דרוש מידע טיפול רגשי לתינוק שמתעורר בלילה

[המימד הנוסף]

יועצת שינה לתינוקות!
אם תרצי המלצה -בשמחה

לידיעתכן, תינוקות לא אמורים לאכול בלילה!!

לילה טוב

מוחה! בעיקר על מה שהדגשת....

אולי זה יוכל להיות מקור?
ותקום בעוד לילה ותתן טרף לביתה...

תינוקות אמורים לאכול בלילה, גם כדי לדאוג להנקה נקיה, גם עבור שובע גופני, ובעיקר כדי לחזור לתחושת החמימות הרחמית....

 

[שיליבי]

נראה לי שיועצות הנקה טוענות שתנוקות חייבים לאכול בלילה
ויועצות שינה טוענות שלא...

 

[הרי זהב]

מאוד קשה לי לחשוב על התינוקות הללו שהדמות בה הן בוטחות ועליה הן נשענות, משאירה אותם לבכות ולרעוב.
מותר ומומלץ לתינוקות לאכול בלילה!!!
היניקה והאמא הן האוכל הנפשי של התינוק.
תינוק בן שנה וחצי הוא קטן מאוד!!!
חבר'ה, תתעוררו!!!!
את החינוך וההרגלים הנוקשים תשאירו לגיל גדול יותר, גיל שהילד יוכל לענות, לספר מה מציק לו....
קשה לי, קשה לי שאמא מנתקת את הרגש הרחימאי שלה לתינוקה, ונותנת לו לסבול ולבכות בשם הערך המקודש של הקניית הרגלים ושינה רצופה. למה תועלת השינה הרצופה גדולה מתועלת החום והמסירות לנפש הילד...???

 

[nori]

בד"כ ילדים בכורים שאין להם עדיין אחים אחריהם יותר מפונקים וזה בסדר.

חולקת על זה. בעיקר לנושא הקימה בלילה. זה די ברור שפותחת האשכול אמא צעירה וגם אלו האחרות שחפשו ומצאו שיטות להרגיל תינוקות רכים לישון לילה שלם.
זה חלק מהקושי להתרגל לאמהות. אחרי שנים הדברים האלו נכנסים לפרופורציות מתרגלים לקימה ובעיקר יודעים שבסוף איכשהו זה עובר ולא שווה להלחם על זה.
וזה בכלל לא משנה אם תינוק צריך לאכול או לא צריך. הוא רוצה לאכול והוא רגיל לאכול והוא מתגעגע ורוצה להרגיש אותי ומבחינתי זו סיבה מספיק טובה לקום בלילה. מה גם שהחלופה של לא לקום היא בהחלט כמה לילות קורעי לב של בכי. (שבחיים לא הייתי מתעלמת מהם)

 

[תמר סימן טוב]

אחות בטיפת חלב אמרה לי שעד גיל שנה
מותר לתינוק להתעורר לארוחה אחת בלילה
מותר לו, והוא גם צריך את זה

 

[ציבי פרקל]

סליחה שאני קצת חריפה, אבל הנושא הזה קצת בוער לי....
אני אמא לשלושה ילדים, שנולדו צפופים יחסית (תוך 3 שנים)
הילד האחרון שלי היה פג ולכן אפשרתי לו לקום ולאכול עד גיל יחסית מאוחר שזה אומר סביבות ה-8 חודשים.
כל הילדים שלי מסביבות הגיל 3 חודשים- 5 חודשים ישנים בד"כ בלילה ואני חושבת שזה לגיטימי ונורמלי (לא מדברת על לילות מיוחדים למינהם)
פשוט לימדתי אותם בהדרגה שבלילה אין אוכל, אין מיטה של אימא, זה שבוע שבועיים של קצת בכי לילה ואמא שלא מתעלמת אלא קמה למיטה של הילד ומדברת איתו ומסבירה לו שהוא גדול ואינו צריך לקום בלילה, במקרים מיוחדים אני נותנת בקבוק מים/ מוצץ.
אני גם בן אדם, יש לי עבודה בבוקר ועוד ילדים לטפל, ואני לא המשרתת של הילד שלי (סליחה על הביטוי) גם אני צריכה לנוח והילד צריך להבין את זה!!
כמובן שביום צריך לוודא שהילד מקבל את כל הצרכים שלו: חום, אהבה, אוכל, שתיה, וכו' וכל במידה מספקת.
גיל שנה וחצי זה כבר מאד מאוחר!! זה מראה כבר על פינוק יתר. יש לי דודה שהבת זקונים שלה מפונקת נורא היא לא עצרה את הקימות בלילה בגיל קטן, וכעת הילדה הזאת בת שבע (!!) ועדיין קמה בלילה ומעירה את ההורים שלה. זה לא נורמלי אבל זה נובע מפינוק יתר.
אל תרחמו איפה שלא צריך על הילדים שלכם. הילד שלכם צריך את השינה הרצופה הזאת וצריך את הגבולות שלא קמים בלילה ואין על מה לדבר. פינוק יתר רק הורס את הילד וחבל, זה יחזור ויתבטא במלא תחומים בחיים.
דרך אגב- אין לילדים שלי חסכים מהשינה הרצופה בלילה ומחוסר המיטה של אמא... הם ילדים טובים, שובבים, בראים בנפשם שאוהבים את אבא ואמא מאד.......
נ.ב.אני לא יועצת שינה ולא מנחת הורים, אלא מדברת מנסיון, לא רק שלי אלא גם של הסביבה שלי.....

תינוק קטן לא צריך שינה רצופה, הוא צריך מענה לצרכים שלו, (בין אם זה פיזי ובין אם רגשי )
אם תינוק לא מתעורר לאכול הוא כנראה לא צריך את זה,
אבל תינוק שמתעורר זה תינוק רעב!! המערכת שמונעת רעב בלילה מבשילה אצל חלק מהתינוקות רק לקראת גיל שנה.
תינוקות זה עם חכם, כל תינוק מבין יפה מאוד שאם הוא בוכה ולא מקבל מענה אין לו למה לבכות.
בעיני- זו אכזריות לגדל ילד להבנה כזאת.
תקראי קצת בגוגל מה המשמעות לטווח רחוק של בכי אצל תינוק (אני מדגישה תינוק, לא ילד בן 7) שלא נענה.
ועוד משהו- אצל תינוקות קטנים כן, אנחנו המשרתות שלהם. הם תלויים בנו לחלוטין, לא יכולים לעזור לעצמם בשום דבר!
מי ישרת אותם אם לא אנחנו?

 

[ציפורת הנפש]

התמודדתי באופן מדויק עם מה שאת מתארת.
תינוקת שמגיל חצי שנה קמה פעם פעמיים בשעה!!!
ואחרי שנהייתי משוגעת מעייפות הלכתי לרופא (רציני, מנהל של פגיה) שבדק ואמר שכל מה שיש לה זה חוסר גבולות .
עבדתי ע"פ הספר בלילה ישנים. עם המון סבלנות ומוכנות לשבוע קשה, לילות לבנים ורביצה ליד מיטתה, ולאחר שלוש לילות התחילה לישון לילה שלם!!
כיום ישנה משבע וחצי בערב עד שבע בבוקר!

מדייקת שכמובן נתתי בקבוק ועד היום אני נותנת, פעם בלילה. מסכימה שלא צריך למנוע אוכל אם ילד מתעקש ובשום פנים ואופן לא לתת לילד לצרוח.
אבל כשיש אור קטן, ואמא יושבת לידו עם מנטרות של "לילה, ישנים, אמא כאן" וכשכל הבכי נגמר כשמוציאים מהמיטה וסתם זורק את הבקבוק ולא רוצה לאכול - חד משמעית שהבכי הוא רצון של לצאת ולא של רעב.
זה הרגל חשוב שילד צריך ללמוד.
ולילד מותר לבכות כמה דקות (לא לצווח ולא לבד. להרגיש שאמא כאן, והיא לא הולכת להתפשר)
מה עדיף? אמא עייפה ועצבנית לאורך כל היום, שישנה שעתיים כי הילד זז במיטה שלה כל הזמן? וצועקת (ר"ל )

 

[שולי איטח]

כאמא ב"ה להרבה ילדים
גם צפופים וגם לא
גם כאילו שישנו לילה וגם כאילו שקמו עד גיל 3 כל שעה שעתיים (ועבדתי משרה מלאה למחרת)
כאילו שרק רצו להירדם איתי במיטה וכאילו שזה לא היה אופציה בכלל
חלק ישנו עם תאורת חירום או אפילו באור וחלק רק בחושך מוחלט
מרגיש לי וכך עשיתי
אין כללים כל ילד הוא עולם ומלואו

אבל אף פעם לא נתתי לילד לצרוח ולבכות גם לא בגיל גדול מאוד!!!! במיוחד בלילה שילד בעצם מתוך שינה ולא יכול להסביר את עצמו
לא מסוגלת לא יכולה ולא חושבת שאנחנו אמורות למחוק את הרגש האמהי ,זה התפקיד שהשם נתן לנו
נכון שזה קשה ומעצבן וכמובן לא תמיד יש כח וחשק
אבל להפוך את זה לשיטה, אם זה הולך בקלות ברגיעות ובהסברה מילא, אבל לא בגיל כ"כ קטן ולא בהתעלמות מבכי

היה לי ילד שעד גיל 6-7 היה קם הרבה לשתות ולשירותים (כמובן בדקנו אצל רופא ובדיקות שלא חסר לו כלום)
בכל קימה כזו היה מעיר ומודיע ששותה או הולך לשירותים וכו ולפעמים רוצה שיבואו איתו
ניסינו להסביר לו שבגיל הזה הוא יכול לקום לבד ללכת ולחזור לישון
כשקלטנו שהוא זקוק לזה זרמנו עם זה ועבר אחרי תקופה לבד


ולפותחת האשכול גיל 1.3 זה גיל קטנטן אל תרוצי לחפש טיפולים רגשיים וכד
תני לענינים לזרום תכניסי לך במוח שלא נורא אם קמים נותנים בקבוק ומוצץ וחוזרים לישון, מניסיון זה לא פוגע בשינה
מה שפוגע לנו בשינה זה התסכול ההרגשה המעצבנת לקום אם משחררים אז קודם כל רגועים יותר ונרדמים מייד שוב
ושנית זה בדר"כ עובר מהר יותר

(כמובן לא מדברת על בכי היסטרי וארוך שצריך לבדוק למה)

 

[MJ]

מאוד קשה לי לחשוב על התינוקות הללו שהדמות בה הן בוטחות ועליה הן נשענות, משאירה אותם לבכות ולרעוב.
מותר ומומלץ לתינוקות לאכול בלילה!!!
היניקה והאמא הן האוכל הנפשי של התינוק.
תינוק בן שנה וחצי הוא קטן מאוד!!!
חבר'ה, תתעוררו!!!!
את החינוך וההרגלים הנוקשים תשאירו לגיל גדול יותר, גיל שהילד יוכל לענות, לספר מה מציק לו....
קשה לי, קשה לי שאמא מנתקת את הרגש הרחימאי שלה לתינוקה, ונותנת לו לסבול ולבכות בשם הערך המקודש של הקניית הרגלים ושינה רצופה. למה תועלת השינה הרצופה גדולה מתועלת החום והמסירות לנפש הילד...???

1000% צודקת
אין שום בעיה שתינוק קם בלילה לאכול
וברגע שמבינים שזה נורמאלי זה הרבה יותר קל
אני בבוקר אפילו לא יודעת אם קמתי בלילה וכמה פעמים זה פשוט חלק מהחיים כשיש תינוק (תינוק זה עד גיל שנתיים לפחות)

 

[מירי 1010]

חייבת לשתף אתכם
בלילה , כמובן הוא הלך לישון עם בקבוק,
וכשהתעורר הסברתי לו שעכשיו לילה וצריך לישון והילד פשוט ה-ב-י-ן!
לא האמנתי עד שראיתי, הוא פשוט שם את הראש ונרדם.
כשהתעורר שוב, עשיתי כנ"ל, גם ישנתי מיטה לידו ועשיתי לו שש....ש...
אחרי כמה דקות הוא חזר אחרי- ש... ש... ו-נרדם!
הצעתי לו גם לשתות מים, במידה והוא צמא.

הוא עדיין התעורר, אבל פחות פעמים,
מאמינה שכמה לילות כאלו והוא יתרגל בע"ה.
חשוב גם לציין שלא נתתי לו לבכות הרבה, מייד נגשתי אליו וישנתי לידו.
אני לא בשיטה שלתת לילד לצרוח.

ולא, הוא לא ילד בכור,
הוא ישן בחדר עם עוד ילדים
והיה מתעורר לפעמים כל שעה לבקבוק, דבר שממש ממש לא בריא להתפתחות תקינה.
(וקם כמובן ספוג, אחרי שהחלפתי לו טיטול באמצע השינה)

במשפחה המליצו לי על טיפול רגשי,
ועכשיו אני רואה שכמו תמיד, הכל תלוי באמא...

 

[ציפורת הנפש]

בהח

חייבת לשתף אתכם
בלילה , כמובן הוא הלך לישון עם בקבוק,
וכשהתעורר הסברתי לו שעכשיו לילה וצריך לישון והילד פשוט ה-ב-י-ן!
לא האמנתי עד שראיתי, הוא פשוט שם את הראש ונרדם.
כשהתעורר שוב, עשיתי כנ"ל, גם ישנתי מיטה לידו ועשיתי לו שש....ש...
אחרי כמה דקות הוא חזר אחרי- ש... ש... ו-נרדם!
הצעתי לו גם לשתות מים, במידה והוא צמא.

הוא עדיין התעורר, אבל פחות פעמים,
מאמינה שכמה לילות כאלו והוא יתרגל בע"ה.
חשוב גם לציין שלא נתתי לו לבכות הרבה, מייד נגשתי אליו וישנתי לידו.
אני לא בשיטה שלתת לילד לצרוח.

ולא, הוא לא ילד בכור,
הוא ישן בחדר עם עוד ילדים
והיה מתעורר לפעמים כל שעה לבקבוק, דבר שממש ממש לא בריא להתפתחות תקינה.
(וקם כמובן ספוג, אחרי שהחלפתי לו טיטול באמצע השינה)

במשפחה המליצו לי על טיפול רגשי,
ועכשיו אני רואה שכמו תמיד, הכל תלוי באמא...

חזקי ואמצי.
וישועה קרובה לבוא.
זה בדיוק מה שעשיתי ועזר.
מאמינה שהקניית הרגלי שינה זה חלק מחובת חינוך של אמא.
וכשעושים את זה בנחת, נעימות וסבלנות. זו הצורה.

 

[אביגיל !!]

וכשהתעורר הסברתי לו שעכשיו לילה וצריך לישון והילד פשוט ה-ב-י-ן!

מדהים !!
זו השיטה הכי טובה שיש, פשוט להסביר לילד והוא מבין.
זה עובד בכל נושא והכל דבר בצורה ממש מדהימה.
הילד גם לא סובל כך הוא אולי קצת מתקשה ליישם בהתחלה אבל הוא מרגיש את אמא לידו ומקבל כוחות להתמודד ואחרי כמה ימים הוא מתרגל וזהו !!

 

[מירי עוס]

היא לא נותנת לו להישאר רעב, ילד לא צריך לאכול בלילה, ולא בטוח שהוא מתעורר מרעב, הוא מתעורר כי הוא התרגל להתעורר והוא גם ובעיקר סובל מזה והיא עוזרת לו לישון לילה ברצף
למה לעשות הכול שלילי?
ואני גם מצדיעה ל@מירי מנדל גם אם היא לא עשתה נכון ויש עוד גישות יותר טובות היא אימא משקיעה והיא עשתה כל מה שהיא יכלה בשביל הבן שלה, וכשהיא לא הצליחה היא באה לשאול אותנו מה כן לעשות היא לא באה לקבל ביקורת כמה היא לא עשתה נכון.

השליליות לא היתה על נושא האשכול.
אלא על חינוך ללילה רצוף בגיל 3 חודשים.
כל אמא תעשה את מה שטוב לילדיה, תוך קשיבות לצרכיהם.

 

[בנברקית]

מוחה! בעיקר על מה שהדגשת....

אולי זה יוכל להיות מקור?
ותקום בעוד לילה ותתן טרף לביתה...

תינוקות אמורים לאכול בלילה, גם כדי לדאוג להנקה נקיה, גם עבור שובע גופני, ובעיקר כדי לחזור לתחושת החמימות הרחמית....

את לא חייבת להסכים איתי..
ונישאר חברות

מדברת מנסיון כמובן, התינוקת שלי לא דרשה גם

 

[bp1]

ראית פעם ילד בן עשר ישן במיטת אמו?

אצלי עדיין באים לישון איתי ילד בן 5.5 ילדה בת 4 וילדה בת 1.5
אני עוברת לישון במיטה שלהם...

 

[S.g]

אני אמא לבלי עין הרע.
רובם צפופים מאד.
(בתחילה היו לי צפופים כל כך שהגדולה לא היתה בת שנתיים ןהיו לי 3 ללא תאומים.)
הילדים שלי עד גיל 10 חודשים בערך ישנים לילה שלם. (ילדי מטרנה) ובאזור 10 חודשים מתחילים לקום לילה ולדרוש לישון איתי וגם עם בעלי.
היו תקופות שקמנו בבוקר וגילינו כי אנחנו ישנים כל אחד עם 3 ילדים.
(אחד ליד כל אחד מאיתנו ועד שתיים מאחורה.)
קמנו, צחקנו ועברנו הלאה.
אם טוב לילדים ככה ולא צפוף טוב גם לנו.
רק 2 מתוך ילדינו לא ישנו איתנו שהיו קטנים. לא היו זקוקים לזה.
באיזה שהוא שלב הייתי קמה כבר עם כאבי גב וניסיתי לעצור את זה אך לאחר תקופה חזרו לזה.
מעדיפה להתמודד עם כאבי גב וילדים רגועים.
עד שתי ילדים ישנים איתי אחד בן 7 ואחד בן שנה וחצי שבא מידי פעם והבת שלי בת שש לא מוותרת על אבא שלה.
לא קורה מזה כלום. מבטיחה.
קמים רגועים ושלווים ובטוחים.
ללא פחדים וללא חלומות רעים.

 

[S.g]

כאמא ב"ה להרבה ילדים
גם צפופים וגם לא
גם כאילו שישנו לילה וגם כאילו שקמו עד גיל 3 כל שעה שעתיים (ועבדתי משרה מלאה למחרת)
כאילו שרק רצו להירדם איתי במיטה וכאילו שזה לא היה אופציה בכלל
חלק ישנו עם תאורת חירום או אפילו באור וחלק רק בחושך מוחלט
מרגיש לי וכך עשיתי
אין כללים כל ילד הוא עולם ומלואו

אבל אף פעם לא נתתי לילד לצרוח ולבכות גם לא בגיל גדול מאוד!!!! במיוחד בלילה שילד בעצם מתוך שינה ולא יכול להסביר את עצמו
לא מסוגלת לא יכולה ולא חושבת שאנחנו אמורות למחוק את הרגש האמהי ,זה התפקיד שהשם נתן לנו
נכון שזה קשה ומעצבן וכמובן לא תמיד יש כח וחשק
אבל להפוך את זה לשיטה, אם זה הולך בקלות ברגיעות ובהסברה מילא, אבל לא בגיל כ"כ קטן ולא בהתעלמות מבכי

היה לי ילד שעד גיל 6-7 היה קם הרבה לשתות ולשירותים (כמובן בדקנו אצל רופא ובדיקות שלא חסר לו כלום)
בכל קימה כזו היה מעיר ומודיע ששותה או הולך לשירותים וכו ולפעמים רוצה שיבואו איתו
ניסינו להסביר לו שבגיל הזה הוא יכול לקום לבד ללכת ולחזור לישון
כשקלטנו שהוא זקוק לזה זרמנו עם זה ועבר אחרי תקופה לבד


ולפותחת האשכול גיל 1.3 זה גיל קטנטן אל תרוצי לחפש טיפולים רגשיים וכד
תני לענינים לזרום תכניסי לך במוח שלא נורא אם קמים נותנים בקבוק ומוצץ וחוזרים לישון, מניסיון זה לא פוגע בשינה
מה שפוגע לנו בשינה זה התסכול ההרגשה המעצבנת לקום אם משחררים אז קודם כל רגועים יותר ונרדמים מייד שוב
ושנית זה בדר"כ עובר מהר יותר

(כמובן לא מדברת על בכי היסטרי וארוך שצריך לבדוק למה)

כל מילה פנינה.
גם אני באותה דעה ולא נותנת לילד לבכות גם בגיל גדול.

 

[אבידובי]

זה לא סותר,
אני בחיים לא נותנת לילדים שלי לבכות, אבל הם גם לא קמים כל שעה בלילה, אם ילד רוצה להתפנק וצריך אותי אין לי בעיה להיות איתו לילה שלם, (יש לי ילד שבגיל 0 ישן רק באור ורק עם מוזיקה...) אבל אם זה נושא של גבולות או של פינוק, אני אסביר לילד שעכשיו לילה ואני אשב לידו ואלטף אותו ואהיה איתו שעה- שעתיים, ואפילו 3, כמה שהוא רוצה וצריך, אבל בשבילו- בשביל הבריאות ובשביל ההתפתחות התקינה שלו הוא יישן בסוף במיטה שלו ואני ארגיל אותו לישון לילה,
ילד שלא ישן במיטה של ההורים בלילה כשהוא קם לא נשאר עם חסכים אלא גדל בצורה נכונה ותקינה יותר.

 

[אבא של ...]

מישהי יודעת מנסיון אישי על שיטה שעוזרת?

האמת שכן שבועיים כל פעם שהוא מתעורר לבוא לומר לו שזה זמן לישון
ולעזוב אחרי זה גם זה לא ואז כשהוא קם הוא נרגע לבד

 

[אבא של ...]

מקסימום צריך יועצת שינה או מנחת הורים.

תוכנית התנהגותית בABA יכולה לעזור