רכבים טיוטה אוריס מול פריוס

  • הוסף לסימניות
  • #1
אשמח לדעת על הבדלים ביניהם
יש לי באיזור 40000 מה עדיף לקחת

הבנתי שיש אחריות על הבטרייה שאפשר להאריך בטויוטה איך זה עובד
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
איזור 2013-2016
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
טויוטה אוריס 2013 - 2018 היא משפחתית יפנית בסגנון אירופאי. העיצוב מודרני, האבזור עשיר ואיכות החומרים טובה מאוד. תא הנוסעים נראה קצת מיושן, אך יש מי שיראה בכך יתרון: כל הכפתורים גדולים, ברורים ונגישים - מתאים ללקוחות מבוגרים. המרווח מאחור מוגבל, כך שלנוסעים מבוגרים יהיה צפוף שם. גם תא המטען לא מספיק גדול עבור רכב משפחתי. אבל מי שלא צריך להכניס משפחה לרכב, יוכל ליהנות מהיתרונות האחרים של טויוטה אוריס: נוחות נסיעה גבוהה, התנהגות כביש מהנה ונסיעה חלקה ושקטה. צריכת הדלק טובה מאוד - אך הגרסה ההיברידית חסכונית הרבה יותר. כמקובל אצל טויוטה, שמירת הערך מצוינת.
בשורה התחתונה: מכונית משפחתית קטנה מהממוצע, אך איכותית מאוד.

טויוטה פריוס 2009 - 2015 השתדרגה. הדור השלישי של הפריוס, שהושק בשנת 2009, מציע יותר מהכל: מנוע בנזין בנפח גדול יותר (1.8 ליטרים) ויחידת הנעה משוכללת יותר (המפיקה ביצועים נאים). טיוטה פריוס, ההיברידית הנפוצה ביותר בישראל ובעולם, היא מכונית חסכונית במיוחד - בעיקר בנסיעה עירונית. צריכת הדלק בנסיעה בינעירונית יכולה להסתכם בכ-17 ק"מ לליטר. בעיר היא יכולה להיות חסכונית יותר - אפילו 20 ק"מ לליטר. הפריוס מתאימה בעיקר לשמש מכונית משפחתית למי שמבלה את רוב הנסיעות שלו בעיר ובפרברים. רמת הליטוש של הפריוס לא גבוהה, וכך גם הנוחות ואיכות החומרים. התנהגות הכביש לא מלוטשת, וזה עלול לאכזב את מי שקונה מכונית חדישה בסכום גבוה ומצפה לאיכויות גבוהות.
בשורה התחתונה: מכונית היברידית שבאמת חוסכת דלק, בעיקר בנסיעה עירונית. לא רק לפעילי גרינפיס.

מתוך איי קאר בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נסביר את זה ככה:
ההבדל בין טויוטה פריוס לבין טויוטה אוריס - זה שבפריוס תוכלו למצוא נהגים שקנו את הרכב לא רק בגלל שהיא היברידית, אלא בגלל שהיא נוחה ומרווחת ומאובזרת, ולעומת זאת תשאלו את בעלי האוריס מדוע הם בחרו ברכב הזה הם יגידו לכם 'כי זה טויוטה וחסכוני בדלק'.
לדעתי זה אומר הרבה על הרכב, הפריוס היא באמת מאובזרת יותר, מפוארת יותר, ומרווחת יותר, הכפתורים בתא הנהג (המזגן, ומצבי הנהיגה) נגישים יותר, יש שם יותר משחקי צבעים בתא הנהג, בשונה מהאוריס שהכל שחור - אפור, ובכלל, הרכב עצמו גם יציב יותר ו'ייצוגי' בהרבה מהאוריס.


 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נסביר את זה ככה:
ההבדל בין טויוטה פריוס לבין טויוטה אוריס - זה שבפריוס תוכלו למצוא נהגים שקנו את הרכב לא רק בגלל שהיא היברידית, אלא בגלל שהיא נוחה ומרווחת ומאובזרת, ולעומת זאת תשאלו את בעלי האוריס מדוע הם בחרו ברכב הזה הם יגידו לכם 'כי זה טויוטה וחסכוני בדלק'.
לדעתי זה אומר הרבה על הרכב, הפריוס היא באמת מאובזרת יותר, מפוארת יותר, ומרווחת יותר, הכפתורים בתא הנהג (המזגן, ומצבי הנהיגה) נגישים יותר, יש שם יותר משחקי צבעים בתא הנהג, בשונה מהאוריס שהכל שחור - אפור, ובכלל, הרכב עצמו גם יציב יותר ו'ייצוגי' בהרבה מהאוריס.


זה נכון בהחלט.
אבל דווקא בגלל זה האוריס קצת יותר זולה.
וזה שיקול למי שלא קריטי לו כל הנ"ל יכול לקבל שנתון יותר גבוה או ק"מ יותר נמוך באותו מחיר.
שיקול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אשמח לדעת על הבדלים ביניהם
יש לי באיזור 40000 מה עדיף לקחת

הבנתי שיש אחריות על הבטרייה שאפשר להאריך בטויוטה איך זה עובד
תודה
תברר את זה אצל הדרייברים בפרט של הכשר'ע נסיעות הם יודעים הכי טוב הם כל הזמן מחליפים
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לנו בעבר היה פריוס היינו מרוצים עד הגג,
החלפנו בגלל שרצינו רכב גדול יותר...
ממליצה בחום!!!
לא רואה מוסך, נוח, חסכוני, מרווח......
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
טויוטה אוריס 2013 - 2018 היא משפחתית יפנית בסגנון אירופאי. העיצוב מודרני, האבזור עשיר ואיכות החומרים טובה מאוד. תא הנוסעים נראה קצת מיושן, אך יש מי שיראה בכך יתרון: כל הכפתורים גדולים, ברורים ונגישים - מתאים ללקוחות מבוגרים. המרווח מאחור מוגבל, כך שלנוסעים מבוגרים יהיה צפוף שם. גם תא המטען לא מספיק גדול עבור רכב משפחתי. אבל מי שלא צריך להכניס משפחה לרכב, יוכל ליהנות מהיתרונות האחרים של טויוטה אוריס: נוחות נסיעה גבוהה, התנהגות כביש מהנה ונסיעה חלקה ושקטה. צריכת הדלק טובה מאוד - אך הגרסה ההיברידית חסכונית הרבה יותר. כמקובל אצל טויוטה, שמירת הערך מצוינת.
בשורה התחתונה: מכונית משפחתית קטנה מהממוצע, אך איכותית מאוד.

טויוטה פריוס 2009 - 2015 השתדרגה. הדור השלישי של הפריוס, שהושק בשנת 2009, מציע יותר מהכל: מנוע בנזין בנפח גדול יותר (1.8 ליטרים) ויחידת הנעה משוכללת יותר (המפיקה ביצועים נאים). טיוטה פריוס, ההיברידית הנפוצה ביותר בישראל ובעולם, היא מכונית חסכונית במיוחד - בעיקר בנסיעה עירונית. צריכת הדלק בנסיעה בינעירונית יכולה להסתכם בכ-17 ק"מ לליטר. בעיר היא יכולה להיות חסכונית יותר - אפילו 20 ק"מ לליטר. הפריוס מתאימה בעיקר לשמש מכונית משפחתית למי שמבלה את רוב הנסיעות שלו בעיר ובפרברים. רמת הליטוש של הפריוס לא גבוהה, וכך גם הנוחות ואיכות החומרים. התנהגות הכביש לא מלוטשת, וזה עלול לאכזב את מי שקונה מכונית חדישה בסכום גבוה ומצפה לאיכויות גבוהות.
בשורה התחתונה: מכונית היברידית שבאמת חוסכת דלק, בעיקר בנסיעה עירונית. לא רק לפעילי גרינפיס.

מתוך איי קאר בהצלחה

המידע כאן לא נראה אמין
א התא המטען באוריס (סטיישן) הוא ע-נ-ק בכל קנה מידה יחסית לכל רכב משפחתי
ב לפי הידוע לי הפריוס חסכוני יותר בנסיעה בין עירונית מאשר בנסיעה עירונית

וחוצמזה רק אם יש אחריות על הבטריה אפשר להאריך כל שנה או 15000 קמ המוקדם מביניהם וזה עולה כסף כמובן
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #12
המידע כאן לא נראה אמין
א התא המטען באוריס (סטיישן) הוא ע-נ-ק בכל קנה מידה יחסית לכל רכב משפחתי
ב לפי הידוע לי הפריוס חסכוני יותר בנסיעה בין עירונית מאשר בנסיעה עירונית

וחוצמזה רק אם יש אחריות על הבטריה אפשר להאריך כל שנה או 15000 קמ המוקדם מביניהם וזה עולה כסף כמובן
לא לכל טיוטה יש אחריות?
מה המחיר לאחריות שנתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לא לכל טויוטה יש אחריות זה רק אם בעל הרכב שילם כנ"ל
מחיר נראה לי תלוי כמה שנים זה על הכביש זה מגיע לאזור 750 שח לשנה או ל15000 קמ
אך אני לא 100 אחוז לגבי המחיר תבדקו יותר טוב
וכן תבדקו כי יש רכבים שהוחלפה להם הבטריה ואז זה יותר שווה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לא לכל טיוטה יש אחריות?
מה המחיר לאחריות שנתי?
לכל טויוטה יש אחריות, הן על הרכב והן על הבטריה.
אחריות הרכב משתנית לפי הדגם וכולי, והאחריות על הסוללה היא עד 12 שנה ממועד עליית הרכב על הכביש וללא תלות במס' הקילומטרים, ובתנאי שמאריכים את האחריות מעת - לעת.
נראה לי שבשלוש השנים הראשונות יש אחריות 'רגילה' על הסוללה מטעם החברה ולאחר 3 שנים ניתן להאריך את האחריות על הסוללה על כל 15000 ק"מ בעלות של באיזור ה 900 ש"ח.
זה בגדול התמונה.
@טרינום הדשבורד באוריס לא גבוה באופן מיוחד, פשוט הישיבה שם מאוד נמוכה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
זה לא רק יופי חיצוני, זה נוחות נהיגה.
הדשבורד מאד גבוה באוריס מה שממש גורע בשדה הראייה (כנראה שלאנשים גבוהים פחות מפריע)
נכון...
לי זה ממש מפריע בנהיגה
וכל פעם מעלה את הכיסא עד הסוף, ובעלי צריך להנמיך:)

בכללי, אנחנו עברנו לאוריס מסקודה ראפיד ולא ראינו שינוי משמעותי בצריכת הדלק... והנהיגה שלנו רגועה מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
המידע כאן לא נראה אמין
א התא המטען באוריס (סטיישן) הוא ע-נ-ק בכל קנה מידה יחסית לכל רכב משפחתי
ב לפי הידוע לי הפריוס חסכוני יותר בנסיעה בין עירונית מאשר בנסיעה עירונית

וחוצמזה רק אם יש אחריות על הבטריה אפשר להאריך כל שנה או 15000 קמ המוקדם מביניהם וזה עולה כסף כמובן
זה האוריס הקטנה לא הסטיישן
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לדעתי פריוס עדיפה
גם מי האנשים שנוסעים על האוריס שימו לב אם זה ליסינג אז מסתבר שהיא הייתה או בבזק או בחברת חשמל וכ"ו שקרעו לה את הצורה בצורת הנסיעה ומשקל המסע
אוריס יותר ארוכה ויותר רחבה שזה קצת מציק בחניות ונמוכה מאוד מאוד
לגבי הסוללה והמנוע אין הרבה הבדל אבל במציאות הפריוס יותר חסכונית אולי בגלל המבנה לא בטוח
מי שבאמת מעוניין במידע מפורט אני ממליץ לו לבדוק כאן ברכבים זה לזה יש שם מקצוענים אמתיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מי שבאמת מעוניין במידע מפורט אני ממליץ לו לבדוק כאן ברכבים זה לזה יש שם מקצוענים אמתיים
מי שמגיבים שם הם לא אנשים מפלנטה אחרת... אלה אותם אנשים שמגיבים פה רק בשימות אחרים. ואני חושב שהעזרה פה היא הרבה יותר זמינה ומתוך תחושת ערבות הדדית אמיתית. ברכבים זה לזה כל ניק מסתובב שם עם האף למעלה ו'עושה טובה' עד שהוא טורח להגיב למישהו, מנסיון.
בקיצור, אל תזלזל ככה במעצמת הידע והעזרה של פרוג שהיא בעיני ההצלה של הדור!​
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה