שיתוף - לביקורת חמותי ואני

  • הוסף לסימניות
  • #1
היא הגזימה לגמרי, האישה שגידלה את בעלי.

העקיצות שלה, אני אלרגית אליהם.

תמיד יש לה משפטים לא במקום, לא חדש לי שהיא לא חושבת הרבה לפני שהיא מדברת.

אבל הפעם, היא באמת הגזימה.

"את מזניחה את הילדים שלך", היא אומרת לי. המבט שלה חצוף ומקומט. "למה את שמה להם רק שכבה אחת? את לא
רואה איזה גשם זלעפות בחוץ?"

שתקתי, בלעתי עלבון.

זה לא נגמר כאן. אחר כך היא התחילה לדבר על האוכל שאני מכינה.

"הם צריכים חלבונים ופחמימות. שניצל תירס וספגטי זה לא אוכל!!".

גם הפעם שתקתי. מילותיה הכאיבו לי.

"לדעתי כדאי שתעשי ספורט", אמרה במצח חרוש שבילים. "התווספו לך כמה קלוריות לאחרונה".

בשלב הזה התפרצתי. לא יכולתי יותר!! היא? שהיא תדבר עלי? איזה חוצפה!!

"מתי לאחרונה הסתכלת במראה?", אמרתי בזעם. "אני אנורקסית לעומתך".

"ממש", המבט שלה היה כל- כך מזלזל. לא יכולתי לשאת את העלבון הזה. השלכתי עליה את אחת מכריות הנוי שנחו בשלווה על הספה וכיניתי אותה בשם 'חצילה רקובה'.

מה קרה אז אתם שואלים?

אני לא ממש זוכרת, אבל באיזה שהוא שלב בעלי התעורר בבהלה ואמר בעיניים טרוטות: "נו באמת, גם בחלומות את רבה עם אמא שלי?"

החזרתי לו את הכרית והמשכתי לישון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מעולה.
רק שתדעי, שבחיים האמיתיים אין מריבות כאלה עם השוויגער...
אצל חלק אין בכלל, ולא רק אם השוויגער ז"ל רח"ל... ואצל חלק זה הרבה יותר...

ורק בגלל שביקשת ביקורת... הנה:
איזה חוצפה!!
איזו חוצפה!! - חוצפה היא נקבה...
היא? שהיא תדבר עלי?
היא?! שהיא תדבר אלי?! - זו תמיהה/שאלה רטורית, ולא שאלה הממתינה למענה.
השלכתי עליה את אחת מכריות הנוי שנחו בשלווה על הספה וכיניתי אותה בשם 'חצילה רקובה'...
החזרתי לו את הכרית והמשכתי לישון.
כמה אופייני להתייחס לכרית עליה שוכב הבעל, ככרית הנחה בשלווה על הספה... מדוייק!!
למה את שמה להם רק שכבה אחת? את לא
רואה איזה גשם זלעפות בחוץ?"
אכן, כשיש גשם זלעפות בחוץ זו ממש הזנחה להוציא ילדים עם שכבה אחת. הייתי כותב - 'למה את שמה להם רק שכבה אחת?! לא שמעת אורי בץ?! אמר שיהיה מעונן חלקית!'... גם סימן התמיהה/שאלה רטורית מתאים פה יותר...
המבט שלה חצוף ומקומט.
מעולה!! קניתי.
בפעם הבא שאעיר לביתי על החוצפה, אוסיף גם את המקומט, שהיא תשבור את הראש להבין...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
חחח אני רואה לקחת ברצינות את חמותי הבדויה
תודה רבה לכולם על הערות והארות.

בחלום הבא אני אמסור לה הכל בלי נדר...

אין סופגניות?
חייב להכניס
תנו לי לשפץ.

"לדעתי כדאי שתעשי ספורט. חנוכה לא היטיב איתך. את יודעת, סופגניות הן רק מנהג. לא צריך להגזים", אמרה במצח חרוש שבילים. "התווספו לך כמה קלוריות לאחרונה".


רק לגבי זה -
המבט שלה חצוף ומקומט.
מעולה!! קניתי.
בפעם הבא שאעיר לביתי על החוצפה, אוסיף גם את המקומט, שהיא תשבור את הראש להבין...
הכוונה הייתה למבט שהוא מקומט ולא לחוצפה... (לדעתי הבת שלך יותר צעירה מחמותי הבדויה ולכן לא שייך להגיד על המבט שלה מקומט)
שוב תודה על הביקורת המפורטת.

חמותי מוסרת אלפי תודות.
כתוצאה מהחשיפה היא ברחה מפרוג. (בהתחלה היא שמה לייק כועס, ואז לא רצתה שיידעו מי היא אז לקחה אותו חזרה וביקשה מפרוג שיחסמו אותה לצמיתות...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אגב, סורי על הבורות אבל מי זה?:rolleyes:
אורי בץ הוא חזאי מזג אויר חביב שאהוב על הציבור החרדי...

לגופו של ענין, גם אני מאד נהניתי מהקטע, ואולי כדאי להמשיך אתו לסיטואציות יותר ספציפיות ולתאר מקרים מסוימים שבהם הכלה מתנגשת עם חמותה, זה עשוי להוות כר נרחב לקטעים קצרצרים (מין טור כזה) של חוויות מהווי החיים.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
  • הוסף לסימניות
  • #13
ואולי כדאי להמשיך אתו לסיטואציות יותר ספציפיות ולתאר מקרים מסוימים שבהם הכלה מתנגשת עם חמותה, זה עשוי להוות כר נרחב לקטעים קצרצרים (מין טור כזה) של חוויות מהווי החיים.
בהצלחה!
לא אכפת לי לנסות, תודה על הרעיון...
למרות שיש כאן כבר יותר מדי סיפורים בהמשכים בכל הסגנונות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
למרות שיש כאן כבר יותר מדי סיפורים בהמשכים בכל הסגנונות...
זה לא סותר.

את יכולה לכתוב סדרה בהמשכים בסגנון האישי שלך בלי קשר לאחרים. (מה גם שאין כאן סיפור על יחסי כלה -חמות)
מי שרוצה יקרא. ומי שלא - לא.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
זה לא סותר.

את יכולה לכתוב סדרה בהמשכים בסגנון האישי שלך בלי קשר לאחרים. (מה גם שאין כאן סיפור על יחסי כלה -חמות)
מי שרוצה יקרא. ומי שלא - לא.

בהצלחה!
תודה על הרעיון, אבל אל נראה לי שאכתוב סיפור בהמשכים כרגע. בטח לא על הנושא הלעוס הזה:);)
(קטעים קצרים וחמודים על הנושא הזה זה אחרת...)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

את עומדת לידי. אני לא יודעת מי את.
את נראית עצובה.
אני רוצה לומר לך משו,
לא יודעת מה.
אז אני רק מביטה בך דרך חלון האוטובוס.
זה מביך כי את קולטת את המבט שלי מהחלון.
אני משפילה מבט.
את גם.

בוער לי בלשון לומר לך משו,
אולי שלום,
אולי סליחה,
לוידעת מה.
אבל בכל מקרה את לא תשמעי אותי.
אוזניות מקיפות את קדקדך, חוסמות לי כל גישה אל אוזניך.
אז אני שותקת
ואת שותקת.

לפנינו עוד נסיעה ארוכה בין בני ברק לאור יהודה
את עומדת,
אני יושבת.
את מעבירה משקל מרגל לרגל, בימינו קוראים לזה 'על קוצים'.
מרגיש לי שאת לא סתם
והעיניים האלה,
המבט,
מסרבים לי להניח ראש, לנמנם.
אז אני קמה לך.
לא כי את מבוגרת,
לא כי את לא יכולה לעמוד.
אני קמה לך
כי אני מרגישה את חייך כבדים.
דרך האישונים האלו, אני רואה מסע ארוך.
אני מראה לך עם היד שאת יכולה לשבת,
את מרימה גבה.
אני מסמנת עם השפתיים שהכל בסדר,
את מתיישבת.
ואני רואה דמעה אחת נופלת לך,
אולי ברחה לך בטעות כי את מנגבת אותה מיד.
אני מחייכת אליך.
את מחזירה חיוך.
עוצמת עיניים
ומרפה מעט.
נרדמת.
והעצב הזה בפניך התפוגג במקצת.

לא ידעתי שניפגש שוב,
אני מזכירה.
את בתלבושת.
אבל שמחתי,
כי כשניגשת לבקש ממני בפחד לדחות את התשלום על ספרי הלימוד.
גם שלא יכולתי לעזור לך.
הגשתי לך כוס מים.
הבטחתי לך שהכל יסתדר.
אני רק מזכירה זוטרית, אבל ניגשתי למנהלת.
היא הבטיחה שהיא תנסה לעזור.
אחר כך היא סיפרה לי קצת, ו-
כבר הבנתי למה היה לך כבד לעמוד.


כשחזרתי הביתה סיפרתי לבעלי עלייך.
הוא חייך, ציטט לי גמרא במסכת קידושין. אמר שאולי זה מזכיר קצת.
"רבי יוחנן הוה קאי מקמי סבי דארמאי אמר: "כמה הרפתקי עדו עליהו דהני" (קידושין, לג, א)
רבי יוחנן היה קם לפני כל זקן, לא משנה אם יהודי או גוי, לא משנה אם הוא משכיל.
כך הוא היה אומר:
"כמה עבר עליהם עד שהגיעו לכאן".


--
תמר.

אשמח לביקורת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה