כללי חמוד האיש הזה שם למעלה..

  • הוסף לסימניות
  • #1
איך הוא בועט בפרוג, מגדל אותו ובסוף מוציא אותו לגמרי מהתמונה..
חמוד בהחלט. העלה חיוך על פני!
(זה משהו חדש או שרק עכשיו שמתי לב?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אכן, חמוד מאוד.

זה שהחץ הוחלף בבאנר ל-(+) מרמז על משהו..?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אהמממממ......

לא הבנתי מה הפוינט
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
איזה מאמי..

בטוח שזה דמות שנראה אותה בקרוב הרבה יותר

מה השם שלו? יש לכם הצעות?
פרוגיסט
בוב פרוג
פרוגלה (כמו אהרלה)
מיסטר פרוג
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא פייר...
אני משתמש בפיירפוקס ולא רואה...
כנראה חסמו אותו בפיירפוקס...
;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ברצינות!
מי מאלו שראו את האיש הקטן
לא לחצו עם העכבר לראות
איזה גימיק מתחבא פה.
והתאכזב מהאדישות של הקוסם הקטן ללחיצות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
זה כנראה ההקדמה להחלטת השופטים לתמונות חגים.
הפרגיה הזו איטית מדי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
גם אני לחצתי וחשבתי שהוא מוביל לאינשהו, התבדיתי.
אולי זה קדימון (טריילר בלע"ז)
ואם לא, גם כן נחמד, קצת לרענן את העיניים והלב..
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
חמוד!
מרכז לימודים?...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מגניב!
מחכים כבר לעוד פרטים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מרכז לימודים.

הכובע הוא לא כובע של שופט, אלא כובע של סטודנט (בוגר אוניברסיטה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
הבחור כנראה על תרופות הרגעה - זז באיטיות משגעת
מה גם שפיתח הליכה מקורית - צועד קדימה והולך הצידה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מנהלים!
מה יהיה עם משתמשי הפיירפוקס? :(
נצטרך לפתוח אקספלורר כל כמה שעות בשביל להתעדכן בבאנרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מצטרף לעצומת משתמשי ה Firefox.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י DDFF;203033:
מצטרף לעצומת משתמשי ה Firefox.

גם אני!!!!!!!

אנחנו לא יכולים לאיים באולטימטום של נטישת הפורום אם לא יפציעו לנו באנרים בראשו,
כי אנחנו מכורים מידי - - -

אז אנחנו רק מבקשים!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מה??
אתם לא רואים באנרים?

אז אתם גם לא יודעים
שפרוג בשיתוף מנטור
מזמינים אותנו ליום פתוח
בנושא צילום

פרטים יבואו..


יוהוווו, נשמע מסקרן
מנהלים, אתם חייבים לסחוט אותנו
ככה לאט לאט?
תספרו כבר מה אתם מתכננים לנו!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מה מתכננים לכם?

אז ככה: יש מספר הפתעות החודש.
מה שניתן כבר לספר זה על יום פתוח (חינם, הרשמה מראש) מרתק במיוחד בנושאי הצילום הדיגטלי.
יוזמה של פרוג בשיתוף עם מנטור, הערב יתקיים בבני ברק והוא מיועד לגברים.
הרצאות בתחום וכו'. בערב אנו נציג גם מספר מסלולים ללימוד יותר מעמיק מקצועי ומרתק של צילום דיגטלי, ע"י צוות מקצועי ומיומן, בבני ברק על טהרת הקודש.

כמו"כ נקיים החודש בע"ה יום השתלמות והרצאות (למנויי זהב בלבד, או לבן זוגם) שינתנו ע"י עו"ד מקצועי מהמומחים בארץ בנושאי זכויות יוצרים, קנין רוחני, וזכויות עובדים. בנושא: יוצר, דע את זכויותך, כיצד להגן על היצירות שלך. מהו חובתו המוסרית של המעסיק או הלקוח בנוגע ליצירה. וכו'. הרצאה בנושאי ניהול עסק,תמחור, התנהלות בעבודה ועוד. הערב יהיה מיועד למנויי זהב בלבד, ובהרשמה. פרטים מלאים ישלחו ביחד עם הקופונים, ויתפרסמו כאן באתר.

ו.. יש עוד הפתעות בדרך. בהצלחה לכולם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לאחרונה, כאשר אני משוטטת לי להנאתי בפרוג, אני פוגשת בלא מעט טרולים חמודים ומשועממים. (אולי הם התרבו בגלל החופש?)
אחרי שכל פעם מחדש התעצבנתי בליבי על ניקים שמגיבים, יצא ממני הקטע הבא-


שם המשחק: מאכילים את הטרול.
כמות משתתפים: כמה שיותר, יותר טוב.
גיל: יודעי קרוא וכתוב+

מטרת המשחק:
למצוא טרול, להאכיל אותו עד שהוא שבע (ספוילר - טרול לעולם לא שבע) ולעבור לטרול הבא.

מהלך המשחק:
המשתתפים יתיישבו על כסאות נוחים מול מסך מחשב, בידם האחת כוס קפה ובשניה עוגיה.
אחרי שידליקו את המחשב, המשתתפים יפתחו את האתר 'פרוג', ויגללו בין אשכול אחד לרעהו.
עד כאן, המשתתפים יכולים לשתות בנחת את הקפה (או התה, אנחנו גמישים), ולהנות מחוכמת ההמונים.

איפה הקאץ' של המשחק?
כאשר יצוץ אשכול קצת לא מקובל, כזה שמעורר בשניה את כל חברי הקהילה.
זה לא עוד אשכול על רכבי ליסינג, או אחד שעוסק במחירי העגבניות.
זהו אשכול עם שאלה מוזרה, מעצבנת, תמוהה.
כזאת שאם נודה על האמת, לא הייתה צריכה להיכתב.

מה תפקידם של המשתתפים בשלב הזה?
כמו שציינו במטרה. להאכיל את הטרול.
איך? פשוט מאוד. לענות לו על השאלות שהוא שואל בצורה מצחיקה וצינית.

דוגמה:
טרול: למה הדשא של השכן ירוק יותר?
משתמש חדש: זאת שאלה שהייתי מכניס למבחן לרבנות (מיטיבי לכת יוסיפו סמיילי צוחק).
משתמש פחות חדש: למה אתה מסתכל על הדשא של השכן?!
משתמש מקצועי:
@המנהל

מי מנצח?
מי שהאכיל את הטרול הכי הרבה, שבזכותו הטרול פתח עוד ועוד אשכולות והמשיך להציק.

מי המפסיד?
כל המשתמשים התמימים והטובים שרק רצו לשתות קפה בנחת (או תה, נו) ולאכול עוגיה.

מה למדנו מהמשחק?
פגשת טרול? הדרך הטובה ביותר להשתיק אותו, היא פשוט לייבש.
לא לענות על השאלה, לא לעשות לייק, לא להגיב.

אז קדימה, למה אתם מחכים? המשחק כבר התחיל.

תהנו!
ו- שחקו אותה!
1766386261582.png


פרק ראשון: היום בו לא קורה שום דבר מעניין.

---

"סלח לי, האם אתה תקוע בלולאה?".

---


בוקר. שלושה עשר בינואר, שנת 2010. יום רביעי.

הוא פקח את העיניים לאיטו, התהפך על הגב והתרומם על מרפקיו. השעון המעורר הוותיק שלו הבהב מולו באותיות אדומות גדולות: 07:34.

קשה להיפרד מהכרית לבוקרו של יום סתמי, שגרתי ובלי אירועים מיוחדים או מעניינים. השגרה, על כל מה שהיא מביאה.

ספל נטילת הידיים היה מרוחק מעט מהמיטה מאשר כל יום רגיל. וזהו.

במבט לאחור זה היה שגוי, בבירור. היום הזה היה צריך להיפתח בסופת רעמים לכל הפחות, אם לא בהפסקת חשמל אז אולי תרגיל צבאי כולל להיערכות מפני פיגוע ביולוגי או משהו. במקום זאת היום הזה נפתח פשוט רגיל.

הוא עבר לאיטו למצב ישיבה ואז הניח את רגליו היחפות על הרצפה החמימה, חימום תת רצפתי היה לפעמים דבר נפלא.

לאחר נטילת ידיים חנן יצא מחדרו לעבר המטבח ונתקל בדרך באחיו קובי בן ה-17 יושב לו על הרצפה ומכוון את הגיטרה שלו בקפדנות. טיימינג פשוט מושלם.

חנן ביצע את הבעת הפנים הרגילה שלו למקרים מעין אלה והמשיך למטבח. אימו כבר הייתה שם, מטגנת חביתה לארוחת בוקר.

"בוקר טוב" אמר בטון צרוד מעט.

"בוקר טוב" היא השיבה, נראית עייפה מהרגיל.

הוא הנהן קלות והרתיח את המים לקפה. מוחו עדכן אותו שאין משהו ספציפי שעליו הוא צריך לדבר, אז לאחר ששתה את הקפה הוא המשיך ברוטינת הבוקר הרגילה ויצא לדרכו בריצה קלה. חנן תמיד טען שלא לרוץ בבוקר לישיבה שלו יהיה הפסד מביך של כושר-בוקר פלוס הגעה בזמן, בתשלום זעיר של זיעה מציקה על הבוקר.

אז הוא רץ.

היום ההוא היה יום קריר, לא ירד גשם אך האוויר היה צלול ונקי שלא כרגיל. כשאתה גר בעיר שאנשים מסוימים טוענים שהיא כלל לא קיימת, אך הפחמן הדו חמצני הנפלט מכל מקום מוכיח אחרת (פתח תקווה, כמובן) – אתה צריך להעריך כל טיפה של אוויר נקי בבוקר.

הוא עצר באחת. מולו במרחק של כמאה מטר בערך עמדו שני צעירים באמצע הרחוב והכו זה את זה. למעשה, אחד הכה את חברו די בחוזקה והשני ניסה להכות אותו. זה לפחות מה שהיה אפשר לראות מהמרחק הזה.

זה לא קשור אליו – אז הוא לא צריך להיות כאן, הוא חצה לצד השני של המדרכה ועקף את המכשול.

הוא הגיע ב-8:30 בדיוק לשער הישיבה התיכונית הדתית בה למד (חנן תמיד חשב שצריך להיות חוק נגד מספרים עגולים, ברור שהרבה יותר הגיוני להתחיל את הלימודים ב-8:32, זה פשוט יהיה כל-כך יותר נוח שזה מגוחך שנשארו ב-8:30 רק בגלל שזה עגול).

לאחר התפילה (החזן היה זה החביב עליו, הוא כמובן לא טרח לומר לו את זה אי פעם) חנן צעד לאיטו לעבר חדר האוכל והתיישב ליד שמעון, חברו הטוב.

"בוקר טוב", חנן.

שתיקה.

"שמעון?" הוא טפח על כתפו בחוזקה מוציא אגב כך את האוזניות שהיו תקועות באוזניו.

"אה, בוקר טוב" הואיל שמעון בטובו.

"אני חושש ששמעת את השיר הזה יותר מידי פעמים", אמר חנן.

שמעון מיד נדלק. "תגיד, השתגעת?! לעולם אני לא אשמע אותו מספיק! גם אם אשב כל היום ואשמע אותו בלופים זה לא יספיק! גם אם אשב כל חיי ואקשיב לו ברצף – זה עדיין לא יספיק!" הוא ידע לכעוס באופן אמין כשרצה.

חנן חייך, לומר משהו על השירים של שמעון, תמיד הפך את השיחה שבאה אחר כך למעניינת יותר.

"מה?" התרעם שמעון, "הבנאדם רוצה לשמוע קצת מוזיקה וכבר צריך להפריע לו? מה זאת מצווה?" הוא הניח את ידיו על הנגן כמגונן עליו.

"מצווה לאכול ארוחת בוקר, בין היתר" השיב חנן בנחת. "לא הייתי מעז להפריע להוד מעלתו אם לא היה לי ברור מניסויים קודמים מה יקרה אם לא אעשה זאת".

שמעון המהם משהו כתגובה ואז קם באי רצון קל לעבר שולחן האוכל והתחיל למלא לעצמו את הצלחת. חנן בא אחריו.

"אז מה חדש?" שאל שמעון כשאלת פתיחה מנומסת למחצה לאחר שחיסל את תכולת צלחתו.

חנן משך בכתפו, אף פעם הוא לא חיבב במיוחד את השאלה הבנאלית והתעניינות המזויפת הזאת. מה זה 'מה חדש?', מה חדש בעולם? בישיבה? ביבי?

"איך אתה מסתדר בלימודי המתמטיקה שלך?" החזיר שאלה מתעניינת באמת.

"בסדר, אני יהיה בסדר".

"אהיה" תיקן חנן.

"'אהיה', מר נודניק".

בתכלס', מה שכיף בלתקן שגיאות דקדוק של אחרים היה התיקון, לא משנה באמת עד כמה הוא נכון. חנן נקרע כל חייו בין הרצון לתקן שגיאות דקדוק לבין הרצון שיהיו לו חברים. הראשון ניצח, זה היה כל-כך הרבה יותר כיף.

הם דיברו עוד כמה דקות לאחר שסיימו לאכול, בעיקר מצידו של חנן. שמעון נראה כרוצה לחזור לנגן שלו כל אותו הזמן, חנן התייאש בסופו של דבר והשאיר אותו לבד והמשיך לעבר בית המדרש, סדר בוקר.

---

רחוק יותר מהיכן שרוב הבחורים ישבו, אי שם בשולחן האחרון זבולון צפה על שניהם. חיוך קטן ועגמומי על פניו. נראה כאילו עבר הרבה יותר מגילו.

הו, זה היה כל-כך צפוי.

---

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה