טוב הבנו! אף אחד לא מעלה תמונות כי...

  • הוסף לסימניות
  • #21
תמונה מדהימה!!!!!!!!
אבל משום מה זה הזכיר לי תמונות של אנשים על דרגשים ה' ישמור...................
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י שבלונה;1237780:
תמונה מדהימה!!!!!!!!
אבל משום מה זה הזכיר לי תמונות של אנשים על דרגשים ה' ישמור...................

התמונה אכן מדהימה.
ילדים מתוקים, מלאי שמחה וחן.

דרגשים? לא נראה לי עם כזה חיוך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
איזה קסם של ילדים!!!
תמונה מדהימה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אפשר לראות את הפרשי הגילאים לפי ההצטופפות של כל אחד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
מדהים!

כנראה שכולם חושבים כך :), אף פעם לא ראיתי כאן כמות כזו של תודות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י mina;1237946:
אף פעם לא ראיתי כאן כמות כזו של תודות.

גם אני לא :eek:

לא חשבתי שזה כזה מדהים...:eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י mina;1237946:
מדהים!

כנראה שכולם חושבים כך :), אף פעם לא ראיתי כאן כמות כזו של תודות.

זאת תמונה שישר מעלה חיוך על הפנים!

ויש פה מן הרגשת נוסטלגיה כזאת.. הארון המיושן..
זה מעורר זיכרונות ילדות שבטח כל אחד חווה בערבי פסחים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
עוד 18 תודות אני משלים ל300 ומקבל ארון בגדים חדש מהנהלת פרוג...

:D:D:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
היופי פה שהם כ"כ דומים, כאילו סט.
וגם ההבעות המיוחדות לכל אחד מהם, עושה את העניין בתמונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י GolanArt;1238138:
עוד 18 תודות אני משלים ל300 ומקבל ארון בגדים חדש מהנהלת פרוג...

:D:D:D

כבר עוד 14... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
בעיני, החיבור של אנשים רבים כ"כ לתמונה הזו, חוץ מהצילום הטוב והפורמט הצר שרק עושה לה טוב, (שאגב, למרות המצב האולי מבויים זה חף מקיטש), זה שיש כאן יופי של סיפור.
מאיפה שלא תתחיל להסתכל על זה אתה נשבה..
מלמטה ללמעלה, מלמעלה ללמטה, מהאמצע, כל אחד היה יכול ליצור בעצמו סצנה שהיתה יכולה לעמוד בפני עצמה, והחיבור המושלם הזה של כולם יחד יוצר סיפור שאי אפשר להתעלם ממנו.

כשאני מסתכלת על התמונה אני לא יכולה לדמיין שלא הייתי שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
תזכור שאני נתתי לך את התודה ה291!
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
ילדים זה שמחה!

חסרים עוד כמה מדפים מלאים ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
טוב, אם הייתי מצלם היום, הייתי צריך עוד שני מדפים... :) (בלי עין הרע, טפו טפו טפו...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י GolanArt;1238138:
עוד 18 תודות אני משלים ל300 ומקבל ארון בגדים חדש מהנהלת פרוג...

:D:D:D

נכתב ע"י GolanArt;1238200:
טוב, אם הייתי מצלם היום, הייתי צריך עוד שני מדפים... :) (בלי עין הרע, טפו טפו טפו...)

נו יופי.
ארון חדש מפרוג רק תציין עם תוספת של 2 מדפים, ו.... שחזור תמונה!!!:eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
עוד פעמון אחד! מי שיתן את הפעמון ה300, יזכה בארון הישן... לצורך צילומים! :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
זהו! יש 300! תודה רבה לכולם! ו...
האמת שנתנו לי אופציה להחליף את הפרס ל:

NIKON D800E עם 6 עדשות FF + חצובה וכמה פלאשים, מה אתם אומרים כדאי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י GolanArt;1238208:
זהו! יש 300! תודה רבה לכולם! ו...
האמת שנתנו לי אופציה להחליף את הפרס ל:

NIKON D800E עם 6 עדשות FF + חצובה וכמה פלאשים, מה אתם אומרים כדאי?

אני אומרת תיקח את שניהם, מה אכפת לך?...:p
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה