הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הוא שוכב במיטה. עיניו פקוחות, אישוניו פעורים. כל גופו מכוסה בזיעה.
המפלצת בעלת שלושת הראשים הייתה מעליו. היא התכופפה אליו, מזילה ריר. ציפורניה הארוכות לופתות אותו.
ליבו נקרע באימה. מושך את השמיכה הקיצית עד הצוואר. גופו הקטן רועד מפחד נורא. המפלצת יצאה מהארון, גדול סיוטיו התגשם ברגע זה.
הוא קמץ את זרועותיו הקטנות תחת השמיכה. מרגיש את הקור חודר אליו, מחורר את עצמותיו. כאילו לא דיי לו בכך שהמפלצת האיומה באה אליו. עד למיטה.
היא תופסת את ראשו בארבעת ידיה המעוקלות, מנענעת אותו בחוזקה. הוא נבהל, מסיט את מבטו מעיניה הסגולות- מסנוורות. היא פוערת את פיה בקול דמוי צחוק, ומטילה את ראשה לאחור.
הוא שותק. מהדק את שפתיו בנחישות, נושך אותן עד שנוטפת טיפת דם אדומה.
המפלצת מגלה כעת טיפה רחמנות, ותולשת חתיכת נייר מגליל הטישיו שלצד מיטתו. היא מנגבת בחוזקה את שפתיו, ומתיישבת על המיטה, מעיפה אותו על הרצפה.
הוא מצטמרר מהקור הצובט אותו בידיים אימתניות, מתעטף בשמיכה הדקה.
המפלצת בעלת שלושת הראשים וארבעת הידיים, מושכת בזרתה את השמיכה לכיוונה, וקולעת אותה לפח האשפה.
הוא מביט בה בעיניים גדולות ומפוחדות, מתאפק לא לבכות. הוא גדול, שמסתדר לבד.
היא צוחקת שוב את אותו צחוק מוזר, מרתיע. קמה מהמיטה, צועדת בכבדות אליו, ותופסת אותו בין הבוהן לזרת.
מנדנדת אותו באי עדינות בין שתי אצבעותיה, משתעשעת מהדמעות שנופלות על הרצפה האפורה.
ולאחר רגע מלא חרדה, בו הוא תלוי בין שמים לארץ, היא תופסת אותו בחוזקה, ויוצאת מהחדר.
זנבה הארוך מלווה אותם בין יללות התנים לבין קולות הצרצרים. עיניים צהובות מסתכלות עליהם ממרחק, ברתיעה ברורה.
היא תולה אותו על הגב, קורעת לו את המכנסיים. הוא שותק, שוב. לא מעז לצייץ.
הם ממשיכים בדרך הארוכה, רומסים כל יצור או פרח שעמד על הארץ. לאחר כמה שניות, זינק עליהם היצור בעל העיניים הצהובות. פוער את מלתעותיו, מוציא צווחה מזעזעת.
הוא מתקרב אל הילד הקטן, עוטף אותו ברכות מדאיגה. המפלצת בעלת שלושת הראשים מנסה להתנגד. היא חוטפת את הילד מזרועותיו של היצור, ורצה אל תוך האגם המכושף. שם, היא מניחה את הילד בתוך המים, מחכה להשפעתם של המים על הילד.
היצור בעל העיניים הצהובות קופץ, מותח בפתאומיות טיסנים ארוכים מהגב שלו. הוא עף במהירות, שולה את הילד מהמים, ועף לדרכו.
המפלצת הסגולה נשארה על האדמה הירוקה, מגדפת את סביבתה על הפרי הבשל שנפל מידה.
היצור בעל העיניים הצהובות מניח אותו על המיטה, לוקח את השמיכה מהאשפה, מנער אותה ושם על הילד הרועד.
"נקלעת לקרב שגדול מהבנתך, ילד" הוא לוחש לו. "פשוט תשכח את כל מה שהיה פה. לטובתך".
הילד רק מהנהן, ושוקע בשינה מלאת סיוטים. שוב.
האמת, לא יודעת אפילו למה כתבתי אתזה ..
אשמח לביקורת.
המפלצת בעלת שלושת הראשים הייתה מעליו. היא התכופפה אליו, מזילה ריר. ציפורניה הארוכות לופתות אותו.
ליבו נקרע באימה. מושך את השמיכה הקיצית עד הצוואר. גופו הקטן רועד מפחד נורא. המפלצת יצאה מהארון, גדול סיוטיו התגשם ברגע זה.
הוא קמץ את זרועותיו הקטנות תחת השמיכה. מרגיש את הקור חודר אליו, מחורר את עצמותיו. כאילו לא דיי לו בכך שהמפלצת האיומה באה אליו. עד למיטה.
היא תופסת את ראשו בארבעת ידיה המעוקלות, מנענעת אותו בחוזקה. הוא נבהל, מסיט את מבטו מעיניה הסגולות- מסנוורות. היא פוערת את פיה בקול דמוי צחוק, ומטילה את ראשה לאחור.
הוא שותק. מהדק את שפתיו בנחישות, נושך אותן עד שנוטפת טיפת דם אדומה.
המפלצת מגלה כעת טיפה רחמנות, ותולשת חתיכת נייר מגליל הטישיו שלצד מיטתו. היא מנגבת בחוזקה את שפתיו, ומתיישבת על המיטה, מעיפה אותו על הרצפה.
הוא מצטמרר מהקור הצובט אותו בידיים אימתניות, מתעטף בשמיכה הדקה.
המפלצת בעלת שלושת הראשים וארבעת הידיים, מושכת בזרתה את השמיכה לכיוונה, וקולעת אותה לפח האשפה.
הוא מביט בה בעיניים גדולות ומפוחדות, מתאפק לא לבכות. הוא גדול, שמסתדר לבד.
היא צוחקת שוב את אותו צחוק מוזר, מרתיע. קמה מהמיטה, צועדת בכבדות אליו, ותופסת אותו בין הבוהן לזרת.
מנדנדת אותו באי עדינות בין שתי אצבעותיה, משתעשעת מהדמעות שנופלות על הרצפה האפורה.
ולאחר רגע מלא חרדה, בו הוא תלוי בין שמים לארץ, היא תופסת אותו בחוזקה, ויוצאת מהחדר.
זנבה הארוך מלווה אותם בין יללות התנים לבין קולות הצרצרים. עיניים צהובות מסתכלות עליהם ממרחק, ברתיעה ברורה.
היא תולה אותו על הגב, קורעת לו את המכנסיים. הוא שותק, שוב. לא מעז לצייץ.
הם ממשיכים בדרך הארוכה, רומסים כל יצור או פרח שעמד על הארץ. לאחר כמה שניות, זינק עליהם היצור בעל העיניים הצהובות. פוער את מלתעותיו, מוציא צווחה מזעזעת.
הוא מתקרב אל הילד הקטן, עוטף אותו ברכות מדאיגה. המפלצת בעלת שלושת הראשים מנסה להתנגד. היא חוטפת את הילד מזרועותיו של היצור, ורצה אל תוך האגם המכושף. שם, היא מניחה את הילד בתוך המים, מחכה להשפעתם של המים על הילד.
היצור בעל העיניים הצהובות קופץ, מותח בפתאומיות טיסנים ארוכים מהגב שלו. הוא עף במהירות, שולה את הילד מהמים, ועף לדרכו.
המפלצת הסגולה נשארה על האדמה הירוקה, מגדפת את סביבתה על הפרי הבשל שנפל מידה.
היצור בעל העיניים הצהובות מניח אותו על המיטה, לוקח את השמיכה מהאשפה, מנער אותה ושם על הילד הרועד.
"נקלעת לקרב שגדול מהבנתך, ילד" הוא לוחש לו. "פשוט תשכח את כל מה שהיה פה. לטובתך".
הילד רק מהנהן, ושוקע בשינה מלאת סיוטים. שוב.
האמת, לא יודעת אפילו למה כתבתי אתזה ..
אשמח לביקורת.
Reactions: ברווזים, פינקיו, אושר המאושרת ועוד 33 משתמשים36 //