דרוש מידע טור בעיתון- נחלת מי?

[גלבוע]

נו, ואיך היא נכנסה?
והיא נכנסה ישירות לשם.

האמת שאין לי מושג, מעניין לשאול אותה.
אבל לא חושבת שיש לה פרוטקציה בעיתון או משהו בדומה.

 

[מרחבית]

היא לא הביאה לי כאן משהו חדש. הכל ידוע, הכל מובן, כל מי שפוקח עיניים מגיע לאותה מסקנה. לא זקוקים לטור שלה כדי למצא את התובנה הזו.

לא, אנחנו לא צריכים בהכרח דברים חדשים. אנחנו צריכים בעיקר להכניס ללב בכל מיני צורות את הדברים הידועים. ופעמים רבות זה כוחם של כותבי טורים מוצלחים: הצורה, זווית הראיה, ההדגשים, הדוגמאות, הניסוח, ועוד, ולא החידושים הגדולים.

וכבר כתב המסילת ישרים:
"החיבור הזה לא חיברתי ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול. כי לא תמצא ברוב דבריי אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל. אלא שכפי רוב פרסומם, וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה".
ובכל זאת, זה 'מסילת ישרים', על כל מה שזה אומר!

(ואגב, בתור כותבת ותיקה, ודאי לא יקשה עלייך למצוא ניסוחים עדינים יותר להודעותייך כאן. אז אולי כדאי?).

 

[תמי אחת]

לא, אנחנו לא צריכים בהכרח דברים חדשים. אנחנו צריכים בעיקר להכניס ללב בכל מיני צורות את הדברים הידועים.

אכן, אבל את הבמה הזו, ואני חוזרת בשלישית, ישאירו למפורסמים. לא כי הם יודעים לכתוב טוב יותר/ פחות, אלא כי הם כבר כבשו את המקום הזה (בד"כ בעמל. וגם אם לא- החכמה היא לא להלחם, אלא לחפש חלופות).
במאמר מוסגר, לא בטוח שזו צורת הגשה שונה מכל טור שהוא.

(ואגב, בתור כותבת ותיקה, ודאי לא יקשה עלייך למצוא ניסוחים עדינים יותר להודעותייך כאן. אז אולי כדאי?).

חושבת שהודעותיי היו מנוסחות בעדינות.
היא העלתה כאן משהו בשביל לשמוע את האמת או לקבל מחמאה? החמאתי על מה שיש להחמיא בטקסט, והבאתי את האמת מהשטח.
מחילה, לבוא ולהשמיץ את הכותבות באשכולות שנפתחים כאן כל יומיים- זה לא חכמה. ואני גם לא עובדת פחות על כתבה. אני רק יותר מיומנת (רק שבניגוד אלייך, אני לא מקבלת תעריף על וותק...)
צר לי, אבל הנסיון לתאר את הדברים כאילו הכותבות הוותיקות עושקות את המקום של החדשות מקומם.
אדרבא, תשקיעי במשך עשור באינטנסיביות, תקבלי תשובות שליליות, תיקונים, הערות וגערות, ותמשיכי בכל זאת. אם תעברי את הדרך הזו, ועדיין תשרדי- בע"ה תגיעי לאן שכותבות ותיקות מגיעות. נורא נחמד לשבת על הכסא ולהאשים את אלו שעמלו וחצבו לעצמם את הדרך, אבל זה פשוט לא נכון

 

[מלפפון]

המיתוס של "העורכת לא מתייחסת אלי" אינו נכון מיסודו.
עורכות מתייחסות מאוד לכל פניה שמתקבלת. בעיקר בעיתונים מיוסדים וותיקים. יש דיווח מלא על כל פניה שמתקבלת, תיוק וטיפול. להגיד "סתם לא מתייחסים אלי כי אני מתחילה" זה לא נכון.

כן? תספרי על זה.
המיתוס אינו מיתוס משום העובדה שהוא נכון.
כמובן יש ויש.
אני אישית עובדת עם עורכת מהממת שאמרתי לה השבוע שתשלח אליי לברורים בשידוכים, כי היא באמת אישיות מדהימה. אבל יש עורכות שלא עונות כי לא נח להן לענות.
ואני מבינה אותן. גם אני לא מסוגלת להתייחס לכל מייל ולפעמים מתעלמת, ואני הרבה פחות עסוקה מעורכות.

אבל אל תגידי שזה מיתוס.
וזה לא סותר שהעוגה שלך ממש טעימה ותהיה לי מנה אחרונה לשבת

 

[בונבוניירה פיקנטית]

צר לי, אבל הנסיון לתאר את הדברים כאילו הכותבות הוותיקות עושקות את המקום של החדשות מקומם.

אף אחד לא תאר כך את הדברים.
כן אמרו - שזה שכותבת היא וותיקה - אומר על הכותבת, לאו דווקא על התוכן שלה, וייתכן כמה מקומם שכותבת צעירה - יודעת לכתוב יפה ועשיר יותר מוותיקה.
דווקא אני ככותבת - אוהבת לתת הזדמנויות, מאמינה בשאר רוח ויכולות מתפתחות, ברוח רעננה ומחדשת.

היא העלתה כאן משהו בשביל לשמוע את האמת או לקבל מחמאה?

אולי את לא יודעת, אבל כל אחד אומר שהוא רוצה לשמוע את האמת, והאמתי היא - ש גם אם הוא לא יודע - הוא רוצה לשמוע מחמאות (או בעיקר)
אם יש הערות - בסדר גמור, מצוין1 אבל לא בשם ה'פתיחות' וה'ליברליות'.

אדרבא, תשקיעי במשך עשור באינטנסיביות, תקבלי תשובות שליליות, תיקונים, הערות וגערות, ותמשיכי בכל זאת. אם תעברי את הדרך הזו, ועדיין תשרדי- בע"ה תגיעי לאן שכותבות ותיקות מגיעות.

מסכימה איתך מאד שלכותבות הוותיקות (ברובן) מגיע צל"ש - לא על כתיבתן דווקא - אלא על כך שעברו את המשוכה ולא התייאשו...!

 

[גלבוע]

כן אמרו - שזה שכותבת היא וותיקה - אומר על הכותבת, לאו דווקא על התוכן שלה, וייתכן כמה מקומם שכותבת צעירה - יודעת לכתוב יפה ועשיר יותר מוותיקה.

זה ממש לא מקומם אף אחד.
יכול להיות שכותבת צעירה כותבת יפה ועשיר במיוחד. ואם כן - היא תהפוך מהר מאד לכותבת ותיקה, כמו כל הותיקות שהיו חדשות לפני לא הרבה זמן...
הזכירו את מיה קינן שפרצה מן השום מקום בערך.
גם רותי קפלר צמחה מאד מהר מלמטה.
גם דבורי רנד צצה ממקום בלתי נודע.
והרבה מאד פעמים כותבת מקבלת כל מיני וואו'ים בפרוג או סתם מחברות/משפחה, ואין באמתחתה בשורה של ממש.

 

[גלבוע]

אולי את לא יודעת, אבל כל אחד אומר שהוא רוצה לשמוע את האמת, והאמתי היא - ש גם אם הוא לא יודע - הוא רוצה לשמוע מחמאות (או בעיקר)
אם יש הערות - בסדר גמור, מצוין1 אבל לא בשם ה'פתיחות' וה'ליברליות'.

מה קשור פה פתיחות או ליברליות?
עלה פה קטע. לא חושבת שהוא מפיל מהכיסא. בטח לא עובר ברמתו שום קטע שמתפרסם בעיתונות הקיימת (ולא שכל הטורים הקיימים הם כאלו מי יודע מה...)
זהו.

 

[גלבוע]

וכבר כתב המסילת ישרים:
"החיבור הזה לא חיברתי ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול. כי לא תמצא ברוב דבריי אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל. אלא שכפי רוב פרסומם, וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה".
ובכל זאת, זה 'מסילת ישרים', על כל מה שזה אומר!

בין השאר זה אומר שבאמת יש שם הרבה דברים שלא היו קודם לא ידועים ולא מפורסמים, אבל הרמח"ל בענוותנותו לא ראה את זה כך
מי שיכתוב ספר שבאמת אין בו שום חידוש, אף אחד לא יקרא אותו.
ולא משנה אם זה יהיה תורני או חול, להבדיל אא"ה.

 

[efrat1]

אכן, אבל את הבמה הזו, ואני חוזרת בשלישית, ישאירו למפורסמים. לא כי הם יודעים לכתוב טוב יותר/ פחות, אלא כי הם כבר כבשו את המקום הזה (בד"כ בעמל. וגם אם לא- החכמה היא לא להלחם, אלא לחפש חלופות).
במאמר מוסגר, לא בטוח שזו צורת הגשה שונה מכל טור שהוא.


חושבת שהודעותיי היו מנוסחות בעדינות.
היא העלתה כאן משהו בשביל לשמוע את האמת או לקבל מחמאה? החמאתי על מה שיש להחמיא בטקסט, והבאתי את האמת מהשטח.
מחילה, לבוא ולהשמיץ את הכותבות באשכולות שנפתחים כאן כל יומיים- זה לא חכמה. ואני גם לא עובדת פחות על כתבה. אני רק יותר מיומנת (רק שבניגוד אלייך, אני לא מקבלת תעריף על וותק...)
צר לי, אבל הנסיון לתאר את הדברים כאילו הכותבות הוותיקות עושקות את המקום של החדשות מקומם.
אדרבא, תשקיעי במשך עשור באינטנסיביות, תקבלי תשובות שליליות, תיקונים, הערות וגערות, ותמשיכי בכל זאת. אם תעברי את הדרך הזו, ועדיין תשרדי- בע"ה תגיעי לאן שכותבות ותיקות מגיעות. נורא נחמד לשבת על הכסא ולהאשים את אלו שעמלו וחצבו לעצמם את הדרך, אבל זה פשוט לא נכון

תמי אני לא יודעת למה לקחת את זה כל כך אישי.
בהחלט יש סופרות טובות ותיקות, ובהחלט יש מקום גם לחדשות.
לא חושבת ש"השמיצו כאן כל יומיים כותבות מיומנות". וגם לא חושבת שמישהי "מאשימה את מי שחצבה לעצמה דרך".

התענינתי כמה זה ריאלי לחדשה להיכנס בתור כותבת טור. ושמעתי שקשה.
ובאגב, עולים קולות מהשטח שרבות מרגישות שהטורים של הוותיקות לא בהכרח כל כך טובים,


שמעת פעם את האמרה הלטינית vox populi vox dei?

 

[ששונית]

כשאני חושבת על טורים בעיתונות החרדית, הטורים היחידים שבאמת "תופסים" את הקוראות הם אלו שהכותבת משתפת בסיפור אישי בלתי שגרתי.
האחרים שהם רק הגיגים די משעממים ומשמימים ואלמלא שמה של הכותבת המתנוסס בראשם, העורכת לא היתה מעיפה מבט עליהם.
בעבר היה לחיה הרצברג טור אינני זוכרת באיזה עיתון והיה שם מה לקרוא.
חלקם הגדול של הטורים שמור אצלי בקלסר מיושן ואינני טיפוס אגרן.
כיום קשה למצוא טור הגיגים מעניין ובטח שלא מרתק ויש כותבות שמנסות בכח להכניס סיפור אישי לטור שלהן וממחזרות בכל טור מחדש אירוע אחד שהן חוו לפני שנים רבות.
לאחרונה תהיתי על כותבת טור כזה אם המקרה ההוא ארע לה בתדירות גבוהה כי התקשיתי להאמין איך אפשר לקשר כל נושא בעולם למקרה בודד שחוית לפני שנים והמבין יבין (או נכון יותר המבינה תבין)

 

[~רחלי~]

היי
שלחו אותי לפה מחכמת נשים.
אני מפרסמת שם כעת פרקים שחברה שלי אורית עוברני כותבת בנושא רווקות.
נותנת דוגמה לכתיבה של טור שנון, מצחיק, נוגע, ואמיתי אמיתי מהחיים. לא יודעת אם זה סגנון כתיבה שיעבור עיתונים, אבל התגובות שהיא מקבלת מספרות שכנראה אנשים אוהבים...

 

[R DESIGN]

היי
שלחו אותי לפה מחכמת נשים.
אני מפרסמת שם כעת פרקים שחברה שלי אורית עוברני כותבת בנושא רווקות.
נותנת דוגמה לכתיבה של טור שנון, מצחיק, נוגע, ואמיתי אמיתי מהחיים. לא יודעת אם זה סגנון כתיבה שיעבור עיתונים, אבל התגובות שהיא מקבלת מספרות שכנראה אנשים אוהבים...

ממליצה לכם לקרוא.

 

[גלבוע]

היי
שלחו אותי לפה מחכמת נשים.
אני מפרסמת שם כעת פרקים שחברה שלי אורית עוברני כותבת בנושא רווקות.
נותנת דוגמה לכתיבה של טור שנון, מצחיק, נוגע, ואמיתי אמיתי מהחיים. לא יודעת אם זה סגנון כתיבה שיעבור עיתונים, אבל התגובות שהיא מקבלת מספרות שכנראה אנשים אוהבים...

זה באמת נושא מעניין,
אבל לדעתי יש הרבה מקום לליטוש:
אמירה יותר ברורה (כי יש בטור הזה כמה אמירות לא אחידות)
שפה, תחביר וסגנון
ותוכן - וזה כמובן מקום לדיון שלם
לייקים בפרוג, לדעתי, זה עדיין לא מספיק לכתיבה מקצועית. זה כן נותן אינדיקציה שיש פה פוטנציאל.

 

[efrat1]

זה באמת נושא מעניין,
אבל לדעתי יש הרבה מקום לליטוש:
אמירה יותר ברורה (כי יש בטור הזה כמה אמירות לא אחידות)
שפה, תחביר וסגנון
ותוכן - וזה כמובן מקום לדיון שלם
לייקים בפרוג, לדעתי, זה עדיין לא מספיק לכתיבה מקצועית. זה כן נותן אינדיקציה שיש פה פוטנציאל.

וגם קריאה חד פעמית לדעתי לא משקפת טור קבוע.

יש טורים שנהניתי מה 50 הפרקים הראשונים שלהם, אבל בטור ה200 כבר מיציתי. לגמרי.

 

[גלבוע]

יש טורים שנהניתי מה 50 הפרקים הראשונים שלהם, אבל בטור ה200 כבר מיציתי. לגמרי.

אם זה רמז לאיזה טור בקטיפה שכבר עקף פעמיים את מספר הפרקים ספר תהילים, אז גם אני
אבל זה לדעתי גם בעייה של המערכת. אולי בעיקר שלהם.
תנו במה שנתיים, מקסימום. שלום ותודה.

 

[תכל'ס]

וגם קריאה חד פעמית לדעתי לא משקפת טור קבוע.

יש טורים שנהניתי מה 50 הפרקים הראשונים שלהם, אבל בטור ה200 כבר מיציתי. לגמרי.

הטור של רווקה מזדקנת בקטיפה למשל..

 

[R DESIGN]

זה באמת נושא מעניין,
אבל לדעתי יש הרבה מקום לליטוש:
אמירה יותר ברורה (כי יש בטור הזה כמה אמירות לא אחידות)
שפה, תחביר וסגנון
ותוכן - וזה כמובן מקום לדיון שלם
לייקים בפרוג, לדעתי, זה עדיין לא מספיק לכתיבה מקצועית. זה כן נותן אינדיקציה שיש פה פוטנציאל.

כי התחלת מפרק 4...
תבקשי ממנה שתשלח/תעלה את הפרקים הקודמים.

 

[חיולה]

יש גם עניין של נגיעה אישית.
בד"כ כשאדם קורא על נושא שנוגע אליו הוא אוטמטית מתחבר הרבה יותר
ומתעניין בנכתב.
כשמישהי עם הפרעה נפשית למשל קוראת טור על מישהי שמתמודדת(קטיפה..), גם בפרק ה-200 היא מחכה בכיליון עיניים לכרך הבא של העיתון. וכו'

 

[גלבוע]

יש גם עניין של נגיעה אישית.
בד"כ כשאדם קורא על נושא שנוגע אליו הוא אוטמטית מתחבר הרבה יותר
ומתעניין בנכתב.
כשמישהי עם הפרעה נפשית למשל קוראת טור על מישהי שמתמודדת(קטיפה..), גם בפרק ה-200 היא מחכה בכיליון עיניים לכרך הבא של העיתון. וכו'

או שהיא מתעצבנת כי היא מרגישה שהציגו את הנושא עקום.

 

[ה. בקר]

זה ממש לא מקומם אף אחד.
יכול להיות שכותבת צעירה כותבת יפה ועשיר במיוחד. ואם כן - היא תהפוך מהר מאד לכותבת ותיקה, כמו כל הותיקות שהיו חדשות לפני לא הרבה זמן...
הזכירו את מיה קינן שפרצה מן השום מקום בערך.
גם רותי קפלר צמחה מאד מהר מלמטה.
גם דבורי רנד צצה ממקום בלתי נודע.
והרבה מאד פעמים כותבת מקבלת כל מיני וואו'ים בפרוג או סתם מחברות/משפחה, ואין באמתחתה בשורה של ממש.

ל]עמים אני תוהה מה מקומות של התודה.
האם הוא אמיתי?
אולי סתם סוג של "קראתי"?
לא ברור.
כי הרבה פעמים הוא על כלום.
ומחילה מכל מיני. לא ציינתי אף אחת. כי זה קורה לכולם.