דרוש מידע טיפול רגשי בבעיית קשב וריכוז

[הקטן שבאריות]

טוב, זה באמת בעיה אחרת.
מטפלת רגשית מקצועית לא אמורה לנסות לטפל בבעיות שהן לא התחום שלה.

נא לדקדק בניסוח.
זה לא התחום של טיפול ריגשי. לא קשור למטפל ספציפי.....
זה בערך כמו לטפל בהתכווצות שרירים ע"י טיפול ריגשי. (האמת שיש גם אסכולה כזו ).

 

[צמצמ]

נשוי (23.5) לא מספיק 5 אחוז ממה שאני רוצה ללמוד, ולא 20 אחוז ממה שאני מתכנן ללמוד. ישיחנה. ?

 

[הקטן שבאריות]

נשוי (23.5) לא מספיק 5 אחוז ממה שאני רוצה ללמוד, ולא 20 אחוז ממה שאני מתכנן ללמוד. ישיחנה. ?

וואו כ"כ מזדהה עם התחושה (בעיקר בעבר -כיום ב"ה כבר על וויואנס)
מקומך כאן -

דרוש מידע - קשב וריכוז במבוגרים- כל מה שחשוב לדעת ...

בבקשה, עזרו לי... הרופא אומר, שלא לקחת את הכדור (ויואנס) כל יום, למשל - שישי שבת לעשות הפסקה, ובאופן כללי, להשתדל שזה לא יהיה קבוע (יומיים - כן, יום - לא וכדו') שואלים למה??? 'אם לוקחים כל יום זה עושה התמכרות, וזה - לא טוב!!!' סוף ציטוט... לתחושתי - נטילה רציפה, מחלישה את תופעות הלוואי. אודה...

www.prog.co.il

תמצא הרבה "ישיחנה" בעניין ממני ועוד רבים אחרים.
בהצלחה.

 

[ח.ג.ג'.]

נא לדקדק בניסוח.
זה לא התחום של טיפול ריגשי. לא קשור למטפל ספציפי.....
זה בערך כמו לטפל בהתכווצות שרירים ע"י טיפול ריגשי. (האמת שיש גם אסכולה כזו ).

לא מנסים לפתור את בעיית הקשב באמצעות טיפול רגשי. זה אכן לא קשור.
לילדים שסובלים מבעיית הקשב יש התמודדויות רגשיות שהן תוצאה של בעיית הקשב - כמו למשל דימוי עצמי נמוך בעקבות כשלונות, והטיפול הרגשי נועד לטפל בהן.

 

[איטי פטיטי]

בלת״ק
ריטלין מגיע יחד עם טיפול רגשי (מקצועי כמובן) כי ילד שסובל מהפרעת קשב וריכוז צריך גם איזשהי מעטפת רגשית...
מעבר לזה - מי שלוקח ריטלין מגיל צעיר בד״כ יגיע לגיל מבוגר וכבר לא יצטרך את זה לתפקוד יומימי כי המח כבר מאומן.
(לא אומר שהוא לא יצטרך מדי פעם אבל אם השנים בד״כ ילך ויפחת הצורך...)

יש את הנושא של אימון אישי - שהוא לא פותר את הבעיה אבל יכול לעזור לתפקוד היומיומי.

וכמובן שהכל צריך להיות אצל מישהו מוסמך ומקצועי(תואר ראשון ושני והמלצות...לא מפרוג!) וממש לא ללכת למישהו שהמציא שיטה (אגב, לצערי מידיעה של קרובת משפחה- השיטה של גב׳ מינצברג אולי מביאה תוצאות אבל היא על גבול האכזרית... ובמבט של שנים (יותר מ20) אצל אותה קרובה היא לא עזרה)

 

[הקטן שבאריות]

מעבר לזה - מי שלוקח ריטלין מגיל צעיר בד״כ יגיע לגיל מבוגר וכבר לא יצטרך את זה לתפקוד יומימי כי המח כבר מאומן.
(לא אומר שהוא לא יצטרך מדי פעם אבל אם השנים בד״כ ילך ויפחת הצורך...)

טענה מעניינת - מה המקור של זה? ככל ויש חוסר נוירולוגי אמיתי באיזה צורה עובד המנגננון הזה?

 

[אפרת2]

בלת"ק חלקי.
יש באשכול הזה כמה וכמה טעויות והטעיות.
טיפול רגשי לא מתאים להפרעות קשב. נקודה. עלול אפילו לייצר בעיות. נקודה.
לצורך העצמה וחיזוק הבטחון וכל מה שקשור לקטע רגשי פצוע וחבול והרוס בעקבות קש"ר - נועד האימון.
אימון אינו רק רכישת אסטרטגיות וכלים התנהגותיים, אלא בראש ובראשונה - העצמה וחיזוק. ממוקדים לקש"ר! עובדים על הקשיים הרגשיים שנוצרו בעקבות הקש"ר!
זה עובד נפלא בשטח ומרים ילדים/מתבגרים/מבוגרים מ2 מטר מתחת לאדמה לראש ההר. והם גם נשארים שם עם אגו בריא ואופי חזק.
לא מחליף טיפול תרופתי!
טיפול תרופתי עובד על יכולת ריכוז ופיקוס, אימון על שינויים התנהגותיים.
שיהיה בהצלחה ואל תעשו שטויות בחיים שלכם.

[יש עוד המון מה לפרט על הנושא מהפאן המקצועי והממוקד. מציעה שמי שלא מגיע.ה מהתחום שפשוט לא יגיב.]

 

[הלוחשת לתווים]

אל תעשו שטויות בחיים שלכם.

זה בקשה קצת קשה, אבל נשתדל לעמוד בה בעז"ה

 

[ח.ג.ג'.]

בלת"ק חלקי.
יש באשכול הזה כמה וכמה טעויות והטעיות.
טיפול רגשי לא מתאים להפרעות קשב. נקודה. עלול אפילו לייצר בעיות. נקודה.
לצורך העצמה וחיזוק הבטחון וכל מה שקשור לקטע רגשי פצוע וחבול והרוס בעקבות קש"ר - נועד האימון.
אימון אינו רק רכישת אסטרטגיות וכלים התנהגותיים, אלא בראש ובראשונה - העצמה וחיזוק. ממוקדים לקש"ר! עובדים על הקשיים הרגשיים שנוצרו בעקבות הקש"ר!
זה עובד נפלא בשטח ומרים ילדים/מתבגרים/מבוגרים מ2 מטר מתחת לאדמה לראש ההר. והם גם נשארים שם עם אגו בריא ואופי חזק.
לא מחליף טיפול תרופתי!
טיפול תרופתי עובד על יכולת ריכוז ופיקוס, אימון על שינויים התנהגותיים.
שיהיה בהצלחה ואל תעשו שטויות בחיים שלכם.

[יש עוד המון מה לפרט על הנושא מהפאן המקצועי והממוקד. מציעה שמי שלא מגיע.ה מהתחום שפשוט לא יגיב.]

קביעה מאד נחרצת שטיפול רגשי, שהוא מקצוע הרבה יותר רציני עם הסמכה הרבה יותר משמעותית מאשר אימון, הוא זה שלא מתאים ויכול לגרום נזק. מעניין...

מזל שבאף מסגרת שנתקלתי בה לא חושבים כמוך, ומביאים טיפול רגשי.

(אני מתייחסת כמובן רק לטיפול רגשי עם הסמכה משמעותית ומקצועית, ולא לכל מי שלמד קורס וחצי וקורא לעצמו מטפל רגשי. ואם כבר נזקים, גם מאמן שלמד קורס וחצי יכול להזיק לא פחות. אימון הוא כלי שמתאים שיהיה מופעל על ידי אנשי טיפול מקצועיים מתחום הטיפול הרגשי או הריפוי בעיסוק, או לכל הפחות על ידי מאמן בהדרכת איש מקצוע. אימון כמקצוע עצמאי זה לא רציני)

 

[DvoraVidman]

טענה מעניינת - מה המקור של זה? ככל ויש חוסר נוירולוגי אמיתי באיזה צורה עובד המנגננון הזה?

יש הרבה מקום לרכישת מיומנויות, גם אם הקושי הנוירולוגי הבסיסי נשאר אפשר לרכוש דרכים 'לעקוף'.
דוגמא קטנה ופשוטה: הרגלי סדר.
מאד קשה להקנות לילד עם קושי בקשר הרגלי סדר,
אבל אחרי שהוא התרגל נגיד אוטומטית לשים בגדים בסל כביסה ולא על הרצפה, הוא ימשיך בזה בבגרותו.

 

[אפרת2]

קביעה מאד נחרצת שטיפול רגשי, שהוא מקצוע הרבה יותר רציני עם הסמכה הרבה יותר משמעותית מאשר אימון, הוא זה שלא מתאים ויכול לגרום נזק. מעניין...

מזל שבאף מסגרת שנתקלתי בה לא חושבים כמוך, ומביאים טיפול רגשי.

(אני מתייחסת כמובן רק לטיפול רגשי עם הסמכה משמעותית ומקצועית, ולא לכל מי שלמד קורס וחצי וקורא לעצמו מטפל רגשי. ואם כבר נזקים, גם מאמן שלמד קורס וחצי יכול להזיק לא פחות. אימון הוא כלי שמתאים שיהיה מופעל על ידי אנשי טיפול מקצועיים מתחום הטיפול הרגשי או הריפוי בעיסוק, או לכל הפחות על ידי מאמן בהדרכת איש מקצוע. אימון כמקצוע עצמאי זה לא רציני)

בכל מסגרת שמבינים מה זה ADHD לא שולחים לטיפול רגשי מכיון שהוא לא נותן כלים מותאמים ומדוייקים לADHD, והתסכול שחווה הADHD לא רק שלא מטופל, אלא מעמיק.
מכירה מסגרות רבות שמכירים בעובדה זו ושולחים לאימון מותאם לADHD אחרי שטיפולים רגשיים מקצועיים כשלו.
התוצאות בשטח יעידו שזה יעיל בהרבה ומקנה הרגלים משני חיים וממילא משפר ומרפא את הפאן הרגשי.
להבנתי, קשה לכם לקבל את העובדה הזו שהכלי הזה יעיל יותר מכיון שלמאמן.ת יש "רק" תעודה של מאמן מוסמך לADHD, ואתם מצדדים בטיפול רגשי כטיפול רגשי. זה שלכם.
אימון זה לא טיפול. האימון נותן כלים מעשיים וברורים ובריאים כדי לעשות שינוי. התהליך באימון ADHD יוצר העצמה על כל הצלחה, גם בלי שנרצה.
מאמן.ת ל ADHD שמזהה שיתכן והתפתחה בעיה נפשית או רגשית עמוקה שאימון לא יכול לעזור - מפסיק את התהליך ושולח לטיפול פסיכולוגי! לא רגשי! פסיכולוגי. וגם פה אהיה נחרצת.

 

[DvoraVidman]

בכל מסגרת שמבינים מה זה ADHD לא שולחים לטיפול רגשי מכיון שהוא לא נותן כלים מותאמים ומדוייקים לADHD, והתסכול שחווה הADHD לא רק שלא מטופל, אלא מעמיק.
מכירה מסגרות רבות שמכירים בעובדה זו ושולחים לאימון מותאם לADHD אחרי שטיפולים רגשיים מקצועיים כשלו.
התוצאות בשטח יעידו שזה יעיל בהרבה ומקנה הרגלים משני חיים וממילא משפר ומרפא את הפאן הרגשי.
להבנתי, קשה לכם לקבל את העובדה הזו שהכלי הזה יעיל יותר מכיון שלמאמן.ת יש "רק" תעודה של מאמן מוסמך לADHD, ואתם מצדדים בטיפול רגשי כטיפול רגשי. זה שלכם.
אימון זה לא טיפול. האימון נותן כלים מעשיים וברורים ובריאים כדי לעשות שינוי. התהליך באימון ADHD יוצר העצמה על כל הצלחה, גם בלי שנרצה.
מאמן.ת ל ADHD שמזהה שיתכן והתפתחה בעיה נפשית או רגשית עמוקה שאימון לא יכול לעזור - מפסיק את התהליך ושולח לטיפול פסיכולוגי! לא רגשי! פסיכולוגי. וגם פה אהיה נחרצת.

מכירה לעומק את הנושא.
בבסיס, כלים ומיומנויות אמורות להיות שייכות לתחום הריפוי בעיסוק (החלק הנוירולגי תפקודי), החלק הרגשי שייך לעולם הפסיכולוגיה. חלקו הוא ראשוני - בבסיס הפרעת הקשב, וחלקו הוא שניוני - "תופעות לוואי", תסכול שהצטבר, דימוי עצמי שנפגע, וכדומה.
היות שאנשי מקצוע בעלי הסמכה מלאה הם פחות נגישים לקהל הרחב, עולם האימון בא ולקח כלים מפה ופה ויצר איזה תמהיל פרקטי. שאכן יש בו תועלת רבה.
עדיין, זה סוג של קיצור דרך שנולד מכורח ומפה ועד לפסול תחומי ידע אחרים - בעיניי זה שגוי.



לצורך ההדגמה: במרפאות ייעודיות להפרעת קשב, עובדים אנשי טיפול מוסמכים (פסיכולוגים, עו"סים ומטפלים רגשיים), ומרפאים בעיסוק, ולא מאמנים....

 

[ח.ג.ג'.]

בכל מסגרת שמבינים מה זה ADHD לא שולחים לטיפול רגשי מכיון שהוא לא נותן כלים מותאמים ומדוייקים לADHD, והתסכול שחווה הADHD לא רק שלא מטופל, אלא מעמיק.
מכירה מסגרות רבות שמכירים בעובדה זו ושולחים לאימון מותאם לADHD אחרי שטיפולים רגשיים מקצועיים כשלו.
התוצאות בשטח יעידו שזה יעיל בהרבה ומקנה הרגלים משני חיים וממילא משפר ומרפא את הפאן הרגשי.
להבנתי, קשה לכם לקבל את העובדה הזו שהכלי הזה יעיל יותר מכיון שלמאמן.ת יש "רק" תעודה של מאמן מוסמך לADHD, ואתם מצדדים בטיפול רגשי כטיפול רגשי. זה שלכם.
אימון זה לא טיפול. האימון נותן כלים מעשיים וברורים ובריאים כדי לעשות שינוי. התהליך באימון ADHD יוצר העצמה על כל הצלחה, גם בלי שנרצה.
מאמן.ת ל ADHD שמזהה שיתכן והתפתחה בעיה נפשית או רגשית עמוקה שאימון לא יכול לעזור - מפסיק את התהליך ושולח לטיפול פסיכולוגי! לא רגשי! פסיכולוגי. וגם פה אהיה נחרצת.

יש מטפלים רגשיים שמתמחים בעבודה עם ילדים עם ADHD. כמובן שצריך ללכת דווקא לכאלו, כמו שלכל בעיה אחרת הולכים למטפל שמתמחה דווקא בה, ולא למטפל שאינו מכיר את הבעיה גם אם הוא מקצועי בתחומים אחרים. יש פעמים גם שטיפול רגשי ניתן על ידי פסיכולוג, תלוי בצורך של ילד ספציפי והכלים שמתאימים לו.
בנוסף יש דברים שעובדים עליהם בריפוי בעיסוק. גם עבודה על דימוי עצמי והעצמה נעשית על ידי מרב"ע, זה יותר ממוקד וספציפי מאשר טיפול רגשי שעוסק יותר בעזרה לילד להבין את העולם הרגשי שלו ופחות בהתקדמות ספציפית בזמן קצר. בעיני צריך גם וגם.
אימון הוא סוג של ריפוי בעיסוק חובבני. גם טיפול חובבני יכול להביא תוצאות טובות, אבל קשה לסמוך על המקצועיות של מי שלמד קורס של שנה ויודע לטפל בדברים מאד ספציפיים. בדיוק כמו שגם מטפלים רגשיים לא מוסמכים יכולים להועיל בהרבה מקרים, ויכולים גם לטעון שהם מעבירים הלאה מקרים שהם לא מסוגלים לטפל בהם, ועדיין לא הייתי מפקידה בידיהם ילד שזקוק לטיפול.
רוצים אימון? לכו למרב"ע שלמד/ה כלים של אימון. זה בהחלט יכול להיות כלי יעיל בידיים של איש מקצוע.

 

[אפרת2]

רוצים אימון? לכו למרב"ע שלמד/ה כלים של אימון. זה בהחלט יכול להיות כלי יעיל בידיים של איש מקצוע.

מרפאה בעיסוק גם שלמדה כלים של אימון לא תהיה מאמנת טובה לADHD.

ילד/מתבגר/מבוגר שיש לו ADHD ויש לו קשיים תפקודיים לא צריך לטרטר אותו עם טיפולים רגשיים וכל הטררם הזה כי בעיניכם אימון זה חובבני וכי אתם מאמינים בתהליכים עמוקים וארוכים, ו..'מקצועיים'.
ילד שיש לו קושי בהכנת ש"ב לדג', וסובל מזה בכתה, מהמורה, מהחברים, ונדפק לו הדימוי העצמי והוא חש מושפל ודחוי ולא שווה, וישלחו אותו לטיפול רגשי - עלול לחוות תסכול עמוק מאד מהתחושה כשכל חטאו הוא שיש לו קושי בהכנת ש"ב. ומה הוא צריך, כלים, מעשיים, פרקטיים, מדוייקים, שיעזרו לו להתגבר על הקושי הזה ולהכין ש"ב. והוא יצליח, כי זה ממוקד ADHD. הוא יחווה הצלחה בנקודה שהוא בא להתאמן עליה, והדימוי העצמי יעלה.
ילד ADHD שסובל מדחיינות כרונית וזו תתפרש אצל הוריו/מוריו/וכו כבעיה רגשית, כשכל חטאו הוא שיש לו ADHD וישלח לטיפול רגשי - שוב, יווצר אצלו תסכול, תחושה של 'אני לא שווה', חושבים שאני דפוק, ועוד.
ילד בא לאימון רק אחרי שיחה עם מאמנת שמסבירה לו על ADHD, ועל התהליך. רק לאחר הסכמתו, מתחילים בתהליך כשהוא בוחר על מה הוא רוצה לעבוד ואת מה רוצה לשנות.
ילד שהחליט אחרי פגישה עם מאמנת שלא רוצה להתאמן - לא מאמנים אותו. כי כל שינוי שהוא יעשה זה רק כי הוא 'מרצה' את אמו למשל, והשינוי לא יחזיק מעמד.
טיפול רגשי לADHD לרוב מיותר ואין בו צורך, אימון ל ADHD מחליף אותו בענק ומעניק הרבה פחות כשלונות, הרבה יותר הצלחות, הרבה פחות תסכולים והרבה יותר כח.

בהצלחה לכולם!

 

[ח.ג.ג'.]

מרפאה בעיסוק גם שלמדה כלים של אימון לא תהיה מאמנת טובה לADHD.

ילד/מתבגר/מבוגר שיש לו ADHD ויש לו קשיים תפקודיים לא צריך לטרטר אותו עם טיפולים רגשיים וכל הטררם הזה כי בעיניכם אימון זה חובבני וכי אתם מאמינים בתהליכים עמוקים וארוכים, ו..'מקצועיים'.
ילד שיש לו קושי בהכנת ש"ב לדג', וסובל מזה בכתה, מהמורה, מהחברים, ונדפק לו הדימוי העצמי והוא חש מושפל ודחוי ולא שווה, וישלחו אותו לטיפול רגשי - עלול לחוות תסכול עמוק מאד מהתחושה כשכל חטאו הוא שיש לו קושי בהכנת ש"ב. ומה הוא צריך, כלים, מעשיים, פרקטיים, מדוייקים, שיעזרו לו להתגבר על הקושי הזה ולהכין ש"ב. והוא יצליח, כי זה ממוקד ADHD. הוא יחווה הצלחה בנקודה שהוא בא להתאמן עליה, והדימוי העצמי יעלה.
ילד ADHD שסובל מדחיינות כרונית וזו תתפרש אצל הוריו/מוריו/וכו כבעיה רגשית, כשכל חטאו הוא שיש לו ADHD וישלח לטיפול רגשי - שוב, יווצר אצלו תסכול, תחושה של 'אני לא שווה', חושבים שאני דפוק, ועוד.
ילד בא לאימון רק אחרי שיחה עם מאמנת שמסבירה לו על ADHD, ועל התהליך. רק לאחר הסכמתו, מתחילים בתהליך כשהוא בוחר על מה הוא רוצה לעבוד ואת מה רוצה לשנות.
ילד שהחליט אחרי פגישה עם מאמנת שלא רוצה להתאמן - לא מאמנים אותו. כי כל שינוי שהוא יעשה זה רק כי הוא 'מרצה' את אמו למשל, והשינוי לא יחזיק מעמד.
טיפול רגשי לADHD לרוב מיותר ואין בו צורך, אימון ל ADHD מחליף אותו בענק ומעניק הרבה פחות כשלונות, הרבה יותר הצלחות, הרבה פחות תסכולים והרבה יותר כח.

בהצלחה לכולם!

אין שום סיבה בעולם שמרפאה בעיסוק לא תעשה את כל הרשימה שלך.
למעשה, הן בהחלט עושות את זה. בהצלחה מרובה.

אפשר לקבל שיש מקרים שלא חייבים ללכת דווקא לאנשי מקצוע הכי מוסמכים ואפשר להסתפק בקיצור הדרך הפרקטי שהוא האימון, כמו שהיטיבה להגדיר את זה @DvoraVidman
אבל הניסיונות להציג כאילו מי שיש לו יותר הסמכה ויותר כלים לטפל בבעיה "לא יהיה מאמן טוב" רק מראים על חובבנות, ומורידים עוד יותר את האמון במי שעוסק באימון. למה, מרפאה בעיסוק למדה יותר מדי וזה הופך אותה למאמנת פחות טובה?...

אגב, מעניין שמקומות שמכשירים מאמנים לא חושבים שאנשים עם רקע מקצועי אחר הם מאמנים פחות טובים, ודווקא פונים אליהם בתור קהל יעד של תכניות הכשרת מאמנים.

 

[הקטן שבאריות]

יש הרבה מקום לרכישת מיומנויות, גם אם הקושי הנוירולוגי הבסיסי נשאר אפשר לרכוש דרכים 'לעקוף'.
דוגמא קטנה ופשוטה: הרגלי סדר.
מאד קשה להקנות לילד עם קושי בקשר הרגלי סדר,
אבל אחרי שהוא התרגל נגיד אוטומטית לשים בגדים בסל כביסה ולא על הרצפה, הוא ימשיך בזה בבגרותו.

ככל והפרעת קשב משמעותה בגדים על הרצפה אני אכן מבין שאילוף פותר את הבעיה. (בעיקר של הסובבים שהילד/מבוגר כבר לא מהוים בעיה למערכת)
אבל מנסיוני האישי זה קצת יותר רחב. ומכיון שעיקר הקושי הריגשי (לפחות במקרה שלי) נובע מהקושי לישם את הפוטנציאל (בעיקר הלימודי אבל לא רק). איך זה יכול להפתר על ידי אילוף.
כמובן שזה חשוב מאוד להקנות הרגלים וכלים להתמודדות אבל לא מבין איך זה "פותר " את הבעיה.

 

[אפרת2]

אגב, מעניין שמקומות שמכשירים מאמנים לא חושבים שאנשים עם רקע מקצועי אחר הם מאמנים פחות טובים, ודווקא פונים אליהם בתור קהל יעד של תכניות הכשרת מאמנים.

מישהו אמר שהם פחות מקצועיים?
בהנתן שהם לא למדו אימון ממוקד לADHD הם פחות מקצועיים לאמן ADHD.
אנשי מקצוע, מטפלים, שמוסיפים לארגז הכלים שלהם אימון לADHD, יוכלו לאמן בהצלחה מרובה ADHD.
ובמקומות מסויימים אכן יש להם יתרון. בגלל הרקע המקצועי.

 

[ח.ג.ג'.]

מישהו אמר שהם פחות מקצועיים?
בהנתן שהם לא למדו אימון ממוקד לADHD הם פחות מקצועיים לאמן ADHD.
אנשי מקצוע, מטפלים, שמוסיפים לארגז הכלים שלהם אימון לADHD, יוכלו לאמן בהצלחה מרובה ADHD.
ובמקומות מסויימים אכן יש להם יתרון. בגלל הרקע המקצועי.

מרב"ע או מטפלת רגשית יכולה להתמחות ב-ADHD גם בלי ללמוד את זה במסגרת שנקראת "אימון".
עולם הטיפול הפארא-רפואי והרגשי שמע על ADHD גם לפני שפתחו קורסי אימון.

 

[הקטן שבאריות]

קביעה מאד נחרצת שטיפול רגשי, שהוא מקצוע הרבה יותר רציני עם הסמכה הרבה יותר משמעותית מאשר אימון, הוא זה שלא מתאים ויכול לגרום נזק. מעניין...

מזל שבאף מסגרת שנתקלתי בה לא חושבים כמוך, ומביאים טיפול רגשי.

(אני מתייחסת כמובן רק לטיפול רגשי עם הסמכה משמעותית ומקצועית, ולא לכל מי שלמד קורס וחצי וקורא לעצמו מטפל רגשי. ואם כבר נזקים, גם מאמן שלמד קורס וחצי יכול להזיק לא פחות. אימון הוא כלי שמתאים שיהיה מופעל על ידי אנשי טיפול מקצועיים מתחום הטיפול הרגשי או הריפוי בעיסוק, או לכל הפחות על ידי מאמן בהדרכת איש מקצוע. אימון כמקצוע עצמאי זה לא רציני)

מתעניין באמת - באיזה מוסד מכובד (אקדמי/בפיקוח אקדמי - כי בלי זה קצת קשה לקבוע מהי הסמכה משעותית ומקצועית ומהו קורס וחצי) מלמדים טיפול ריגשי כפתרון לבעיית קש"ר?

 

[DvoraVidman]

מרפאה בעיסוק גם שלמדה כלים של אימון לא תהיה מאמנת טובה לADHD.

ילד/מתבגר/מבוגר שיש לו ADHD ויש לו קשיים תפקודיים לא צריך לטרטר אותו עם טיפולים רגשיים וכל הטררם הזה כי בעיניכם אימון זה חובבני וכי אתם מאמינים בתהליכים עמוקים וארוכים, ו..'מקצועיים'.
ילד שיש לו קושי בהכנת ש"ב לדג', וסובל מזה בכתה, מהמורה, מהחברים, ונדפק לו הדימוי העצמי והוא חש מושפל ודחוי ולא שווה, וישלחו אותו לטיפול רגשי - עלול לחוות תסכול עמוק מאד מהתחושה כשכל חטאו הוא שיש לו קושי בהכנת ש"ב. ומה הוא צריך, כלים, מעשיים, פרקטיים, מדוייקים, שיעזרו לו להתגבר על הקושי הזה ולהכין ש"ב. והוא יצליח, כי זה ממוקד ADHD. הוא יחווה הצלחה בנקודה שהוא בא להתאמן עליה, והדימוי העצמי יעלה.
ילד ADHD שסובל מדחיינות כרונית וזו תתפרש אצל הוריו/מוריו/וכו כבעיה רגשית, כשכל חטאו הוא שיש לו ADHD וישלח לטיפול רגשי - שוב, יווצר אצלו תסכול, תחושה של 'אני לא שווה', חושבים שאני דפוק, ועוד.
ילד בא לאימון רק אחרי שיחה עם מאמנת שמסבירה לו על ADHD, ועל התהליך. רק לאחר הסכמתו, מתחילים בתהליך כשהוא בוחר על מה הוא רוצה לעבוד ואת מה רוצה לשנות.
ילד שהחליט אחרי פגישה עם מאמנת שלא רוצה להתאמן - לא מאמנים אותו. כי כל שינוי שהוא יעשה זה רק כי הוא 'מרצה' את אמו למשל, והשינוי לא יחזיק מעמד.
טיפול רגשי לADHD לרוב מיותר ואין בו צורך, אימון ל ADHD מחליף אותו בענק ומעניק הרבה פחות כשלונות, הרבה יותר הצלחות, הרבה פחות תסכולים והרבה יותר כח.

בהצלחה לכולם!

אין לי בעיה שתהיי בעד אימון, אבל זה ממש ממש מוזר לפסול בגלל זה את השיטות המקוריות שמהן האימון בסופו של דבר שואב.
מרפאה בעיסוק לא צריכה ללמוד אימון בשביל לטפל בתפקודי ADHD. זה פשוט חלק מהמקצוע שלה.
היא יכולה להעשיר את עצמה בשיטות ספציפיות לקשב כמו POET ו קוגפאן, אבל גם לפניהן זה העבודה שלה. תפקודים ניהוליים ותפקודים בכלל.