מאפים חלת מפתח לשבת הקרובה ~~ שיתוף בתמונה! ומה המקור?

  • הוסף לסימניות
  • #41
  • הוסף לסימניות
  • #43
המתכון מפרוג..
באמת מתכון אליפותתת!
מכינה כל שבת...
מהאשכול הזה

[מה ששינתי מהמתכון- שכל רצועה לפני הקליעה טבלתי במים ואז בשומשום ולא את כל החלה יחד.]
קליה ממש מענינת!
הפכתם את החלה לצידו אחרי הקליה כדי שיהיה גבוה למעלה? איך עושים את זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
חלות מפתח של רובי הבוט...
ZgOvcJLQOmisMKmzqddhibLksuryXPvywKLdjsXdumCRzxVvBbWKTXVEzMmglaoT.jpeg

uUItoJZEMPfdkigbGIjAODnIyaDvDBnHOaiPopdyHMvHjnfzZWAAlmdpPLYkUinQ.jpeg
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
קליה ממש מענינת!
הפכתם את החלה לצידו אחרי הקליה כדי שיהיה גבוה למעלה? איך עושים את זה?
קליעה של 4 רצועות
מחברים את ארבעת הרצועות בקודקוד
ממספרים אותם מימין לשמאל 1,2,3,4
ואז הסדר הוא כזה:
4 על 2
1 על 3
2 על 3

[אני שוקלת כל עיגול בצק ל100 גר' , אם רוצה חלה גדולה יותר 120 גר'. כך שכל רצועה שווה לשניה.
כל עיגול מרדדת - פותחת אותו ומגלגלת לרצועה..]
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
ממ
קליעה של 4 רצועות
מחברים את ארבעת הרצועות בקודקוד
ממספרים אותם מימין לשמאל 1,2,3,4
ואז הסדר הוא כזה:
4 על 2
1 על 3
2 על 3

[אני שוקלת כל עיגול בצק ל100 גר' , אם רוצה חלה גדולה יותר 120 גר'. כך שכל רצועה שווה לשניה.
כל עיגול מרדדת - פותחת אותו ומגלגלת לרצועה..]
ממספרים מחדש אחרי כל תנועה או שצריך לזכור איזה מספר כל רצועה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
מי שחיפש מקור מצ"ב
נראה שבתמונות במאמר המצורף באנגלית המפתח בצורת צלב!!

ככל הנראה המקור הוא נוצרי כך לפי החוקר שלמה אלפסה, חוקר יהדות מהמרכז להיסטוריה יהודית בניו יורק, פרסם מאמר נוקב תחת הכותרת "The Loaf of Idolatry?" ("כיכר האלילות?"). במאמר זה הוא טוען טענה מרעישה – חלת המפתח היא למעשה מנהג שמקורו בתרבות הנוצרית ואולי אף בתרבות הפגאנית הקדומה יותר.

"אפיית מפתח בתוך לחם היא מנהג לא-יהודי שיסודותיו בתרבות נוצרית, ואולי אף פגאנית", כותב אלפסה במאמרו. הוא טוען כי בחגא הנוצרית הידועה בשם 'פסחא', אותה מציינים הנוצרים בסמיכות לחג הפסח, נהגו לאפות סמל של אותו האיש – מפתח בצורת צלב – בתוך הלחם התופח, כסמל לאמונתם התפלה.


אלפסה מצביע על מנהגים דומים בתרבויות שונות. הוא מזכיר מקור אירי עתיק לכאורה המספר על זמנים בהם עיירה הייתה תחת מתקפה, והגברים אמרו: "הבה נלמד את נשותינו את אמנות אפיית עוגות המכילות מפתחות". הוא מזכיר גם ממצאים של לחמים עם סימני צלב שנמצאו בהרקולנאום, עיר רומית עתיקה, כביכול משנת 79 לספירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נראה שבתמונות במאמר המצורף באנגלית המפתח בצורת צלב!!

ככל הנראה המקור הוא נוצרי כך לפי החוקר שלמה אלפסה, חוקר יהדות מהמרכז להיסטוריה יהודית בניו יורק, פרסם מאמר נוקב תחת הכותרת "The Loaf of Idolatry?" ("כיכר האלילות?"). במאמר זה הוא טוען טענה מרעישה – חלת המפתח היא למעשה מנהג שמקורו בתרבות הנוצרית ואולי אף בתרבות הפגאנית הקדומה יותר.

"אפיית מפתח בתוך לחם היא מנהג לא-יהודי שיסודותיו בתרבות נוצרית, ואולי אף פגאנית", כותב אלפסה במאמרו. הוא טוען כי בחגא הנוצרית הידועה בשם 'פסחא', אותה מציינים הנוצרים בסמיכות לחג הפסח, נהגו לאפות סמל של אותו האיש – מפתח בצורת צלב – בתוך הלחם התופח, כסמל לאמונתם התפלה.


אלפסה מצביע על מנהגים דומים בתרבויות שונות. הוא מזכיר מקור אירי עתיק לכאורה המספר על זמנים בהם עיירה הייתה תחת מתקפה, והגברים אמרו: "הבה נלמד את נשותינו את אמנות אפיית עוגות המכילות מפתחות". הוא מזכיר גם ממצאים של לחמים עם סימני צלב שנמצאו בהרקולנאום, עיר רומית עתיקה, כביכול משנת 79 לספירה.
יתכן שהמנהג לעשות את החלה עצמה בצורת מפתח נשתרבב ממקומות אחרים וזרים
אבל עצם המנהג המקורי, שהוא 'לנקב את החלות במפתח' מקורו טהור ומובא בכמה מספרי החסידות
ביניהם כפי שהובא כאן בשרשור:
כתב בספר אוהב ישראל (לרבי אברהם יהושע העשיל מאפטא- ליקוטים לפרשת שמיני): המנהג הוא מימים קדמונים לנקוב את החלות בשבת שלאחר פסח במפתחות, ונעשה על החלה צורת מפתח ומנהג ישראל תורה הוא וצריך טעם. כבר ביארנו טעמים ע"ז לעיל. והנה יש עוד לאלוה מילין טעם א' ע"פ פשוטו, כי הנה בעת הזאת כשאכלו ישראל מן המן, מהקרבת העומר ואילך לא אכלו עוד מן המן כמש"ה (יהושע ה' יא') ויאכלו ממחרת הפסח מעבור הארץ. ואמרינן בגמרא (קדושין לז' ע"ב) ממחרת הפסח אכול עד השתא לא אכול, ומאז התחילו לאכול מתבואת הארץ והיו ישראל צריכין לפרנסה כי עד עתה היה להם המן. וזאת ידוע שלכל דבר יש שער כמו שאנחנו מתפללין שיפתח לנו השי"ת שערי פרנסה. ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו השי"ת שערי פרנסה
ולא יהא תורה שלימה שלנו כשיחה קלה שלהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
@חרש עץ
הכתבה שהבאתה תומכת בטענה שזה מנהג נוצרי?
כך נראה מהתמונות
צילום מסך 2025-04-24 141741.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
  • הוסף לסימניות
  • #54
לפי הכתבה שם זה מנהג נוצרי קדום שאיכשהו הגיע ליהודים בדורות האחרונים (לא היה מוכר בעבר, אולי התחלף עם המנהג לנקוב את החלה במפתח).
יש לזה מקור משהו בגימטריה של קריעת ים סוף. לא זוכר בדיוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
אצלנו המנהג הוא לעשות חלה בצורת מצה (פיתה עגולה) ולנעוץ את המפתח של ארון הקודש בחלה תוך כדי תפילת ריבון העולמים שאומרים במוצאי שבת (נמצא בכל סידור בסוף זמירות למוצאי שבת) וכשמגיעים לקטע של "ופתח לנו וכו' שערי וכו'" על כל שער שאומרים נועצים נעיצה עם המפתח כך נוצרת חלה עגולה בצורת מצה עם נעיצות כמו החורים במצה.
בתפילה שה' יפתח לנו את כל השערים וכל הישועות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
השבת מברכין את חודש אייר.

נוהגות הנשים לאפות חלת מפתח לכבוד שבת זו, שהיא השבת שלאחר הפסח. זוהי סגולה נפלאה לפרנסה. יש הנוהגות לאפות את החלה בצורת מפתח ממש, יש הנוהגות לאפות חלה רגילה ולהטמין בתוכה מפתח, יש הנוהגות להכין חלה רגילה ולנקב אותה במפתח.


מה מקור הסגולה הזו, מה העניין, ולמה דווקא בשבת שאחרי הפסח?

המקור הראשון שבו נזכרה הסגולה הזו הוא בספרו של הצדיק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זצ"ל, בעל ה"אוהב ישראל". שם הסביר הצדיק כי עם ישראל זכה במשך ארבעים שנה לאכול לחם מן השמיים – מן. המן היה חסד השם, הם לא היו צריכים לטרוח ולדאוג, פרנסתם הייתה מגיעה עד פתח בתיהם ממש. והנה, אחרי ארבעים שנה, וזה היה מיד אחרי הפסח, חדל לרדת המן מן השמיים, והיו ישראל צריכים לדאוג לפרנסתם – לזרוע, לגדל, לקצור, לטחון ולאפות... הרימו ישראל עיניהם לבורא העולם, שמפתח הפרנסה בידיו, ובקשו שיפתח להם שערי פרנסה. מאז השתרבב המנהג לאפות חלת מפתח מיד לאחר הפסח.

טעם נוסף לאפיית חלת מפתח, הוא ספירת העומר. ימי ספירת העומר הם ימים של עלייה. בליל הסדר היינו כולנו בדרגה גבוהה מאוד. בחצות הלילה הסתלקו האורות, והעבודה בספירת העומר היא להחזיר את האורות בהדרגה, כל יום קצת, לאט לאט, וכך לפתוח בעבודה איטית ועקבית, שער ועוד שער. וכדי לפתוח את השערים, מה צריך? מפתח, כמובן! זכרי, המפתח בידיך, והוא בעצם עבודת המידות וההשתדלות שלך בימים אלה. יהי רצון שנזכה לעלות ולהיכנס בחמישים השערים, מוכנות וראויות לקבלת התורה.

ארבעה מפתחות מסורים בידיו של הקדוש ברוך הוא: ממטר, פפרנסה, תתחיית המתים, חחיה.

המפתח, כך אומרת הקבלה, מסמל את העבודה שהאדם עושה מצידו, בבחינת "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם". אנו פותחים את הפתח על ידי מצוות השבת, מצוות ספירת העומר, תפילה, דמעות ועבודת המידות, והקדוש ברוך הוא יפתח לנו את אוצרו הטוב, ויקוים בנו הפסוק: "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח".

ראש חודש אייר יחול בע"ה בימים רביעי וחמישי. אייר הוא חודש של אור, והוא מסוגל לרפואה, אייר ר"ת אני י' רופאך – בחודש הזה הקדוש ברוך הוא מרפא אותנו בעצמו.

"רפואות ששותים בין פסח לעצרת – מועילין ביותר". בגמרא במסכת שבת כתוב שמפסח ועד עצרת הרפואה מתחזקת ומועילה, ואם רוצים להתחיל תהליך ניקוי, או להתחיל לקחת תרופה כלשהי, טוב לעשות זאת בחודש אייר. וכך כתב הבני יששכר: חודש אייר הוא נבחן ומנוסה בחוכמת הרפואה, שהוא מסוגל לרפואה, להריק האצטומכא (הקיבה) מן העיפושים וחולשת המרה.
לקוח מהידברות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה