דיון חתול קשור

  • הוסף לסימניות
  • #1
אז מה הקשר לחתול?
כולנו מכירים את הביטוי השגור בפי כול: "חתול בשק". מי שקונה דבר בלי לעמוד על טיבו כראוי, הריהו כקונה חתול בשק. זבש"ו בלעז.
אך אם נחשוב מעט, לא נוכל לדחות את הרהורי הכפירה המעיזים פניהם ואומרים: וכיצד זה הגיע החתול אל השק? ואפילו הגיע - ומה בכך שהוא שם? וכי שפן בכובע טוב מחתול בשק?!
אז טובי המומחים ויודעי האנציקלופדיה האינטרנטית למיניהם, העלו ראיות וקישורים למושגים דומים בשפות זרות, שכולם פה-אחד הכניסו את בעל-החי אל תוך השק (ויש שהכניסו לשם דבר אחר), ורכשוהו בחוסר אחריות מינימלית... (עיי"ש).
אבל -
בתלמודנו הבלול ישנו מושג בכוונה זהה: חייתא דקטרי (כתובות צג.). הסביר רש"י: חייתא - שק קטן. דקיטרי - מלא קשרים.
ובהקשר שם משמעות הדבר דומה, סברת וקבילת. קנית בלי לבדוק, האחריות עליך. זבש"ך בלעז...
מהו 'שק מלא קשרים'? נוכל להסביר: קנית שק גדול מלא קשרים, אך הוא ריק. כלומר, בגלל שהשק מלא קשרים, לא טרחת לפותחו ולבדוק מה יש בו.
מעתה נוכל לחשוף את החתול שבשק: רבותיי, שום חתלתול אינו מסתתר בשק. חתול בשק פירושו עטוף, מכוסה, בשק. לוט בחיתול השק. וכאשר קניתי דבר חתול בשק ולא בדקתי מי הוא ומה שמו, זבש"י (בלעז)...

(ותודה לאחי שהעלה בחכתו את הרעיון תוך כדי שיחתנו. ומי שימצא מקור לזה, תע"ב)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
מקורי לגמרי!
מעניין אם יש לזה מקור.

ומדי דברי אני תוהה מה הקשר בין המילה 'מקור' למילה 'מקורי' המציינת את ההיפך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מעניין.

לפי זה נוכל גם לומר,
כי הביטוי "יצא המרצע מן השק" -
היינו: שעוד לפני שנתפתחו קשרי השק, כבר יצא המרצע מן הצד.
היות וחודו חד, לא חיכה המרצע עד שיפתחו את כל הקשרים הרבים הסובבים ועוטפים את פתח השק,
ופילס לבדו דרך החוצה, בעודו קורע את הבד הגס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ומדי דברי אני תוהה מה הקשר בין המילה 'מקור' למילה 'מקורי' המציינת את ההיפך...
לגבי מקור נראה לי שההסבר הוא פשוט:
"מקורי" הכוונה היא שהוא נובע מן המקור כעת, מחדש (כמו מים חיים של מעיין, שנובעים מחדש ממקורו ואינם 'מים סרוחים').
כשמחפשים 'מקור' למשהו, מחפשים את נקודת המוצא הראשונית שלו, בה הוא נבע מחדש.

אגב, בדיוק הבוקר חשבתי קצת על המילה 'מקור' בהקשר של מקור הציפור. האם הוא קשור למקור המעיין? אז לכאורה במבט ראשון לא. מקור הציפור נקרא על שם ניקורה, שהיא מנקרת ואוכלת, ולאו דווקא על שם נקודת הנביעה הראשונית שלה (למרות שיש לדון גם באפשרות כזו).

אבל במחשבה שנייה ייתכן שבעצם המקור המקורי של שני המקורות האלה.. הוא זהה, ומבוסס על ניקור במובן של כרייה וחפירה ("והיה בעבור כבודי, ושמתיך בנקרת הצור" [שמות לג, כב], מערה כרויה. כרייה-ניקור שורשים קרובים בהחלפת כ' וק').
מקור המעיין הוא בעצם מקום החפירה, הכרייה שלו, נקרתו.
גם ניקור הציפור אפשר שבמקורו קשור לפעולת הכרייה, ניקור הקרקע וחפירתה.

ויש לצרף את המושג הארמי ניקור הריחיים (עי' מו"ק י.), שכוונתו כנראה לניקוב הריחיים השחוקות כדי לחדש את חיספוסן.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #5
לגבי מקור נראה לי שההסבר הוא פשוט:
"מקורי" הכוונה היא שהוא נובע מן המקור כעת, מחדש (כמו מים חיים של מעיין, שנובעים מחדש ממקורו ואינם 'מים סרוחים').
כשמחפשים 'מקור' למשהו, מחפשים את נקודת המוצא הראשונית שלו, בה הוא נבע מחדש.

אגב, בדיוק הבוקר חשבתי קצת על המילה 'מקור' בהקשר של מקור הציפור. האם הוא קשור למקור המעיין? אז לכאורה במבט ראשון לא. מקור הציפור נקרא על שם ניקורה, שהיא מנקרת ואוכלת, ולאו דווקא על שם נקודת הנביעה הראשונית שלה (למרות שיש לדון גם באפשרות כזו).

אבל במחשבה שנייה ייתכן שבעצם המקור המקורי של שני המקורות האלה.. הוא זהה, ומבוסס על ניקור במובן של כרייה וחפירה ("והיה בעבור כבודי, ושמתיך בנקרת הצור" [שמות לג, כב], מערה כרויה. כרייה-ניקור שורשים קרובים בהחלפת כ' וק').
מקור המעיין הוא בעצם מקום החפירה, הכרייה שלו, נקרתו.
גם ניקור הציפור אפשר שבמקורו קשור לפעולת הכרייה, ניקור הקרקע וחפירתה.

ויש לצרף את המושג הארמי ניקור הריחיים (עי' מו"ק י.), שכוונתו כנראה לניקוב הריחיים השחוקות כדי לחדש את חיספוסן.

יפה!
וההרחבה לגבי המקור של הציפור, מעשירה ממש.

ההקשרים של המילים עם אותן שורשים זה נושא מענין במיוחד, אולי צריך לפתח אשכול של 'טיול שורשים' עם הסברים שכאלה לכל מיני מילים בעלות שורשים זהים, שלכאורה נראות חסרי קשר, אבל אם 'מנקרים' ל'מקור' מוצאים את הקשר בד"כ ומכירים יותר את יופי השפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
עטוף, מכוסה, בשק. לוט בחיתול השק. וכאשר קניתי דבר חתול בשק ולא בדקתי מי הוא ומה שמו, זבש"י (בלעז)...
כאשר בדקתי נוכחתי לדעת שגם המילה 'חותלות' והמילה 'חיתול' הן מאותו שורש של עטוף, לוט.
והנה הפתעה, גם החתול עצמו נקרא כן משום שהוא מכסה ו'חותל' את יציאותיו. (כידוע, צניעות מחתול וכו').
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אגב, בדיוק הבוקר חשבתי קצת על המילה 'מקור' בהקשר של מקור הציפור. האם הוא קשור למקור המעיין? אז לכאורה במבט ראשון לא. מקור הציפור נקרא על שם ניקורה, שהיא מנקרת ואוכלת, ולאו דווקא על שם נקודת הנביעה הראשונית שלה (למרות שיש לדון גם באפשרות כזו).
אפשר עוד לומר שהמקור על שם שמקרקר. ואף שהיום רק התרנגולת מקרקרת והציפור מצייצת, בינינו זה לא כל כך שונה.
בתמונה המצורפת מובאים שתי המשמעויות:
 

קבצים מצורפים

  • Screenshot_2019-06-30-17-00-14-841_com.google.android.apps.docs.png
    Screenshot_2019-06-30-17-00-14-841_com.google.android.apps.docs.png
    KB 683.9 · צפיות: 59
  • הוסף לסימניות
  • #8
הרשו לי להעיר כי השורש למילה מקור בקמץ הוא ק.ו.ר.
ואילו מקור הציפור מגיע משורש נ.ק.ר.
ולכך לא אמור להיות קשר ביניהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הרשו לי להעיר כי השורש למילה מקור בקמץ הוא ק.ו.ר.
ואילו מקור הציפור מגיע משורש נ.ק.ר.
ולכך לא אמור להיות קשר ביניהם.
אתה בהחלט צודק וזה מה שגורם להבדל בניקוד שתי המילים:
מְקוֹר - ובסמיכות: מְקוֹר מים
מַקּוֹר - ובסמיכות: מַקּוֹר הציפור [הנ' של פה"פ בלועה].


ובכל זאת בהחלט יש מקום לחיפוש קשר בין שורשים קרובים, גם אם ברור שהם לא ממש אחד (ואולי בפרט כאשר ההבדל הוא באות נ' בפה"פ, שניתן להבין שהשתרבבה במרוצת השפה, או לחלופין נעלמה [בהיותה נופלת או נבלעת לעיתים גם כאשר היא שורשית]).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה