חתמתי ונושעתי

הירשם עכשיו!
רגע, רגע. לפני שאתם רצים לשורה הבאה, תנו לי בבקשה להדק את ה'שניפסל'. ליישר את הצילינדר. להשמיד פירורים אחרונים מהשפם... יודעי דבר טוענים שאין כמו התרשמות ראשונית. אז... הנה חתימתי המסולסלת:
קראתי ומאשר!

והנה הצצה לתעודת הזהות שלי: (לא אמרתם שצריך להביא כרטיס קופ"ח!)
תולעת ספרים במחילות עולמה הקסום של הכתיבה.
זוכה ב"ה להגיש סיפורים, כתבות, ראיונות ומדורים קבועים במספר במות פופולריות בציבור החרדי. חולם להוציא ספר בשנים הקרובות.
עדיין מתגעגע לכמה רגעים של שקט ופניות רגשית לכתיבת הלב. (וכפי שהגדיר זאת ניק בשם צפניהו אי שם במאה העשרים ואחת: "מילים כתובות אינן רק תרכובת של דיו, אותיות וסימבולים. הן בעיקר צוהר ללב השותת שחרט אותן")

הריני מצהיר בזאת כי:
  • אני מודע היטב לפילים המוכשרים ששורצים כאן בג'ונגל של הכתיבה. לא מתיימר להתחרות בכם. כן מבקש שתְפַנו לי מעט מקום במתחם, ויותר חשוב מכך - שתַפְנו מפעם לפעם את החדק שלכם אל תבואתי הצנועה, ותביעו את דעתכם הנבונה, המלומדת וגם הבונה.
  • אני מודע היטב לעונג הגדול (שלא לומר - ההתמכרות) שתסב לי ההשתכשכות איתכם בנהרות של מילים ודמעות. לוקח את הסיכון.
  • אתם מודעים היטב לכך שאין לי ממש על מה להצהיר. ההצהרה פשוט יצאה לי מהשרוול (או, אם תרצו, נבעה מהעט). אתכם הסליחה. מבטיח (שאשתדל) לא לגרד את הסבלנות שלכם עם העט החורק שלי. זה פשוט פעם ראשונה שאני כאן, וההתרגשות... וההשראה...
אז שאו ברכה, ולהשתמע! [להתכתב]
 
קראתי ומאשרת. הצטרפתי היום לקהילה. אני מאוד נהנית לקרוא את מה שאתם כותבים ורוצה גם. כותבת מדי פעם למגירה ומרגישה שיש לי מה לתרום ובעיקר - להיתרם.
מקווה שאצליח להתגבר על חרדותיי ולפרסם משהו ממה שאני כותבת... הבנתי שאם אני שותקת זמן רב מדי, לא אוכל להיות חברה בפורום, אז מקווה מאוד שאצליח.
 
נכתב ע"י אימפולסיבי:
חותם ונושע. כבר היית כאן בניק אחר. אז ארגיש בבית :)
לחצ/י כדי להרחיב...
לא ראיתי שאסור להשאיר כאן הודעה שאינה על טהרת "חתום והיוושע", והדלהלן הוא מענין לענין, אז:

טרם הצטרפותי, ובהתאמה לתקופה, השארתי כאן את זה:
אך לצערי לא זכיתי לקבל הרבה תגובות, אף שייחלתי להן [בעיקר מהאריות והלביאות שבמשוררים הפעילים כאן לאחרונה. בלי לנקוב בשמות ניקיהם].
אשמח לצ'אנס נוסף, מבפנים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.
למעלה