חצאיות....

  • הוסף לסימניות
  • #2
כן, גם הבת שלי בת חמש מסבירה לי שהיא רוצה חצאית כזו חמודה, לבנה וקטנה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
דוקא הבת שלי (בת 3 וקצת) אמרה לי יום אחד: "מתי שנסדר את החצאית לפני התפילה אני לא יצליח, זה מידי קצר עלי!"
בגיל הזה באמת אין מצב שאני אלביש לה מתחת לברך... סורי
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
איפה האמהות שבכו כאן לפני כמה ימים שהחצאית של הבת שלהן לא עומדת בקו הפלס שהן תכננו ויורדת טיפה??? (לא מדברת על חצאית שנוזלת מידי ורואים את הבטן..)
מה הלחץ?
אז החצאית של הבת נראית קצת ארוכה.
אז מה????
הרי בעצם אין כאן יפה ולא יפה-
יש כאן אורך שהעין התרגלה אליו שכביכול הוא מחמיא יותר (בגיל הקטן)
אח"כ מתי בדיוק מגיע היום שהבת גדולה וצריכה לכסות את הברך?
כשעולה ל-א'?
קשה מאד אז לשנות את המבט גם לבגדי שבת וגם לאחה"צ.
אולי נשנה את המבט עכשיו
כן
קצת מתחת לברך
גם בגיל 2.5 3 4
מראה חמוד ונעים של בת יהודיה שלא מנסה להידמות לאף גויה מפריז!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י חני 100;1459117:
דוקא הבת שלי (בת 3 וקצת) אמרה לי יום אחד: "מתי שנסדר את החצאית לפני התפילה אני לא יצליח, זה מידי קצר עלי!"
בגיל הזה באמת אין מצב שאני אלביש לה מתחת לברך... סורי
לבת שלך זה מפריע חברתית- היא לא כמו כולן, לא מגיע לה שיתחשבו ברצונותיה, (ההגיוניים, לא הזויים)??? סוף כל סוף היא זו שלובשת את הבגדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
למה אני - ויש לי ב"ה טעם טוב ומאוד עדכני - רואה בחצאיות מיני על הילדות הקטנות משהו מכוער???
במיוחד הצרות האלה, או חצאיות בסיס... הרבה יותר יפה חצאית קומות, מתרחבת, וכן, לפחות עד אחרי הברך...
וחוצמזה אני לא אוהבת שמלבישים לילדות הקטנות בצורה שהמסר לילדה זה: "אלביש לך את מה שאני, לצערי, לא יכולה ללבוש"
הצניעות צריכה להגיע מהלב... זה לא עניין של מה הסביבה אומרת...
בכל אופן תודה שהעלית את הנושא! אבל מה להגיד לבת שלך, אני לא יודעת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אתן לא מלבישות גרביונים בחרף?
לדעתי הבעיה בעיקר בחצאיות בסיס, שהן צרות וכשהן ארוכות א"א לזוז איתן.
לכל חצאית יש את הגזרה שלה ובסוג חצאיות כזה זה נראה לא אסטטי,
בחצאיות מתרחבות אין בעיה כזו.
אבל גם אז זה לא יפה שזה ארוך נורא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אה, ואני ממליצה לדבר עם הגננת
שתעלה על נס את החצאיות הארוכות..
שתחמיא עליהן שהן הכי חמודות.
בגיל הזה הגננת היא המאן דאמר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י יעל א;1459332:
אה, ואני ממליצה לדבר עם הגננת
שתעלה על נס את החצאיות הארוכות..
שתחמיא עליהן שהן הכי חמודות.
בגיל הזה הגננת היא המאן דאמר.

ואז, תבוא הילדה לבית ותגיד "מתי שנסדר את החצאית לפני התפילה אני לא יצליח, זה מידי קצר עלי!"
והאמא: בגיל הזה באמת אין מצב שאני אלביש לה מתחת לברך... סורי
רק מעניין, מה זה הגיל הזה, ומתי הוא עובר???
נראה לי שאמהות צריכות להפנים שהן מעצבות את הדור הבא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נסחפתם לגמרי!
מי יודע אם לא בגלל כל המוכיחים בשער שממש ממש רגיש להם לראות ילדה בת שלוש עם חצאית עד הברך יש בדור כ"כ הרבה בעיות צניעות.

ולכל הדואגים, הילדה שלי לא חריגה בכלל בכלל. (בכלל)

זה קצת מזכיר את הדיונים הדביליים בפורום צילום אז אני פרשתי מראש;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
זה הרבה ענין של חברה.
אצלי הבת שלי כשהיתה בת 3 חזרה הביתה וממש התחננה לגרביונים. גם בקיץ.
לי זה היה מוזר וחיכיתי כמה ימים וראיתי שלא עובר, והיא ממש רוצה
כי לדבריה בגן מי שעם גרביונים נוח לה יותר, מכוסה כל הזמן וכאלה.
אז הרמתי ידיים. וכן, גם ילדה בת 3 הלבשתי גרביונים גם בקיץ. כמה שהיה נראה לי חם ולא נוח.
בהמשך גם אחותה הקטנה הלכה בדרכיה.
מה שכן אני רואה שהיום כשהיא בכיתה א' וזה חובה. זה ממש לא מפריע לה והיא רגילה לזה.

מבחינת החצאיות אני לא מלבישה מאד קצר, אבל כן מעט על הברך עד גן חובה.
ואני ממש מתעצבנת כשמעירים לי על אורך החצאיות. למרות שאצל הבת שלי היא באמת נראית גדולה לגילה (4.5) - אבל עדיין אני חושבת שבבגדים מסויימים זה הרבה יותר מחמיא לה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לאמא שלא יודעת מה להגיד לבת שלה שכל החברות הולכות עם חצאיות קצרות ורק היא לא, תחשבי האם הגן מתאים לכם - כי אם הסגנון שלך כל כך שונה משל שאר המשפחות אולי כדאי שתעבירי גן לגן שיותר בסגנון שלכם.

אם בכל זאת את מחפשת דרך להאהיב חצאיות צנועות אז כדאי קודם כל להשקיע ולקנות חצאיות צנועות יפות. ככה הילדה תרגיש מיוחדת בחצאיות שלה.
דבר שני, כשהילדה לובשת את החצאית הצנועה - להחמיא מכל הלב גם על היופי וגם הצניעות והצדיקות - ילדים קולטים מחמאות אמיתיות.


דרך אגב, אצלי בדר"כ בגיל שבין 3 ל-4 מתבצע המעבר ההדרגתי מחצאיות שהן קצת מעל הברך לחצאיות עד הברך ומטה, ועדיין אני שומעת כבר מביתי בת ה-3 וחצי שרוצה ללבוש חצאיות ארוכות יותר "כי הגננת אמרה עד הברך...".
אז כן, מאוד קשה למצוא לגיל הזה חצאיות באורך המתאים, אבל מאז שאמרה לי את זה אני כבר לא מלבישה לה חצאיות קצרות (אפילו שיש גרביונים). למה שתרגיש שלא בנוח?
ואם היא דורשת צניעות בגיל קטן לא נותר לי כי אם לשמוח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני יודעת בפירוש שהגננות מגיל 4 ואולי אפילו 3 כל הזמן מדברות עם הבנות
על אורך החצאית ןממש מסבירות להן שאי אפשר להתפלל מול מישהי שהיא חשופה
ואז כל הבנות רוצות להיות צנועות ואמא שלא נותנת את זה לבת שלה ממש פוגעת בה...
ככה ניראה לי.
לפי דעתי שיכסה את הברך כשיושבים יותר חשוב מהגרביים...
כי על זה הגננות ממש מתעכבות
והילדות פשוט אומללות
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י חני 100;1459359:
נסחפתם לגמרי!
מי יודע אם לא בגלל כל המוכיחים בשער שממש ממש רגיש להם לראות ילדה בת שלוש עם חצאית עד הברך יש בדור כ"כ הרבה בעיות צניעות.

ולכל הדואגים, הילדה שלי לא חריגה בכלל בכלל. (בכלל)
ראשית-בת השלוש שלך היום היא בת ה-23 עוד 20 שנה.
וזה הזמן לבנות את ה"הרגש" אצל הילדה.
בדיוק בגלל הסיבה שכתבת "יש בדור כ"כ הרבה בעיות של צניעות"
וגם עניין של דור לא פותר את הפרט.

ולגבי שהילדה שלך לא חריגה בכלל-
על זה הזעקה....
על ההיתר הזה שנהיה נחלת הכלל, ומרגיל את העין לנורמה, ואולי אף גורם לילדות הרכות האחרות לבקש מאמא חצאית קצרה.. כמו זו שפתחה את האשכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ומה, אם יש גרביונים וחצאית צרה וקצרה זה כבר צנוע? זה נראה מכנסיים.
אני חושבת שהחצאיות בסיס הקצרצרות האלו מכוערות לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
תובנה, מסכימה מאד עם דבריך.
יישר כוח!

מה שכן אני רוצה להוסיף שאני דווקא כן מלבישה בעיקרון מכנסיים וגרבים קצרים עד היום הולדת ממש של גיל 3. (בסדר, כבר יש שמלות וחצאיות, וילדה שהתחילה את הגן העירוני לפני גיל שלוש כבר לא לבשה יותר מכנסים, אבל גרבים קצרים כן)
בעיקרון. החינוך לצניעות מתחיל בגיל שלוש בדיוק. כן. שלוש שנים ערלים.
וכבר קודם למאורע המרגש, מתחננת הילדה התורנית מידי בוקר שהיא רוצה גרביונים כמו הגדולות, או חצאית כמו האחיות. ואז אנחנו מסבירים בהרבה הרבה טקסיות: לא! מה פתאום! את עוד לא יכולה ללבוש גרביונים, את עוד קטנה. בעזרת ה' כשתהיי בת שלוש, תהיי גדולה, מה גדולה, ענקית! ואז נקנה לך גרביונים ותגרבי רק גרביונים. רק ילדות קטנות הולכות בגרבים קצרים.
ואז הציפיה וההתרגשות - אין לשער ואין לתאר.
וכמה התרגשות יש ביום הזה...
בפעם האחרונה הילדה עוד היתה במעון, כלומר, היו עוד הרבה ילדות עם מכנסים. בבוקר שלחתי את כולם לבתי ספר ולגנים, כי רציתי להקדיש לכלת היומולדת את הזמן. הלבשתי אותה ברוב טקסיות, הנה שמלה יפה וצנועה ל... (שם הילדה), והנה גרביונים ל(...), כמו כל הילדות הגדולות, כמו (... ) וכמו (... ) וכמו (... ) וכמו אמא! כי היום היא כבר ילדה גדולה בת שלוש, והיא לובשת רק גרבינונים שאמא קנתה לה, (הצמדתי איזו מגינה ידועה, וחזרתי על המילים שוב ושוב. הילדה פשוט לא נשמה מרוב התרגשות. לא נשמה. והאמת, האמא התרגשה לא פחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני חושבת שכדי להלביש לילד עד גיל 3 רק מכנסים ואז לכבוד גיל 3 לקנות חצאית ראשנה באורך צנוע וזה לכבוד הגן של גדולים ואז לובשים כמו אמא
ולעשות מזה עסק של גדולים
כאשר מתחילים מגיל קטן אז מלבישים אורך קצר כי כך זה יפה וגם מותר
ואז קשה לשנות
בקיץ אפשר ללבוש תמיד גרביונים דקות דקות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

(כשאמא שלי קבעה לנו יום כיף לכל האחיות, והתחלנו להערים קשיים של "מי יהיה עם הילדים?" / "אבל יש אסיפת הורים.."/ "איך יסתדרו הבעלים???" וכ' וכ'.... קיבלנו מאמא מכתב נזיפה במייל- הרי הוא לפניכן -ללא שינויים...:))

אתן מכירות את ה"מנהג" הזה בחתונות, שלוקחים חצאית לבנה ענקית ומלבישים אותה לכלה באמצע הריקודים. כולן מסביב תופסות באותו בד החצאית ורוקדות עם הכלה מסביב, והכלה מאושרת וזורקת סוכריות לכל עבר.
מה שהכלה לא מבינה באותו מעמד זה שמדובר ברמז שהקהל מרמזים לה, להתכונן איך עומדים להיראות החיים שלה:
היא לבושה חצאית ארוכה ורחבה ומסביבה הילדים, וכל אחד מושך בחצאית לכיוון אחר, וכדי לנסות להרגיע אותם היא זורקת להם סוכריות.
"אמא, היא הרביצה לי"
"אמא, אני רעב" "אמא משעמם לי"
"אמא, הוא לקח לי.. אמא אני הייתי ראשון...אמא זה שלי והוא חטף לי"

ובערב, כשכל הילדים הולכים לישון האמא מתיישבת במטבח ומחכה לקצת רוגע, קצת מ-נ-ו-ח-ה.
ואז מגיעה צעקה מהחדר מאחד הילדים: "אמא, אני רוצה לשתות".

מ"מחקרים" שעשו אלפי אימהות בעולם מתברר שגופם של ילד עובד בצורה כזאת, שברגע שעוברים מעמידה וריקודים לעבר שכיבה במיטה כדי ללכת לישון, הגוף שלהם דורש מים, מטרנה דייסה או שוקו :)
.

את רוצה מנוחה? תני לי לומר לך משהו.
מנוחה זה לא משהו שיתנו לך, מנוחה זה משהו שאת צריכה לקחת!
צריך לעבוד על מנוחה!
תודיעי לכל המשפחה את הכללים החדשים בבית:
כשאמא שותה קפה אין להתקרב מרחק יותר קרוב מ- 2 מטר, ככתוב בהלכות קורונה בעמוד: תנו לי... מנוחה.
תודיעי לגננות כשאמא קובעת ללכת לספא - לא קובעים אסיפת הורים...
תודיעי לבעל שאת הולכת לאגור כח ותשתמשי במושגים שלהם: ביטולה לצורך קיומה....
פשוט תחליטי לקחת מנוחה ואל תאפשרי להפריע לך! זה קל מאוד לעשות זאת, בפרט אם מדובר בחמש דקות בלבד...או חצי יום בלבד...😅

אמרה לי פעם מישהי שאמא נחה רק בקבר.
אמרתי לה שזה לא נכון.
אמא זאת אמא לעולמי עולמים, נראה לך שיתנו לך לנוח? יבואו לקבר, ידפקו ויצעקו: "אמא ישועות, אמא בטלי גזירות".
תראו את רחל אימנו, אחרי אלפי שנים ועדיין מושכים לה בחצאית הפרוכת...
רחל... א-מ-א. אל תמנעי קולך מבכי ואל תמנעי עינייך מן דמעה.
אמא זאת אמא, לעולמי עולמים.
רק תזכרי שאחרי כל הקושי, יש שכר לפעולתך.

.......נא לעדכן מי לוקחת מנוחה😂😅

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה