵשׁ וְאָחֲזָה בּוֹ, וְנִשְׂרַף בְּלַפִּידוֹ.
וַאֲנִי מִשְׁתָּאֶה לַמַּחֲזֶה.
הַמְּטֹרָף כָּלָה בְּאִבְחַת עָשָׁן, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי יְחִידִי בָּעוֹלָם.
וְהִנֵּה כָּלְתָה מֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְיוֹם חָדָשׁ הִפְצִיעַ, וּלְאוֹרוֹ, שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל אַנְשֵׁי קוֹמָה הֲדוּרֵי צוּרָה פּוֹסַעַת, זִקְנֵי עַמֵּנוּ וְשׁוֹפְטָיו, חֲכָמָיו וְרַבָּנָיו מִדּוֹר דּוֹר. וּבְרֹאשָׁם, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַנְחִיל הַתּוֹרָה, מֵנִיף יָדוֹ - וְהִנֵּה עוֹמֵד
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שׁוּב בְּכָל הַדְרָתוֹ. דָּבָר לֹא אֻכָּל, הַכֹּל שָׁב כְּשֶׁהָיָה.
וְאָז נִגַּשׁ אֵלַי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּפָנָיו קוֹדְרוֹת:
"הֲרָאִיתָ, בְּנִי, מָה עוֹלְלוּ לַמִּקְדָּשׁ, מָה עוֹלְלוּ לְנֶאֱמָנָיו ?"
"רָאִיתִי", לָחַשְׁתִּי, מְבֹעָת. לֹא הָיָה זֶה אֵפוֹא חֲלוֹם שָׁוְא.
"וּמֶה עָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר הִסְתַּעֲרוּ", שָׁאַל.
וְלֹא הָיְתָה בְּפִי תְּשׁוּבָה...
חֲלוֹם נוֹרָא חָלַמְתִּי. בַּחֲלוֹמִי רוֹאֶה אֲנִי אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְלֹא הֲדָרוֹ, מִתְנוֹסֵס בִּמְרוֹמֵי הַר הַבַּיִת. וְהָהָר - מֵרֹאשׁוֹ עַד מַרְגְּלוֹתָיו - גָּדוּשׁ בַּהֲמוֹנֵי קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, אֲשֶׁר מִזֶּה שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי שָׁנִים לָמְדוּ וְלִמְדוּ, שָׁמְרוּ וְקִיְּמוּ, הֵגֵנּוּ וְנִלְחֲמוּ, שָׁתְתוּ דָּם וְלֹא נָסוֹגוּ, חָיוּ וָמֵתוּ לְמַעַן הַתּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ.
וְהִנֵּה דְּמוּת מְטֹרֶפֶת, אֲחוּזַת תְּזָזִית, מִסְתַּעֶרֶת עַל הַר הַבַּיִת. מְזַנֶּקֶת בַּמַּעֲלֶה, וַאֲנָשֶׁיהָ הַשּׁוֹאֲגִים בָּאִים אַחֲרֶיהָ. הֲמוֹנֵי הַקְּדוֹשִׁים הִבִּיטוּ בַּאֲסַפְסוּף הַמְּטֹרָף, הֵבִינוּ מַטְּרַת הִסְתַּעֲרוּתָם, וְכָבְשׁוּ פְּנֵיהֶם בְּכַפּוֹת יְדֵיהֶם.
הֵם, הָרְגִילִים לְמַכּוֹת וָבוּז, רְגִילִים לָמוּת וּלְנַצֵּחַ לְמַעַן בְּנֵיהֶם. אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הִסְכִּינוּ לַעֲמֹד נֶגֶד בְּנֵיהֶם. וְהָאֲסַפְסוּף הִסְתַּעֵר, לַפִּידִים בְּיָדוֹ, וְהוּא חֹרֵךְ זְקָנִים וּבְגָדִים, עוֹרֵם אֶת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ בַּעֲרֵמוֹת וּמַצִּית בָּהֶן אֶת הָאֵשׁ.
עָלוּ הַלֶּהָבוֹת, וְהֶאְדִּימוּ הַשָּׁמַיִם. מְצוּדַת הַמִּקְדָּשׁ עָמְדָה בְּגָאוֹן בְּרֹאשׁ הָהָר, שְׁקֵטָה וּבוֹטַחַת, אֲבָל נַחְשׁוֹל הָאֵשׁ גָּאָה וְהֵצִיף. מִפְּנֵי הַחֹם הַנּוֹרָא נִפְתְּחוּ הַשְּׁעָרִים הָרְחָבִים, הַגְּבוֹהִים, וְהַמִּקְדָּשׁ נֶאֱחַז בַּלֶּהָבוֹת אוֹתָן הִצִּיתוּ בָּנָיו.
לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ הָיָה הַבַּיִת, לַמַּאֲכֹלֶת אֵשׁ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ, אַף הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר. גַּם הַפָּרֹכֶת, וְהָאֵשׁ הִתְגַּעֲשָׁה לְבֵית קָדְשֵׁי הַקְּדָשִׁים. וּמִמְּרוֹמֵי הַר צִיּוֹן גָּלְשׁוּ לְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ וְכִסּוּ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הֶעֱלוּ בָּאֵשׁ כָּל קָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב, עַד אֲשֶׁר הָפַךְ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמִדְבַּר עָשֵׁן.
וַתִּדְעַךְ הָאֵשׁ בִּמְקוֹם הַשְּׂרֵפָה הֶחָרֵב וְהֶחָרוּךְ. אוֹר הַלֶּהָבוֹת כָּבָה, וְהַחֲשֵׁכָה שָׁבָה וְהִשְׂתָּרְרָה.
רַק קֶרֶן אוֹר אַחַת הִבְהֲבָה בְּחֶשְׁכַת הַלַּיִל, נִצְנְצָה מֵהַלַּפִּיד בְּיָדוֹ אֲחֻזַּת הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁל הַמִּסְתַּעֵר הָרִאשׁוֹן. בְּצַהֲלָה מְטֹרֶפֶת הִסְתּוֹבֵב בְּמַעְגְּלִים, מְחַפֵּשׂ לִרְאוֹת הַאִם חָסָה הָאֵשׁ עַל מַשֶּׁהוּ, מִשֶּׁלֹּא מָצָא, עָמַד עַל מְקוֹמוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּת שִׁגָּעוֹן, נָשָׂא לַפִּידוֹ מַעְלָה, וְהִתְגָּאֵה בִּמְלַאכְתּוֹ. עַל הַלַּיִל שֶׁהִשְׂתָּרֵר סְבִיבוֹ, וְעַל שֶׁקֶּרֶן הָאוֹר הַיְּחִידָה בּוֹקַעַת מִלַּפִּידוֹ.
וּבְעָמְדוֹ, חִפְּשָׂה אֵשׁ הַלַּפִּיד דָּבָר לְאַכְּלוֹ. וּמִשֶּׁלֹּא מָצְאָה, הֵחֵלָּה לְאַכֵּל אֶת הַלַּפִּיד עַצְמוֹ. הָלַךְ וְאֻכָּל, קָטַן וְהִתְמַזְעֵר, וְאוֹחֲזוֹ לֹא שָׂם לֵב, מְצָאַתּוּ הָאֵשׁ וְאָחֲזָה בּוֹ, וְנִשְׂרַף בְּלַפִּידוֹ.
וַאֲנִי מִשְׁתָּאֶה לַמַּחֲזֶה.
הַמְּטֹרָף כָּלָה בְּאִבְחַת עָשָׁן, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי יְחִידִי בָּעוֹלָם.
וְהִנֵּה כָּלְתָה מֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְיוֹם חָדָשׁ הִפְצִיעַ, וּלְאוֹרוֹ, שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל אַנְשֵׁי קוֹמָה הֲדוּרֵי צוּרָה פּוֹסַעַת, זִקְנֵי עַמֵּנוּ וְשׁוֹפְטָיו, חֲכָמָיו וְרַבָּנָיו מִדּוֹר דּוֹר. וּבְרֹאשָׁם, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַנְחִיל הַתּוֹרָה, מֵנִיף יָדוֹ - וְהִנֵּה עוֹמֵד
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שׁוּב בְּכָל הַדְרָתוֹ. דָּבָר לֹא אֻכָּל, הַכֹּל שָׁב כְּשֶׁהָיָה.
וְאָז נִגַּשׁ אֵלַי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּפָנָיו קוֹדְרוֹת:
"הֲרָאִיתָ, בְּנִי, מָה עוֹלְלוּ לַמִּקְדָּשׁ, מָה עוֹלְלוּ לְנֶאֱמָנָיו ?"
"רָאִיתִי", לָחַשְׁתִּי, מְבֹעָת. לֹא הָיָה זֶה אֵפוֹא חֲלוֹם שָׁוְא.
"וּמֶה עָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר הִסְתַּעֲרוּ", שָׁאַל.
וְלֹא הָיְתָה בְּפִי תְּשׁוּבָה...
