דרוש מידע טור בעיתון- נחלת מי?

[efrat1]

לא הבנתי למה ציטטת את הזה על אחריותך בלבד..
אבל בסדר.
תודה על הפרגון.
מחמם את הלב

חחח
רק עכשיו אני קולטת שציטתי את השורה הלא נכונה.

ערכתי את ההודעה
התכוונתי לזו:

וחוצמיזה שאני כמעט מתחילה להיעלב כי גם אני כתבתי טור כזה....

 

[בונבוניירה פיקנטית]

זו פילוסופיה שאינה נגמרת---
מה שכן,
אם סופרת נוגעת בנושא שחלקן מאד אוהבות, ודדאי תהיינה כאלה שגם מאד לא תאהבנה אותו.
כלומר-
כל מאד בדרך כלל ידבר לקהל מסוים ומאידך לא יתאים לקהל אחר שלא מתחבר למכנה המשותף של הקהל הראשון.
סופר שרוצה שכולם יאהבו את מה שכותב - ילך על הגשר. על שביל האמצע, לא על הנועזות שמחלקת את העולם, אלא על הבנאלי והמוכר, עם טיפי חידושים.
סופר שהצליח זה רק כזה שלקח את הריזיקה שלא כולם יאהבו אותו ואת דבריו. לא תמיד זה מצליח ולפעמים אותו סופר יצירתי נופל בצד של 'הרוב לא אוהבים' אבל בלי לקחת את הסיכון הזה הוא לא לוקח סיכוי של לגעת בקהלים ולהיות כוכב.

 

[bat 7]

זו פילוסופיה שאינה נגמרת---
מה שכן,
אם סופרת נוגעת בנושא שחלקן מאד אוהבות, ודדאי תהיינה כאלה שגם מאד לא תאהבנה אותו.
כלומר-
כל מאד בדרך כלל ידבר לקהל מסוים ומאידך לא יתאים לקהל אחר שלא מתחבר למכנה המשותף של הקהל הראשון.
סופר שרוצה שכולם יאהבו את מה שכותב - ילך על הגשר. על שביל האמצע, לא על הנועזות שמחלקת את העולם, אלא על הבנאלי והמוכר, עם טיפי חידושים.
סופר שהצליח זה רק כזה שלקח את הריזיקה שלא כולם יאהבו אותו ואת דבריו. לא תמיד זה מצליח ולפעמים אותו סופר יצירתי נופל בצד של 'הרוב לא אוהבים' אבל בלי לקחת את הסיכון הזה הוא לא לוקח סיכוי של לגעת בקהלים ולהיות כוכב.

נכון מאד.
וזה בולט כאן בתגובות.
אבל - יש כאלו שהצליחו יותר. שחידשו יותר. בספרות/ העיתונות החרדית וגם בעולמית, ופרצו הרבה יותר לדעת הקהל. יש כאלו שנשחקו תחת גלגלי הדפוס וההיסטוריה, ויש כאלו שמהדהדים חזק - "רב מכר" לא נוצר מעצמו. (ואני לא מתכוונת לקומיקסים הזויים לילדים בני זמננו...)

 

[bat 7]

קלי קלות להסביר.
את הטור שלך ממש אהבתי, עוד לפני שידעתי מי הכותבת.

כי גם אני כתבתי טור כזה...

אם אני מזהה,
את כתבת בצורה מדהימה, מלאה אמונה ואהבת ד'.
וגם - יש תמהיל ומינון של טור מהסה"כ של העיתון.

סקרנתן!
לפחות תגלו באיזה עיתון...
או שמישהי מוכנה ללחוש לי באוזן (כלומר באישי...) איזה טור?
מאמינה שזה הריח טוב לא פחות מהמתכונים...

 

[צחור]

@צחור
הבנתי שהטעם שלך שונה, ראיתי שחשוב לך לומר את זה. אבל למה בצורה פוגענית?

חשוב לי לומר כי אולי ככה הדברים ישתנו
שוב, כותבת לא רק על דעתי אלא על מגוון דעות של אנשים סביבי שסברו למרבה הפלא כמוני
פוגענית?
אולי הפגיעה היא בי,
בקורא,
שקונה כל שבוע עיתון ומקבל כמה עמודים שאין להם תכלית ושימוש?
לא יודעת
אבל לכל מטבע יש שני צדדים.

 

[Tweenset]

כנראה שתלוי מאד איך כותבים .
כמו שמלפפון אמרה - אם הייתי קוראת כתבה על נזקי הסוכר שכתובה בהומור שנון, הייתי גומעת אותה בשקיקה ומצטערת שנגמר.
וכמו שכשריבלתי מסבתא שלי ערימת עיתוני קראט- ובכולם קודם כל דפדפתי לטור יומן כליות.
אח''כ עברתי למתכונים ולכל השאר שמעניין.

חוצמזה, מעריצה את אלו שקוראות קודם כל את הטור על פרשת השבוע. למה אני תמיד מדלגת

המעניין הוא, שכשהייתי קונה את קטיפה, הטורים שקראתי הם של הנשים הלא מוכרות. הטורים שכתבו נשים שהכרתי שעממו אותי רצח! סליחה על הביטוי.
זה שאת מוכרת לא גורם לי להתעניין במה שחשבת כשרדפת אחרי אוטובוס, או כששכנה שלך פגשה אותך.
אז אם אין משהו לעניין כל שבוע - תפחיתי את המינון לפעם בשבועיים. אבל אל תהרסי לעצמך.

 

[nori]

המעניין הוא, שכשהייתי קונה את קטיפה, הטורים שקראתי הם של הנשים הלא מוכרות. הטורים שכתבו נשים שהכרתי שעממו אותי רצח! סליחה על הביטוי.
זה שאת מוכרת לא גורם לי להתעניין במה שחשבת כשרדפת אחרי אוטובוס, או כששכנה שלך פגשה אותך.
אז אם אין משהו לעניין כל שבוע - תפחיתי את המינון לפעם בשבועיים. אבל אל תהרסי לעצמך.

מסכימה איתך לגמרי לגבי קטיפה.
וכנגד אני מעלה את הטורים של לבית. שהן של סופורות לא מוכרות שבכלל לא מספרות על חייהן האישייים אלא קטעים מתוך חייה של דמות דמיונית וכל אחד מהטורים יותר יפה מהשני, כך במשך שנים (עכשיו זה על ילדת נוף- עם הפרעות קשב. ועל חסידות מפוברקת בצפת אבל בהסטוריה היו כבר המון המון טורים כאלו מרתקים)

 

[Tweenset]

מסכימה איתך לגמרי לגבי קטיפה.
וכנגד אני מעלה את הטורים של לבית. שהן של סופורות לא מוכרות שבכלל לא מספרות על חייהן האישייים אלא קטעים מתוך חייה של דמות דמיונית וכל אחד מהטורים יותר יפה מהשני, כך במשך שנים (עכשיו זה על ילדת נוף- עם הפרעות קשב. ועל חסידות מפוברקת בצפת אבל בהסטוריה היו כבר המון המון טורים כאלו מרתקים)

נכון. הטורים האלו מרתקים!

 

[ארבע]

יש כאן בלבול בין טור לסדרות סיפוריות בהמשכים.
'פארנצעס בסימטה' המתפרסם ב'לבית', למשל, זהו סיפור או סדרה, אבל לחלוטין לא טור. כמותו גם 'ילדה נוף'.

 

[shira bira]

עכשיו זה על ילדת נוף- עם הפרעות קשב

זו סדרה. זה לא טור.

 

[nori]

זו סדרה. זה לא טור.

כנראה שאתן צודקות.
לא מונחת בהבדלים הספרותיים.
בעיני כל עוד אין לזה התחלה אמצע סוף, אלא יותר אפיזודות מחייה של.. (ולא משנה לי אם היא ידוענית או סתם אחת עם חיים מענינים) חשבתי שזה טור.
אז מה שהופך את יומן כליות למשל לטור ולא סדרה זה בגלל שזה היה באמת? או שזו גם סדרה?

 

[shira bira]

אז מה שהופך את יומן כליות למשל לטור ולא סדרה זה בגלל שזה היה באמת? או שזו גם סדרה?

אני מניחה שכיון שהוא היה יותר אישי וביוגרפי הוא נחשב לטור. אבל גם אני מתלבטת בנוגע להגדרתו המדויקת.

 

[ארבע]

אני מניחה שכיון שהוא היה יותר אישי וביוגרפי הוא נחשב לטור. אבל גם אני מתלבטת בנוגע להגדרתו המדויקת.

גם אני מתלבטת בהגדרה, אבל נוטה יותר להגדיר אותו כסדרה. לסדרה יש שדרה רעיונית אחידה שמובילה את הפרקים, ובטור הנושאים מזדמנים, ואין ביניהם קשר.

 

[Tweenset]

תרשו לי להוסיף משהו?
חידוש יכול להיות גם בצורת כתיבה, בהגשה.
למשל - הטור שפותחת האשכול הביאה לכאן, היה מעניין בהגשה שלו.

בהשקה מנושא אחר, בכנסים או בהרצאות בנושאים עסקיים, למשל - הרבה פעמים יש תחושה של "כבר שמענו הכל". אבל לפעמים המרצה מעלה נקודה שכבר הכרנו, והיא נדחקה לירכתיים. הוא פשוט מציף אותה מחדש, ופתאום נזכרנו בה.

אני לא חושבת שיש הבדל. בינינו, כמעט כל נושא בעולם כבר דובר חוץ ממה שבכוונה לא, ונפיץ.
בנושאים שדוברו - אפשר לגוון ע"י צורת ההגשה בין השאר. ע"י שזירת הומור שנון, למשל. או הבאת זוית ראיה נוספת.

וכותבת טור טובה היא כותבת שמסוגלת לזה.
או שהיא מגדילה בזכוכית מגדלת ענקית נקודה כל כך קטנטונת, שבכלל לא שמנו לב אליה קודם.

 

[מרחבית]

כמה מחשבות:

1. כידוע, לכל אחד יש טעם אחר. כל מי שמתבלבל וחושב שהטעם שלו הוא הטעם הצודק והאובייקטיבי והיחידי בעולם, טועה טעות לוגית ורגשית גם יחד. טור שמשעמם אותי, למשל, איננו מקבל את ההגדרה של 'טור משעמם' באופן כללי. יען יש כאלה, שזה בהחלט מעניין אותם.

2. סיפור טוב איננו נמדד רק לפי היותו רב מכר או לא. לפעמים דברים טובים על רמה - מתאימים ומעניקים הרבה מאוד לקבוצה שזה מתאים לה, ולאחרים - לא. ולפעמים הקבוצה הזו איננה הרוב בציבור.
אם לא מסתכלים רק על הכנסות, שווה מאוד לכתוב ולפרסם עבור ציבור מסוים, גם אם הוא רחוק מהרוב. כי זה המקום בו הכותב יכול להביע ולתרום, וזה חלקו בעולם, וחבל להפסיד. ולא פעם האיכות שווה יותר מהכמות. (מובן שבמקרה כזה ייתכן קושי בהיבט הכלכלי).

3. ביקורת היא חשובה, כשהיא נעשית בצורה ראויה ונכונה. לעומת זאת הלך רוח של ביקורת ופסילות והתמרמרות על כל מה שזז או מה שלא ממש מתאים לי - מזיק בראש ובראשונה למתמרמרים עצמם. עניין של איכות חיים.

 

[לביאה בכלוב]

למה כתבה כן?
וטור לא?

מניסיון, כבתבתי 2 כתבות בבקהילה ב"ה, הכתבה הראשונה היה מאד מאד קשה להכניס אותה!! ובכתבה השנייה ענו לי תוך רגע עם תשובה חיובית ולאח"מכ גם עיתון ידוע אחר היה מעוניין בה!
אז נכון שזה קלישאה, אבל תנסו ותנסו תשקיעו ואל תוותרו כי זה המתכון היחיד להצלחה!