קודם כל תודה רבה להנהלה על שהחזירה אותי לפורום הכתיבה.
לפני מספר שנים נכנסתי לפורום כתיבה במטרה לקבל הערות לספר "במה ללא קהל" ו(אולי) להצליח להוציא אותו לאור.
בגלל שבאתי מתוך מציאות חיים מאתגרת, עברתי מסע רציני במהלכו כל הזמן התלבטתי אם המקום שלי הוא לצאת לאור ולהשפיע על העולם או שמא לא, המקום שלי לחיות את עצמי בלי להיאבק שהקול שלי יישמע ואולי יקבל הד וישפיע.
כל התהליך הזה לווה במסע מאוד קשה מול עצמי. מחשבות של: 'אני מול העולם', 'עד כמה אני באמת יכולה ואמורה לכתוב לציבור' ועוד...
היום די שחררתי, אני ממש מבינה ויש לי הוכחות שאני לא אמורה לכתוב בתור עצמי! כי כולנו לגמרי שווים.
מצד שני אם לאדם יש רעיונות או רצון לכתוב זה לא ה'אני' שלו, אלא השליחות שלו, שזה כבר לא קשור אליו, לאישיות או לגאווה/ענווה שלו אלא משהו ששייך לבורא עולם. כן כן, השליחות של כל אחד היא לא משהו אישי, אלא שייכת לה' וצריך להיות קשובים אליה, מתוך נטרול רגשות אישיים.
וכאן השאלה ששאלתי את עצמי: "האם אני צריכה לחזור לפורום כתיבה?"
"לא", השבתי לעצמי, "אני לא! זה לא מקום בשבילי, אני טיפוס אנטי חברתי, או אולי יש לי בעיית תקשורת"...
"מצד שני, יש לי מה לכתוב אולי יש בזה תועלת? בנוסף אני הרי מעלה תכנים במקומות נוספים, לא יקרה כלום אם אעלה תוכן רלוונטי לפורום כתיבה!"
"זה לא מתאים", השבתי לעצמי, "את יודעת שזה לא מתאים..."
"אז תנסי לשלוח בקשת הצטרפות לפורום כתיבה, אם יצטרפו אותך זה סימן משמים שכן, צריך לעלות גם שם ואם לא יצרפו אותך זה סימן שאין צורך לכתוב בפורום כתיבה, והכל בסדר".
לאחר מכן עשיתי עם עצמי הסכם - לצמצם את השימוש במסך לשעות סבירות ולא להעלות הרבה תכנים בפורום, מתוך הבנה שהחשיבה הרבה שאני משקיעה סביב התכנים שאני מעלה (אם הם בסדר או פחות) מאתגרת אותי מאוד.
יש לי רעיונות לשינוי וקידום הנושא הזה של כתיבה/סופרים, בין הרעיונות: הקמת אגודת סופרים חרדים!
אני עדיין מנסה להבין מה זה אומר להקים אגודה כזו, אם מישהו רוצה לקחת על עצמו את ניהול האגודה כתבו לי.
בהצלחה לכולם. א. פרי.