דרוש מידע חרם על טונה מחברת סטארקיסט

[אני וביתי]

מה קרה לפטריות ושאר השימורים גם שם קפץ המחיר פטריות באושר עד 4.9 תירס קטן 2 ב12 דווקא ביש המחירים נשארו אותו דבר לא ראיתי על זה כותרות.

 

[הרב הגו-N]

בלת"ק
אנחנו הפסקנו מזמן לאכול סטארקיסט
הרב זריצקי דרש בישיבה של הבן שלי ואמר שיש בזה חשש איסור בישולי עכו"ם (לא זוכרת אם חשש או ודאי ונראה לי יש בזה חילוק בין עדות המזרח לאשכנז)
בקיצור, לא גלאט.
אז הפסקנו.
אנחנו קונים תוצאת הארץ של חברת פילטונה.

כנראה רלוונטי רק לבני עדות המזרח, מכיון שלשיטתם לא מספיק רק הדלקת האש ע"י יהודי, אלא נדרש שגם הנחת הסיר וכדו' לבישול תתבצע ע"י יהודי.

 

[E. O. M.]

*לפני כל הרכילויות רצוי לשאול דעת תורה.

אנחנו קצת פחות מונעים מתופעות חורכות רשת, ומבחינה הלכתית המאבק נגד חברה פרטית לא כ"כ פשוט.

מובא בהלכה (אני לא רב) שכשהחנווני מייקר את הדגים הרבנים גוזרים שלא לקנות דגים (לשבת)
אם מישהו יכול להרחיב להביא מקור לזה, אודה לו

 

[צור1]

דבר מדהים
יש טונה של חברת טעמן (אישית לא ראיתי בשום מקום חוץ מהמכירה השכונתית) אני אישית מאוד אהבתי אותה
חבר שלח לי אתמול בלילה שבתוכנית הצינור בערוץ 13 פרסמו שזה אותו דבר בדיוק (מיוצר באותו מפעל ומאותה סחורה) כמו סטארקיסט
אגב בתוכנית הנ"ל נחשף שפסטה אוסם ופסטה טעמן ג"כ מיוצרים באותו מפעל בטורקיה

 

[צור1]

מובא בהלכה (אני לא רב) שכשהחנווני מייקר את הדגים הרבנים גוזרים שלא לקנות דגים (לשבת)
אם מישהו יכול להרחיב להביא מקור לזה, אודה לו

חזון עובדיה שבת א פרק א' ו'

ספוילר: ציטוט מחזון עובדיה

במקום שמוכרי הדגים הנכרים מייקרים את השער, לפי שנוכחו שהיהודים קונים דגים בכל מחיר לכבד את השבת, רשאים פרנסי הקהל לעשות הסכמה בגזרה, שאין רשות לשום יהודי לקנות דגים, כדי לאלץ את מוכרי הדגים להוזיל את מחירם, כדי שגם עניי ישראל יוכלו לכבד את השבת בדגים כראויח).
ובהערות
ו) בשבת (קיח במה מענג את השבת, בדגים גדולים וראשי שומין. נמצינו למדים שדגים גדולים הם בכלל עונג שבת. ויש לאפשר גם לדלת העם לכבד את השבת בדגים כראוי. וכתב הגאון צמח צדק (סי' כח), שאם רואים שהנכרים מוכרי הדגים מייקרים את השער, שפיר דמי שראשי הקהלה יגזרו ששום אדם לא יקנה דגים במשך מספר חדשים, כדי שיוכרחו הנכרים מוכרי הדגים להוזיל את השער. וראיה לזה ממה ששנינו בכריתות (ח.) "מעשה שעמדו הקינים בדינרי זהב, אמר רשב"ג המעון הזה (שבועה היא. רש"י. וכן בכתובות כז, שלא אלין הלילה עד שיהיו בדינרי כסף, נכנס לבית המדרש ודרש האשה שיש עליה חיוב של חמש לידות מביאה קרבן אחד, ומיד אוכלת בקדשים, ועמדו הקינים ברבעתיים". הא קמן שאפילו בדינא דאורייתא היקל, וכל שכן קניית דגים שאינו אלא לכבוד שבת, ואע"ג דעונג שבת דאורייתא, הא אמרינן התם, שאפילו בדבר מועט ולכבוד שבת עשאו הרי זה כבוד שבת. משמע דמדאורייתא סגי בכל דבר שנעשה לכבוד שבת. עכת"ד. וכ"כ הפרי חדש (סי' תצו במנהגים סעיף טו). והגאון ישועות יעקב (סימן רמב סק"ב) כתב לדחות הראיה הנ"ל, שאם לדין יש תשובה, שהרי פירש רש"י בכריתות שם, "שאע"פ שהיקל על דברי תורה, עת לעשות לה' הפרו תורתך, שאלמלי לא ימצאו קינים יחדלו הנשים מלהביא אפילו קן אחד, ויאכלו בקדשים בטומאת הגוף", וכיון שהחשש הוא שיעברו בקום ועשה על איסור אכילת קדשים בטומאה, לכן דרש כן. ודמי לגזרת חכמים על שופר ולולב שאינם ניטלים כשחלו בשבת, גזרה שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. אבל כאן שהנכרים מייקרים את השער, אין חשש אלא שמא לא יאכלו דגים, דהוי שב ואל תעשה, אינו ענין לכאן. "ומכל מקום כבר הורה זקן ומוסמך". וכ"כ בשו"ת דבר אליהו לרמאן (סי' ז), ובשו"ת מצפה אריה תנינא (חאו"ח סי' א), לדחות כן ראית הצמח צדק. וע"ש. עכ"ד. וכן מבואר בפרי מגדים (סי' רמב א"א סק"א). וע' בשו"ת לבושי מרדכי קמא (חיו"ד סי' סו) בד"ה ועל דבר, ובשו"ת תירוש ויצהר (סי' פח). ולכאורה לפי מ"ש התוס' ב"ב (קסו סוף ד"ה נכנס לב"ד, בשם פירוש האשכנזים, דרשב"ג ס"ל כר' יוחנן בן נורי ור"ע דמדמי להו לטבילתה, ופליגי על ב"ש וב"ה דס"ל (בכריתות ט, שחייבת קרבן על כל לידה ולידה. וכ"כ התוס' כריתות שם. ע"ש. לפ"ז אין ראיה מן המשנה כלל, כיון דהכי ס"ל לרשב"ג לדינא. גם הראב"ד בהשגות (פרק א מהל' מחוסרי כפרה ה"י) פסק כן להלכה. וע' בפירוש מהר"י קורקוס שם, ובלחם משנה, ובמרכבת המשנה, ובספר מלאכת שלמה עדני (סוף פ"א ממס' כריתות), ובקרבן אהרן פרשת תזריע (דף צז ע"ג), ובספר באר שבע (כריתות ח.). ושו"ר להגאון מהרח"א בספר מקראי קודש (סי' תצו דף קצח סע"ב), שכתב על ראית הצמח צדק דליתא, שי"ל דרשב"ג ס"ל שהדין כך, שאין השאר חובה, וא"כ אינו ענין לנ"ד. ע"ש. וכ"כ בשו"ת גור אריה יהודה (חאו"ח ס"ס קכח), ובשו"ת חסד לאברהם תנינא (חאו"ח סי' כו). ע"ש. וכן העיר הרה"ג השואל בשו"ת חתם סופר חלק ז (סי' נח), ע"פ דברי הראב"ד הנ"ל, וכתב לו החת"ס שהדין עמו. גם מה שכתב הפר"ח שם להביא ראיה מדין נאבד עירוב תבשילין או נאכל, שאינו רשאי לבשל לשבת. וכתב הר"ן שם, שאע"פ שיסוד עירובי תבשילין נתקן בשביל כבוד השבת, מוטב שלא יתעדן שבת אחת, כדי שיתעדן שבתות הרבה, שאם יתירו לו לבשל לשבת כשנאבד עירובו, אף הוא יתרשל בו ולא ישמרנו, ולא יזכור לברור מנה יפה לשבת. והוא הדין לכאן. ע"ש. [וכ"כ מדנפשיה בשו"ת בית שלמה חיו"ד ח"א סי' כט בהגהה מהרה"ג בן המחבר בד"ה ומידי דברי. וכן בשו"ת תירוש ויצהר בקונטרס תפארת בנים (סי' יב סוף אות א), ובשו"ת חבלים בנעימים ח"ג (חאו"ח סי' יב אות ב). ע"ש]. הגאון מהרח"א במקראי קודש דחה גם ראיה זו. ע"ש. ומכל מקום המהרח"א עצמו בספרו חנן אלהים (תקנה ט) אזיל ומודה למ"ש הצמח צדק. שכתב, וראיתי בחנויות של מוכרי דגים נכרים ויהודים יחדיו שהיו מייקרים את השער של הדגים בע"ש ובעיו"ט, על חד חמש, כי יודעים הם שהיהודים קונים דגים לשבת ויו"ט בכל מחיר, וגזרתי בחרם שלא יקנו אלא בשמנה חתיכות האוקה, כד' רשב"ג (בכריתות ח.) המעון הזה שלא אלין הלילה עד שיהיו בדינרי כסף. וכן אמרו בפסחים (ל.), דא"ל להנהו מוכרי כנדי אשוו לזבינייכו, ואי לא דרישנא כרב, דקדרות מותרות אחר הפסח. וכן בסוכה (לד דא"ל למזבני אסא, אשוו זבינייכו ואי לא דרישנא כר' טרפון, דאמר אפילו שלשתן קטומים. וכ"ש בנ"ד שיש לשבר מלתעות עול שיש לגזור שלא לקנות דגים במשך שנה או שנתיים, עד שיחזור השער למקומו. וכן הצמח צדק הביא ראיה לזה (מכריתות ח.) הנ"ל, והפרי חדש הביא ראיה מדין (ביצה טו אכלו או שאבד לא יבשל לשבת וכו'. עכ"ד. גם מרן החיד"א במחזיק ברכה (סי' רמב אות ג) כתב, שאע"פ שכל הראיות לזה יש לדחותם, כמ"ש המהרח"א במקראי קודש, מ"מ נראה שהדין דין אמת שמאחר שאפשר לענג את השבת ביתר העינוגים, יש לבטל פרט זה של עונג הדגים לזמן מה כדי לקיים אח"כ את עונג השבתות האחרות, גם בעונג הדגים. ובפרט שהתורה חסה על ממונם של ישראל (חולין מט. עכת"ד. וע"ע בשו"ת ברכת רצה (סי' צד), ובהערה שם הביא ג"כ מההיא דסוכה (לד הנ"ל. וכן כתב החתם סופר ח"ז (סי' נח), ובשו"ת דבר אליהו לרמאן (סי' ז) ד"ה ועיקר. וע"ע בספר ערוך לנר (כריתות ח.).

ונראה שאף אם מוכרי הדגים יהודים, וייקרו את השער, על מנהיגי הקהל לגזור שאף איש לא יקנה דגים, עד שיוזילו השער, שהרי ראית הצמח צדק מכריתות (ח.), ומסתמא שם יהודים היו שייקרו את השער. והחתם סופר (גיטין מז בד"ה המוכר שדהו, כתב דלכאורה נראה שאם ישראל מייקר את שער הדגים, אע"פ שעבירה היא בידו, אפשר שאין לתקן בהסכמה שלא לקנות ממנו ולבטל מצות עונג שבת, ודוקא לגבי גוים יש לתקן שלא יקנו מהם, כדי שלא להעשיר הגוים משום איסור לא תחנם. משא"כ בישראל. אולם בשו"ת צמח צדק שהובא במג"א (סי' רמב) מביא ראיה ממתני' דכריתות (ח.) שאף בישראל המייקר את השער, יש לתקן כן. ע"ש. וכ"כ בפשיטות בשו"ת שאלת שלום ח"א (סי' עז) בד"ה ואשר שאל. ע"ש. וכן כתב בספר יד יוסף יוזפא על הל' שבת (סי' רמב סק"א), וז"ל: ונראה פשוט שאפילו המייקרים ישראלים, יש לעשות ג"כ התקנה בהסכמה. ע"ש. וכ"כ בספר תורת חיים סופר (סי' רמב סק"א) בד"ה כתב, "ונראה שאפילו המוכרים ישראלים מייקרים השער, ג"כ יש לעשות התקנה הנ"ל, כדמשמע ממ"ש הצמח צדק בראיתו מכריתות (ח.), ומטעמו". ע"ש. וע"ע באשל אברהם מה"ת (סי' רמב). ומ"ש בספר הלל אומר (חאו"ח סי' קנא) לחלק בזה בין מוכרי דגים נכרים, לבין ישראלים, ליתא. וכן ראיתי בשו"ת שרגא המאיר (חלק ז סי' קמא) שהעלה דלכ"ע גם אם המוכרים ישראלים מייקרים את השער יכולים לתקן בהסכמה שלא יקנו מהם, עד שיחזור השער למקומו.

והנה בשו"ת בית יהודה עייאש (חיו"ד סי' לב) כתב, שבמקום שיש הסכמה שלא לקנות דגים עד שיוזלו, פשוט שאסור לישראל לשלוח גוי לקנות לו דגים, אפילו שהגוי מראה למוכר שהוא קונה לעצמו, שאע"פ שאין שליחות לגוי, קי"ל יש שליחות לגוי לחומרא. וכמ"ש מרן הב"י (יו"ד ר"ס קסט) בדין רבית. ומיהו מה שסיים הרב בית יהודה שם, שאפילו בתורת מתנה אין לקבל ממנו, שהמתנה דינה כמכר, בזה חלק עליו הגר"י טייב בערך השלחן (סי' רמב סק"ג), וכתב, דליתא, שכיון שעיקר התקנה היא משום יוקר השער, מתנה אינה בכלל זה. ע"ש. וכ"כ בספר תורת חיים סופר (סי' רמב סק"א) סוף ד"ה ע' בכרם שלמה, דמ"ש באשל אברהם אופנהיים בשם בית יהודה (כצ"ל), שאפילו לקבלם במתנה אסור, משום דמתנה כמכר להחמיר, הוא צ"ע, שהרי בנדרים הולכים אחר לשון בני אדם, ואחר כוונת הנודר, כמ"ש הרמ"א (יו"ד ס"ס ריח), שגם בקהל שעשו תקנה הדין כן. ע"ש. וכן עיקר.

וכל זה אם מוכרי הדגים עשו יד אחת לייקר את שער הדגים בשביל היהודים שמוכנים לקנותם בכל מחיר לכבוד שבת. אבל אם כל המצרכים נתייקרו, שערך המטבע הוזל, וכיו"ב, לא שייך לתקן על יוקר הדגים כלל. וכ"כ בשו"ת מטה שמעון (חו"מ סי' רלא הגה"ט אות נט). (ומ"ש ברוח חיים פלאג'י (ס"ס רמב) להשיג על הרב מטה שמעון, ליתא). וכיו"ב אם מחמת הקור אין הדייגים מוצאים דגים בנהר, ולכן נתייקרו הדגים מפני שאינם בנמצא, אין מקום לתקן. וכמ"ש בשו"ת גור אריה יהודה (חאו"ח סי' ז). וכ"כ נכדו בשו"ת נחלת יוסף (סי' נז). ע"ש. וכן נראה בספר בגדי ישע (סי' רמב עמוד פו, שאם הנכרים אינם מייקרים את הדגים אלא מפני שעת הדחק באקראי, שאין הדגים מצויים, מצוה לקנותם אף ביוקר, וכמו שמצינו ביוסף מוקיר שבת (בשבת קיט.), והובא בדברי מנחם (הגה"ט אות ד). וכיו"ב כתב הרב תורת שבת (סוף סי' רמב).

וישראל שקנה דגים ביוקר, קודם תקנת הקהל, מותר לאוכלם לכבוד שבת. אליה רבה (סי' רמב סוף סק"א). וכן כתב הערך השלחן (סי' רמב סק"ג). וכן כתב הפרי מגדים (סי' רמב א"א סק"א). וכן פסק המשנה ברורה (סוף סק"ב). וכן מוכח בתרומת הדשן (סי' רפא), בשם אחד מהגדולים שהורה כיו"ב. ע"ש. וכיו"ב כתב בספר כרם שלמה האאס, וזת"ד: נשאלתי מאיש אחד הדר סמוך לקהלתינו שמוכרי הדגים שבקהלתו היו מייקרים את השער, ולכן התקינו הרבנים שם שלא לקנות דגים כלל, ובעת ההיא היה בעיר אחרת ולא ידע מזה, ושם קנה דגים לכבוד שבת והביא עמו לביתו בע"ש, והרב שם אסר לו את הדגים, ונשאלתי על זה, ואמרתי מסברא שמותר לאכול הדגים, כי התקנה היתה כדי שלא ייקרו השער, והרי האיש הזה לא קנה ממוכרי הדגים האלה, רק מעיר אחרת אשר שם אינם ביוקר, ודומה למ"ש הא"ר, שאם היו לו דגים מקודם התקנה מותר לאוכלם. עכת"ד. וכן עיקר. ודלא כמ"ש בספר תורת חיים סופר (סי' רמב סק"א) ד"ה ע' בכרם שלמה, לחלוק עליו, וכתב לחלק בין נידון הא"ר לנידון הנ"ל, וליתא, שהצדק עם הכרם שלמה, דבכהאי גוונא לא הוי בכלל התקנה. וכן משמע בתשובת הריב"ש (סי' רסב). ודו"ק.

והנה בספר בית הלל ביו"ד (סי' ריח) בהגהה מבן המחבר כתב, שכל זה דוקא בנתייקרו הדגים יותר משליש מחירם, אבל אם נתייקרו הדגים עד שליש מחירם, אין לתקן שלא לקנותם, דהא קי"ל (ב"ק ט.) הידור מצוה עד שליש. והאליה רבה (סק"א) כתב, ולי נראה שאין חילוק, שהרי עדיין יש לחוש שהעניים לא יוכלו לקנותם. וכן כתב הרב בגדי ישע (סי' רמב עמוד פו. גם הרב תוספת שבת (ר"ס רמב) כתב לדחות דברי הבית הלל, דשאני ההיא דב"ק (ט.), דמיירי שנתייקר השער ממילא, אבל כשהנכרים מייקרים השער בכוונה, רשאים ב"ד לתקן למיגדר מילתא בשב ואל תעשה, כדי לתקן שבתות הרבה. וכן הסכים מרן החיד"א במחב"ר (סי' רמב סק"ג). וכן כתב בש"ע הגר"ז בקונטרס אחרון (סי' רמב סק"ד), ובמחצית השקל (סי' רמב סק"א), ובספר יד יוסף (סק"א), ובספר ילקוט הגרשוני (סי' רמב סק"ג). וכן דעת הגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"ב (סי' עה) ד"ה וכיוצא, והרב גדולות אלישע (סי' רמב סק"ג). וכן העלה בשו"ת משנה שכיר ח"א (ס"ס מא). וכן פסק המשנה ברורה (סי' רמב סק"ב). ואע"פ שהגאון יד שאול (יו"ד סי' ריח סק"ג), ובשו"ת חסד לאברהם תנינא (חאו"ח סי' כו), ובשו"ת לבושי מרדכי תנינא (חאו"ח סי' מט), ובספר תורת חיים סופר (סק"א ד"ה תו הקשה), ובשו"ת שופריה דיוסף (עמוד מט, כולהו ס"ל כמ"ש בספר בית הלל, נ"ל שהעיקר כהרב אליה רבה, שביד מנהיגי הקהל בהסכמת בית הדין לתקן לטובת העניים, שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

 

[סופר חיובי]

אני חושב שאם עושים חרם צריך על חברה יותר גדולה אן על מוצר יותר משמעותי לחיי היום יום
כמו קוטג' שהיה בזמנו זה יותר אפקטיבי ככה גם מוסדות יכנסו לחרם וכו'

דרך אגב גם מחאת הקוטג' הצליחה חלקית עיינו ערך על מה היתה המחאה ומה המחיר שלה היום

 

[סטודיו לגרפיקה]

יש המון שמקפידים על בדיקת הדגים לסימני טהרה באופן של דג-דג ולא רק בדיקה מדגמית.
לחברת 'סטארקיסט' יש קו ייצור אחד של בד"ץ העדה"ח שנבדק דג-דג [תוכלו לזהות את זה ע"י הכיתוב 'ייצור מיוחד' הנמצא מעל הכשרות]

 

[112123]

מובא בהלכה (אני לא רב) שכשהחנווני מייקר את הדגים הרבנים גוזרים שלא לקנות דגים (לשבת)
אם מישהו יכול להרחיב להביא מקור לזה, אודה לו

משנ"ב ס' רמ"ב סע' ב'

 

[במבונה]

לא הבנתי!

מחאת אוסם לא עזרה בזמנו?

איזו סיבה שעכשיו לא תעזור המחאה?

בקשר לרווחי החברה, הבנתי שבמדינות אחרות הם מוכרים בהרבה יותר זול, גם את הטיטולים ושאר הדברים.
ואפי' במדינות שהעלויות של עובדים הרבה יותר גבוהות.

 

[יודיתתתתתתת]

תכלס' זה מאוד פשוט חברה רוצה למקסם רווחים,ברגע שהיא רואה חברות אחרות מעלות מחירים
למה שלא יגרפו לעצמם גם..לא כל יום יש הזדמנות להעלות מחירים ולא תופס כותרות,מיד אחרי החרם על אוסם היתה הפסקה בעליות מחירים..לאט לאט חזרו בחזרה,החרם יותר עוזר ששאר חברות (ממי שנשאר) שעדין לא העלו מחירים
שלא שווה להם להעלות מחירים,מאשר שלא יקנו סטארקיסט חודשיים עד שישכח..

 

[שמרלינגס]

חשיפת הצינור ערוץ 13 - לאחר שיחה עם גורמים במפעל בתאילנד, התגלה שטונה טעמן וטונה סטארקיסט מיוצרות באותה מפעל בשם ״דיאמונד״ בתאילנד, מפעל המייצא לכל העולם אך בישראל רק שני חברות אלו עובדות עימו.
אך למרות שהטונה בדיוק באותה טונה, חברת דיפלומט גובה עליה 40% אחוז יותר.
לקוחות שירצו להוזיל עלויות ולקנות טונה טעמן לאחר חשיפה זו, יתקשו למצוא אותה על המדפים כי היא נמצא בעיקר ברשתות המרכול החרדיות.

 

[שמוחה]

חשיפת הצינור ערוץ 13 - לאחר שיחה עם גורמים במפעל בתאילנד, התגלה שטונה טעמן וטונה סטארקיסט מיוצרות באותה מפעל בשם ״דיאמונד״ בתאילנד, מפעל המייצא לכל העולם אך בישראל רק שני חברות אלו עובדות עימו.
אך למרות שהטונה בדיוק באותה טונה, חברת דיפלומט גובה עליה 40% אחוז יותר.
לקוחות שירצו להוזיל עלויות ולקנות טונה טעמן לאחר חשיפה זו, יתקשו למצוא אותה על המדפים כי היא נמצא בעיקר ברשתות המרכול החרדיות.

לא להאמין ​

כמה אנחנו פראיירים!!!​

 

[שמוחה]

אגב בתוכנית הנ"ל נחשף שפסטה אוסם ופסטה טעמן ג"כ מיוצרים באותו מפעל בגרמניה

כמה אנחנו פראיירים!!!​

 

[אליזבט]

כמה אנחנו פראיירים!!!​

כמה מיתוג טוב עושה את העבודה!!!

 

[ליטאי פשוט]

אגב בתוכנית הנ"ל נחשף שפסטה אוסם ופסטה טעמן ג"כ מיוצרים באותו מפעל בגרמניה

איזה שטויות!!
פסטה אוסם הרבה יותר "בשרנית" ומיוצרת באיטליה
ופסטה טעמן מאוד "מימית" ומיוצרת בטורקיה
מרגישים את ההבדל גם בעיניים עצומות..

 

[אני וביתי]

איזה שטויות!!
פסטה אוסם הרבה יותר "בשרנית" ומיוצרת באיטליה
ופסטה טעמן מאוד "מימית" ומיוצרת בטורקיה
מרגישים את ההבדל גם בעיניים עצומות..

עשו ניסויים בטלוויזיה ולא הורגש הבדל אבל האמת שאני לא יודע כ"כ איך הטעם של אוסם קניתי פעם או פעמיים בחיים שהיה על זה מבצע ויצא מאוד בזול לא זוכר טעם מיוחד.

 

[צור1]

איזה שטויות!!
פסטה אוסם הרבה יותר "בשרנית" ומיוצרת באיטליה
ופסטה טעמן מאוד "מימית" ומיוצרת בטורקיה
מרגישים את ההבדל גם בעיניים עצומות..

בתכנית הבוקר של 103 הגישו למגישים פסטה והם לא ניחשו

 

[112123]

כמה אנחנו פראיירים!!!

לא מדויק
כחרדים יש לנו תחליפים, כך שגם המקורי יותר זול
הים יצא לי במבה אוסף לפי 2 שקל (האריזה החדשה של 50 גרם) ב"יש"

 

[יודיתתתתתתת]

בתכנית הבוקר של 103 הגישו למגישים פסטה והם לא ניחשו

הם לא מדד מתי אכלו אי פעם פסטה שידעו להבדיל

 

[צור1]

נשלח לי במייל מהמעניינים