דרוש מידע טור בעיתון- נחלת מי?

והייתי מספיקה כבר לעשות מיליונים, בטח.
בטוח!!!
למה את הולך על קטן? מליארדים היית מצליחה לעשות. מה השאלה בכלל?
ואני לא חושבת שהעיתונות החרדית תיעלם כ"כ מהמפה. ס"ה יותר קל לקרא עיתון פיזי מאשר וירטואלי. עם כל הנגישות האינטרנטית- עדיין רבים מאד אין את המוצר הזה בבית.
שבת, כפי שהזכירו כאן, מצריך עיתון ממשי. אה, ולשמרנות יש גם מה לומר...
 
והיום בקטיפה יש את יעל (מאניה דפרסיה) ועוד אחת ב'בתוך' עם קרוהן. (יש כנראה עוד). למרות שגם זה קצת נהפך לזרא.
די כבר עם תיאורי המחלות שיורדים עד לדקויות הזויות
מסכימה איתך.
זה נהיה טרנדי מאז חני וינרוט ע"ה.
כל עיתון שמכבד את עצמו צריך לארח אישה חולה מעל דפיו :(


אני אהבתי מאד את הטור של המפקחת אסתר קליין, שהוא היה מדהים בעיני, וגם את הטור של זו שהתעוורה,שכחתי את שמה- קראתי ממנו טורים בודדים ממש.
 
מסכימה איתך.
זה נהיה טרנדי מאז חני וינרוט ע"ה.
כל עיתון שמכבד את עצמו צריך לארח אישה חולה מעל דפיו :(
לא אחת. כמה כאלו.
וההתמודדויות שלהן מדהימות, ומעוררות, ומכניסות לפרופורציות... ובכל זאת....

אגב, הזכירו פה כמה פעמים את חני וינרוט,
ולדעתי גם היא לא הייתה נכנסת כל כך מהר ומתפרסמת כל כך אלולא השם וינרוט.
מאמינה שבתור "חני פיינגלבלט" היא הייתה (לפחות בהתחלה) פחות מוכרת.
ואין ספק (לפני שיאכלו אותי חיה :rolleyes:) שאחרי כל זה -
היה לה המון, המון, המון מה לומר.
לא שגרתי, ולא מצוי, עם כוחות, ויכולות, והסתכלות מפוקחת וברורה על המצב, ותעצומות נפש לא רגילות.
 
השנקל שלי...
בתוך המשפחה נושא (לדעת רבים, לא כולם) בכתר המגזין הטוב ביותר.
בקטיפה קראו אשכולות בפרוג והגיעו למסקנה שמה שעושה אותו למיוחד כל כך זו הנועזות שלו והיכולת לכתוב על דברים שאף אחד לא מדבר עליהם.
אצו רצו, ומצאו חולת נפש שמוכנה לכתוב יומן, והנה הם בדרך ליטול מ'בתוך' את הבכורה....
 
לאנשים באיזהו מקום כבר נמאס לקרוא על הצרות של האחרים.
אם היתה כתבה אחת מתוך שתי עיתונים על מצוקה מסוימת אז היה ענין, אקשן ורגש. אבל שהעיתון מלא בכתבות אומללות נוסח 'קופת העיר' הרגש מתקהה והמסכנות נלעסת מכל המסכנות וממצה את עצמה. אנשים לפעמים מרגישים שסוחטים אותם רגשית על מנת שיתחברו לכתוב - ולאו דווקא מעניקים להם תוכן.
מצד שני - אם יש טענות על נושאים שכבר מוצו - אדרבא, שמא לכל הקובלות יש הצע אחר שיענין אותנו או שפשוט זה מה יש? ייתכן כי כבר ה' אלפים תש"פ שנות של כתיבה סוגרים פחות או יותר את כל הנושים שאפשר לדבר עליהם וכבר אין על מה לדבר...:rolleyes:
קוסם ואידאלי להגיד ש-סופר צריך לומר מה שיש לו, מה שנןבע מתוכו ולאו דווקא בהכרח מה שמעני את הקהל. זה מצייר לנו אדם עם אידיאלים וחזון שרואה בכתיבה שליחות והולך איתה עד הסוף, בכל מחיר.
אבל-
מלך איננו כזה ללא עם, וגם סופר ללא קוראים.
וודאי שסופר צריך ורוצה להביע את העצמי האישי שלו, אך מחובתו לדאוג כמה שיוכל שהקוראים ימצאו ענין במה שהוא כותב (סוג של 'אל תהיה צודק תהיה מעניין').
האיזון המשלים הוא לבדוק מה דעת הקהל, מה מענין אותו ונוגע לו, לאיזה נושאים יש ביקוש ומה אקטואלי בעולם - ולזה להתחבר ולהביע בצורה ייחודית.
סופר שחושב רק על הצורה בה יביע את הדברים כרצונו ולא מביא בחשבון גם את ענין הקהל בוגד כביכול בתפקידו שסופר - שנועד להעביר תכנים לקורא, לא לסופר.
 
בגיל 13 החלטתי שאני אהיה עיתונאית.
לא, לא סתם עיתונאית! עיתונאית של חדשות! ואני אלך לסוריה ואיראן ואראיין ראשי ממשלה ואהיה ממש עסוקה ומפורסמת. אחח... כמה נהדר זה יהיה!
יהיה לי מחשב פרטי וכתבים ואולי אני אפילו אהיה עורכת העיתון! מי יודע! יש, הלוואי!
עדיין זוכרת מתי החלטתי את זה, חול המועד פסח ישבתי על הספה בצד ימין וקראתי ספר מדהים על איזה חייל שהיה מחבל ובסוף היה חטוף ואז בכלל היה יהודי ובסוף ערבי ובסוף אמא שלו הייתה יהודיה,
והכותב של הספר הזה היה עיתונאי. וזוכרת שממש הוקסמתי מהידע הרחב שלו, שהחלטתי ש"כזאת אני רוצה להיות".
במשך שנים רבות הילכתי לי עם החלום הקסום הזה וכוכבים בעיניים. כל פעם ששאלו אותי מה את רוצה להיות עניתי מיד "עיתונאית!" דמיינתי את עצמי בלילות כותבת את הטורים המקסימים שלי בעיתון ועדת מעריצים קוראת את כל מה שיש לי לומר. בשלב מסויים אפילו התחלתי לרחרח על מקומות לימודים נחשבים, שהרי - אם אני רוצה להיות עיתונאית האומה אני צריכה ללמוד במקום הכי נחשב.
מתישהו, לא זוכרת מתי, ירדתי מהחלום.
למה? כי החלטתי שבעצם בסוף זה לא כזה מגניב. הרי תכף בכלל לא יהיה עיתונים! כולם רק ישמעו רדיו ויראו טלוויזיה ואף אחד לא יצטרך עיתון.
אז זה בכלל לא שווה.
היום, למפרע, אני חושבת שחבל שלא נהייתי עיתונאית. הרי העיתונים עדיין קיימים והייתי מספיקה כבר לעשות מיליונים, בטח.
חמוד.
אבל שימי לב,
אני לא חושבת שאנשים יפסיקו לקרוא ולכתוב,
אני כן חושבת שהדרכים תהינה שונות.
וההפך- יהיה הרבה יותר מקום ומגוון וענין.

גם לכתיבה אישית, כמו הטור בפתח האשכול וגם לכתיבה מקצועית.
 
חברה מוכשרת שלחה לי טור שכתבה. לדעתי היא כותבת מדהים.
הצעתי לה לעשות משהו עם כשרון הכתיבה שלה.

לדעתכם, יש מקום לסופרים מתחילים לפרסם בו טורים?
או שטור הוא נחלתם הבלעדית של ידוענים?
דוגמאות שעולות לי בראש: ידידיה מאיר, חיים ולדר, איה קרמרמן אפרת ברזל ועוד.

היא טוענת שאנשים לא אוהבים לשמוע הגיגים של אנשים פשוטים,
בטח לא של נשים צעירות.

דעתכם בבקשה.
כותב אחד אמרני:
ידוענים בלבד, בדגש על כאלו המצויידים במרפקים קשיחים.
עודף היצע מטורף ביחס לביקוש.
כותבת אחרת אומרת:
הטובים נכנסים, לוקח זמן להגיע לבשלות.
מאידך גיסא, גם הטובים של היום היו חלשים פעם אלא שקיבלו צ'אנס.

מודה שהמצב מתסכל.
בחלומי, הפעקלע יהפוך למין עיתון מודפס בבחינת 'זמן' או כל מגזין אחר, ויארח בשמחה ובטוב לבב כותבים וכותבות לא מוכרים עם כישרון אמיתי. בתשלום? לא יודע, מקווה שיתאפשר.
ובמידה ולא, יימצא פיתרון אחר שיבטיח לכובים תחושת סיפוק ולא סתם ניצול ח"ו.
 
דווקא אני נהניתי מאד,
יש פה משהו טהור ואמיתי,
"אידשע מאמע" נוסח 2019 (שלהי)
ישנם מקומונים שישמחו לארח אותך. כתבי שלחי והצליחי!!!
 
אהמממ....

אני קוראת כאן תגובות.
ומוצאת את עצמי מול סימן שאלה גדול.
אנשים לא אוהבים טורים.
נמאס מטורים על מחלות.
וכו'.

אני דווקא נהנית מטורים מהסוג הזה. לא כאלו מלאים [פתח במ']. לא כאלו דכאוניים. לא מונוטוניים. לא טור שהסיפור שלו מוכר וההתרחשויות שבו די צפויות מראש.
אולי זה בגלל שאני באה ממקום כזה?
אולי זה כי תחומי הרפואה השונים מאוד מעניינים אותי?
אולי כי אני מזדהה?

לא יודעת. אבל אוהבת.
ברור שזה צריך להיות טור עניין, מושך וכתוב טוב. כזה שיש בו הפתעות. התרחשויות. תובנות. אמונה. וכיוצ"ב.
אבל בכללי אני אוהבת.
ואני חושבת שיש עוד כמוני.

אני מאמינה שאם הטור כתוב טוב, שוזר מידע רפואי אבל לא דכאוני. לא כבד. כזה שיודע גם לצחוק, הוא טור שבהחלט אפשר ליהנות ממנו

וחוצמיזה שאני כמעט מתחילה להיעלב כי גם אני כתבתי טור כזה....:(

אבל הוא דווקא צבר המון תהודה ותגובות חיוביות.
 
אהמממ....

אני קוראת כאן תגובות.
ומוצאת את עצמי מול סימן שאלה גדול.
אנשים לא אוהבים טורים.
נמאס מטורים על מחלות.
וכו'.

אני דווקא נהנית מטורים מהסוג הזה. לא כאלו מלאים [פתח במ']. לא כאלו דכאוניים. לא מונוטוניים. לא טור שהסיפור שלו מוכר וההתרחשויות שבו די צפויות מראש.
אולי זה בגלל שאני באה ממקום כזה?
אולי זה כי תחומי הרפואה השונים מאוד מעניינים אותי?
אולי כי אני מזדהה?

לא יודעת. אבל אוהבת.
ברור שזה צריך להיות טור עניין, מושך וכתוב טוב. כזה שיש בו הפתעות. התרחשויות. תובנות. אמונה. וכיוצ"ב.
אבל בכללי אני אוהבת.
ואני חושבת שיש עוד כמוני.

אני מאמינה שאם הטור כתוב טוב, שוזר מידע רפואי אבל לא דכאוני. לא כבד. כזה שיודע גם לצחוק, הוא טור שבהחלט אפשר ליהנות ממנו

וחוצמיזה שאני כמעט מתחילה להיעלב כי גם אני כתבתי טור כזה....:(

אבל הוא דווקא צבר המון תהודה ותגובות חיוביות.
אם אני מזהה,
את כתבת בצורה מדהימה, מלאה אמונה ואהבת ד'.
וגם - יש תמהיל ומינון של טור מהסה"כ של העיתון.
 
אני משתגעת רק מדבר אחד
עשיתי סקר קטן וקצרצר במשפחה המורחבת
איך זה יכול להיות שעיתון ידוע
מכניס אישה ידועה
לטור ידוע
והדברים שהיא כותבת
ללא תוכן
ללא חידוש
ללא ריגוש
וללא שום איכות וידע בכתיבה
מה היא רוצה למען ה'???

בתחילה חשבתי שהבעיה בי
ואז גיליתי
לחרדתי
שב"קטיפה" כותבת מישהי ידועה שמבזה את עצמה(סליחה על התאור החריג)
כפשוטו.

לא חייבים לכתוב טור.
אפשר
אבל לא חייבים.

וד"א הטור שאני הכי אוהבת זה הטור של יעל על המאניה דיפרסיה
כי זה מחדש לי
ומענין אותי
וכתוב בצורה אמיתית ולא מסננת.
וכמובן מרים אפללו מיוחדת.
ואביגיל מייזליק מדהימה!
כל השאר מדלגת
אמרתי כבר שאולי הבעיה בי.
אבל כמו ש @מלפפון כתבה- יש לי ידע מהמרשתת
אי לכך
ובהתאם לזאת
את צריכה לחדש לי משו כדי שאני אקרא אותך.
אחרת אבזבז את זמני על סיפורת.
 
כל אחת מציינת סופרת אחרת של הטורים שלה היא לא מדלגת.
אתן לא חוזרות על עצמכן!

לא בטוח שכל סופרת שבעיניכן היא מבזה את עצמה / לא מתאימה / לא מעניינת - לא תרתק מישהי אחרת.
על טעם וריח אין להתווכח.
 
קלי קלות להסביר.
את הטור שלך ממש אהבתי, עוד לפני שידעתי מי הכותבת.
לא הבנתי למה ציטטת את הזה על אחריותך בלבד..
אבל בסדר.
תודה על הפרגון.
מחמם את הלב
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה