כללי "חסם יצירתיות" - אינה מילת גנאי! איך מתמודדים עם זה | טור אישי

[עוצמה]

[FONT=&quot]"חסם יצירתיות" - אינה מילת גנאי! איך מתמודדים עם זה | טור אישי
[/FONT]

[FONT=&quot][FONT=&quot]

[/FONT] [/FONT]
​

[FONT=&quot] אם אף פעם לא נתקלת ב"חסם יצירתיות", כנראה שאינך שייך לכאן ואתה מוזמן לעזוב אותנו [/FONT]בשקט.. או ללחוץ כאן ול[FONT=&quot]המשיך ליהנות. לנו, יש בעיות מסוג אחר... לא שיש לי משהו נגדכם, חלילה. אתם פשוט לא תבינו אותי![/FONT]

[FONT=&quot]כן! לדעתי אין ואני גם לא מכיר גרפיקאי, ולא משנה באיזה רמה, שלא נתקל פעם בחסם יצירתיות, ואם אתם חושבים שאני טועה, אז כנראה הבעיה קיימת אצלכם. ועל זה באתי לכתוב.[/FONT]

[FONT=&quot]אחרי שהבנתם שהכותב הגיע להוציא את התסכול שלו על המקלדת. הרשו לי לשתף אתכם ברגשות שלי, וגם איך למדתי להתמודד ולהסיר את החסמים בדרך למימוש היצירתיות.[/FONT]

[FONT=&quot]***[/FONT][FONT=&quot]
[/FONT]
​

[FONT=&quot]זה בעצם עוד ערב רגיל.[/FONT][FONT=&quot] אבל אני בטוח שהפעם, בשונה מאתמול, זה יקרה. אנעל את הדלת ואצליח להתרכז. ארבעה חצאי עבודות ממתינות לי, אין לי ספק שאצליח לסיים לפחות שתיים מהם. אני הולך לנצל את הערב הזה עד הסוף... שיטוט אחרון כאן בפורום, לוגם משהו וצולל לתוך המסך. שעתיים וחצי ועוד קצת חלפו. אני עוצר לרגע, מרים את הראש, ומסכם... קודם היו לי ארבעה חצאי עבודות. עכשיו, הפלא ופלא, יש לי חמישה חצאי עבודות, מתוך שש עבודות שמוטב אילו היו כבר מוכנים אתמול. [/FONT]

[FONT=&quot]המסך שלי נדמה למוסך, המון חלקי חילוף מפוזרים בחדרי תוכנות אדובי השונות, ואיש מלבד המוסכניק לא יכול להסביר למה הם משמשים, אולי גם הוא לא. אם ארצה לפרוש כעת לכיוון המיטה, ייקח לי חצי שעה רק לשמור את כל הקבצים הפתוחים... על פי רוב אני גם ילחש להם -לטיוטות שיצרתי לעצמי- אל דאגה אתם לא לבד, אתם תנוחו יחד עם המון חברים כמוכם שנדחו כי לא סיפקו את הסחורה...

[/FONT]

​

[FONT=&quot]כל זה מתחיל כשהלקוח אומר לי, "תשמע אני סומך עליך, ועל היצירתיות שלך", כאן אני כבר יודע שמבקשים ממני משהו שהוא לא טכני. זה לא למקם את טקסט להכניס ויז'ואל ולשלוח לאישור... אני צריך ליצור משהו חדש שעוד לא היה.[/FONT]

[FONT=&quot]תמיד כשהייתי שומע את הלקוחות שלי אומרים לי את המשפט הזה, קיוויתי שלא יגלו מה אני חושב באותם רגעים. אילו ידעו, היו פונים לאיש מקצוע אחר, והיום היו לי תסכולים אחרים...

[/FONT] [FONT=&quot]פעם חשבתי שרק לי זה קורה.[/FONT][FONT=&quot] ואני צריך להחליף מקצוע (...), אבל בחרתי להתמודד עם הקשיים, כשברקע מהדהדת לה בראש משפטו הידוע [/FONT][FONT=&quot]של אותו פילוסוף סיני, "תבחר עבודה שאתה אוהב ו[/FONT][FONT=&quot]יותר [/FONT][FONT=&quot]לא תצטרך לעבוד אפילו יום אחד"...[/FONT][FONT=&quot] ניסיתי להבין את זה אך לא באמת הצלחתי.[/FONT]

[FONT=&quot]ממה זה נובע? ואיך אני מתמודד עם זה?[/FONT]

[FONT=&quot]כשהלוקח אומר לי "אני סומך עליך", אני יודע שסומכים על העבודה שלי, ואסור לי לאכזב, וזה מה שבעצם מונע ל'יצירתיות' לפרוץ... הרבה מאוד עברתי עד שהבנתי את זה, ולמה זה בסדר שזה קורה, ועוד יותר, אולי גם טוב שזה קורה. היום אני יודע שכשאני נתקל בחסמים מהסוג הזה אני עדיין נמצא במודעות עצמית. כלומר יש לי חסמים בגלל שאני יודע שאפשר לעשות כאן משהו גדול ומבריק, אבל זה לא בא בקלות. ביום בו אפסיק להיתקל בקשיים מהסוג הזה, אצטרך לעשות חשבון נפש. אצטרך לבדוק אולי התחלתי לעוף על עצמי יותר מדי, ואני חושב שהכל קטן עלי.[/FONT]

[FONT=&quot]יצירתיות זה לא דבר שקונים במכולת, וטוב שכך. לפעמים זה כן מגיע מיד, אבל החיים לימדו אותי, שכשאתה זורק מיד רעיון באוויר זה ישאר שם. לקוח שמשלם רוצה שתעבוד בשבילו, קצת קשה לו לעכל שמה שהיה לו קשה לפיענוח עשית בחצי שניה. אני גם על פי רוב משתדל להתחבר עם הלקוח ככה שהאופציה האחרונה שלי היא לומר לו את המשפט הידוע שפיקאסו אמר לאישה שביקשה לו לצייר אותה: [/FONT][FONT=&quot]"את לא משלמת על החמש דקות האלה, את משלמת על עשרות השנים שלקח לי ללמוד לעשות את זה בחמש דקות"[/FONT][FONT=&quot]...[/FONT]

[FONT=&quot]החסם ביצירתיות בא כתוצאה משאיפות נכונות, [/FONT][FONT=&quot]מהתחושה שמה שרק לא אעשה, תמיד זה לא יהיה מספיק מושלם בשבילי. מי שחושב כך נמצא בדרך טובה, הוא מודע לעצמו, ומנסה לפרוץ את הגבולות של עצמו. הוא מנסה להמציא את עצמו מחדש ויודע שהוא יכול יותר.[/FONT]

[FONT=&quot]שמעתי פעם מאחד מגדולי המעצבים בישראל (נראה לי שה[FONT=&quot]ביא [FONT=&quot]זאת כציטוט[/FONT][/FONT], אבל לי הספיק לשמוע את זה ממנו), "אין מושג כזה לסיים ללמוד עיצוב, אין יום שאני לא לומד משהו חדש". ככה זה כשהשאיפות שלכם נכונות.[/FONT]

[FONT=&quot]אבל כאן אנחנו צריכים לקחת צעד אחד לאחור. תעצור לרגע ותתבונן. אם יש לך לקוחות והם חוזרים אליך ואומרים לך "אני סומך עליך", קח את זה כמחמאה וכדלק[/FONT][FONT=&quot] להמשיך לעבוד. הם אמרו לך את זה כי בפעם האחרונה הם נהנו ולא משנה אם אז זה בא בשליפה מהשרוול או שעבדת קשה. אם הם פונים אליך זאת אומרת שהם סומכים עליך, ואם בפעם הקודמת סיפקת את הסחורה, אין סיבה שהפעם תיכשל.

[/FONT]

​

[FONT=&quot]
לפעמים מה שנראה לך כל כך פשוט ובנאלי, יכול להיות שזה בדיוק מה שהם דורשים ממך וזה גם מה שנכון לעשות. פשוט תתחיל לשפוך על הדף. אם המסך שלך נראה כמו מוסך אתה בדרך הטובה! אל תיתן לעצמך להיתקע...[/FONT]

[FONT=&quot]וכבר נאמר, יגעת ומצאת...[/FONT][FONT=&quot]

[/FONT][FONT=&quot]לסיום, אמר לי פעם קולגה: השראה זוהי מילה מכובסת ללגנוב... או[FONT=&quot]לי [/FONT]לכו תחפשו השראה... [/FONT]

[FONT=&quot][FONT=&quot]אשמח לשמוע [FONT=&quot]את [/FONT]דע[FONT=&quot]ת[FONT=&quot]כם[FONT=&quot].
[/FONT] [/FONT][/FONT][/FONT]
[/FONT][FONT=&quot] * המקלדת שלי סופגת המון תסכולים (ולא רק...), אם מעניין אתכם, אשמח למשוב, ואולי אטיח בכם עוד...[/FONT]

 

[ארטופ]

יפה מאד

 

[poto12]

כ"כ נכון
וכבר חשבתי לפרוש רק בגלל המשפט " סומך עלייך שתהיי יצירתית"
זה הלחץ החוסם הכי גדול שלי, לקוח שאומר לי את זה מפסיד הכי הרבה בד"כ

 

[עוצמה]

כ"כ נכון
וכבר חשבתי לפרוש רק בגלל המשפט " סומך עלייך שתהיי יצירתית"
זה הלחץ החוסם הכי גדול שלי, לקוח שאומר לי את זה מפסיד הכי הרבה בד"כ

החל מהיום אין יותר מפסידים...

 

[poto12]

החל מהיום אין יותר מפסידים...

זה כבר בעבודה כמה שנים הקטע לעבוד על לחץ
בכל מקרה המאמר מעודד שאני לא היחידה ששטה בספינה הזו
לפעמים יש חברים

 

[אברוּמי]

הזדהיתי עם כל מילה.
ניכר מבין השורות כי כותב השורות נמנה על שורות כותבי השורות.

אגב, פיקאסו סתם חירטט לאותה גברת.
מה שהוא רצה לומר ולא אמר:
'את לא משלמת לי על 5 דקות עבודה
אלא על חמש שעות תסכול שקדמו לה.

בברכת
Wellcome to T-school

 

[עוצמה]

הזדהיתי עם כל מילה.
ניכר מבין השורות כי כותב השורות נמנה על שורות כותבי השורות.

אגב, פיקאסו סתם חירטט לאותה גברת.
מה שהוא רצה לומר ולא אמר:
'את לא משלמת לי על 5 דקות עבודה
אלא על חמש שעות תסכול שקדמו לה.

בברכת
Wellcome to T-school

אברומי, תודה...

אם פיקאסו היה חי, היית מהיחידים שיכולים להזדהות איתו, וכך להיפך...

[FONT=&quot]רגע לפני שפירסמתי, התלבטתי אם לעלות קישור עתיק [/FONT][FONT=&quot]... ...[/FONT]

 

[שאפוו]

כ"כ נכון ואמיתי.
כתוב בצורה פנטסטית

 

[pessi&chani]

מזדהה עם כל מילה. כתוב חזק!
ממש מנחם....

 

[נוי]

נכון כל כך, וממקד את פיק הידיים מול הצפיות.
נכון לגבי כל עבודה יצירתית.
בכתיבה, אחרי הנפקת קטע מוצלח ברמה כבירה, מגיע שלב הבעתה שלעולם לא אוכל ליצור כדבר הזה, וכל הצפיות מהעורכים/קוראים יתנפצו ושמי יזכר לדיראון עולם כאכזבה גדולה, ומוטב שאלך לחפש עבודה בבית חרושת, שם הכול יוצא לפי אותו שטאנץ והדרישה היא לא לשנות.

 

[shoshi]

מאמר מאלף. שאפו!

דבר ידוע הוא שפיק הברכיים מגיע לביקור שיטתי בקרב קהילות יוצאי האונה הימנית דווקא כשהם נמצאים במצב של ספק אם יש להם בכלל אונה כזאת.

לבהות במסך/בדף שהיה פעם לבן ועכשיו הוא מלא בשירבוטים בלתי מזוהים, ולתת למחשבות המתסכלות לחגוג. למה בחרתי במקצוע הזה?? מאיפה שאבתי את הביטחון להצהיר שאני בעלת מקצוע בתחום? מה לי ולעיצוב רח"ל?? יכולתי להיות ריתמיקאית פצצה.

שמעתי פעם מברכה סורוצקין משהו חזק, אני אישית לקחתי את זה כדרך חיים בעבודה:
השלבים של העבודה הם: הבנת העבודה > חפירה > תסכול > הברקה
כך שאם אתה נמצא בשלב התיסכול - תתעודד! סימן שאתה כבר בשלב מתקדם ואוטוטו תבליח ההברקה שתשנה את כל המפה.

 

[קודקוד (לוגיקה)]

שמעתי פעם מברכה סורוצקין משהו חזק, אני אישית לקחתי את זה כדרך חיים בעבודה:
השלבים של העבודה הם: הבנת העבודה > חפירה > תסכול > הברקה

נכון מאד, רק חסר שלב אחד באמצע:
הבנת העבודה>חפירה>תסכול>הבנה שרק ה' יכול לעזור>הברקה
ממליצה מאד לקרוא את מאמר 'הכל משמים' בבלוג של לאה בלוי.
http://www.leabloy.co.il/2016/02/07/הכל-משמים/
בעיני, תפילה וסייעתא דשמיא, זה ממש אחד מ'סודות המקצוע'...

 

[קריאייטיבית]

נכון מאד, רק חסר שלב אחד באמצע:
הבנת העבודה>חפירה>תסכול>הבנה שרק ה' יכול לעזור>הברקה
ממליצה מאד לקרוא את מאמר 'הכל משמים' בבלוג של לאה בלוי.
http://www.leabloy.co.il/2016/02/07/הכל-משמים/
בעיני, תפילה וסייעתא דשמיא, זה ממש אחד מ'סודות המקצוע'...

אני חסומה והמאמר מסקרן אותי
יש מצב שמישהו מתנדב להעתיק אותו לפה?

ואהבתי את המאמר. אני חושבת שהוא אינו מדבר רק אל הגרפיקאים שביננו
כי הוא מקיש לכל תחומי האומנות
כי אומנות היא לא כתיבת תוכנה, ולא הכנסת קוד ויוצא... ואפילו לא חשיבה בתוך חוקיות מסורבלת שדורשת המו--ן יצירתיות. אומנות זה יצירה. חידוש. חיבור הרגש והחושים....
בכתיבה/בעיצוב/בציור/בפיסול ואפילו בקונדיטוריה וצילום!

 

[קודקוד (לוגיקה)]

הנה:
הכל משמים/לאה בלוי

</HEADER>בדרך כלל, כך העולם בנוי, העבודה שלנו מביאה תוצאות. בעיקר אם המאמצים שלנו נכונים ומקצועיים. נורמלי וטבעי לצפות אחרי עבודה מאומצת שנעשתה בכלים מקצועיים, להצלחה שתגיע.
קורה שהיא לא מגיעה. ההצלחה לא באמת בידיים שלנו.
ועל אחד המקרים האלה אני רוצה לספר הפעם.
זה היה קמפיין טוב לכל הדעות. היו שאמרו שהוא הקמפיין הטוב ביותר בשנים האחרונות, בוודאי בקטגוריה הזו, שסבלה משעמום יתר. גם אני ידעתי שהמודעות בקמפיין ופעילות היח”צ שליוותה אותו מצוינים בכל קנה מידה. היה מסר טוב, ייחודי ובעל תועלת ברורה. היה סיפור מותג מאופיין וברור שנשזר לכל אורך הקמפיין והתחבר גם לעבר, רק שהפעם באופן חדשני יותר. היה קריאטיב שתפס את כולם, ללא יוצא מהכלל.
הקמפיין דובר בכל מקום אפשרי, ודיונים נרחבים נערכו אודותיו. קיבלנו המון מחמאות ודברי התפעלות. נו ואז?
היה לנו דד ליין מצומצם. מדובר במוצר לקראת פתיחת שנת לימודים, שעד אז אמור להימכר בכמויות. לעומת זאת, באמצע השנה קונים רק כמויות מעטות ממנו. ולתאריך הזה נותרו 3 שבועות בלבד, ובינתיים כלום לא זז. הלקוח לא הראה לחץ עדיין, רק סיפר שבכל שנה בתקופה הזו נמכרת כבר רבע מהסחורה. והשנה, לאור ההתלהבות הגדולה הוא עוד הזמין כמות גדולה יותר שפשוט עומדת במחסנים ומתחילה להעלות אבק…
הגדלנו את החשיפה. הוספנו עוד פרסום. חיכיתי במתח לשמוע את התוצאות. התגובות החיוביות המשיכו להגיע מכל עבר, אבל מכירות אין.
שבועיים ויום לפני המועד, הלקוח כבר התחיל להילחץ. המתחרים שלו מכרו כמויות, והוא כלום. הוא ביקש להיפגש ולדבר על הנושא, ושמחתי. ישבנו. הסברתי לו בצורה הכי כנה, שכל מה שידוע לי – עשיתי. אין לי שמץ של מושג למה זה לא עובד. הוא האמין לי. אמרתי לו שאתייעץ עם קולגות ואנשי מקצוע נוספים, ונראה איך לתקן.
במחצית השבוע שלאחר הפגישה שלנו התייעצתי עם כל מי שרק יכולתי. אף אחד לא הצליח להסביר לי איפה הכישלון. להיפך, רק מילים טובות והתפעלות קיבלתי מהם. הקמפיין מצוין לפי כל כלל אפשרי. גם אם נבחן אותו בכלים מקצועיים וגם אם נבחן אותו בכלים מהחיים שנרכשו מניסיון. הוא אמור להצליח! כולם הרימו ידיים בתחושה של: “אין לנו מושג. אלוקים עשה את זה”.
שבוע וחצי לפני המועד האחרון. רק עשירית מהסחורה נמכרה. זו הולכת להיות התקופה הקשה ביותר שידע הלקוח שלי זה שנים, והטעם הכי מר שהיה לי מקמפיין במשך כל חיי המקצועיים. ביום חמישי, לקראת סוף שבוע, אני אומרת ללקוח: לא נשאר לנו כלום, רק להתפלל. אני יודעת שהעבודה טובה, ואין לי הסבר למה זה קורה. אלוקים עשה את זה. אין לי הסבר אחר. הוא אומר לי בטון של אבל: אני מאמין לך, הייתי עד למאמצים ואני מאמין שהקמפיין טוב. ושנינו מנתקים את הטלפון והולכים להתפלל.
ביום ראשון בבוקר נמכרה רבע מהסחורה.
ביום שני עד הצהרים נמכרה עוד קצת יותר מרבע מהסחורה.
ביום שלישי בבוקר שיטפון של פניות. בשעה 12 נסגרים הקווים, אין יותר סחורה.
זו השנה הראשונה שכמעט שבוע לפני המועד האחרון כבר אין כלום כלום למכור. אנשים משיגים מספרי טלפון חילופיים ומתחננים לקנות, אפילו רק אחד, אבל אין מה לתת להם. פעם ראשונה שהביקוש שובר שיאים כאלה.
הלקוח מתקשר אלי, אומר לי: עשית את זה! הכל נמכר! כל הכבוד!!!
לקח לי שניה אחת כדי להתעשת ולהגיב משהו, וכך עניתי לו: כשהכל נכשל, אמרתי שאלוקים עשה את זה, עכשיו כשזה הצליח אגיד שזה אני? אלוקים עשה את זה!
אחר כך למדנו את הנתונים, וגילינו שההצלחה היתה גדולה במיוחד, גם ביחס לשנים קודמות וגם ביחס לשנה זו. אבל לא הרגשתי שום גאווה. ידעתי שבאותה מידה שההצלחה היתה גדולה, היה יכול להיות כישלון ענק.
– – –
ובנימה זו אחנוך את הבלוג החדש שלי. שנזכה כולנו למזל טוב ולהרבה עזרה ממרומים. בסופו של דבר, זה מה שאנחנו צריכים.

 

[קריאייטיבית]

תודה טקסטורה! איזו זריזות!!!!

 

[שרינה]

ממש כתוב יפה ובטעם
העניין הוא שהחסם הזה קיים גם בכתיבה.כך שלא תעזור לכם פה הסבת מקצוע...

 

[מריומה~]

ממש כתוב יפה ובטעם
העניין הוא שהחסם הזה קיים גם בכתיבה.כך שלא תעזור לכם פה הסבת מקצוע...

בכל תחום!!

מאמר מקסים.

 

[פינטל]

מאמר מאלף.
לא אהבתי את המשמעות החדשה ל'השראה', ההיפך הוא הנכון. כשאין השראה, חייבים לגנוב.

 

[Sara led]

[/FONT][FONT=&quot] * המקלדת שלי סופגת המון תסכולים (ולא רק...), אם מעניין אתכם, אשמח למשוב, ואולי אטיח בכם עוד...[/FONT][/QUOTE]

נראה שהתסכול (והעייפות???)
הפיקו תוצאה של כתיבה בעוצמה עם הומור שזור.
אם הטור בא לאחר עבודה עם לקוח מלחיץ (תרתי משמע) שווה לי להזמין עבודה רק בשביל לזכות לטור נוסף שגורם להזדהות עמוקה עם הנכתב.


מחכים להטחות נוספות...

 

[א"ב]

מאמר מאלף.
לא אהבתי את המשמעות החדשה ל'השראה', ההיפך הוא הנכון. כשאין השראה, חייבים לגנוב.

בטעות צלצלתי במקום ללחוץ על התגובה
אולי תסביר -
למה אתה מתכוון?