דיון חתול קשור

[ישיר]

אז מה הקשר לחתול?
כולנו מכירים את הביטוי השגור בפי כול: "חתול בשק". מי שקונה דבר בלי לעמוד על טיבו כראוי, הריהו כקונה חתול בשק. זבש"ו בלעז.
אך אם נחשוב מעט, לא נוכל לדחות את הרהורי הכפירה המעיזים פניהם ואומרים: וכיצד זה הגיע החתול אל השק? ואפילו הגיע - ומה בכך שהוא שם? וכי שפן בכובע טוב מחתול בשק?!
אז טובי המומחים ויודעי האנציקלופדיה האינטרנטית למיניהם, העלו ראיות וקישורים למושגים דומים בשפות זרות, שכולם פה-אחד הכניסו את בעל-החי אל תוך השק (ויש שהכניסו לשם דבר אחר), ורכשוהו בחוסר אחריות מינימלית... (עיי"ש).
אבל -
בתלמודנו הבלול ישנו מושג בכוונה זהה: חייתא דקטרי (כתובות צג.). הסביר רש"י: חייתא - שק קטן. דקיטרי - מלא קשרים.
ובהקשר שם משמעות הדבר דומה, סברת וקבילת. קנית בלי לבדוק, האחריות עליך. זבש"ך בלעז...
מהו 'שק מלא קשרים'? נוכל להסביר: קנית שק גדול מלא קשרים, אך הוא ריק. כלומר, בגלל שהשק מלא קשרים, לא טרחת לפותחו ולבדוק מה יש בו.
מעתה נוכל לחשוף את החתול שבשק: רבותיי, שום חתלתול אינו מסתתר בשק. חתול בשק פירושו עטוף, מכוסה, בשק. לוט בחיתול השק. וכאשר קניתי דבר חתול בשק ולא בדקתי מי הוא ומה שמו, זבש"י (בלעז)...

(ותודה לאחי שהעלה בחכתו את הרעיון תוך כדי שיחתנו. ומי שימצא מקור לזה, תע"ב)

 

[הדוויג]

מקורי לגמרי!
מעניין אם יש לזה מקור.

ומדי דברי אני תוהה מה הקשר בין המילה 'מקור' למילה 'מקורי' המציינת את ההיפך...

 

[קייקס]

מעניין.

לפי זה נוכל גם לומר,
כי הביטוי "יצא המרצע מן השק" -
היינו: שעוד לפני שנתפתחו קשרי השק, כבר יצא המרצע מן הצד.
היות וחודו חד, לא חיכה המרצע עד שיפתחו את כל הקשרים הרבים הסובבים ועוטפים את פתח השק,
ופילס לבדו דרך החוצה, בעודו קורע את הבד הגס.

 

[ישיר]

ומדי דברי אני תוהה מה הקשר בין המילה 'מקור' למילה 'מקורי' המציינת את ההיפך...

לגבי מקור נראה לי שההסבר הוא פשוט:
"מקורי" הכוונה היא שהוא נובע מן המקור כעת, מחדש (כמו מים חיים של מעיין, שנובעים מחדש ממקורו ואינם 'מים סרוחים').
כשמחפשים 'מקור' למשהו, מחפשים את נקודת המוצא הראשונית שלו, בה הוא נבע מחדש.

אגב, בדיוק הבוקר חשבתי קצת על המילה 'מקור' בהקשר של מקור הציפור. האם הוא קשור למקור המעיין? אז לכאורה במבט ראשון לא. מקור הציפור נקרא על שם ניקורה, שהיא מנקרת ואוכלת, ולאו דווקא על שם נקודת הנביעה הראשונית שלה (למרות שיש לדון גם באפשרות כזו).

אבל במחשבה שנייה ייתכן שבעצם המקור המקורי של שני המקורות האלה.. הוא זהה, ומבוסס על ניקור במובן של כרייה וחפירה ("והיה בעבור כבודי, ושמתיך בנקרת הצור" [שמות לג, כב], מערה כרויה. כרייה-ניקור שורשים קרובים בהחלפת כ' וק').
מקור המעיין הוא בעצם מקום החפירה, הכרייה שלו, נקרתו.
גם ניקור הציפור אפשר שבמקורו קשור לפעולת הכרייה, ניקור הקרקע וחפירתה.

ויש לצרף את המושג הארמי ניקור הריחיים (עי' מו"ק י.), שכוונתו כנראה לניקוב הריחיים השחוקות כדי לחדש את חיספוסן.

 

[שני זאת אני :)]

לגבי מקור נראה לי שההסבר הוא פשוט:
"מקורי" הכוונה היא שהוא נובע מן המקור כעת, מחדש (כמו מים חיים של מעיין, שנובעים מחדש ממקורו ואינם 'מים סרוחים').
כשמחפשים 'מקור' למשהו, מחפשים את נקודת המוצא הראשונית שלו, בה הוא נבע מחדש.

אגב, בדיוק הבוקר חשבתי קצת על המילה 'מקור' בהקשר של מקור הציפור. האם הוא קשור למקור המעיין? אז לכאורה במבט ראשון לא. מקור הציפור נקרא על שם ניקורה, שהיא מנקרת ואוכלת, ולאו דווקא על שם נקודת הנביעה הראשונית שלה (למרות שיש לדון גם באפשרות כזו).

אבל במחשבה שנייה ייתכן שבעצם המקור המקורי של שני המקורות האלה.. הוא זהה, ומבוסס על ניקור במובן של כרייה וחפירה ("והיה בעבור כבודי, ושמתיך בנקרת הצור" [שמות לג, כב], מערה כרויה. כרייה-ניקור שורשים קרובים בהחלפת כ' וק').
מקור המעיין הוא בעצם מקום החפירה, הכרייה שלו, נקרתו.
גם ניקור הציפור אפשר שבמקורו קשור לפעולת הכרייה, ניקור הקרקע וחפירתה.

ויש לצרף את המושג הארמי ניקור הריחיים (עי' מו"ק י.), שכוונתו כנראה לניקוב הריחיים השחוקות כדי לחדש את חיספוסן.

יפה!
וההרחבה לגבי המקור של הציפור, מעשירה ממש.

ההקשרים של המילים עם אותן שורשים זה נושא מענין במיוחד, אולי צריך לפתח אשכול של 'טיול שורשים' עם הסברים שכאלה לכל מיני מילים בעלות שורשים זהים, שלכאורה נראות חסרי קשר, אבל אם 'מנקרים' ל'מקור' מוצאים את הקשר בד"כ ומכירים יותר את יופי השפה.

 

[הדוויג]

עטוף, מכוסה, בשק. לוט בחיתול השק. וכאשר קניתי דבר חתול בשק ולא בדקתי מי הוא ומה שמו, זבש"י (בלעז)...

כאשר בדקתי נוכחתי לדעת שגם המילה 'חותלות' והמילה 'חיתול' הן מאותו שורש של עטוף, לוט.
והנה הפתעה, גם החתול עצמו נקרא כן משום שהוא מכסה ו'חותל' את יציאותיו. (כידוע, צניעות מחתול וכו').

 

[יאן]

אגב, בדיוק הבוקר חשבתי קצת על המילה 'מקור' בהקשר של מקור הציפור. האם הוא קשור למקור המעיין? אז לכאורה במבט ראשון לא. מקור הציפור נקרא על שם ניקורה, שהיא מנקרת ואוכלת, ולאו דווקא על שם נקודת הנביעה הראשונית שלה (למרות שיש לדון גם באפשרות כזו).

אפשר עוד לומר שהמקור על שם שמקרקר. ואף שהיום רק התרנגולת מקרקרת והציפור מצייצת, בינינו זה לא כל כך שונה.
בתמונה המצורפת מובאים שתי המשמעויות:

 

[מם יוד]

הרשו לי להעיר כי השורש למילה מקור בקמץ הוא ק.ו.ר.
ואילו מקור הציפור מגיע משורש נ.ק.ר.
ולכך לא אמור להיות קשר ביניהם.

 

[ישיר]

הרשו לי להעיר כי השורש למילה מקור בקמץ הוא ק.ו.ר.
ואילו מקור הציפור מגיע משורש נ.ק.ר.
ולכך לא אמור להיות קשר ביניהם.

אתה בהחלט צודק וזה מה שגורם להבדל בניקוד שתי המילים:
מְקוֹר - ובסמיכות: מְקוֹר מים
מַקּוֹר - ובסמיכות: מַקּוֹר הציפור [הנ' של פה"פ בלועה].

ובכל זאת בהחלט יש מקום לחיפוש קשר בין שורשים קרובים, גם אם ברור שהם לא ממש אחד (ואולי בפרט כאשר ההבדל הוא באות נ' בפה"פ, שניתן להבין שהשתרבבה במרוצת השפה, או לחלופין נעלמה [בהיותה נופלת או נבלעת לעיתים גם כאשר היא שורשית]).