כללי טיפים בוורד - מי שיש לו עוד שיוסיף

  • הוסף לסימניות
  • #1
קודם כל חייבים קרדיט ענק ל - ונתנו10 על הרעיון של האשכול של הטיפים בקורל
מי האמין שזה יצליח ככה

ואם זה כל כך טוב אפשר לעשות את זה גם בוורד
כל אחד יכתוב משהו שהוא יודע וכולנו נדע הרבה יותר

הנה כמה טיפים עם קונטרול

קונטרול + 1
עושה מרווח בודד בין השורות / סימן לדבר 1 - שורה אחת

קונטרול +2
עושה מרווח כפול בין השורות / סימן 2 - שני שורות

קונטרול +5
עושה מרווח של שורה וחצי / סימן 5 תוספת של 0.5 שורה



קונטרול + I
עושה כתב נטוי / גם בסרגל הכלים למעלה האות הזו מצויירת בכפתור של ההטיייה
קונטרול + B
עושה כתב מודגש / גם בסרגל הכלים למעלה האות הזו מצויירת בכפתור של ההדגשה
קונטרול + U
עושה קו תחתון / גם בסרגל הכלים למעלה האות הזו מצויירת בכפתור של הקו תחתון



קונטרול + R
עושה יישור לימין / סימן ראשי תיבות של right (ימין באנגלית)

קונטרול + L
עושה יישור לשמאל / סימן ראשי תיבות של left (שמאל באנגלית)

קונטרול + E
עושה מירכוז שורה / אולי מישהו יביא לנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נכתב ע"י יוסף חיים;57011:
קונטרול + E
עושה מירכוז שורה / אולי מישהו יביא לנו
בעיקרון זה אמור להיות Center אבל מכיון שה Ctrl + C תפוס השתשו ב-Center.

שכחת Ctrl+J ליישור משני הצדדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הנה עוד: באדיבות ביל גייטס


מקשי הקיצור המתוארים בנושא עזרה זה מתייחסים לפריסת לוח מקשים באנגלית (ארצות הברית). מקשים בפריסות אחרות עשויים לא להתאים בדיוק למקשים בלוח מקשים אמריקאי.
עבור קיצורי מקשים בהם יש להקיש על שני מקשים או יותר בו זמנית, המקשים עליהם יש להקיש מופרדים באמצעות סימן חיבור (+) בעזרה של Microsoft Word. עבור קיצורי מקשים בהם יש להקיש על מקש אחד ומיד לאחר מכן על מקש נוסף, המקשים עליהם יש להקיש מופרדים באמצעות פסיק (,).
כדי להדפיס נושא זה, הקש TAB כדי לבחור את הצג הכל, הקש ENTER ולאחר מכן הקש CTRL+P.
חלונית המשימות עזרה וחלון העזרה

השימוש בחלונית המשימות עזרה ובחלון העזרה
חלונית המשימות עזרה מספקת גישה לכל תוכן עזרה של Office ומופיעה כחלק מ- Microsoft Word. חלון העזרה מציג נושאים ותוכן עזרה אחר ומופיע כחלון לצד Word, אך בנפרד ממנו.
בחלונית המשימות עזרה

<dl><dt>F1</dt><dd>הצגה של חלונית המשימות עזרה.</dd><dt>F6</dt><dd>מעבר בין חלונית המשימות עזרה ובין Word.</dd><dt>TAB</dt><dd>בחירת הפריט הבא בחלונית המשימות עזרה.</dd><dt>SHIFT+TAB</dt><dd>בחירת הפריט הקודם בחלונית המשימות עזרה.</dd><dt>ENTER</dt><dd>ביצוע הפעולה עבור הפריט הנבחר.</dd><dt>חץ למטה וחץ למעלה</dt><dd>בתוכן עניינים, בחירת הפריט הבא והקודם, בהתאמה.</dd><dt>חץ ימינה וחץ שמאלה</dt><dd>בתוכן עניינים, הרחבה וכיווץ של הפריט הנבחר, בהתאמה.</dd><dt>ALT+חץ שמאלה</dt><dd>מעבר אל חלונית המשימות הקודמת.</dd><dt>ALT+חץ ימינה</dt><dd>מעבר אל חלונית המשימות הבאה.</dd><dt>CTRL+SPACEBAR</dt><dd>פתיחת תפריט חלוניות המשימה.</dd><dt>CTRL+F1</dt><dd>סגירה ופתיחה מחדש של חלונית המשימות הנוכחית.</dd><dt>חץ ימינה</dt><dd>הרחבה של רשימת ‎+/-‎.</dd><dt>חץ שמאלה</dt><dd>כיווץ של רשימת ‎+/-‎.</dd></dl> בחלון העזרה

<dl><dt>TAB</dt><dd>בחירת הטקסט או ההיפר-קישור המוסתר הבא או הצג הכל או הסתר הכל בחלקו העליון של נושא.</dd><dt>SHIFT+TAB</dt><dd>בחירת הטקסט או ההיפר-קישור המוסתר הקודם או בלחצן תצוגת הדפדפן בחלקו העליון של מאמר באתר אינטרנט של Microsoft Office. </dd><dt>ENTER</dt><dd>ביצוע הפעולה עבור הצג הכל‏, הסתר הכל‏, טקסט חבוי או היפר-קישור הנבחרים.</dd><dt>ALT+חץ שמאלה</dt><dd>מעבר אל נושא העזרה הקודם.</dd><dt>ALT+ חץ ימינה</dt><dd>מעבר אל נושא העזרה הבא.</dd><dt>CONTROL+P</dt><dd>הדפסה של נושא העזרה הנוכחי.</dd><dt>חץ למעלה וחץ למטה</dt><dd>גלילת כמויות קטנות למעלה ולמטה, בהתאמה, בתוך נושא העזרה המוצג כעת.</dd><dt>PAGE UP ו- PAGE DOWN</dt><dd>גלילת כמויות גדולות יותר למעלה ולמטה, בהתאמה, בתוך נושא העזרה המוצג כעת.</dd><dt>ALT+U</dt><dd>שינוי חלון העזרה ממצב נפרד מ- Word (לא פרוש) למצב מחובר ל- Word (פרוש).</dd><dt>SHIFT+F10</dt><dd>הצגת תפריט של פקודות עבור חלון העזרה; יש צורך במיקוד פעיל על חלון העזרה (לחץ על פריט בתוך חלון העזרה).</dd></dl> תפריטים, סרגלי כלים, חלוניות משימות ותיבות דו-שיח

גישה לתפריטים ולסרגלי כלים ושימוש בהם
<dl><dt>F10 או ALT</dt><dd>בחירת שורת התפריטים (שורת תפריטים: השורה האופקית מתחת לפס הכותרת המכילה את שמות התפריטים. שורת תפריטים עשויה להיות שורת התפריטים המוכללת או שורת תפריטים מותאמת אישית.) או סגירת תפריט ותפריט משנה פתוחים בו-זמנית.</dd><dt>CTRL+TAB או CTRL+SHIFT+TAB</dt><dd>בחר חלונית משימות או סרגל כלים אחרי הקשה על F10 או על ALT כדי לבחור את שורת התפריטים. הקשה חוזרת על המקשים מעבירה את המוקד בין סרגלי הכלים, שורות התפריטים וחלונית המשימות הפתוחים.</dd><dt>TAB או SHIFT+TAB</dt><dd>כאשר סרגל כלים (סרגל כלים: סרגל הכולל לחצנים ואפשרויות ומשמש להפעלת פקודות. כדי להציג סרגל כלים, לחץ על התאמה אישית בתפריט כלים ולאחר מכן לחץ על הכרטיסיה סרגלי כלים.) או שורת תפריטים נבחרים, בחירת הלחצן או התפריט הבאים או הקודמים.</dd><dt>ENTER</dt><dd>פתיחת התפריט הנבחר, או ביצוע הפעולה של הלחצן או הפקודה הנבחרים. </dd><dt>SHIFT+F10</dt><dd>הצגת תפריט הקיצור (תפריט קיצור: תפריט המציג רשימה של פקודות הרלוונטיות לפריט מסוים. כדי להציג תפריט קיצור, לחץ באמצעות לחצן העכבר הימני על פריט או הקש SHIFT+F10.) עבור הפריט הנבחר.</dd><dt>ALT+SPACEBAR</dt><dd>הצגת תפריט הקיצור של פס הכותרת.</dd><dt>חץ למעלה או חץ למטה</dt><dd>כשתפריט או תפריט משנה (תפריט משנה: תפריט המופיע כאשר משתמש מצביע על פקודה בתפריט ברמה גבוהה יותר.) פתוחים, בחירת הפקודה הבאה או הקודמת.</dd><dt>חץ שמאלה או חץ ימינה</dt><dd>בחירת התפריט שמשמאל או מימין. כשתפריט משנה פתוח, מעבר בין התפריט הראשי ותפריט המשנה.</dd><dt>HOME או END</dt><dd>בחירת הפקודה הראשונה או האחרונה בתפריט או בתפריט המשנה.</dd><dt>ESC</dt><dd>סגירת תפריט פתוח. כשתפריט משנה פתוח, סגירת תפריט המשנה בלבד.</dd><dt>SHIFT+חץ למטה</dt><dd>פתיחת התפריט הנבחר.</dd><dt>CTRL+חץ למטה</dt><dd>כשתפריט מקוצר פתוח, הצגת מערכת הפקודות המלאה.</dd><dt>ALT+CTRL+=‎ (סימן שוויון)</dt><dd>הוספת לחצן בסרגל כלים לתפריט. כשתקיש על מקש קיצור זה ולאחר מכן תלחץ על לחצן בסרגל כלים, Microsoft Word יוסיף את הלחצן לתפריט המתאים. לדוגמה, לחץ על תבליטים
default.aspx
בסרגל הכלים עיצוב כדי להוסיף את הפקודה תבליטים לתפריט עיצוב.</dd><dt>ALT+CTRL+-‎ (המקש מקף)</dt><dd>הסרת פקודה מתוך תפריט. כשתקיש על מקשי הקיצור האלה ולאחר מכן תבחר פקודת תפריט, הפקודה תוסר. באפשרותך להוסיף את פקודת התפריט בחזרה לתפריט אם תשנה את דעתך.</dd><dt>ALT+CTRL++ (מקש חיבור במקלדת נומרית)</dt><dd>התאמה אישית של מקש הקיצור עבור פקודת תפריט. כשתקיש על מקשי קיצור אלה ולאחר מכן תבחר פקודת תפריט, תיבת הדו-שיח התאמה אישית של לוח המקשים נפתחת כך שבאפשרותך להוסיף, לשנות או להסיר את מקש הקיצור.</dd></dl> הערה באפשרותך להשתמש בלוח המקשים כדי לבחור כל פקודת תפריט בשורת התפריטים. הקש ALT כדי לבחור את שורת התפריטים. הקש על האות המסומנת בקו תחתון בשם התפריט המכיל את הפקודה הרצויה. בתפריט המופיע, הקש על האות המסומנת בקו תחתון בשם הפקודה הרצויה.
גישה לחלוניות משימות ושימוש בהן
<dl><dt>CTRL+F1</dt><dd>פתיחה או הסתרה של חלונית המשימות הנוכחית.</dd><dt>F6</dt><dd>מעבר לחלונית משימות (חלונית משימות: חלון בתוך יישום Office המספק פקודות נפוצות. מיקום החלונית וגודלה המצומצם מאפשרים לך להשתמש בפקודות אלה במהלך העבודה על הקבצים שלך.) מחלונית אחרת בחלון התוכנית (ייתכן שתצטרך להקיש F6 יותר מפעם אחת).</dd><dd>הערה אם הקשה על F6 אינה גורמת להצגת חלונית המשימות הרצויה, נסה להקיש ALT כדי להתמקד בשורת התפריטים ולאחר מכן הקש CTRL+TAB כדי לעבור לחלונית המשימות. בנוסף, אם תפתח תיבת דו-שיח מתוך חלונית המשימות הצג עיצוב, המסמך שלך עשוי להיות המוקד לאחר סגירת תיבת הדו-שיח ולא חלונית המשימות. באפשרותך להשתמש ב- F6 או ב- CTRL+TAB לשם חזרה לחלונית המשימות.</dd><dt>CTRL+TAB</dt><dd>כאשר תפריט או סרגל כלים (סרגל כלים: סרגל הכולל לחצנים ואפשרויות ומשמש להפעלת פקודות. כדי להציג סרגל כלים, לחץ על התאמה אישית בתפריט כלים ולאחר מכן לחץ על הכרטיסיה סרגלי כלים.) פעילים, מעבר לחלונית משימות (ייתכן שתצטרך להקיש CTRL+TAB יותר מפעם אחת).</dd><dt>CTRL+SPACEBAR</dt><dd>פתיחת תפריט חלוניות המשימה.</dd><dt>ALT+HOME</dt><dd>מעבר אל חלונית המשימות תחילת העבודה.</dd><dt>ALT+חץ שמאלה</dt><dd>הפיכת הרצף של חלוניות המשימה שפתחת.</dd><dt>ALT+חץ ימינה</dt><dd>חזרה על רצף חלוניות המשימה שפתחת.</dd><dt>ESC</dt><dd>סגירת תפריט אם קיים תפריט פתוח כעת, או חזרה אל המסמך.</dd><dt>TAB או SHIFT+TAB</dt><dd>כאשר חלונית משימות פעילה, בחירה באפשרות הבאה או הקודמת בחלונית המשימות.</dd><dt>חץ למעלה או חץ למטה</dt><dd>מעבר בין אפשרויות בתפריט משנה נבחר; מעבר בין אפשרויות מסוימות בקבוצת אפשרויות.</dd><dt>SPACEBAR או ENTER</dt><dd>פתיחת התפריט הנבחר, או ביצוע הפעולה שהוקצתה ללחצן הנבחר.</dd><dt>SHIFT+F10</dt><dd>פתיחת תפריט קיצור (תפריט קיצור: תפריט המציג רשימה של פקודות הרלוונטיות לפריט מסוים. כדי להציג תפריט קיצור, לחץ באמצעות לחצן העכבר הימני על פריט או הקש SHIFT+F10.) במסמך; פתיחת תפריט נפתח עבור פריט הגלריה הנבחר.</dd><dt>HOME או END</dt><dd>כאשר תפריט או תפריט משנה מוצגים, בחירת הפקודה הראשונה או האחרונה בתפריט או בתפריט המשנה.</dd><dt>PAGE UP או PAGE DOWN</dt><dd>גלילה למעלה או למטה ברשימת הגלריה הנבחרת.</dd><dt>CTRL+חץ ימינה או CTRL+חץ שמאלה</dt><dd>הרחבה או כיווץ של פריט הניתן לכיווץ ברשימת הגלריה.</dd><dt>CTRL+HOME או CTRL+END</dt><dd>מעבר לחלק העליון או לחלק התחתון של רשימת הגלריה הנבחרת.</dd></dl> שינוי גודל והזזה של סרגלי כלים, תפריטים וחלוניות משימות
  1. הקש על ALT כדי לבחור בשורת התפריטים (שורת תפריטים: השורה האופקית מתחת לפס הכותרת המכילה את שמות התפריטים. שורת תפריטים עשויה להיות שורת התפריטים המוכללת או שורת תפריטים מותאמת אישית.).
  2. הקש מספר פעמים על CTRL+TAB כדי לבחור בסרגל כלים (סרגל כלים: סרגל הכולל לחצנים ואפשרויות ומשמש להפעלת פקודות. כדי להציג סרגל כלים, לחץ על התאמה אישית בתפריט כלים ולאחר מכן לחץ על הכרטיסיה סרגלי כלים.) או בחלונית המשימות (חלונית משימות: חלון בתוך יישום Office המספק פקודות נפוצות. מיקום החלונית וגודלה המצומצם מאפשרים לך להשתמש בפקודות אלה במהלך העבודה על הקבצים שלך.).
  3. בצע אחת מהפעולות הבאות: שינוי גודל של סרגל כלים
    1. בסרגל הכלים, הקש CTRL+SPACEBAR כדי להציג את תפריט אפשרויות סרגל כלים.
    2. בחר בפקודה גודל ולאחר מכן הקש על ENTER.
    3. השתמש במקשי החיצים כדי לשנות את גודל סרגל הכלים. הקש על CTRL+מקשי החיצים כדי לשנות את הגודל בפיקסל אחד בכל הקשה.
    הזזה של סרגל כלים
    1. בסרגל הכלים, הקש CTRL+SPACEBAR כדי להציג את תפריט אפשרויות סרגל כלים.
    2. בחר בפקודה העבר ולאחר מכן הקש על ENTER.
    3. השתמש במקשי החיצים כדי למקם את סרגל הכלים. הקש על CTRL+מקשי החיצים כדי לזוז פיקסל אחד בכל הקשה. כדי לבטל את עגינת סרגל הכלים, הקש על החץ למטה שוב ושוב. כדי לעגן את סרגל הכלים בצורה אנכית בצד הימני או השמאלי, הקש על החץ שמאלה או על החץ ימינה בהתאמה כאשר סרגל הכלים עבר את כל הדרך לצד שמאל או לצד ימין.
    שינוי גודל של חלונית משימות
    1. בחלונית המשימות, הקש CTRL+SPACEBAR כדי להציג תפריט של פקודות נוספות.
    2. השתמש במקש חץ למטה כדי לבחור בפקודה גודל ולאחר מכן הקש על ENTER.
    3. השתמש במקשי החיצים כדי לשנות את גודל חלונית המשימות. השתמש ב- CTRL+ מקשי החיצים כדי לשנות את הגודל בפיקסל אחד בכל הקשה.
    הזזת חלונית המשימות
    1. בחלונית המשימות, הקש CTRL+SPACEBAR כדי להציג תפריט של פקודות נוספות.
    2. השתמש במקש חץ למטה כדי לבחור בפקודה העבר ולאחר מכן הקש על ENTER.
    3. השתמש במקשי החיצים כדי למקם את חלונית המשימות. השתמש ב- CTRL+ מקשי החיצים כדי לזוז בפיקסל אחד בכל הקשה.הערה אם תעביר את חלונית המשימות למעלה לתוך סרגלי הכלים או למטה לתוך שורת המצב, החלונית מצמידה עצמה לסרגלים או לשורה ומכוונת עצמה מחדש אופקית. כדי להחזיר את חלונית המשימות למצבה האנכי, השתמש במקשי החצים כדי להרחיק אותה מהסרגלים או השורה.
  4. עם סיום ההזזה או שינוי הגודל, הקש ESC או ENTER.
שימוש בתיבות דו-שיח
<dl><dd>
</dd><dt>ALT+F6</dt><dd>עבור מתיבת דו-שיח פתוחה חזרה אל המסמך עבור תיבות דו-שיח כגון חיפוש והחלפה התומכות באופן פעולה זה.</dd><dt>TAB</dt><dd>מעבר לאפשרות או לקבוצת האפשרויות הבאה.</dd><dt>SHIFT+TAB</dt><dd>מעבר לאפשרות או לקבוצת האפשרויות הקודמת.</dd><dt>CTRL+TAB</dt><dd>מעבר לכרטיסיה הבאה בתיבת דו-שיח.</dd><dt>CTRL+SHIFT+TAB</dt><dd>מעבר לכרטיסיה הקודמת בתיבת דו-שיח.</dd><dt>מקשי החיצים</dt><dd>מעבר בין אפשרויות ברשימה נפתחת פתוחה או בין אפשרויות בקבוצת אפשרויות.</dd><dt>מקש רווח</dt><dd>ביצוע הפעולה המוקצית ללחצן הנבחר; סימון או ניקוי תיבת הסימון הנבחרת.</dd><dt>אות ראשונה של אפשרות ברשימה נפתחת</dt><dd>פתיחת הרשימה במידה והיא סגורה ומעבר לאפשרות זו ברשימה.</dd><dt>ALT+ האות המסומנת בקו תחתון באפשרות</dt><dd>בחירת אפשרות; בחירה או ניקוי של תיבת סימון.</dd><dt>ALT+חץ למטה</dt><dd>פתיחת רשימה נפתחת נבחרת.</dd><dt>ESC</dt><dd>סגירת רשימה נפתחת נבחרת; ביטול פקודה וסגירת תיבת דו-שיח.</dd><dt>ENTER</dt><dd>הפעלת הפקודה הנבחרת.</dd></dl> שימוש בתיבות עריכה בתוך תיבות דו-שיח
תיבת עריכה היא תיבה ריקה בה מוקלד או מודבק ערך, כגון שם המשתמש שלך או נתיב (נתיב: המסלול בו משתמשת מערכת ההפעלה כדי לאתר תיקיה או קובץ; לדוגמה, C:\\House finances\\March.doc.) אל תיקיה.
<dl><dt>HOME</dt><dd>מעבר אל תחילת הערך.</dd><dt>END</dt><dd>מעבר אל סוף הערך.</dd><dt>חץ שמאלה או חץ ימינה</dt><dd>מעבר של תו אחד לשמאל או לימין.</dd><dt>CTRL+חץ שמאלה</dt><dd>מעבר של מילה אחת לשמאל.</dd><dt>CTRL+חץ ימינה</dt><dd>מעבר של מילה אחת לימין.</dd><dt>SHIFT+חץ שמאלה</dt><dd>בחירה או ביטול בחירה של תו אחד משמאל.</dd><dt>SHIFT+חץ ימינה</dt><dd>בחירה או ביטול בחירה של תו אחד מימין.</dd><dt>CTRL+SHIFT+חץ שמאלה</dt><dd>בחירה או ביטול בחירה של מילה אחת משמאל.</dd><dt>CTRL+SHIFT+חץ ימינה</dt><dd>בחירה או ביטול בחירה של מילה אחת מימין.</dd><dt>SHIFT+HOME</dt><dd>בחירה מנקודת הכניסה להתחלת הערך.</dd><dt>SHIFT+END</dt><dd>בחירה מנקודת הכניסה לסוף הערך.</dd></dl> שימוש בתיבות הדו-שיח פתיחה, שמירה בשם והוספת תמונה
<dl><dt>CTRL+F12</dt><dd>הצגת תיבת הדו-שיח פתיחה.</dd><dt>F12</dt><dd>הצגת תיבת הדו-שיח שמירה בשם.</dd><dt>ALT+1</dt><dd>מעבר אל התיקיה הקודמת (
default.aspx
).</dd><dt>ALT+2</dt><dd>פתיחת התיקיה שנמצאת רמה אחת מעל לתיקיה הפתוחה (לחצן רמה אחת למעלה
default.aspx
).</dd><dt>ALT+3</dt><dd>סגירת תיבת הדו-שיח ופתיחת דף החיפוש שלך ב- World Wide Web ‏(WWW) ‏(World Wide Web (WWW)‎: ענף המולטימדיה של האינטרנט המציג לא רק טקסט, אלא גם גרפיקה, צלילים ווידאו. באינטרנט, משתמשים יכולים לעבור בקלות מפריט לפריט, מדף לדף או מאתר לאתר באמצעות היפר-קישורים.) (לחצן חפש באינטרנט
default.aspx
).</dd><dt>ALT+4</dt><dd>מחיקת הקובץ או התיקיה הנבחרים (לחצן מחק
default.aspx
).</dd><dt>ALT+5</dt><dd>יצירת תיקיית משנה חדשה בתיקיה הפתוחה (לחצן צור תיקיה חדשה
default.aspx
).</dd><dt>ALT+6</dt><dd>מעבר בין התצוגות רשימה, פרטים, מאפיינים, תצוגה מקדימה, תמונות ממוזערות, משבצות וסמלים (לחץ על החץ לצד תצוגות
default.aspx
).</dd><dt>ALT+7 או ALT+L</dt><dd>הצגת תפריט כלים (לחצן כלים).</dd><dt>SHIFT+F10</dt><dd>הצגת תפריט קיצור (תפריט קיצור: תפריט המציג רשימה של פקודות הרלוונטיות לפריט מסוים. כדי להציג תפריט קיצור, לחץ באמצעות לחצן העכבר הימני על פריט או הקש SHIFT+F10.) עבור פריט נבחר, כגון תיקיה או קובץ.</dd><dt>TAB</dt><dd>מעבר בין אפשרויות או אזורים בתיבת הדו-שיח. </dd><dt>F4 או ALT+I</dt><dd>פתיחת הרשימה חפש ב או שמור ב.</dd><dt>F5</dt><dd>עדכון הקבצים המוצגים בתיבת הדו-שיח פתיחה או שמירה בשם (תפריט קובץ).</dd></dl> הפניה מהירה

משימות נפוצות המתבצעות במסמך של Microsoft Word
<dl><dt>CTRL+SHIFT+SPACEBAR</dt><dd>יצירת רווח קשיח.</dd><dt>CTRL+מקף</dt><dd>יצירת מקף קשיח.</dd><dt>CTRL+B</dt><dd>הפיכת אותיות למודגשות.</dd><dt>CTRL+I</dt><dd>הפיכת אותיות לנטויות.</dd><dt>CTRL+U</dt><dd>מתיחת קו תחתון מתחת לאותיות.</dd><dt>CTRL+SHIFT+<‎</dt><dd>הקטנת גודל גופן.</dd><dt>CTRL+SHIFT+>‎</dt><dd>הגדלת גודל גופן.</dd><dt>CTRL+SPACEBAR</dt><dd>הסרת עיצוב של תו או פיסקה.</dd><dt>CTRL+C</dt><dd>העתקת הטקסט או האובייקט הנבחר.</dd><dt>CTRL+X</dt><dd>גזירת הטקסט או האובייקט הנבחר.</dd><dt>CTRL+V</dt><dd>הדבקת טקסט או אובייקט.</dd><dt>CTRL+Z</dt><dd>ביטול הפעולה האחרונה.</dd><dt>CTRL+Y</dt><dd>ביצוע הפעולה האחרונה שוב.</dd></dl> סרגל השפה

זיהוי דיבור וכתב-יד
<dl><dt>ALT שמאלי +SHIFT</dt><dd>מעבר בין שפות או פריסות לוח מקשים.</dd><dt>
default.aspx
+V</dt><dd>הפעלה או כיבוי של המיקרופון.</dd><dt>
default.aspx
+T</dt><dd>מעבר בין מצב פקודות קול למצב הכתבה.</dd><dt>
default.aspx
+C</dt><dd>הצגת רשימה של אפשרויות תיקון חלופיות.</dd><dt>
default.aspx
+H</dt><dd>הפעלה או ביטול של כתב יד.</dd><dt>ALT+~‎</dt><dd>הפעלה או ביטול של עורך שיטות קלט (IME) ‏(IME: תוכנית המוסיפה טקסט מזרח אסיאתי (סינית מסורתית, סינית פשוטה, יפנית או קוריאנית) לתוכניות על-ידי המרת הקשות לתווים מזרח אסיאתים מורכבים. IME נחשב לסוג חלופי של פריסת לוח מקשים.) יפני בלוח מקשים 101.</dd><dt>ALT ימני</dt><dd>הפעלה או ביטול של IME קוריאני בלוח מקשים 101.</dd><dt>CTRL+SPACEBAR</dt><dd>הפעלה או ביטול של IME סיני בלוח מקשים 101.</dd></dl> הערות
  • באפשרותך להגדיר את צירוף המקשים לשם מעבר בין שפות או פריסות לוחות מקשים בתיבת הדו-שיח הגדרות מקשים מתקדמות. כדי לפתוח את תיבת הדו-שיח הגדרות מקשים מתקדמות, לחץ באמצעות לחצן העכבר הימני על סרגל השפה ולאחר מכן לחץ על הגדרות. תחת העדפות, לחץ על הגדרות מקשים.
  • מקש סמל Windows (
    default.aspx
    ) זמין בשורת המקשים התחתונה ברוב לוחות המקשים.
דואר אלקטרוני

שליחת הודעות דואר אלקטרוני
השתמש במקשים הבאים (אם אתה שולח הודעה או מסמך בדואר אלקטרוני) כאשר נקודת הכניסה נמצאת בכותרת של הדואר האלקטרוני. להזזת נקודת הכניסה לתוך כותרת הדואר האלקטרוני, הקש SHIFT+TAB.
<dl><dt>ALT+S</dt><dd>שליחת המסמך הפעיל (מסמך פעיל: המסמך שבו עובד המשתמש. טקסט שהוא מקליד או גרפיקה שהוא מוסיף ב- Microsoft Word מופיעים במסמך הפעיל. פס הכותרת של המסמך הפעיל מודגש.) או ההודעה הפעילה.</dd><dt>CTRL+SHIFT+B</dt><dd>פתיחת פנקס הכתובות.</dd><dt>ALT+K‏, CTRL+K</dt><dd>כאשר נקודת הכניסה מופיעה בכותרת ההודעה, בדוק את השמות בשורות אל,‏ עותק, ועותק מוסתר כנגד פנקס הכתובות.</dd><dt>ALT+.‎ (נקודה)</dt><dd>פתיחת פנקס הכתובות בשדה אל.</dd><dt>ALT+C</dt><dd>כאשר נקודת הכניסה מופיעה בכותרת ההודעה, פתיחת פנקס הכתובות בשדה עותק.</dd><dt>ALT+B</dt><dd>אם השדה עותק מוסתר גלוי, פתיחת פנקס הכתובות בתוכו. כדי להציג את השדה עותק מוסתר, פתח את פנקס הכתובות בשדה כלשהו והוסף או הקלד שם בתיבה עותק מוסתר.</dd><dt>ALT+J</dt><dd>מעבר אל השדה נושא.</dd><dt>ALT+P</dt><dd>פתיחת תיבת הדו-שיח אפשרויות הודעה של Microsoft Outlook.</dd><dt>CTRL+SHIFT+G</dt><dd>יצירת דגל להודעה.</dd><dt>TAB</dt><dd>כאשר נקודת הכניסה מופיעה בכותרת ההודעה, עבור אל התיבה הבאה בכותרת הדואר האלקטרוני. כאשר התיבה האחרונה בכותרת הדואר האלקטרוני פעילה, הזז באמצעות TAB את נקודת הכניסה לגוף המסמך או ההודעה.</dd><dt>SHIFT+TAB</dt><dd>בחירת השדה או הלחצן הקודמים בכותרת דואר אלקטרוני.</dd><dt>CTRL+TAB</dt><dd>כאשר נקודת הכניסה מופיעה בכותרת ההודעה, בחר בלחצן שלח. לאחר מכן באפשרותך להשתמש במקשי החיצים כדי לעבור ללחצנים האחרים. כדי לבצע את הפעולה עבור לחצן או פקודה נבחרים, הקש ENTER.</dd></dl> עבודה עם מסמכים ודפי אינטרנט

יצירה, הצגה ושמירה של מסמכים
<dl><dt>CTRL+N</dt><dd>יצירת מסמך חדש מאותו סוג של המסמך הנוכחי או המסמך האחרון שהיה בשימוש.</dd><dt>CTRL+O</dt><dd>פתיחת מסמך.</dd><dt>CTRL+W</dt><dd>סגירת מסמך.</dd><dt>ALT+CTRL+S</dt><dd>פיצול חלון המסמך.</dd><dt>ALT+SHIFT+C</dt><dd>הסרת פיצול חלון המסמך.</dd><dt>CTRL+S</dt><dd>שמירת מסמך.</dd></dl> חיפוש, החלפה ועיון בטקסט
<dl><dt>CTRL+F</dt><dd>חיפוש של טקסט, עיצוב ופריטים מיוחדים.</dd><dt>ALT+CTRL+Y</dt><dd>חיפוש חוזר (לאחר סגירת חלון חיפוש והחלפה).</dd><dt>CTRL+H</dt><dd>החלפת של טקסט, עיצוב ספציפי ופריטים מיוחדים.</dd><dt>CTRL+G</dt><dd>מעבר אל עמוד, סימניה, הערת שוליים, טבלה, הערה, גרפיקה או מיקום אחר.</dd><dt>ALT+CTRL+Z</dt><dd>מעבר בין מסמכים או מקטעי מסמך, ובין מסמך והודעת דואר אלקטרוני פתוחה בעת שימוש ב- Word כעורך הדואר האלקטרוני.</dd><dt>ALT+CTRL+HOME</dt><dd>פתיחת רשימה של אפשרויות סריקה. השתמש במקשי החצים כדי לבחור אפשרות ולאחר מכן הקש ENTER כדי לסרוק את המסמך באמצעות האפשרות הנבחרת.</dd></dl> ביטול וביצוע שוב של פעולות
<dl><dt>ESC</dt><dd>ביטול פעולה.</dd><dt>CTRL+Z</dt><dd>ביטול פעולה.</dd><dt>CTRL+Y</dt><dd>ביצוע מחדש של פעולה או חזרה על פעולה.</dd></dl> מעבר לתצוגה שונה
<dl><dt>ALT+CTRL+P</dt><dd>מעבר לתצוגת פריסת הדפסה (תצוגת פריסת הדפסה: תצוגה של מסמך או של אובייקט אחר כפי שיופיע בעת הדפסתו. לדוגמה, פריטים כגון כותרות עליונות, הערות שוליים, עמודות ותיבות טקסט מופיעים במיקומם הממשי.).</dd><dt>ALT+CTRL+O</dt><dd>מעבר לתצוגת חלוקה לרמות (תצוגת חלוקה לרמות: תצוגה המציגה את הכותרות של מסמך באופן מדורג כדי לייצג את רמתן במבנה המסמך. ניתן גם להשתמש בתצוגת חלוקה לרמות כדי לעבוד עם מסמכי אב.).</dd><dt>ALT+CTRL+N</dt><dd>מעבר לתצוגה רגילה (תצוגה רגילה: תצוגה המציגה עיצוב טקסט ועמוד מעוצב פשוט. תצוגה רגילה נוחה עבור מרבית משימות העריכה והעיצוב.).</dd><dt>ALT+R</dt><dd>מעבר אל תצוגת קריאה.</dd><dt>‎CTRL+\‎</dt><dd>הרחבה או כיווץ של מסמכי משנה במסמך אב.</dd></dl> תצוגת חלוקה לרמות
בתצוגת חלוקה לרמות, הקש

<dl><dt>ALT+SHIFT+חץ שמאלה</dt><dd>קידום פיסקה.</dd><dt>ALT+SHIFT+חץ ימינה</dt><dd>הסגת פיסקה.</dd><dt>CTRL+SHIFT+N</dt><dd>הסגה לגוף הטקסט.</dd><dt>ALT+SHIFT+חץ למעלה</dt><dd>הזזת פיסקאות נבחרות למעלה.</dd><dt>ALT+SHIFT+חץ למטה</dt><dd>הזזת פיסקאות נבחרות למטה.</dd><dt>ALT+SHIFT+סימן חיבור</dt><dd>הרחבת טקסט מתחת לכותרת.</dd><dt>ALT+SHIFT+סימן חיסור</dt><dd>כיווץ טקסט מתחת לכותרת.</dd><dt>ALT+SHIFT+A</dt><dd>הרחבה או כיווץ של כל הטקסט או הכותרות.</dd><dt>מקש קו נטוי (/) במקלדת הנומרית</dt><dd>הסתרה או הצגה של עיצוב תו.</dd><dt>ALT+SHIFT+L</dt><dd>הצגה של השורה הראשונה של גוף הטקסט או של גוף הטקסט כולו.</dd><dt>ALT+SHIFT+1</dt><dd>הצגת כל הכותרות בסגנון כותרת 1.</dd><dt>ALT+SHIFT+n</dt><dd>הצגת כל הכותרות עד לכותרת n.</dd><dt>CTRL+TAB</dt><dd>הוספת תו טאב.</dd></dl> הדפסה ותצוגה מקדימה של מסמכים
<dl><dt>CTRL+P</dt><dd>הדפסת מסמך.</dd><dt>ALT+CTRL+I</dt><dd>כניסה ויציאה מהצגה לפני הדפסה (הצגה לפני הדפסה: תצוגה של מסמך כפי שייראה בעת הדפסתו.).</dd><dt>מקשי חיצים</dt><dd>תנועה בעמוד התצוגה המקדימה בעת שהתצוגה מוגדלת.</dd><dt>PAGE UP או PAGE DOWN</dt><dd>מעבר של עמוד תצוגה מקדימה אחד בעת שהתצוגה מוקטנת.</dd><dt>CTRL+HOME</dt><dd>מעבר אל עמוד התצוגה המקדימה הראשון בעת שהתצוגה מוקטנת.</dd><dt>CTRL+END</dt><dd>מעבר אל עמוד התצוגה המקדימה האחרון בעת שהתצוגה מוקטנת.</dd></dl> סקירת מסמכים
<dl><dt>ALT+CTRL+M</dt><dd>הוספת הערה (הערה: נקודה לתשומת לב או ביאור שהמחבר או הבודק מוסיפים למסמך. Microsoft Word מציג את ההערה בבלון בשולי המסמך או בחלונית הסקירה.).</dd><dt>CTRL+SHIFT+E</dt><dd>הפעלה או ביטול של מעקב אחר שינויים (שינוי מסומן: סימון המראה היכן במסמך בוצעה פעולת מחיקה, הוספה או שינוי עריכה אחר.).</dd><dt>ALT+SHIFT+C</dt><dd>סגירת חלונית הסקירה אם היא פתוחה.</dd></dl> תצוגת פריסת קריאה
<dl><dt>HOME</dt><dd>מעבר אל תחילת המסמך.</dd><dt>END</dt><dd>מעבר אל סוף המסמך.</dd><dt>מספר ולאחר מכן ENTER</dt><dd>מעבר אל מספר עמוד.</dd><dt>‎CTRL+]‎</dt><dd>הגדלת גודל הטקסט הנבחר בנקודה אחת.</dd><dt>‎CTRL+[‎</dt><dd>הקטנת גודל הטקסט הנבחר בנקודה אחת.</dd><dt>ESC</dt><dd>יציאה מתצוגת פריסת קריאה</dd></dl> הפניות, הערות שוליים והערות סיום
<dl><dt>ALT+SHIFT+O</dt><dd>סימון ערך בתוכן עניינים.</dd><dt>ALT+SHIFT+I</dt><dd>סימון ערך ברשימת מקורות (אזכור).</dd><dt>ALT+SHIFT+X</dt><dd>סימון ערך אינדקס.</dd><dt>ALT+CTRL+F</dt><dd>הוספת הערת שוליים.</dd><dt>ALT+CTRL+D</dt><dd>הוספת הערת סיום.</dd></dl> עבודה עם דפי אינטרנט
<dl><dt>CTRL+K</dt><dd>הוספת היפר-קישור (היפר-קישור: טקסט צבעוני ומסומן בקו תחתון או גרפיקה, עליהם לוחץ משתמש כדי לעבור לקובץ, למיקום בקובץ, לדף אינטרנט ב- World Wide Web או לדף באינטרא-נט. היפר-קישורים יכולים גם להפנות לקבוצות דיון ולאתרי Gopher‏, Telnet ו- FTP.).</dd><dt>ALT+מקש חץ שמאלה</dt><dd>מעבר עמוד אחד אחורה.</dd><dt>ALT+מקש חץ ימינה</dt><dd>מעבר עמוד אחד קדימה.</dd><dt>F9</dt><dd>רענון.</dd></dl> הערה לשם שימוש במקשים למעבר עמוד אחד קדימה או אחורה או לרענון עמוד, על סרגל הכלים אינטרנט להיות מוצג. אם סרגל הכלים אינטרנט אינו מוצג, הקש ALT, הקש V, הקש T, השתמש במקשי החיצים כדי לבחור באינטרנט ולאחר מכן הקש ENTER.
עריכה והעברה של טקסט וגרפיקה

מחיקת טקסט וגרפיקה
<dl><dt>BACKSPACE</dt><dd>מחיקת תו אחד אחורה.</dd><dt>CTRL+BACKSPACE</dt><dd>מחיקת מילה אחת אחורה.</dd><dt>DELETE</dt><dd>מחיקת תו אחד קדימה.</dd><dt>CTRL+DELETE</dt><dd>מחיקת מילה אחת קדימה.</dd><dt>CTRL+X</dt><dd>גזירת הטקסט הנבחר ללוח.</dd><dt>CTRL+Z</dt><dd>ביטול הפעולה האחרונה.</dd><dt>CTRL+F3</dt><dd>גזירה אל הדקר (דקר: ערך טקסט אוטומטי מיוחד בו מאוחסנות פעולות מחיקה מרובות. Microsoft Word מצרף פריט אחד לאחר עד להדבקת התוכן כקבוצה במיקום חדש במסמך. ניתן להשתמש גם בלוח של Microsoft Office כדי לקבל אותה תוצאה.).</dd></dl> העתקה והזזה של טקסט וגרפיקה
<dl><dt>CTRL+C</dt><dd>העתקת טקסט או גרפיקה.</dd><dt>CTRL+C‏, CTRL+C</dt><dd>הצגת הלוח של Office.</dd><dt>F2 (לאחר מכן הזז את נקודת הכניסה והקש ENTER)</dt><dd>הזזת טקסט או גרפיקה.</dd><dt>ALT+F3</dt><dd>יצירת טקסט אוטומטי (טקסט אוטומטי: מקום אחסון לטקסט או לגרפיקה בהם ברצונך לעשות שימוש חוזר, כגון סעיף חוזה סטנדרטי או רשימת תפוצה ארוכה. כל בחירה של טקסט או גרפיקה נרשמת כערך טקסט אוטומטי ומוקצה לה שם ייחודי.).</dd><dt>CTRL+V</dt><dd>הדבקת תוכן הלוח של Office.</dd><dt>CTRL+SHIFT+F3</dt><dd>הדבקת תוכן הדקר (דקר: ערך טקסט אוטומטי מיוחד בו מאוחסנות פעולות מחיקה מרובות. Microsoft Word מצרף פריט אחד לאחר עד להדבקת התוכן כקבוצה במיקום חדש במסמך. ניתן להשתמש גם בלוח של Microsoft Office כדי לקבל אותה תוצאה.).</dd><dt>ALT+SHIFT+R</dt><dd>העתקת הכותרת העליונה או הכותרת התחתונה בהן נעשה שימוש במקטע הקודם במסמך.</dd></dl> הוספת תווים מיוחדים
<dl><dt>CTRL+F9</dt><dd>שדה</dd><dt>ENTER (לאחר הקלדת התווים הראשונים של ערך טקסט אוטומטי וכאשר מופיע תיאור המסך)</dt><dd>ערך טקסט אוטומטי (טקסט אוטומטי: מקום אחסון לטקסט או לגרפיקה בהם ברצונך לעשות שימוש חוזר, כגון סעיף חוזה סטנדרטי או רשימת תפוצה ארוכה. כל בחירה של טקסט או גרפיקה נרשמת כערך טקסט אוטומטי ומוקצה לה שם ייחודי.)</dd><dt>SHIFT+ENTER</dt><dd>מעבר שורה</dd><dt>CTRL+ENTER</dt><dd>מעבר עמוד</dd><dt>CTRL+SHIFT+ENTER</dt><dd>מעבר מקטע</dd><dt>ALT+CTRL+סימן חיסור</dt><dd>מקף ארוך</dd><dt>CTRL+סימן חיסור</dt><dd>מקף בינוני</dd><dt>CTRL+מקף</dt><dd>מקף אופציונלי</dd><dt>CTRL+SHIFT+מקף</dt><dd>מקף קשיח</dd><dt>CTRL+SHIFT+SPACEBAR</dt><dd>רווח קשיח</dd><dt>ALT+CTRL+C</dt><dd>סימן זכויות יוצרים</dd><dt>ALT+CTRL+R</dt><dd>סימן סמל מסחרי רשום</dd><dt>ALT+CTRL+T</dt><dd>סימן סמל מסחרי</dd><dt>ALT+CTRL+נקודה</dt><dd>שלוש נקודות</dd><dt>CTRL+`, `‎</dt><dd>גרש פותח בודד</dd><dt>CTRL+', '‎</dt><dd>גרש סוגר בודד</dd><dt>CTRL+`, SHIFT+'‎</dt><dd>גרש פותח כפול</dd><dt>CTRL+', SHIFT+'‎</dt><dd>גרש סוגר כפול</dd></dl> הוספת תווים באמצעות קודי תווים
<dl><dt>קוד התו, ALT+X</dt><dd>תו ה- Unicode עבור קוד התו של Unicode שצוין (הקסדצימאלי). לדוגמה, כדי להוסיף את סמל מטבע האירו (
default.aspx
), הקלד 20AC ולאחר מכן החזק את מקש ALT לחוץ והקש X.</dd><dt>ALT+קוד התו (במקלדת הנומרית)</dt><dd>תו ה- ANSI (ערכת תווי ANSI: ערכת תווים של 8 סיביות המשמשת ב- Microsoft Windows ומאפשרת לך להציג עד 256 תווים (מ- 0 עד 255) באמצעות לוח המקשים. ערכת תווי ASCII היא קבוצת משנה של ערכת תווי ANSI.) עבור קוד תו ה- ANSI שצוין (עשרוני). לדוגמה, כדי להוסיף את סמל מטבע האירו, החזק את מקש ALT לחוץ והקש 0128 במקלדת הנומרית.</dd></dl>בחירה של טקסט וגרפיקה
בחר טקסט על-ידי החזקת SHIFT לחוץ ולחיצה על המקש שמזיז את נקודת הכניסה.
בחירת מספר אזורים שאינם סמוכים זה לזה
לאחר ביצוע הבחירה הראשונה, החזק את מקש CTRL לחוץ ולאחר מכן בחר פריטים רצויים נוספים.
הרחבת בחירה
<dl><dt>F8</dt><dd>הפעלת מצב הרחבה.</dd><dt>F8 ולאחר מכן הקשת חץ שמאלה או חץ ימינה</dt><dd>בחירת התו הקרוב ביותר.</dd><dt>F8 (הקש פעם אחת לבחירת מילה, פעמיים לבחירת משפט וכן הלאה).</dt><dd>הגדלת בחירה.</dd><dt>SHIFT+F8</dt><dd>הקטנת בחירה.</dd><dt>ESC</dt><dd>ביטול מצב הרחבה.</dd><dt>SHIFT+חץ ימינה</dt><dd>תו אחד ימינה</dd><dt>SHIFT+חץ שמאלה</dt><dd>תו אחד שמאלה</dd><dt>CTRL+SHIFT+חץ ימינה</dt><dd>לתחילת המילה</dd><dt>CTRL+SHIFT+חץ שמאלה</dt><dd>לסוף המילה</dd><dt>SHIFT+END</dt><dd>לסוף השורה</dd><dt>SHIFT+HOME</dt><dd>לתחילת השורה</dd><dt>SHIFT+חץ למטה</dt><dd>שורה אחת למטה</dd><dt>SHIFT+חץ למעלה</dt><dd>שורה אחת למעלה</dd><dt>CTRL+SHIFT+חץ למטה</dt><dd>לסוף הפיסקה</dd><dt>CTRL+SHIFT+חץ למעלה</dt><dd>לתחילת הפיסקה</dd><dt>SHIFT+PAGE DOWN</dt><dd>מסך אחד למטה</dd><dt>SHIFT+PAGE UP</dt><dd>מסך אחד למעלה</dd><dt>CTRL+SHIFT+HOME</dt><dd>לתחילת המסמך</dd><dt>CTRL+SHIFT+END</dt><dd>לסוף המסמך</dd><dt>ALT+CTRL+SHIFT+PAGE DOWN</dt><dd>לסוף החלון</dd><dt>CTRL+A</dt><dd>לכלילת המסמך כולו</dd><dt>CTRL+SHIFT+F8 ולאחר מכן שימוש במקשי החיצים; הקש ESC לביטול מצב בחירה</dt><dd>בלוק אנכי של טקסט</dd><dt>F8‏+לחצני חיצים; הקש ESC לביטול מצב בחירה</dt><dd>למיקום ספציפי במסמך</dd></dl> עצה
אם אתה מכיר את צירוף המקשים להזזת נקודת הכניסה, לרוב באפשרותך לבחור את הטקסט באמצעות אותו צירוף מקשים והחזקת מקש SHIFT לחוץ. לדוגמה, CTRL+חץ שמאלה יעביר את נקודת הכניסה אל המילה הבאה ו- CTRL+SHIFT+חץ שמאלה יבחר את הטקסט מנקודת הכניסה אל תחילת המילה הבאה.
בחירה של טקסט וגרפיקה בטבלה
<dl><dt>TAB</dt><dd>בחירת תוכן התא הבא.</dd><dt>SHIFT+TAB</dt><dd>בחירת תוכן התא הקודם.</dd><dt>החזק את SHIFT לחוץ והקש מספר פעמים על מקש חץ</dt><dd>הרחבת הקטע הנבחר לתאים סמוכים.</dd><dt>לחץ בתא העליון או התחתון של העמודה. החזק את SHIFT לחוץ והקש מספר פעמים על מקש חץ למעלה או מקש חץ למטה</dt><dd>בחירת עמודה.</dd><dt>CTRL+SHIFT+F8 ולאחר מכן שימוש במקשי החיצים; הקש ESC לביטול מצב בחירה</dt><dd>הרחבת בחירה (או בלוק).</dd><dt>SHIFT+F8</dt><dd>הסרת הבחירה.</dd><dt>ALT+5 במקלדת הנומרית (כאשר NUM LOCK אינו פעיל)</dt><dd>בחירת טבלה שלמה.</dd></dl> הזזת נקודת הכניסה
<dl><dt>חץ שמאלה</dt><dd>תו אחד שמאלה</dd><dt>חץ ימינה</dt><dd>תו אחד ימינה</dd><dt>CTRL+חץ שמאלה</dt><dd>מילה אחת שמאלה</dd><dt>CTRL+חץ ימינה</dt><dd>מילה אחת ימינה</dd><dt>CTRL+חץ למעלה</dt><dd>פיסקה אחת למעלה</dd><dt>CTRL+חץ למטה</dt><dd>פיסקה אחת למטה</dd><dt>SHIFT+TAB</dt><dd>תא אחד ימינה (בטבלה)</dd><dt>TAB</dt><dd>תא אחד שמאלה (בטבלה)</dd><dt>חץ למעלה</dt><dd>שורה אחת למעלה</dd><dt>חץ למטה</dt><dd>שורה אחת למטה</dd><dt>END</dt><dd>לסוף השורה</dd><dt>HOME</dt><dd>לתחילת השורה</dd><dt>ALT+CTRL+PAGE UP</dt><dd>לראש החלון</dd><dt>ALT+CTRL+PAGE DOWN</dt><dd>לתחתית החלון</dd><dt>PAGE UP</dt><dd>מסך אחד למעלה (גלילה)</dd><dt>PAGE DOWN</dt><dd>מסך אחד למטה (גלילה)</dd><dt>CTRL+PAGE DOWN</dt><dd>לראש העמוד הבא</dd><dt>CTRL+PAGE UP</dt><dd>לראש העמוד הקודם</dd><dt>CTRL+END</dt><dd>לסוף המסמך</dd><dt>CTRL+HOME</dt><dd>לתחילת המסמך</dd><dt>SHIFT+F5</dt><dd>לתיקון קודם</dd><dt>SHIFT+F5</dt><dd>לאחר פתיחת מסמך, למיקום שבו הוא היה כאשר המסמך נסגר לאחרונה</dd></dl> תנועה בטבלה
<dl><dt>TAB</dt><dd>התא הבא בשורה</dd><dt>SHIFT+TAB</dt><dd>התא הקודם בשורה</dd><dt>ALT+HOME</dt><dd>התא הראשון בשורה</dd><dt>ALT+END</dt><dd>התא האחרון בשורה</dd><dt>ALT+PAGE UP</dt><dd>התא הראשון בעמודה</dd><dt>ALT+PAGE DOWN</dt><dd>התא האחרון בעמודה</dd><dt>חץ למעלה</dt><dd>השורה הקודמת</dd><dt>חץ למטה</dt><dd>השורה הבאה</dd></dl> הוספה של פיסקאות ותווי טאב בטבלה
<dl><dt>ENTER</dt><dd>פיסקאות חדשות בתא</dd><dt>CTRL+TAB</dt><dd>תווי טאב בתא</dd></dl> עיצוב של תווים ופיסקאות

העתקת עיצוב
<dl><dt>CTRL+SHIFT+C</dt><dd>העתקת עיצוב מטקסט.</dd><dt>CTRL+SHIFT+V</dt><dd>החלת העיצוב המועתק על טקסט.</dd></dl> החלפה או שינוי גודל של גופן
<dl><dt>CTRL+SHIFT+F</dt><dd>החלפת הגופן.</dd><dt>CTRL+SHIFT+P</dt><dd>שינוי גודל הגופן.</dd><dt>‎CTRL+SHIFT+>‎</dt><dd>הגדלת הגופן.</dd><dt>‎CTRL+SHIFT+<‎</dt><dd>הקטנת הגופן.</dd><dt>‎CTRL+]‎</dt><dd>הגדלת הגופן בנקודה אחת.</dd><dt>‎CTRL+[‎</dt><dd>הקטנת הגופן בנקודה אחת.</dd></dl> החלת עיצובי תו
<dl><dt>CTRL+D</dt><dd>שינוי עיצוב תווים (הפקודה גופן, תפריט עיצוב).</dd><dt>SHIFT+F3</dt><dd>שינוי הרישיות של אותיות.</dd><dt>CTRL+SHIFT+A</dt><dd>עיצוב כל האותיות כאותיות רישיות.</dd><dt>CTRL+B</dt><dd>החלת עיצוב מודגש.</dd><dt>CTRL+U</dt><dd>החלת קו תחתון.</dd><dt>CTRL+SHIFT+W</dt><dd>סימון מילים בקו תחתון, אך לא רווחים.</dd><dt>CTRL+SHIFT+D</dt><dd>סימון טקסט בקו תחתון כפול.</dd><dt>CTRL+SHIFT+H</dt><dd>החלת עיצוב טקסט מוסתר.</dd><dt>CTRL+I</dt><dd>החלת עיצוב נטוי.</dd><dt>CTRL+SHIFT+K</dt><dd>עיצוב אותיות כאותיות רישיות מוקטנות.</dd><dt>CTRL+סימן שווה</dt><dd>החלת עיצוב של כתב תחתי (מרווח אוטומטי).</dd><dt>CTRL+SHIFT+סימן חיבור</dt><dd>החלת עיצוב של כתב עילי (מרווח אוטומטי).</dd><dt>CTRL+SPACEBAR</dt><dd>הסרת עיצוב תווים ידני.</dd><dt>CTRL+SHIFT+Q</dt><dd>החלפת הגופן בקטע הנבחר בגופן Symbol.</dd></dl> הצגה והעתקה של עיצובי טקסט
<dl><dt>‎CTRL+SHIFT+*‎</dt><dd>הצגת תווים שאינם מודפסים.</dd><dt>SHIFT+F1 (לאחר מכן לחץ על הטקסט שאת עיצובו ברצונך לסקור)</dt><dd>סקירת עיצוב טקסט.</dd><dt>CTRL+SHIFT+C</dt><dd>העתקת עיצובים.</dd><dt>CTRL+SHIFT+V</dt><dd>הדבקת עיצובים.</dd></dl> הגדרת מרווח בין שורות
<dl><dt>CTRL+1</dt><dd>שורות ברווח בודד</dd><dt>CTRL+2</dt><dd>שורות ברווח כפול</dd><dt>CTRL+5</dt><dd>קביעת מרווח של שורה וחצי</dd><dt>CTRL+0</dt><dd>הוספה או הסרה של רווח של שורה אחת לפני פיסקה</dd></dl> יישור פיסקאות
<dl><dt>CTRL+E</dt><dd>מרכוז פיסקה.</dd><dt>CTRL+J</dt><dd>יישור פיסקה לשני הצדדים.</dd><dt>CTRL+L</dt><dd>יישור פיסקה לשמאל.</dd><dt>CTRL+R</dt><dd>יישור פיסקה לימין.</dd><dt>CTRL+M</dt><dd>הוספת כניסה לפיסקה מימין.</dd><dt>CTRL+SHIFT+M</dt><dd>הסרת כניסה לפיסקה מימין.</dd><dt>CTRL+T</dt><dd>יצירת כניסה תלויה.</dd><dt>CTRL+SHIFT+T</dt><dd>הקטנת כניסה תלויה.</dd><dt>CTRL+Q</dt><dd>הסרת עיצוב פיסקה.</dd></dl> החלת סגנונות פיסקה
<dl><dt>CTRL+SHIFT+S</dt><dd>החלת סגנון.</dd><dt>ALT+CTRL+K</dt><dd>הפעלת עיצוב אוטומטי.</dd><dt>CTRL+SHIFT+N</dt><dd>החלת סגנון רגיל.</dd><dt>ALT+CTRL+1</dt><dd>החלת הסגנון כותרת 1.</dd><dt>ALT+CTRL+2</dt><dd>החלת הסגנון כותרת 2.</dd><dt>ALT+CTRL+3</dt><dd>החלת הסגנון כותרת 3.</dd><dt>CTRL+SHIFT+L</dt><dd>החלת הסגנון רשימה.</dd></dl> אובייקטי ציור ואובייקטים אחרים

הוספה ועריכה של אובייקטים
הוספת אובייקט באמצעות לוח המקשים.
  1. השתמש בלוח המקשים כדי לפתוח את תיבת הדו-שיח אובייקט (תפריט הוספה).
  2. השתמש במקש חץ למטה כדי לבחור באובייקט ולאחר מכן עבור באמצעות TAB לאישור ולאחר מכן הקש ENTER.
עריכת אובייקט באמצעות לוח המקשים.
  1. כאשר נקודת הכניסה לימין האובייקט במסמך, בחר באובייקט על-ידי הקשה על SHIFT+חץ שמאלה.
  2. הקש SHIFT+F10.
  3. עבור באמצעות TAB לאובייקט שם אובייקט, הקש ENTER ולאחר מכן הקש ENTER שוב.
הוספה ובחירה של אובייקטי ציור
הוספת צורה אוטומטית באמצעות לוח המקשים.
  1. השתמש בלוח המקשים כדי להציג את סרגל הכלים ציור אם הוא לא מוצג.
  2. הקש ALT+U כדי לבחור בצורה אוטומטית בסרגל הכלים ציור.
  3. השתמש במקשי החיצים כדי לעבור בין הקטגוריות של צורות אוטומטיות (טקסט אוטומטי: מקום אחסון לטקסט או לגרפיקה בהם ברצונך לעשות שימוש חוזר, כגון סעיף חוזה סטנדרטי או רשימת תפוצה ארוכה. כל בחירה של טקסט או גרפיקה נרשמת כערך טקסט אוטומטי ומוקצה לה שם ייחודי.) ולבחור בצורה האוטומטית הרצויה.
  4. הקש CTRL+ENTER.
הערה כדי לערוך את הצורה האוטומטית, בחר בצורה האוטומטית ולאחר מכן השתמש בלוח המקשים כדי לבחור בצורה אוטומטית בתפריט עיצוב. בחר באפשרויות הרצויות בכרטיסיות הזמינות.
הוספת תיבת טקסט באמצעות לוח המקשים
  1. השתמש בלוח המקשים כדי לבחור בתיבת טקסט בתפריט הוספה.
  2. השתמש בחץ הימני כדי לפתוח את תפריט המשנה, בחר באופקי או באנכי ולאחר מכן הקש CTRL+ENTER.
  3. הקלד את הטקסט הרצוי בתיבת הטקסט (תיבת טקסט: גורם מכיל עבור טקסט או גרפיקה שניתן להזיזו ולשנות את גודלו. תיבות טקסט משמשות להצבת מספר קטעי טקסט בעמוד או לקביעת כיוון טקסט שונה מהכיוון של שאר הטקסט במסמך.).
  4. כשתסיים להקליד ותרצה לחזור לעריכת טקסט במסמך, הקש SHIFT+F10, בחר באפשרות יציאה מעריכת טקסט בתפריט הקיצור (תפריט קיצור: תפריט המציג רשימה של פקודות הרלוונטיות לפריט מסוים. כדי להציג תפריט קיצור, לחץ באמצעות לחצן העכבר הימני על פריט או הקש SHIFT+F10.) ולאחר מכן הקש ESC.
הערה כדי לעצב את תיבת הטקסט (להוסיף צבע מילוי או לשנות את הגודל, לדוגמה) בחר בתיבת הטקסט, בחר בתיבת טקסט בתפריט עיצוב ולאחר מכן בחר באפשרויות הרצויות בכרטיסיות הזמינות.
הוספת אובייקט ציור של WordArt באמצעות לוח המקשים
  1. השתמש בלוח המקשים כדי לבחור באפשרות WordArt (תפריט הוספה, תפריט המשנה תמונה).
  2. השתמש במקשי החיצים כדי לבחור בסגנון WordArt ‏(WordArt: אובייקטי טקסט הנוצרים עם אפקטים מוכנים שעליהם ניתן להחיל אפשרויות עיצוב נוספות.) הרצוי ולאחר מכן הקש ENTER.
  3. הקלד את הטקסט הרצוי ולאחר מכן השתמש במקש TAB כדי לבחור אפשרויות נוספות בתיבת הדו-שיח.
  4. הקש ENTER כדי להוסיף את אובייקט הציור (אובייקט ציור: כל גרפיקה שאתה מצייר או מוסיף ושניתן לשנות או לשפר אותה. אובייקטי הציור כוללים צורות אוטומטיות, עיקולים, קווים ו- WordArt.) של WordArt.
הערה כדי לערוך את אובייקט הציור של WordArt, בחר את האובייקט, בחר באפשרות WordArt בתפריט עיצוב ולאחר מכן בחר באפשרויות הרצויות בכרטיסיות הזמינות.
בחירת אובייקט ציור באמצעות לוח המקשים
אם נקודת הכניסה נמצאת בתוך טקסט במסמך, בצע את הפעולות הבאות:

  1. הקש F10 כדי להפוך את שורת התפריטים (שורת תפריטים: השורה האופקית מתחת לפס הכותרת המכילה את שמות התפריטים. שורת תפריטים עשויה להיות שורת התפריטים המוכללת או שורת תפריטים מותאמת אישית.) לפעילה.
  2. הקש CTRL+TAB עד להפיכת סרגל הכלים ציור לפעיל.
  3. הקש על מקש חץ ימינה כדי לבחור באפשרות בחר אובייקטים
    default.aspx
    .
  4. הקש CTRL+ENTER כדי לבחור את אובייקט הציור (אובייקט ציור: כל גרפיקה שאתה מצייר או מוסיף ושניתן לשנות או לשפר אותה. אובייקטי הציור כוללים צורות אוטומטיות, עיקולים, קווים ו- WordArt.) הראשון.
  5. הקש על מקש TAB כדי לעבור קדימה (או על SHIFT+TAB כדי לעבור אחורה) באופן מחזורי על-פני האובייקטים עד להופעת נקודות אחיזה לשינוי גודל באובייקט שברצונך לבחור.
אם נקודת הכניסה היא בתוך טקסט באובייקט ציור, בצע את הפעולות הבאות:

  1. הקש SHIFT+F10 ולאחר מכן השתמש בלוח המקשים כדי לבחור בפקודה יציאה מעריכת טקסט בתפריט הקיצור.
  2. הקש על מקש TAB כדי לעבור קדימה (או על SHIFT+TAB כדי לעבור אחורה) באופן מחזורי על-פני האובייקטים עד להופעת נקודות אחיזה לשינוי גודל באובייקט שברצונך לבחור.
הערה כדי לעבור חזרה מבחירת אובייקטים לעריכת טקסט במסמך, הקש ESC.
עריכת אובייקטי ציור

סיבוב אובייקט ציור באמצעות לוח המקשים
  1. בחר את אובייקט הציור (אובייקט ציור: כל גרפיקה שאתה מצייר או מוסיף ושניתן לשנות או לשפר אותה. אובייקטי הציור כוללים צורות אוטומטיות, עיקולים, קווים ו- WordArt.) שברצונך לסובב.
  2. השתמש בלוח המקשים כדי לבחור בפקודה המתאימה לאובייקט שבחרת - לדוגמה, בתפריט עיצוב, בחר בצורה אוטומטית או בתיבת טקסט - ולאחר מכן בחר בכרטיסיה גודל.
  3. תחת גודל וסיבוב, השתמש במקש TAB כדי לבחור בסיבוב ולאחר מכן הקלד את כמות הסיבוב הרצויה.
שינוי המיקום של אובייקט ציור בעמוד באמצעות לוח המקשים
  1. בחר את אובייקט הציור (אובייקט ציור: כל גרפיקה שאתה מצייר או מוסיף ושניתן לשנות או לשפר אותה. אובייקטי הציור כוללים צורות אוטומטיות, עיקולים, קווים ו- WordArt.) שברצונך לשנות.
  2. השתמש בלוח המקשים כדי לבחור בפקודה המתאימה לאובייקט שבחרת - לדוגמה, בתפריט עיצוב, בחר בצורה אוטומטית או בתיבת טקסט - ולאחר מכן בחר בכרטיסיה פריסה.
  3. בחר באפשרויות הרצויות.
עצה
ניתן להסיט את האובייקט הנבחר למעלה, למטה, שמאלה או ימינה על-ידי החזקת מקש CTRL לחוץ והקשה על מקשי החיצים.
שינוי הגודל של אובייקט ציור באמצעות לוח המקשים
  1. בחר את אובייקט הציור (אובייקט ציור: כל גרפיקה שאתה מצייר או מוסיף ושניתן לשנות או לשפר אותה. אובייקטי הציור כוללים צורות אוטומטיות, עיקולים, קווים ו- WordArt.) שברצונך לשנות.
  2. השתמש בלוח המקשים כדי לבחור בפקודה המתאימה לאובייקט שבחרת - לדוגמה, בתפריט עיצוב, בחר בצורה אוטומטית או בתיבת טקסט - ולאחר מכן בחר בכרטיסיה גודל.
  3. בחר באפשרויות הרצויות.
העתקת התכונות של אובייקט ציור באמצעות לוח המקשים
  1. בחר באובייקט הציור (אובייקט ציור: כל גרפיקה שאתה מצייר או מוסיף ושניתן לשנות או לשפר אותה. אובייקטי הציור כוללים צורות אוטומטיות, עיקולים, קווים ו- WordArt.) בעל התכונות שברצונך להעתיק. בעת בחירת צורה אוטומטית (צורות אוטומטיות: קבוצה של צורות מוכנות מראש הכוללת צורות בסיסיות, כגון מלבנים ועיגולים, וכן מגוון קווים ומחברים, חצים מלאים, סימני תרשים זרימה, כוכבים וכרזות ותיבות הסבר.) בעלת טקסט מצורף, מועתקים המראה והסגנון של הטקסט כמו גם תכונות הצורה האוטומטית.
  2. הקש CTRL+SHIFT+C כדי להעתיק את תכונות האובייקט.
  3. הקש TAB או על SHIFT+TAB כדי לבחור את האובייקט אליו ברצונך להעתיק את התכונות.
  4. הקש CTRL+SHIFT+V.
מיזוג דואר ושדות

ביצוע מיזוג דואר
הערה עליך להפעיל את חלונית המשימות מיזוג דואר (תפריט כלים, פקודה מכתבים ודברי דואר , פקודת משנה מיזוג דואר) לפני שתוכל להשתמש בפקודות אלה.
<dl><dt>ALT+SHIFT+K</dt><dd>תצוגה מקדימה של מיזוג דואר.</dd><dt>ALT+SHIFT+N</dt><dd>מיזוג מסמך.</dd><dt>ALT+SHIFT+M</dt><dd>הדפסת המסמך הממוזג.</dd><dt>ALT+SHIFT+E</dt><dd>עריכת מסמך נתונים של מיזוג דואר.</dd><dt>ALT+SHIFT+F</dt><dd>הוספת שדה מיזוג.</dd></dl> עבודה עם שדות
<dl><dt>ALT+SHIFT+D</dt><dd>הוספת שדה (שדה: מערכת קודים המורה ל- Microsoft Word להוסיף טקסט, גרפיקה, מספרי עמודים ותוכן אחר לתוך מסמך באופן אוטומטי. לדוגמה, השדה DATE מוסיף את התאריך הנוכחי.) DATE.</dd><dt>ALT+CTRL+L</dt><dd>הוספת שדה LISTNUM.</dd><dt>ALT+SHIFT+P</dt><dd>הוספת שדה PAGE.</dd><dt>ALT+SHIFT+T</dt><dd>הוספת שדה TIME.</dd><dt>CTRL+F9</dt><dd>הוספת שדה ריק.</dd><dt>CTRL+SHIFT+F7</dt><dd>עדכון מידע מקושר במסמך מקור של Microsoft Word.</dd><dt>F9</dt><dd>עדכון שדות נבחרים.</dd><dt>CTRL+SHIFT+F9</dt><dd>ביטול קישור של שדה.</dd><dt>SHIFT+F9</dt><dd>מעבר בין קוד שדה (קוד שדה: טקסט מציין מיקום המציג את מקום הופעתו של מידע שצוין ממקור הנתונים; הרכיבים בשדה היוצרים תוצאת שדה. קוד השדה כולל את תווי השדה, סוג השדה והוראות.) נבחר לבין התוצאה (תוצאות שדה: טקסט או גרפיקה הנוספים למסמך כאשר Microsoft Word מבצע הוראות שדה. בעת הדפסת המסמך או הסתרת קודי השדה, תוצאות השדה מחליפות את קודי השדה.) שלו.</dd><dt>ALT+F9</dt><dd>מעבר בין כל קודי השדה לבין תוצאותיהם.</dd><dt>ALT+SHIFT+F9</dt><dd>הפעלת GOTOBUTTON או MACROBUTTON מתוך השדה המציג את תוצאות השדה.</dd><dt>F11</dt><dd>מעבר לשדה הבא.</dd><dt>SHIFT+F11</dt><dd>מעבר לשדה הקודם.</dd><dt>CTRL+F11</dt><dd>נעילת שדה.</dd><dt>CTRL+SHIFT+F11</dt><dd>ביטול נעילת שדה.</dd></dl> צירופי מקשים

מקשים ייעודיים
<dl><dt>F1</dt><dd>קבלת עזרה או ביקור ב- Microsoft Office Online.</dd><dt>F2</dt><dd>הזזת טקסט או גרפיקה.</dd><dt>F3</dt><dd>הוספת ערך טקסט אוטומטי (טקסט אוטומטי: מקום אחסון לטקסט או לגרפיקה בהם ברצונך לעשות שימוש חוזר, כגון סעיף חוזה סטנדרטי או רשימת תפוצה ארוכה. כל בחירה של טקסט או גרפיקה נרשמת כערך טקסט אוטומטי ומוקצה לה שם ייחודי.) (לאחר ש- Microsoft Word מציג את הערך).</dd><dt>F4</dt><dd>חזרה על הפעולה האחרונה.</dd><dt>F5</dt><dd>בחירה בפקודה מעבר אל (תפריט עריכה).</dd><dt>F6</dt><dd>מעבר אל החלונית או המסגרת הבאה.</dd><dt>F7</dt><dd>בחירה בפקודה בדיקת איות (תפריט כלים).</dd><dt>F8</dt><dd>הרחבת בחירה.</dd><dt>F9</dt><dd>עדכון שדות נבחרים.</dd><dt>F10</dt><dd>הפעלת שורת התפריטים.</dd><dt>F11</dt><dd>מעבר לשדה הבא.</dd><dt>F12</dt><dd>בחירה בפקודה שמירה בשם (תפריט קובץ).</dd></dl> SHIFT+מקש ייעודי
<dl><dt>SHIFT+F1</dt><dd>הפעלת עזרה תלויית-הקשר או חשיפת עיצוב.</dd><dt>SHIFT+F2</dt><dd>העתקת טקסט.</dd><dt>SHIFT+F3</dt><dd>שינוי הרישיות של אותיות.</dd><dt>SHIFT+F4</dt><dd>חזרה על פעולת חיפוש או מעבר אל.</dd><dt>SHIFT+F5</dt><dd>מעבר לשינוי האחרון.</dd><dt>SHIFT+F6</dt><dd>מעבר אל החלונית או המסגרת הקודמת.</dd><dt>SHIFT+F7</dt><dd>בחירה בפקודה אוצר מילים (תפריט כלים, תפריט המשנה שפה).</dd><dt>SHIFT+F8</dt><dd>כיווץ בחירה.</dd><dt>SHIFT+F9</dt><dd>מעבר בין קוד שדה לבין התוצאה שלו.</dd><dt>SHIFT+F10</dt><dd>הצגת תפריט קיצור.</dd><dt>SHIFT+F11</dt><dd>מעבר לשדה הקודם.</dd><dt>SHIFT+F12</dt><dd>בחירה בפקודה שמור (תפריט קובץ).</dd></dl> CTRL+מקש ייעודי
<dl><dt>CTRL+F2</dt><dd>בחירה בפקודה הצג לפני הדפסה (תפריט קובץ).</dd><dt>CTRL+F3</dt><dd>גזירה אל הדקר (דקר: ערך טקסט אוטומטי מיוחד בו מאוחסנות פעולות מחיקה מרובות. Microsoft Word מצרף פריט אחד לאחר עד להדבקת התוכן כקבוצה במיקום חדש במסמך. ניתן להשתמש גם בלוח של Microsoft Office כדי לקבל אותה תוצאה.).</dd><dt>CTRL+F4</dt><dd>סגירת החלון.</dd><dt>CTRL+F5</dt><dd>שחזור גודל חלון המסמך (לדוגמה, לאחר הגדלתו).</dd><dt>CTRL+F6</dt><dd>מעבר אל החלון הבא.</dd><dt>CTRL+F7</dt><dd>בחירה בפקודה הזז (תפריט קיצור של פס כותרת).</dd><dt>CTRL+F8</dt><dd>בחירה בפקודה שנה גודל (תפריט קיצור של פס כותרת).</dd><dt>CTRL+F9</dt><dd>הוספת שדה ריק.</dd><dt>CTRL+F10</dt><dd>הגדלת חלון המסמך לגודל מירבי.</dd><dt>CTRL+F11</dt><dd>נעילת שדה.</dd><dt>CTRL+F12</dt><dd>בחירה בפקודה פתיחה (תפריט קובץ).</dd></dl> CTRL‏+SHIFT+מקש ייעודי
<dl><dt>CTRL+SHIFT+F3</dt><dd>הוספת תוכן הדקר (דקר: ערך טקסט אוטומטי מיוחד בו מאוחסנות פעולות מחיקה מרובות. Microsoft Word מצרף פריט אחד לאחר עד להדבקת התוכן כקבוצה במיקום חדש במסמך. ניתן להשתמש גם בלוח של Microsoft Office כדי לקבל אותה תוצאה.).</dd><dt>CTRL+SHIFT+F5</dt><dd>עריכת סימניה.</dd><dt>CTRL+SHIFT+F6</dt><dd>מעבר אל החלון הקודם.</dd><dt>CTRL+SHIFT+F7</dt><dd>עדכון מידע מקושר במסמך מקור של Microsoft Word.</dd><dt>CTRL+SHIFT+F8</dt><dd>הרחבת בחירה או בלוק (לאחר מכן הקשה על מקש חץ).</dd><dt>CTRL+SHIFT+F9</dt><dd>ביטול קישור של שדה.</dd><dt>CTRL+SHIFT+F11</dt><dd>ביטול נעילת שדה.</dd><dt>CTRL+SHIFT+F12</dt><dd>בחירה בפקודה הדפסה (תפריט קובץ).</dd></dl> ALT+מקש ייעודי
<dl><dt>ALT+F1</dt><dd>מעבר לשדה הבא.</dd><dt>ALT+F3</dt><dd>יצירת ערך טקסט אוטומטי (טקסט אוטומטי: מקום אחסון לטקסט או לגרפיקה בהם ברצונך לעשות שימוש חוזר, כגון סעיף חוזה סטנדרטי או רשימת תפוצה ארוכה. כל בחירה של טקסט או גרפיקה נרשמת כערך טקסט אוטומטי ומוקצה לה שם ייחודי.).</dd><dt>ALT+F4</dt><dd>יציאה מ- Microsoft Word.</dd><dt>ALT+F5</dt><dd>שחזור גודלו של חלון התוכנית.</dd><dt>ALT+F6</dt><dd>מעבר מתיבת דו-שיח פתוחה חזרה אל המסמך עבור תיבות דו-שיח כגון חיפוש והחלפה התומכות באופן פעולה זה.</dd><dt>ALT+F7</dt><dd>חיפוש שגיאת האיות או הדקדוק הבאה. יש לבחור קודם לכן בתיבת הסימון בדוק איות בעת ההקלדה (תפריט כלים, תיבת הדו-שיח אפשרויות, הכרטיסיה איות ודקדוק).</dd><dt>ALT+F8</dt><dd>הפעלת מאקרו.</dd><dt>ALT+F9</dt><dd>מעבר בין כל קודי השדה לבין תוצאותיהם.</dd><dt>ALT+F10</dt><dd>הגדלת חלון התוכנית לגודל מירבי.</dd><dt>ALT+F11</dt><dd>הצגת קוד של Microsoft Visual Basic.</dd></dl> ALT‏+SHIFT+מקש ייעודי
<dl><dt>ALT+SHIFT+F1</dt><dd>מעבר לשדה הקודם.</dd><dt>ALT+SHIFT+F2</dt><dd>בחירה בפקודה שמור (תפריט קובץ).</dd><dt>ALT+SHIFT+F9</dt><dd>הפעלת GOTOBUTTON או MACROBUTTON מתוך השדה המציג את תוצאות השדה.</dd><dt>ALT+SHIFT+F10</dt><dd>הצגת התפריט או ההודעה עבור תגית חכמה. אם קיימת יותר מתגית חכמה אחת, מעבר לתגית החכמה הבאה והצגה של התפריט או ההודעה שלו.</dd><dt>ALT+SHIFT+F11</dt><dd>הפעלה של Microsoft Script Editor.</dd></dl> CTRL‏+ALT+מקש ייעודי
<dl><dt>CTRL+ALT+F1</dt><dd>הצגת מידע מערכת של Microsoft.</dd><dt>CTRL+ALT+F2</dt><dd>הפקודה פתיחה (תפריט קובץ).</dd></dl>
הועתק מ: http://office.microsoft.com/he-il/word/HP051866641037.aspx
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י RCpro;57018:


אני גיליתי לבד וזה מה שאני תמיד עושה, גם יותר קל לעשות וגם יותר קל לזכור; קונטרול + אנטר, וההודעה נשלחת.

זה קצת מזכיר את אדובי, למה לעשות מסובך אם אפשר פשוט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
צריך בערך שבועיים רק לקרוא את זה
להבין אולי שנתיים
לא נורא ננסה לאט לאט
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כל הכבוד על הטרחה וההבאה של הדברים
אבל נראה לי עדיין עדיף שמי שיש לו קיצור שימושי ונוח שיביא אותו לכאן
רשימת מקשי הקיצור היתה ועדיין נגישה לכולם באפשרויות ה"עזרה" ודרך האינטרנט
כך שאין בה חידוש גדול, הבאתה כהבאת ספר השימוש של אופיס, רוב הדברים אינם שימושיים ואינם ענייניים.
החידוש הוא בהבאת קיצורים ספציפיים שבאמת מקלים על העבודה

בכל אופן, קיצור שאני משתמש בו המון ולא מצאתי אותו כאן הוא :
{ + ctrl כדי להקטין גופן
{ + ctrl כדי להגדיל גופן
זאת לאחר שסימנתם את הכיתוב אותו רוצים להגדיל / להקטין.

כאמור , יוסף חיים , כל הכבוד ויישר כח על ההשקעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
את הקיצור הזה של הגדלת והקטנת גופן הבאתי כבר בעבר באשכול נפרד
לכן לא הבאתי אותו כאן
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ALT+F5 - מקטין את חלוון הוורד.
ALT+F10 - מגדיל

ועוד משהו, באדיבות העזרה של וורד:
הדפסת רשימה של מקשי קיצור

  1. בתפריט כלים, הצבע על מאקרו ולאחר מכן לחץ על פקודות מאקרו.
  2. בתיבה פקודות מאקרו ב, לחץ על פקודות Word.
  3. בתיבה שם המאקרו, לחץ על ListCommands.
  4. לחץ על הפעל.
  5. בתיבת הדו-שיח פירוט פקודות, לחץ על הגדרות התפריטים ולוח המקשים הנוכחיות.
  6. לחץ על אישור.
  7. בתפריט קובץ, לחץ על הדפסה.
כמובן שכל הפקודות באנגלית, אבל לא מסובך להבין אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
זה לא בסדר.

עשיתי אלט + f5 אני לא יודע איך להסביר לכם, קרה משהו נורא ואיום. המסך התצוגה נהייתה כאילו רבע שזה אומר שאני יכול לראות בו זמנית רק רבע מסך.

ניסיתי לעשות צילום מסך אך הוא לא מצלם את האמת כי הוא כאילו רואה כן את כל המסך.

אבל זה פשוט לא בסדר, מקווה שהובנתי. פיתרון מהר, לא שייך ככה לעבוד.

כמובן שניסיתי גם לעשות שוב אלט + f5 ולא עזר כלום.

:(:(:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בסוף צילמתי עם מצלמה את המסך. תמונות מזעזעות לא לבעלי לב חלש:(

כל התמונות הם מסך מלא!!! מצ"ב גם תמונה של שורת המשימות, מזעזע!

לא חכמה רק להגיד טיפים בלי להיות איתנו עד הסוף. אני לא מבין, אני הטיפש היחיד שניסיתי את זה? או שרק המחשב שלי נגדי?:(
 

קבצים מצורפים

  • 001.jpg
    KB 62.3 · צפיות: 123
  • 002.jpg
    KB 61.7 · צפיות: 67
  • 003.jpg
    KB 64.7 · צפיות: 59
  • הוסף לסימניות
  • #12
כל התמונות הם הצילום מסך מלא!!!
 

קבצים מצורפים

  • 004.jpg
    KB 59.9 · צפיות: 64
  • 005.jpg
    KB 59.8 · צפיות: 0
  • 83769.jpg
    KB 59 · צפיות: 33
  • הוסף לסימניות
  • #13
אתה השתמשת כנראה עם הכפתור של הווינדאוס במקום ה'אלט'.
כי הרי הוא לא שינה רק לוורד. שינית תצוגה לכל המחשב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י ונתנו10;57076:
אתה השתמשת כנראה עם הכפתור של הווינדאוס במקום ה'אלט'.
כי הרי הוא לא שינה רק לוורד. שינית תצוגה לכל המחשב.
הבן אדם בצרות, לא יפה להתלוצץ.

דבר ראשון, תירגע. לא קרה כלום.
הרגשתי היא שהקיצור הזה משמש אצלך להגדרת רזולוציה בכ. מסך. פשוט כנס להגדרות תצוגה ותסדר.
ישנם כרטיסי מסך של ATI שאם נותנים בהם יותר רזולוציה ממה שהמסך מסוגל להציג, הם פותחים אותו החוצה (אני קשה הסברה...)
תצלם שוב, את שורת המסימות באיזור האייקונים (השעון), וננסה לבטל לך את הק. דרך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אכן תמונות קשות....
אפשרות נוספת, יש כלי בוינדואוס התחל>תוכניות>עזרים>נגישות, שנקרא זכוכית מגדלת
הוא אמור להגדיל את המסך לאנשים בעלי מוגבלות ראיה,
יתכן והפעלת את הכלי הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י אביגדור;57071:
לא חכמה רק להגיד טיפים בלי להיות איתנו עד הסוף.

אני פה, לא הלכתי לשומקום
נכתב ע"י אביגדור;57071:
אני לא מבין, אני הטיפש היחיד שניסיתי את זה? או שרק המחשב שלי נגדי?:(
אתה לא טיפש, אבל אתה בין היחידים שנפלו או שיפלו בפח....
תעדכן שהסתדרת, אני במתח.

נכתב ע"י הסתר_פנים;57079:
אכן תמונות קשות....
אפשרות נוספת, יש כלי בוינדואוס התחל>תוכניות>עזרים>נגישות, שנקרא זכוכית מגדלת
הוא אמור להגדיל את המסך לאנשים בעלי מוגבלות ראיה,
יתכן והפעלת את הכלי הזה.

זה לא זכוכית מגדלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
וטיפ נוסף בוורד:
נכון תמיד כשמנסים להזיז אובייקט (תמונה, תיבת טקסט, כותרת wordart) עם החיצים הוא זז באיזה סנטימטר, וגם עם העכבר מאוד קשה ליישר כמה אובייקטים לאותו צד וכדו'.
מה הפיתרון?
ctrl והחץ לצד שרוצים להזיז (ימין, שמאל, למעלה, למטה).
פעולה זו מזיזה את האובייקט טיפין טיפין. תנסו ותראו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הסתדרתי:)

זה באמת שינה את רוזולצית מסך, אבל אני לא מבין, הוא הרי שאל אותי אם אני רוצה לשמור את ההגדרות ואמרתי לו לא הוא טיפש? או מה?.

rc וכו'... אתה אלוף.

אם זה מעניין מישהו אז פתאום בנוסף לכל הצרות המסך התחיל להבהב בצורה ממש מוגזמת, מיד התקשרתי לחבר, והוא הדריך אותי להגיע במאפיינים, הגדרות, מתקדם, צג, ושם לכוון על 75 מגה הרץ, אולי זה תלוי כל מסך לגופו, אבל אצלי זה ככה.

בכל אופן תודה רבה.

ולא הבנתי מה אפשר לבטל לי בשורת המשימות?


ו.... שכחתי עוד משהו על מה כן אני צריך ללחוץ בוורד בשביל להקטין את חלון וורד?:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י אביגדור;57088:
הסתדרתי:)

זה באמת שינה את רוזולצית מסך, אבל אני לא מבין, הוא הרי שאל אותי אם אני רוצה לשמור את ההגדרות ואמרתי לו לא הוא טיפש? או מה?.

rc וכו'... אתה אלוף.
אם זה מעניין מישהו אז פתאום בנוסף לכל הצרות המסך התחיל להבהב בצורה ממש מוגזמת, מיד התקשרתי לחבר, והוא הדריך אותי להגיע במאפיינים, הגדרות, מתקדם, צג, ושם לכוון על 75 מגה הרץ, אולי זה תלוי כל מסך לגופו, אבל אצלי זה ככה.
בכל אופן תודה רבה.
ולא הבנתי מה אפשר לבטל לי בשורת המשימות?
ו.... שכחתי עוד משהו על מה כן אני צריך ללחוץ בוורד בשביל להקטין את חלון וורד?:)
  1. למה להתקשר לחבר כשאנחנו פה...
  2. אין בעד מה. זו מחוייבות מקצועית... ואגב אם אתה יכול להעלות ל-85, תעלה. במסכי LCD משתמשים ב-65 הרץ. באם יש לך כ. מסך של ATI, אתה בד"כ יכול להעלות גם ל-200 והוא יתן לך את המקסימום האפשרי (75-85 הרץ, תלוי ברזולוציה, אם אתה משתמש ב-800*600 הוא יתן אפי' 100 או 120 הרץ.
  3. חוץ מהדרייבר של הכ. מסך מותקנת עוד תוכנה, בתוכנה ההיא זה מוגדר הק. מקש של ALT+F5. אם נראה את מגש המערכת אולי נוכל לזהות מה התוכנה ולהגדיר שם את הק. דרך שלא יהיה זמין (הכל בגדר השערה בלבד).
  4. אתה לא מפסיד הרבה בס"ה זה במקום ללחוץ על המרובע בפינה הימנית.
ובלי קשר, כשמצלמים מסך, מצלמים בחשיפה מעט יותר ארוכה, מאחר והמסך מציג בגלים גלים וחלק יוצא מואר וחלק חשוך.
נכתב ע"י eden7115;57086:
וטיפ נוסף בוורד:
נכון תמיד כשמנסים להזיז אובייקט (תמונה, תיבת טקסט, כותרת wordart) עם החיצים הוא זז באיזה סנטימטר, וגם עם העכבר מאוד קשה ליישר כמה אובייקטים לאותו צד וכדו'.
מה הפיתרון?
ctrl והחץ לצד שרוצים להזיז (ימין, שמאל, למעלה, למטה).
פעולה זו מזיזה את האובייקט טיפין טיפין. תנסו ותראו.

ALT+גרירה בעכבר...
זה עוזר גם לטאבים, טבלאות וכו' וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י RCpro;57089:
למה להתקשר לחבר כשאנחנו פה...

אני ממש מתנצל, אבל אפילו שניה אחת לא הייתי מסוגל להסתכל על המסך, שלא לדבר על שאלה ותשובה. תנסה אתה לעשות על 60 מגה הרץ אח"כ נדבר...

נכתב ע"י RCpro;57089:
אין בעד מה. זו מחוייבות מקצועית... ואגב אם אתה יכול להעלות ל-85, תעלה.

העלתי, פשוט לא להאמין איזה הבדל. דרך אגב, למה יש בכלל את האפשרות להתענות? זה הרי ממש בלתי נסבל.

נכתב ע"י RCpro;57089:
אתה לא מפסיד הרבה בס"ה זה במקום ללחוץ על המרובע בפינה הימנית.

וויתרתי.

נכתב ע"י RCpro;57089:
ובלי קשר, כשמצלמים מסך, מצלמים בחשיפה מעט יותר ארוכה, מאחר והמסך מציג בגלים גלים וחלק יוצא מואר וחלק חשוך.

נכון שזה היה נראה שאני יושב כעת על הכורסא וחושב מה לצלם, ו-הופ מצאתי משהו לצלם, לקחתי חצובה, העמדתי אותה בקו ישר כמו סרגל מול המחשב התחלתי לכוון את האפשרויות במצלמה, וכו' פשוט צילמתי במהירות וזה מה שיצא.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

תמו"ז
זמני תשובה ממשמשים ובאים
זריזים מקדימים ועושים תשובה

פרשת בלק ידע הקב"ה לבד, וכן כל מה שעובר על כל יצור ונברא זה רק בידי הקב"ה הטוב ומטיב לכל גם בדרכים נוספות הידועות רק לו.

בחז"ל בלעם בבני אדם מדומה לתרנגול בעופות, כי רק שניהם יודעים לכוין הזמן, הן לקללה והן לברכה, בלעם ידע לכוין רגע לא טוב, ותרנגול כל בוקר את זמן תחילת היום. ללמדינו להיות בדימוי לתרנגול לתחילה חדשה שתהיה טובה.


נאום הגבר שתום העין, ...נופל וגלוי עיניים. כשהאדם מרגיש גבר בגובה, הוא מעין שְׂתוּם העין - שלא רואה מסביב - כי הוא למעלה, אבל אם חלילה נופל - משתנה משהו בסדר יומו - אז גלוי עניים - הוא מסתכל היטב מסביב לראות ולהיזהר.

פרשת בלק בין חמישים וארבע פרשיות התורה, חמש פרשיות נקראות על שמות אנשים. נח, יתרו, קרח, בלק, פנחס. על נח מעידה התורה "נח איש צדיק", יתרו הוסיף פרשה אחת בתורה "ואתה תחזה", קרח, הגמ' בסנהדרין [ק"י.] אומרת שהיה גדול בתורה, כפי שדרשו "קרואי מועד" שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים, "אנשי שם", שהיה להם שם בכל העולם. דורשי רשומות אמרו "צדיק כתמר יפרח" סופי תיבות קרח. פנחס קינא קנאת ה' וקידש שם שמים, ופנחס זה אליהו, וכמו שכתב רש"י בבבא מציעא [קי"ד:], וכן בשיר השירים רבא [פ"ב] וילקוט פנחס. אבל למה זכה בלק שתיקרא פרשה על שמו? בספר "ברכת אברהם" מביא את הגמ' בסוטה [מ"ז.], שבשכר ארבעים ושתים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב, זכה ויצאה ממנו רות שיצאו ממנה דוד ושלמה. עמדה לו לבלק זכותם של דוד ושלמה, ושל משיח שהוא מבית דוד.

בפרשת בלק אין אף הפסקה אחת, לא פתוחה ולא סתומה המבדילה בין ענין לענין. וכל זאת למה? אומר ה"חפץ חיים", כי אמנם בלעם נביא היה ונבואתו היתה מהשראה עילאית, "ואת אשר ישים ה' בפי אותו אדבר", אבל לא היו בו אותן הסגולות הנעלות והמידות הטובות של נביאי ישראל, דברי הנבואה לא השפיעו עליו, הוא לא התבונן בהם ולא למד מהם כלום. ורש"י [בתחילת פרשת ויקרא] כותב שההפסקות היו משמשות כדי ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה, אבל אותו רשע היה נסחף והולך בשטף דברי נבואתו בלי בינה ובלי דעת, לכן כל הפרשה ללא הפסק. [וכפי שגם כתוב בסיום "וישב למקומו... הלך לדרכו..., שלא השפיע עליהם כלום למרות שהיו אלו דיבורי קודש.]

ה"חתם סופר" בתשובותיו [יור"ד סימן שנ"ו] כותב: ויש לי לעורר בדבר אחד. "הנה אין לנו בכל התורה שום דבר שאין אנחנו בעצמנו עידי ראיה, חוץ מפרשת בלעם", כי כל מופתי מצרים והמדבר, את הכל ראו עינינו ונעשה לפני שישים ריבוא ולא נשאר אחד מכל ישראל בחוץ שלא ראה, ואין האבות מנחילים שקר לבניהם, זה כמו שאנו ראינו זאת בעצמינו. "כל התורה כולה ראינו בעינינו" חוץ פרשת בלעם, מי הגיד לנו מה היה בין מלך מואב ובין קוסם אחד שבא לארצם, ולמה בא ומי הביאו ומי יודע שבנה מזבחות, שרצה לקלל ונהפך לברכה. מי בא בסודם? ואפילו משה רבנו ע"ה לא ידע, ורק מפה הקב"ה נכתבו הדברים. "הנה המאמין בכל התורה ומצוותיה ורק מסתפק בפרשת בלעם, הרי הוא כופר בה' אלוקינו ה' אחד".

ה"נתיבות המשפט" מתרץ, כשבלק שלח מלאכים אל בלעם, הם לא דיברו בלשון הקודש, כך גם תשובתו של בלעם, שהרי מנין שידע לשון זו, ובוודאי אין להם השגה בשורשי הדברים הנכתבים בתורה. זהו שהתכוונו חז"ל כשאמרו שמשה רבנו כתב "פרשת בלעם", הוא כתב בתורה את כוונת ההשגה שהשיג בלעם בלשון הקודש הכתובה בתורה שהיא מלאה בתילי תילים של סודות.

מלאך הוי"ה נצב בדרך: ר"ת בגימטריא מיכאל, עה"כ. לרמוז שזהו המלאך מיכאל.
ומגבעות אשורנו[עה"ת]=אלו משה אהרֹן בני עמרם יוכבד.

"וירא בלק בן ציפור" (כ"ב - ב') ראה שעמדה לו חמה למשה. [בעל הטורים]. שואל האדמו"ר מסאטמר, מדוע פחד בלק מנס זה שנעשה למשה יותר מכל הניסים שנעשו לישראל? ומתרץ, הרי כתוב [ע"ז - ד'.] "וקל זועם בכל יום", וכמה זעמו של הקב"ה? רגע אחד ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע, שכתוב "ויודע דעת עליון", שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה ומתי כועס, כשהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב משתחווים לחמה, מיד כועס הקב"ה [ברכות ז'.]. א"כ, כיון שכל כוחו של בלעם היה שידע לכוין את רגע הזריחה שהיא שעת זעמו של הקב"ה, לכן כאשר ראה בלק כי יש בכוחו של משה רבנו להעמיד חמה, התיירא שמא יעמיד את החמה, ואז לא יוכל בלעם לכוין את רגע הזריחה ולקללם. [גם גוי יודע איפה לפחד מהיהודי כשזוכר שגם הוא היהודי פועל מעל הטבע.]

לא הביט אוֶן ביעקב: יהודי הוא טוב. ילד יהודי הוא טוב שבטוב. ילד יהודי המתפלל ולומד תורה, מתחנך לקיום מצוות ושואף לגדול בדרכי ה', הוא הטוב ביותר עלי אדמות. ואף אם חלילה יש בו רבב, ואולי גם פגם כלשהו, הוא נשאר מצוין. הכתם דורש ניקוי עדין, הפגם ממתין לתיקון קל, אך התלמיד היה ונשאר מצוין. - כאשר בלק מזמין את עמיתו בלעם הרשע לקוב את בני ישראל, עונה בלעם בעל כורחו ומכריז את האמת - הנצחית "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו". אין סיכוי שאקלל - ואי אפשר לפגוע בבני ישראל, כי ה' רואה בטובתם, וכלל אינו מבחין באון ובעמל שבהם. מסופר על הרב אריה לוין אוהבן של ישראל, שסייר בחצר תלמוד תורה עץ חיים בהפסקת הלימודים, עקב הוא אחר מעשה התלמידים, כחלק מתפקידו כ"משגיח" בת"ת. מלמד צעיר ביקש לשמוע מפי הרב הישיש הדרכה והנחייה, ולהחכים ממשנתו החינוכית. הוא ניצל את ההפסקה והצטרף לרבי אריה. במהלך שיחתם תוך כדי סיור בחצר, פנה רבי אריה ושאלו "מה אתה רואה? הרי ילדי החיידר בחצר בהפסקה, מה ראית עד הנה?" ענה המלמד שאכן שם לב לכמה דברים שדורשים התייחסות! הוא צפה באברהמל'ה רץ - והכיפה ביד ולא על הראש, הוא ראה את איציק דוחף חבר, ואת יענקל זורק אבן!!! שמע רבי אריה, שתק לרגע, ואמר למלמד "ואני מה ראיתי? הנה יוסל'ה נועל סנדלים קרועים למרות שאנו בעיצומו של חורף, עלי לתמוך במשפחתו. ובנימין הקטן, כמה הוא רזה וחיוור, אשלח לו רופא לביקור בית. ובכלל אינני רואה היום את מאירק'ה, שמא שוב הסתבך המסכן, וחושש לבוא לחיידר..." שניהם ראו, אך אין ראייתם אחידה! על מה מסתכלים? מה רוצים לראות? מציאת הטוב בילד הוא יסוד בהתפתחותו הבריאה! הילד, בעקבותינו, ימצא את הטוב שבקרבו. איך מצא הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב זכות בכל איש ישראל? כי חיפש! הוא הדין בתלמידנו. הוא חלש בלימודיו? מצא את יופי תפילתו. הוא ירוד בהקשבה? גלה את זריזותו בהגשת עזרה בטוב לבב. ילד מציג לאביו "תעודה" בתום שנת הלימודים. ב"ה רוב ציוניו נהדרים. גליון מכובד, רצוף ב'טוב מאוד'. עיני האב קוראות בדממה. פתאום, געוואלד! הוא מגלה 'כמעט טוב מאוד'. מיד פולט בחמיצות "כמה חבל שבדקדוק לא התאמצת עוד קצת, ה'כמעט טוב מאוד' מקלקל את הכול..." מי כאן המקלקל? איפה גילוי השמחה על כל הציונים הנהדרים? מיד מביט און ביעקב? תיכף רואה עמל בישראל? בשעה שבלק מוביל את בלעם להביט בבני ישראל ממרחק, אמר אפס קצהו תראה וכולו לא תראה. פירשו צדיקים, שבלק רצה להראות חסרון בעם ישראל, למצוא רוע, בכדי לעורר כעס וקללה. אמת, כאשר רואים את "קצהו" ניתן למצוא את הגרוע. הרי תמיד יש משהו בעייתי. אבל כאשר מביטים בכלל, בקומה השלמה וכולו לא תראה! לא תבחין בפגם. המעלות שיש בשלם גוברות על החסרונות. הבה נתבונן בתלמידינו השלימים, לראות מעלותיהם ואיכויותיהם. אל תביט על הקצה המוקצה. נסה להפוך "כתם לידה" ל"נקודת חן", ונזכה, גם אנו, למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

אומרים בשם רבי אברהם נפתלי גלאנטי, כך זה כל הדורות, הגויים "רואים" רק מה שאנו עושים להם, אבל מה שהם עושים לנו כל הזמן, זה הם לא "רואים".

"ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא", לכאורה היה צריך לכתוב כי רבים הם? מתרץ ה"ישמח משה", כתוב בחז"ל, כשישראל מאוחדים, אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם. המדרש מביא משל, חבילה של קנים, אם יפרידו כל קנה וקנה בפני עצמו, אפשר בקלות לשוברם, אבל אם מחברים אותה באגודה אחת, אי אפשר לשבור אפילו אחד מהם. ואמנם, מצאנו בתורה, שכל מקום שהיו ישראל באחדות, התורה כותבת בלשון יחיד, "ויחן שם ישראל נגד ההר", וכתב שם רש"י "ויחן - כאיש אחד בלב אחד". זו היתה סיבת חששם של מואב, "ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא", אפילו שהם רבים, מ"מ הם בבחינת "הוא", מאוחדים כאיש אחד ואז אין כל אומה ולשון יכולים לשלוט בהם.

לפעמים אנשים בונים תילי תילים של הלכות על ראיות ומקרים שלא קרו. כתב ר' שמעון הירשלר מלונדון בספרו, סיפר לי מחותני הרב ר' יצחק וויס שו"ב דאנטוורפען, ששמע מהג"ר משה האגר ראש ישיבת סערט ויזניץ, שפעם אחת נכנס אל החזון אי"ש בבני ברק ומצאוהו שנפשו עגומה עליו. שאל אותו מה קרה? אבל החזו"א לא רצה לענות לו, ורק לאחר ששאל את החזו"א פעם שניה, והפציר אולי אני יכול לעזור, סיפר לו החזו"א מה שקרה: בשבת שעברה בבוקר, למדתי במרפסת הבית כשהייתי לבוש מעיל וכובע, פתאום פרח עוף ולכלך את כובעי בצואה, ודאגתי איך אכנס להתפלל מנחה, עם הכובע הזה אי אפשר שהרי הוא מלוכלך ואסור לנקותו בשבת, ללבוש מגבעת של יום חול ג"כ אינו מן הנכון, שהרי שבת היום, ולהתפלל בלי שום מגבעת ג"כ אינו נכון בגלל כבוד התפילה. לכן נפל ברעיוני להתעטף בטלית, וכך עשיתי שהתעטפתי בטלית וכך נכנסתי להתפלל. והנה, באותו יום, בזמן התפילה של מנחה, היה שם רב אחד שראה את הדבר המוזר הזה, וחשב בוודאי יש לו לחזו"א איזה ענין בזה, ולכן כשהלך לביתו חיפש בכמה מקומות, עד שמצא מקור למנהג זה, ושלח אלי מכתב עם "מראה מקומות" בו הוא מבאר את מקור הדבר ללבוש טלית במנחה של שבת, וסיים את מכתבו, "אקווה שכיוונתי לדעתו הגדולה של החזון איש". סיים החזון איש בכאב: מדוע לא שאל אותי, והייתי אומר לו את הטעם האמיתי, אבל כעת שהחליט בעצמו מה שהחליט, לא לדעתי התכוין, אלא כיון לדעתו של העוף המלכלך.

בספר "חוט המשולש החדש" מביא מעשה שהיה עם ה"חתם סופר". אחד מרבני דורו ביקש ממנו שימליץ עליו להיבחר לרב בעיר מסוימת. ה"חתם סופר" ידע כי רב זה מכהן כבר כרב וחשש אולי בני קהילתו אינם מכבדים אותו כראוי, או שאין פרנסתו מצויה ולכן הוא מחפש עיר אחרת. אמר לו הרב, חס וחלילה, התושבים מכבדים אותי ופרנסתי מצויה בשפע ולא חסר לי דבר, אלא שטבעו של עולם שכל אדם מבקש ושואף להתקדם הלאה, ואם בעיירתו הוא כבר מכהן ברבנות כמה וכמה שנים, הרי שלטעמו כבר הגיע הזמן להחליף לרבנות אחרת. הביט ה"חתם סופר" באותו רב ואמר לו, דוד המלך אומר בתהילים [ק"ו - כ'] "וימרו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב", מה הכוונה במשל זה? אלא, העוקב אחרי מעשי השוורים יראה שכל הזמן עדרי השוורים מצויים בתנועה, אין הם נחים על מקום אחד, אלא מתרוצצים ללא הרף ממקום למקום. והדבר תמוה, הרי כל מאכלם הוא עשב ולא יותר, העשב מצוי בשפע מתחת פרסותיהם, ומה להם ללכת הלאה? אלא, כך הוא טבעם לחשוב שהעשב בהמשך ירוק יותר, ואולי גם טעים יותר. זו התנהגותם של שוורים! אבל יש גם בני אדם המתנהגים כמעשי השוורים, לא חסר להם כלום בעירם, פרנסה בכבוד וכל צרכיהם, אבל מבקשים להמיר את כבודם... במה? מנין לך ששם יותר טוב? זהו "תבנית שור אוכל עשב". זה גם מה שטענו מואב, התנהגותם של בני ישראל במלחמה זו היא חסרת היגיון, בדומה ל"תבנית שור אוכל עשב" המחפש להתקדם ולהיטיב עם עצמו, כשלמעשה הוא לא מרוויח כלום. וזה טענו לזקנו מדין, אילו היה מדובר במלחמה על בסיס טענות הגיוניות, היינו יכולים להיכנס איתם למשא ומתן של שלום, אלא שהם לא באו ללחום בנו, אלא "כלחוך השור את ירק השדה", וכנגד מגמה זו אין אנו יכולים לעזור ולהגן על מדינתנו.

לא הביט אוֶן ביעקב: בלק מלך מואב מביא אליו את בלעם נביא האומות, בניסיון להמיט אסון על עם ישראל. מנסים שוב ושוב לעורר קטרוג ולהביא בכך להסכמתו של הקב"ה לקלל את העם. שוב ושוב נכשלים הרשעים, כי על הקב"ה נאמר 'לֹא הִבִיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְּלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְּרָאֵל'. ה' אינו רואה בחולשתנו וברשעותנו. לא שאין במה לגנות אותנו, ושאין פגמים מבצבצים פה ושם. התורה מלמדת, שהקב"ה, מרוב אהבתו, אינו רואה בנו דברים אלה. לא רואים את מה שלא רוצים לראות, וכשלא רואים הרבה מֵהֲרָעָה מתנדף! מסופר על הצדיק רבי אריה לוין, אוהבן של ישראל, שהיה מסייר בחצר תלמוד תורה עץ חיים הירושלמית בהפסקות בין השיעורים. עוקב הוא אחר מעשי התלמידים, כחלק מתפקידו כ'משגיח' בת"ת. מלמד צעיר ביקש לנצל את זמן ההפסקה, לשמוע מפי הרב הישיש הדרכה והנחייה, ולהחכים ממשנתו החינוכית. המלמד הצטרף לרבי אריה בסיורו בחצרות. במהלך שיחתם, תוך כדי הליכה אקראית, פנה רבי אריה למלמד ושאלו "מה אתה רואה? כל ילדי ה'חיידר' משחקים בחצר, מה ראית עד הנה?" המלמד השיב שאכן שם לב לכמה דברים שבהחלט דורשים התייחסות! הנה אברימל'ה רץ, והכיפה ביד ולא על הראש! הוא רואה את איציק דוחף, ואת יענק'ל זורק אבן!!! שמע רבי אריה, שתק לרגע, ואמר למלמד "ואני, מה ראיתי? ראיתי את יוֹסַלֶה נועל סנדלים קרועים למרות שאנו בעיצומו של חורף. עלי להעביר תמיכה כספית למשפחתו. והנה בנימין הקטן, כמה הוא רזה וחיוור, אשלח לו רופא לביקור בית. ובכלל אינני רואה היום את מאירק'ה, שמא שוב הסתבך, המסכן, וחושש לבוא ל'חיידר'...". שניהם ראו, אך אין ראייתם דומה! על מה מסתכלים? רואים את מה שרוצים לראות! מציאת הטוב בילד הוא תנאי בהתפתחותו הבריאה! חשוב שגם הילד, בעקבותינו, יגלה את הטוב שבקרבו. איך מצא הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע זכות בכל איש ישראל? כי חיפש! הוא הדין בתלמידינו. הילד חלש בלימוד? מְּצָא את יופי תפילתו. הוא ירוד בהקשבה? גַלֵה את זריזותו בהגשת עזרה ברוחב לב. ילד מציג לאביו 'תעודה' בתום שנת הלימודים. ב"ה רוב ציוניו נהדרים. גיליון מכובד, רצוף ב'טוב מאוד'. עיני האב קוראות בדממה. פתאום, געוואלד! הוא מוצא 'כמעט טוב מאוד'. מיד פולט בחמיצות "כמה חבל שבדקדוק אינך מתאמץ עוד, ה'כמעט טוב מאוד' כאן מקלקל את הכול..." מי כאן המקלקל? איפה גילוי השמחה על שאר הציונים הנהדרים? וכי ה' מְּלַמְּדֵנוּ להביט און ביעקב ולראות עמל בישראל? בָלָק מוביל את בלעם לראש ההר, להראותו את בנ"י ממרחק, אומר לו 'תִרְּאֶנּוּ מִשָם, אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְּאֶה, וְּכֻלו לֹא תִרְּאֶה'. צדיקים פירשו, שבלק רצה למצוא חטא בעם, לחשוף רוע, ובכך לעורר כעס וקללה. אמנם, כאשר רואים את קצהו של דבר, מוצאים פגם, כי תמיד יש 'משהו' בעייתי. אבל כשמביטים בכלל, בקומה השלמה, וְּכֻלו לֹא תִרְּאֶה! כלל לא תבחין בבעיה. המעלות שקיימות בַשָלֵם גוברות על חסרונותיו. התבונן בילדינו הַשְּלֵמִים, וגלה מעלותיהם. אל תביט על הקצה המוקצה שקיים בכל אחד. אם רק תְּשַנֶּה את זָוִית רְּאִיָתְּךָ ו'כתם לידה' יֵהָפֵךְ ל'נקודת חן'. נזכה, גם אנו, למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.(מעט דומה לקודם)

כל מי שיש בו ג' דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, וג' דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע. בפרשיות שלח - קורח - בלק, יש דוגמאות למה שאמרו חז"ל באבות [ד' - כ"א] "הקנאה והתאוה והכובד מוציאין את האדם מן העולם". בפרשת "שלח" מצינו במרגלים שהנפילה שלהם היתה בגלל "כבוד" כמו שמביא ה"מסילת ישרים" [פרק י"ט] מהזוהר הקדוש שידעו שכשיכנסו לארץ ישראל ירדו מדרגתם ולא יהיו נשיאים. בפרשת "קורח" למדנו איך ה"קנאה" מפילה את האדם לשאול, כמ"ש רש"י בתחילת הפרשה, מה ראה קורח וכו' "נתקנא" על נשיאותו של אליצפן. ובפרשת "בלק" יש לנו את כל ג' המידות, כמו שאמרו באבות [ה' - י"ט] עין רעה, נפש רחבה, רוח גבוהה מתלמידיו של בלעם הרשע. ללמדנו כמה חשובים ה"מידות" אצל בני אדם, עד שאנשים גדולים כשלא השלימו מידותיהן ירדו לשאול תחתית.

מסופר על רבי גדליה אייזמן זצ"ל שנכנס פעם לישיבה ב"קול תורה" והתחיל לחפש... כשראוהו בני הישיבה שאלוהו מה מחפש, ויאמר להם: אני מחפש מישהו שגר בעולם הזה". השומעים תמהו: הרי כולנו גרים בעולם הזה... אמר להם ר' גדליה: הרי המשנה באבות [ד' - כ"א] אומרת "הקנאה והתאוה והכובד מוציאים את האדם מן העולם", וא"כ מי שחי עם מידות אלו הוא לא חי פה, ואני מחפש מי שכן חי פה...

מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע, תלמידיו של אברהם אבינן אוכלין בעולם הזה ונוחלין לעולם הבא, אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשים גיהנום ויורדים לבאר שחת. [אבות ה' - י"ט] צריך להבין מהו הכח שמשך את תלמידי אברהם אבינו לדבוק בדרכו ולהאמין בהקב"ה, הרי היה זה דור של עובדי אלילים ומאמינים באמונות הבל, וא"כ מה גרם לתלמידיו לדבוק באברהם נגד כל העולם? ומאידך, לעומתם, תלמידי בלעם הרשע שראו את כל הניסים הגדולים שהיה לבני ישראל ארבעים שנה, ובכל זאת נדבקו במעשיו הרעים? מתרץ רבי שלמה היימן, התנא בא ללמדנו, כי שורש הכל הן מידותיו של האדם. תלמידיו של אברהם אבינו היו מצוינים במידות טובות, היו נקיים מכל שוחד ונגיעה, ויכלו להגיע להשגת האמת. אבל תלמידי בלעם, שהיו בעלי מידות מושחתות ורעות, הם התאימו את השקפת עולמם לנטיות ליבם כשאמרו לאור חושך ולחושך אור, וזהו שגרם להם לדבוק במידותיו הרעות של בלעם הרשע. זהו שורש של כל הכפירה בעולם, שנובע ממידות רעות ותאוות מגונות, וכמו שאמרו חז"ל, לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם גילוי עריות בפרהסיה. לעומת זאת, טוהר המידות הוא היסוד והשורש לעבודת השם טהורה וזכה.

ה"כלי יקר" מתרץ, המואבים באו למדין ואמרו להם, עם ישראל יצאו ממצרים, עכשיו הם סוגרים חשבונות עם מי שהביא אותם לארץ מצרים... מי הביא אותם, הרי כתוב בתורה, שלאחר מכירת יוסף, יוסף עבר כמה וכמה גלגולים, עד שהגיע לפוטיפר . התחנה האחת לפני אחרונה, לפני שהגיעו לפוטיפר , כתוב [בראשית לז - כח] "ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויּעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף" אז היות שהמדינים מכרו את יוסף לפוטיפר, ומפוטיפר הגיע אחרי זה לכלא, ואחרי זה כל עם ישראל ירד למצרים, יעקב ושבעים נפש ירדו, אז עכשיו הם עושים חשבון עם כל אלו שהורידו אותם למצרים, ואתם בכלל החשבון הזה...

"הנה כסה את עין הארץ" (כ"ב - ה') מדוע בלק אמר זאת לבלעם? מסביר רבי יהונתן אייבשיץ, בלק ובלעם היו מכשפים, אבל כל הכישופים תלויים במזלות שבשמים וכל המזלות תלויים בשמש. ולכן כאשר השמש מכוסה בעננים אי אפשר לפעול בכשפים. בלק מבהיר לבלעם, עם ישראל מחופים בענני כבוד ובזה הם מכוסים מ"עין הארץ" שהיא השמש, ולכן אי אפשר לפעול כנגדם בכשפים רגילים.

הסבא מנובהרדוק על מה שאמר לבן ליעקב אחרי בריחתו עם נשותיו "יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלוקי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע" [ל"א - כ"ט]. ולכאורה צריך להבין, איך מעיז לבן לומר שהוא יכול לפגוע ביעקב, הרי באותה נשימה הוא ממשיך ואומר "ואלוקי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע", זאת אומרת שהוא לא יכול לעשות כלום? אלא, שהדבר יובן על פי מעשה שהיה. ישב יהודי בתחנת הרכבת, והנה הגיעה הרכבת, אבל הוא לא עלה עליה. ניגש אליו יהודי שהמתין גם הוא לרכבת, שואל אותו למה אינך עולה לרכבת? ענה לו: אין לי כסף לרכוש כרטיס. שאל אותו האיש, אם אין לך כסף, מדוע אתה יושב כאן? ענה לו, יש לי ביטחון בקב"ה שיזמין לי כרטיס. והנה, משמיע הרכבת צפירה אחת, צפירה שניה, ו... צפירה שלישית. כבר נשמע קול הקטר הנושם בכבדות, לפתע עובר יהודי במרוצה, וצועק ליהודי הממתין בביטחון "מה אתה יושב, הלא הרכבת כבר מתחילה לזוז. אם אין לך כרטיס, קח כרטיס ועלה מהר קרון", וכך עשה, עלה לרכבת והיא התחילה לנסוע. ניגש אליו אותו יהודי שלעג לו ולבטחונו, ואומר לו: תראה אזה מין שוטה אתה, איך אתה יכול לסמוך על הביטחון שלך? אילו איחר היהודי הזה בשניה אחת, לא היית יכול לנסוע..., סיים הסבא מנובהרדוק (שכנראה הוא עצמו היה אותו יהודי שהמתין בתחנת הרכבת וכולו מלא במידת הביטחון) ואמר: זה מה שלבן אמר: "יש לאל ידי לעשות עמכם רע" תוך כדי שאומר "ואלוקי אביכם אמש אמר אלי וכו' השמר לך וכו'", כי כמו כופר, גם כשאתה מוכיח לו ועונה לו תשובה מוחצת, הוא שומע דבר אחר, את מה שליבו חפץ. כך גם לבן, הקב"ה מזהיר אותו שלא יתקרב ליעקב, והוא ממשיך ואומר "יש לאל ידי לעשות עמכם רע", כי מי שמתרגם כל ענין רק באופן שהוא חפץ לשמוע ולראות, אפילו אם ייפתחו לו ארובות השמים ויראה הכל בגלוי, בכל זאת לא יאמין.

בספר "פענח רזא" מסביר את שינוי הלשון. הראשונים היו שרים של בלק, אבל דרגת נאמנותם לא היתה גבוהה לעומת השליחים האחרונים שהיו בדרגת נאמנות גבוהה יותר, עד כדי כך שהוא יכול לשלוח בידם הצעת שוחד לבלעם ולא חשש שיפרסמו את הדבר. נאמנותם היתה מוחלטת כעבד לרבו, שזו דרגה גבוהה יותר משר למלכו.

בלעם אומר להם "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי' ה', כלומר, הקב"ה יותר חזק ממני, אבל אילו רק יכולתי... ומנגד, ר' יוסי בן קיסמא אומר, שגם בעבור אלף אלפי דינרי זהב, הוא לא יהיה מוכן לגור אלא במקום תורה. וההבדל ביניהם, שבלעם מוכן עבור כסף וזהב לעבור על התורה, ואילו ר' יוסי בן קיסמא מוכן לוותר על מלוא כסף וזהב על מנת לגור במקום תורה.

ה"חפץ חיים" היה אומר, בלעם אומר אל עבדי בלק בצדקנות: "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי". תראו איזה רמאי היה בלעם, כלפי חוץ הוא מראה כאילו ליבו שלם עם הקב"ה, אך בלב פנימה, כל כולו מעשה פעור.

בלעם בדבריו רצה לעורר את מידת הדין על ישראל, ולכן היה מבקש להזכיר שמות המורים על מידת הדין, אבל הקב"ה ברחמיו, שם בפיו תמיד שם של רחמים. כשהוא רצה להזכיר שם "אלקים" (דין), שם הקב"ה "חכה" בפיו לדקור את לשונו שלא יוכל לגמור את השם, אלא יאמר "א-ל", שהוא שם של רחמים. וכשביקש לומר "י-ה" (דין), שם הקב"ה "רסן" בפיו והכריחו להוציא לשונו ולומר את כל שם ה' "י-ה-ו-ה" (רחמים). וזה מה שאמר בלעם "מה אקוב לא קבה א-ל", איך אוכל לקוב אם חייב אני לעצור על ידי החכה שאני אומר "א-ל" שהיא מידת הרחמים, "ומה אזעום לא זעם י-ה-ו-ה", איך יכול אני לזעום אם ה"רסן" מאלצני להזכיר שם "י-ה-ו-ה" במלואו, שהוא מידת הרחמים. זה מה שאמר בלעם "את אשר ישים ה' בפי", היינו רסן או חכה, "אותו אשמור לדבר". על זה אומר בלעם לעבדי בלק "לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי", אין באפשרותי להזכיר שמות של דין כרצוני, "לעשות קטנה" - לקצר שם "ה-ו-י-ה" ולומר רק י-ה, "או גדולה" להאריך בשם אלקים, כי החכה והרסן מכריחים אותי להאריך ולקצר כרצון ה', להקטין ולהגדיל בשמותיו כדי שלא אוכל לקללם.

"ויעמוד מלאך ה'" (כ"ב - כ"ד) אומר הגר"א מוילנא, עשר פעמים נאמר בפרשה "מלאך ה'", כנגד עשרה ניסיונות שהתנסה בלעם הרשע ולא השגיח בכולם. א'. "ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו" [פסוק כ"ב]. ב'. "ותרא האתון את מלאך ה' נצב בדרך וחרבו שלופה בידו" [פסוק כ"ג]. ג. ויעמד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה" [פסוק כ"ד]. ד'. "ותרא האתון את מלאך ה' ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה" [פסוק כ"ה]. ה'. " ויוסף מלאך ה' עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול" [פסוק כ"ו]. ו' "ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל". [פסוק כ"ז] ז'. "ויגל ה' את עיני בלעם וירא את מלאך ה' נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו" [פסוק ל"א]. ח'. "ויאמר אליו מלאך ה' על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי. [פסוק ל"ב] ט'. "ויאמר בלעם אל מלאך ה' חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי. [פסוק ל"ד] י'. "ויאמר מלאך ה' אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר. [פסוק ל"ה]. כנגד עשרה ניסיונות שנתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם, נתנסה בלעם עשרה ניסיונות ולא השגיח בהם כלל. היה עומד על כך רבי אייזיק שֶר ראש ישיבת סלבודקא, צא ולמד מה בין ניסיונותיו של אברהם אבינו ע"ה, לבין ניסיונותיו של בלעם. בעוד שניסיונותיו של אברהם אבינו היה לקיים רצון ה', הרי בלעם רצה לעבור את פי ה', ולא עזרו לו עשרת הניסיונות, האזהרות שהוזהר לסור מדרכו הרעה. המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין מוסיף, על הפסוק "ויתייצב מלאך ה' בדרך לשטן לו", כתב רש"י, מלאך של רחמים היה והיה רוצה למנעו מלחטוא שלא יחטא ויאבד. פרשה זו צריכה לעורר את האדם. אם בלעם הרשע, ראש וראשון לכל דבר שבטומאה, משתדלים בו מן השמים ועושים את כל העצות כדי שלא יאבד, על אחת כמה וכמה עושים בשביל כל יהודי כדי להצילו מן החטא. ועוד יש ללמוד, כי כאן בעולם הזה, משתנה הטבע ונשלח משמים שליח של רחמים להציל את האדם, אבל צריך לדעת שזה דווקא בעולם הזה, עולם של עשייה ובחירה, אבל לעולם הבא, נעשה האדם "חופשי" ואז נאבד הוא לגמרי בחטאיו. יסוד זה היה שונה רבי יצחק בלזר, בעולם הבא כבר לא נכיר את הקב"ה, ושלא נסיק ונלמד מהתקרבותו אלינו בעולם הזה לאשר צפוי לנו בעולם הבא.

מֵאֹהֶל למשכן: משפט מרתק קראתי בשם המשגיח בישיבת מיר רבי ירוחם ליוואביץ זצ"ל, במאמר שנכתב לאחרונה לרגל 80 שנה לפטירתו. "אינני חושש מיצר הרע גדול" התבטא המשגיח "כמו מיצר הטוב קטן". נפילת האדם באה מתוך חולשותיו, רפיסותו, ודלות חיבורו הפנימי לקדושה. כאשר יצרו הטוב 'קטן' מצליח יצרו הרע לגבור ולנצח. הקב"ה מגלה "בראתי יצר הרע" ואף את גודלו ברא. תפקיד היהודי, תפקידנו כהורים ומחנכים להעצים ולהגדיל את יצר הטוב מיצר הרע. זאת באמצעות "תורה תבלין". ויטמין מְחַסֵּן ומציל. תבלין הוא דבר הנותן טעם. לא די בלימוד התורה גרידא להגדלת ולחיזוק יצר הטוב. על התורה להיות מתוקה בפה וערבה לנפש. המתיקות היא המעניקה עוז מול אשליות יצר הרע, הצבועות במתיקות מדומה. אנו מרגילים ילד לתורה, מתחילת דרכו, ע"י ממתקים לגוף ולנפש. ידועים דברי הרמב"ם בהקדמתו לפרק 'חלק' (פיהמ"ש סנהדרין) כי דרך המלמד הוא להעניק לתלמידו הצעיר 'תמריצים' עד שיזכה ללמוד תורה לשמה. בתחילה מעניק לו מיני מתיקה, תאנים, אגוזים ודבש. כשמתבגר הוא מטעים את הלימוד ע"י בגדים נאים ונעליים, בהמשך מעניק לו 'כבוד' ומעמד. חיזוקים הללו הם אמצעים ארעיים, אך הכרחיים. בלק בן ציפור מלך מואב רוצה 'לפתות את הקב"ה' שיתרצה לזממו לקללת בנ"י. בהדרכת בלעם הרשע בונה הוא שבעה מזבחות ועל כל מזבח מקריב שני קרבנות לה'. דבר זה חוזר על עצמו שלש פעמים בשלשה אתרים שונים. חז"ל לימדונו (נזיר כג) 'אמר רב יהודה אמר רב, לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לִשְמָן, שמתוך שלא לִשְמָן בא לִשְמָן, שבשכר מ"ב (42) קרבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצאה ממנו רות'. בפועל, בלק כיבד את ה', לא מתוך דחילו ורחימו, לא ביקש קרבת אלוקים, אלא כמניפולציה נגד ה' ועמו. אך פעולה טובה משפיעה ושמורה. אין הקב"ה מקפח שכרו. נכדתו, רות, בת בנו עגלון מלך מואב, התקרבה ובאה לה' ולעמו. זכתה להיות אִמָהּ של מלכות. מכאן, ממעשה בלק הסב הבליח נר דוד מלכא משיחא. בא לשמה! "לעולם יעסוק אדם... שלא לשמה" איננה הנהגה של בדיעבד. הרמב"ם קובע שגישה זו הכרחית! עלינו לחולל דרכים יצירתיות כיצד לקרב כל אחד ואחד לתורה, כל אחד ב'שלא לשמה' שלו. התמודדתי השנה בת"ת עם נער מְאַחֵּר כרוני. ידעתי את אופיו שלחץ לא יפעל בטווח הארוך. כיבדתי אותו ומניתי אותו (כאילו באקראיות) על עדכון 'לוח ספירת העומר' בכניסה לת"ת. בתוך ההנחיות הבלעתי שיש לעשות זאת 'מיד בבוקר' כך שהילדים הנכנסים יראו את המנין היומי. פעולה זו הביאה אותו לת"ת מוקדם גם בתום ימי המ"טמונים. כַמַטְמוֹנִים תַחְפֶּשֶׂנָה! – בספה"ק (אור החיים הק' ועוד) נדרש הפסוק מַה טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹ מִשְׁכְנֹתֶיךָ יִשְׁרָאֵל בדרך זו. הרובד הנמוך בעם - מכונה 'יעקב', הוא עדיין בבחי' יושב באהלים, מבנים ארעים. לימוד התורה עדיין ארעי בחייו. דרגה זו נאמרה ראשונה, כי זה השלב שכולנו עוברים ראשון, תקופת ה'שלא לשמה". בהמשך נזכה ללמוד תורה לשמה, אז קרויים בדרגה הגבוהה 'ישראל', כי התורה כבר קבועה בחיינו, בבחינת משכן בנוי ויציב. מַה טֹבוּ שניהם! הארעי יִקָבַע! רבי יוסי בן פזי זכה לתורה, כי רבו, רבי אבא, ידע היאך לקרבו 'מתוך שלא לשמה'. רבי יהודה הנשיא הציל את נכדו של רשב"י מרדת שחת ע"י פיתויים חיצוניים. בדרך זו הלך רבי יוחנן ועולם התורה זכה בריש לקיש. חובה עלינו לזכור, כי את יצר הרע הגדול לא נקטין רק כאשר נגדיל מולו את יצר הטוב, עד שיאפיל עליו. ימין מקרבת, מעמדי חלוקת פרסים מצולמים, תארי כבוד ותעודות הוקרה, הם 'התורה תבלין' סם החיים וְשִקוּי הנצח!

"ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה גדר מזה" (כ"ב - כ"ד) סתם גדר של אבנים הוא. [רש"י]. מאי נפק"מ ממה היתה עשויה הגדר? מובא בספר "מעיינה של תורה" בשם ספר "תולדות יצחק", יעקב אבינו כרת ברית עם לבן, ולאות - הם עשו גל אבנים - "עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבור אלי את הגל הזה את המצבה הזאת לרעה" [בראשית ל"א - נ"ב]. הראשון שהפר את הברית היה בלעם, כאשר בא לקלל את ישראל, ולכן אל האבנים האלו נלחצה רגלו של בלעם ועשתה אותו חיגר [א.ה. כן כתב במדרש תנחומא בסוף פרשת ויצא, שהגל אבנים שבנו לבן ויעקב היה הגדר אבנים שנלחץ עליו רגלו של בלעם]. ולזה התכוון רש"י בציינו שהיתה זו גדר של אבנים, היינו, שהיה זה אותו גל אבנים ששימש אותו לברית שכרת יעקב אבינו עם לבן.

"מה אקֹב" (כ"ג - ח') כותב בספר "ראה חכמה" המילים "מה אקב" הם ר"ת מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו, כי בזכות הברכות שבני ישראל מברכים על המצוות שמקיימים, אין הם ראויים לקללה אלא לברכה, וכן תיקן דוד המלך לומר מאה ברכות בכל יום להצילם ממגיפה ע"י הברכות. ועוד: האם אנו שמים לב למילים הנאמרות מידי בוקר ומתקיימות כמה פעמים בכל יום "אשר קדשנו במצוותיו", המחכים יבחין שבכל יום נוספות לו הרבה הזדמנויות של קדושה בכל מצוה, ומיכך נחכים ונידע שטוב להקשיב למה שאנו אומרים בכל בוקר בתפילות "לשם יחוד".

"הן עם לבדד ישכון" (כ"ג - ט') כתוב במדרש [שמו"ר ט"ו], כל האותיות שבא"ב מצטרפות אחת לחברתה למנין עשר. א'- ט' = עשר, וכן ב'- ח', ג'- ז', ד'- ו', ורק האות ה' אין לה בת זוג לצירוף עשר, רק עם עוד אות ה'. גם האות נון אין לה צירוף למאה, אלא רק עם האות נון. י'- צ' = מאה, וכן כ'- פ', ל'- ע', מ'- ס', ורק הנון אין לו בת זוג. וזה הרמז כאן, "הן", כמו האותיות ה' ונ' שאינן מצטרפות למספר היסוד לשום אות אחרת, כך "עם לבדד ישכון", אין ישראל יכולים להתחבר עם שום אומה ולשון. אומר הגר"א מוילנא, גם כ' סופית (ך') אין לה בן זוג, כי ק' - מאה, ר' מאתיים, ש' = שלוש מאות, ת' = ארבע מאות, וגם האותיות הסופיות נחשבות לגימטריה, ולכן ך' = חמש מאות, ם = שש מאות, ן' = שבע מאות, ף' = שמונה מאות, ץ' = תשע מאות. מכאן ש- האות ץ'+ק' = אלף, ף'+ר' = אלף, ן'+ש' = אלף, ם'+ת' = אלף, האות ך' נשארת בלי בן זוג. אומר הגאון מוילנא, זה מה שכתוב בשיר השירים [א' - ט"ו- ט"ז] "הנך יפה רעיתי הנך יפה עינייך יונים הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה", אומר הקב"ה לישראל, "הנך", רק אותיות אלו, וישראל שאין להם בן זוג, עונים להקב"ה, "הנך יפה", רק אתה.

"תמוֹת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" (כ"ג - י') בהגדה של פסח "שרפי קודש" מביא, זקן אחד אמר לפני הרב הקדוש רבי יעקב מאיזיביצא, הלוואי ואזכה למות כיהודי כשר. גער בו: הלא זו היתה בקשתו של בלעם הרשע, "תמות נפשי מות ישרים", אבל יהודי צריך לשאוף לחיות כיהודי כשר.

"אפס קצהו תראה וכולו לא תראה" (כ"ג - י"ג) "קצהו", אומר הרבי מקוצק, בפרט ביחיד בישראל "תראה", יכול אתה לפעמים לראות חיסרון. ו"כולו", אבל בכלל ישראל "לא תראה", לא תמצא לעולם פגם וחיסרון.

בשם רבי ישראל מרוז'ין אומרים, אפילו כשישראל חוטא, גם כשהוא בעומק התהום, עוד יש בו ניצוץ אלוקי, שביב אור של תשובה מהבהב בליבו, גם בשעת החטא "ה' אלקיו עמו". ויש אומרים, מי שאינו מדבר רע על ישראל ואינו רואה כל פגם ביהודי, סימן ש"ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו", הוא נמנה על גדודיו של הקב"ה.

יהודי ניגש אל מרן החזון איש זצ"ל, ודיבר עמו הרבה מאוד זמן על ענייניו. כשסיים את השיחה, התנצל אותו אדם בפני החזון איש על זה שהאריך מדי הרבה בשיחה, ואמר "אני מקווה שאין לרב קפידא עלי שהארכתי בשיחה הרבה זמן". ענה לו החזו"א, "אני לא יודע איך מקפידים, סחורה כזו של קפידא אינה מצויה אצלנו במחסן". החזו"א בכל דבר ראה רק את הטוב, וכשרואים טוב אין על מה להקפיד ולכעוס.

באור החיים, הגמ' בפסחים אומרת, בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. אומר האור החיים, שזו מציאות, שכל שנה בליל הסדר שהקב"ה מוציא אותנו מהמצרים שלנו, ולכן מוציאם בלשון הווה, שלא היתה יציאה אחת, אלא כל שנה ושנה הוא "מוציאם ממצרים".

"כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל" (כ"ג - כ"ג) אומר האדמו"ר הראשון מסלונים, יגיע הזמן ששני יהודים יפגשו וישאלו אחד את השני "מה חדש", וייענה מיד "שמעתי היום חידוש גדול! כתוב בגמרא ש..." כלומר, בעתיד כששני יהודים ייפגשו, החדשות יהיו "מה פעל א-ל".

"כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" (כ"ג - כ"ג- כ"ד) אומר ה"גדול ממינסק" רבי ירוחם פרלמן, כאשר יצאו כלל ישראל ממצרים, היו אומות העולם מלעיגים ומכחישים רוממותם ומעלתם של כלל ישראל, ושואלים "מה פעל א-ל". אבל "כעת" כבר ניכרת לעין כל מעלתם וגדלותם, "הן עם", "הן" לשון חידוש ופליאה, עם זה שהיה שבור ורצוץ, מוכה ומושפל, הרי במשך זמן קצר השיג דרגות מופלאות והתרוממות הנפש. "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה", והרי כל מי שרואה משתומם ומתפלא איך זה שבתקופה כל כך קצרה התרוממו והגיעו לפסגות, אין זאת אלא "פעל קל".

סיפר רבי ראובן קרלינשטיין, משגיח בישיבה פנה אל אחד הבחורים ושאל אותו, אתה מרוצה מהחברותא? "לא". איך המגיד שיעור? "גרוע". איך החברים בחדר? "קשה לי איתם". איך האוכל בישיבה? "מתחת לכל ביקורת". בקיצור, בחור שאף פעם לא מרוצה משום דבר. אמר לו המשגיח, למה אתה מקלל את עצמך בקללה של הנחש? הנחש, עפר לחמו - "אפילו אוכל כל מעדני עולם טועם בהם טעם עפר" [יומא ע"ה.], במקום שהנחש יהנה מכל המטעמים של המאכלים השונים, הוא מרגיש בכולם טעם אחד בלבד, ואם לפחות היה זה טעם ערב, ניחא, אבל הטעם היחיד שהוא מרגיש, בכולם טעם עפר. כך האיש שאין לו עין טובה, הוא לא יודע להנות משום דבר, הכל נראה לו שלילי, האיש הזה מקולל בקללת הנחש. יש שתי דרכים לעבור את החיים, אפשר לעבור אותם ב"אנחה", להאנח ולרטון על כל דבר, אך אפשר גם לעבור את החיים בחיוך, הכל טוב, הכל בסדר. איך אומר העולם? תחשוב טוב יהיה טוב.

בספר "בוצינא נהורא" מסביר: אפשר לומר שהכוונה לפי מה שאמרו חז"ל פתחו לי פתח כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. אם אדם מישראל מראה רצון כל שהוא לתשובה, פותח רק פתח קטן, פותחים לו מהשמים פתחים גדולים לקרבו ולהכניסו תחת כנפי השכינה. וזה הפירוש "אין פתחיהן מכוונים", הפתחים לא שווים ולא דומים זה לזה, בעד פתח קטן פותחים להם פתחים גדולים, בזה ראה בלעם עד כמה חשובים ישראל למעלה. [בשם האמרי אמת אומרים, שהסביר מהו המשל כפתחו של אולם. המשנה (מסכת מדות פ"ה מ"ה) אומרת, כל השערים במקדש היו להם דלתות, חוץ מהאולם שלא היו להם דלתות והיה תמיד פתוח. וזוהי הכוונה, אם יש לאדם זיק של רצון טוב, פותחים לו פתח שלעולם לא ייסגר.]

"מה טובו אהלך יעקב" (כ"ד - ה') הגמ' בברכות [י"ז.] שואלת, נשים במה זוכות, מה שכרן, הרי אין להם מצוות תלמוד תורה. מתרצת הגמ', "ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה, וגם בהיותם אצלן הם טורחות ומשתדלות שיהיה לבעליהן ישוב הדעת ללמוד תורה. על הפסוק [שמות י"ט - ג'] "כה תאמר לבית יעקב", כתב רש"י, אלו הנשים. רמז לדבר בפסוק "מה טובו אהליך", מי נמצא באוהל, הנשים, "יעקב", ולכן הגברים יכולים ללמוד מתוך ישוב הדעת - "משכנותיך ישראל".

"יזל מים מדליו וזרעו במים רבים" (כ"ד - ז') בספר "פניני דניאל" כותב, תיבת "מים" מרומזת ארבע פעמים בפסוק זה. "יזל מים", "וזרעו במים רבים", "יזל מים מדליו" ראשי תיבות מים, וגם "מדליו" בגימטריה מים, כי התורה מתפרשת בארבעה אופנים: פשט, רמז, דרש, סוד.

"וירא פנחס בן אלעזר הכהן" (כ"ה - ז') ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו למשה מקבלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, אמר לו קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא (קורא האיגרת הוא יפרשה). [רש"י]. שאלו את החידושי הרי"ם, אחרי שפנחס נזכר בהלכה וידע אותה, למה שאל את משה מה לעשות? מכאן ענה החידושי הרי"ם, שאם אדם רוצה לעשות מעשה רב כזה, אף שהוא כדין, בכל זאת צריך לשאול את רבו אם לעשותו.

אברהם או בלעם?: עמית, איש תבונות, השמיע באזני, "מה בעצם ההבדל בין אתרוג לבין תפוז? למה מחיר התפוזים עומד על שקלים בודדים לשקית מלאה, ואילו האתרוג יימכר אף במאות שלקים ליחידה? הסיבה נעוצה במטרה! אדם קונה תפוז לצורך עצמו, על כן המחיר נמוך. האתרוג אינו נקנה להנאה, אלא לכבוד יוצרנו, לצורך גבוה, ולכן מחירו יאמיר". מה ערכה של עבודתנו בשדה החינוך? כיצד מעריכים 'למעלה' את מלאכתנו, היאך מתמחרים את עשייתנו? יתכן ובוחן כליות ולב חוקר ויודע מה בראש מעיינינו. האם עובדים בהוראה בכדי להתפרנס, או שאגב ההוראה מתפרנסים. האם החינוך וה'מלמדות' הם אמצעי להשגת שכר נאה + הטבות וחופשות, או שעבודת הקודש 'בראש'. בלעם זכה לנבואה, אך לא התעלה אלא איבד את עולמו. למדנו בין מידותיו הרעות כי היה בעל 'נפש רחבה', מחמד ממון אחרים. בלעם לא היה בעל עקרונות וערכים, הוא לא גילה נאמנות לאיש. סגד לממון והכסף ענה את הכל. פעם היה לצד האמורי בכיבושם את מואב, בהמשך סייע למלך מואב בניסיונו להצר לבני ישראל. אחר כך הציע את - שרותיו הנלוזים לבני ישראל עצמם במלחמתה בצורר המדיני! הכסף היה מוביל אותו, וסנוור את עינו השתומה. כשבלעם משכים לחבוש בעצמו את אתונו, קרא לעברו הקב"ה "כבר קדמך אברהם אביהם". המפרשים שואלים, וכי משום שאברהם אבינו עשה כן אף הוא, ימעט ערכו של בלעם? אלא, הקב"ה זוכר את ברית אברהם שהשכים לעקידה מרוב אהבת ה', ואף 'קלקל את השורה' וחבש בעצמו את החמור. נכון שבלעם משכים, הוא מגלה חריצות, אך הוא עושה זאת בעבור בצע כסף! אין הקב"ה מתפעל ממעשיו, לא ההשכמה ולא החבישה, כי כוונתו לממון! כיצד נבחר אנו מקום עבודה? האם השאלה הראשונה היא "כמה"? ברור שאדם זקוק לפרנסה בכדי שיעבוד במנוחת הנפש. אפילו הברכה המשולשת, ברכת כהנים, פותחת ומתחילה ב'יְבָרֶכְךָ' בממון, כי ללא קמח אין תורה (ראה 'ספורנו' שם), אך חובה לזכור שהממון חשוב כשהוא אמצעי לקדושה, כַף אַחַת עֲשָרָה זָהָב כאשר מְלֵאָה קְטֹרֶת! – לגאון הרב יעקב קמינצקי באו מלמדים שביקשו 'היתר' להשבית את הלימודים, כי לא שולם שכרם. השיב בסיפור, "בילדותי, בעיר סלבודקא, היה אדם שתפקידו היה לצעוק בקול גדול כשפורצת דליקה. בעל קול חזק היה, ניצב על גזוזטרה גובהה, ושומר שלא תהיה העיירה חלילה למאכולת אש. בבית המדרש היה יושב בכותל מערב. כילד, הרהרתי לעצמי, הרי איש זה 'חשוב' מאוד! מדוע לא הושיבוהו ב'מזרח'? ארע, והקהילה נקלעה לקשיים, לא שילמו ל'כָרוֹז האש' את שכרו. בו ביום הפקיר את משמרתו בקריאה "שהכל יישרף". הבנתי שהוא אינו 'חשוב' באמת! הבה נראה כיצד מורים שונים מחליטים על בחירת מקום עבודה: יש הנמשך לת"ת עם סגל הוראה איכותי, וחפץ הוא לשמש במחיצתם. יש שמוותר על סביבת עבודה המותאמת לרוחו ולנפשו, רק מתוך שבת"ת אחר יש חופש בערב שבועות ובל"ג בעומר. יש מלמד שיעדיף חיידר מסוים כי שם המנהל או המפקח ידריכו וילוו לאורך השנה, והאחר יבחר 'את ככר הירדן כי כולו משקה' כי בת"ת פלוני עושים יום גיבוש לצוות הכולל מנגל וטיול ג'יפים. טיול הוא נחמד, וחופש בל"ג בעומר הוא לעתים חלק ממציאות החיים אך אין אלו בראש! המצהיר בבחירתו "מלא – בית כסף וזהב" משפיל את ערך עובד ההוראה, הופך את 'מלאכת שמים' לג'וב כלכלי, ונמצא כבוד שמים מתחלל. מתלמידיו של אברהם אבינו אנו! אברהם נתברך בכסף, אך לא אהב את הכסף, הראייה זה היה לו כבד! וְאַבְרָם - כָּבֵד מְאֹד בַמִּקְנֶה בַכֶסֶף וּבַזָהָב... אמנם זקוקים לפרנסה, אך לא נעשה עיקר לטפל. כשנשקיע במלאכת שמים, גם אם השכר הכלכלי לא נראה במלואו, נסמוך 'קצת' על הקב"ה, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כח לַעֲשוֹת חָיִּל (כתרגומו). לא ניתן ל'עובי דינר' להחשיך בעדנו. בנינו רואים את יחסנו לממון. רואים ולומדים 'מה קודם למה', וזה כלל גדול בתורה!

לקראת ימי "וקוֹוֵי ה' יחליפו כוח": פורסם בשנת תשע"ב בימים אלו ב"מרוה לצמא" סיפור, אודות בת צעירה כבת 8 שבאה לבי"ס לטיול שנתי בלי אישור מהוריה, ושלחוה הביתה להביא אישור, ונותר עד זמן הטיל כחצי שעה, אמה היתה בעבודה, אולם היא סברה שאביה נמצא בבית בשעה זו, וכשנכנסה הביתה שמעה את אביה מבעד לדלת לומד גמ' בנעימות, והיא עצרה! עם כל הלחץ שלפני טיול וכו', כך 5 ו10 דקות, והיא עומדת!! אחרי עוד שעה האב סיים והיא הֶחְתִימה אותו מהר, ורצה לבי"ס אבל כבר היה מאוחר, היא הפסידה... וכך היא חזרה הביתה בוכיה וכאובה, שאל אותה אביה: למה לא נכנסת הייתי חותם לך?! ענתה הילדה בתמימות: "לא חשבתי שיתכן להפסיק אבא מלימוד תורה בשביל טיול שנתי...". ובימים אלו ומי שקשה לו ללמוד בעצמו, חסר לו חשק או כוח וכדו', יש לו לכה"פ להחשיב ולשמוח בלימוד של יהודי אחר, הוא לומד עכשיו! תכבד את התורה של מי שכן לומד, תורה של יהודי בעולם מוסיפה קדושה גם לך!. סיפר אברך מבוגר, שעדיין עומד מול עיניו הסיפור ולא מש מזכרונו, בהיותו בחור צעיר בישיבה, ראה את מנהל הישיבה הגשמי, שהיה בעל בעמיו יהודי בעל המאה ובעל הדעה, ולא היה בן תורה בעצמו כלל, ועכ"ז שם לב איך שיום אחד הוא עלה לישיבה למעלה להיכל ביהמ"ד, הציץ פנימה ונשאר לעמוד ביראת כבוד, כך עמד שם דקות ארוכות, עד שראה שבחור מסוים שעבורו הוא המתין פסק ללמוד, ואז הזדרז ורץ אליו ומסר לו מעטפה שהיה צריך למסור לו וברח החוצה, אמר לי המספר: מחזה זה נחקק בליבי, ראיתי מה זה כבוד לתורה, יהודי לומד - לא מפריעים לו!.

כמה פעמים אתה עורך קניות לשבת במכולת ומתלבט האם לקנות מוצר זהה במחיר זול יותר או לא?... כמה פעמים אתה מתלבט אם לתרום לכולל וישיבה או לחסוך את הכסף?... אמת, שזהו ניסיון כמעט לכל אדם, אלא שכבר אמרו רבותינו: "מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, חוץ מהוצאות שבת, יום טוב ותלמוד תורה, שאם הוסיף – מוסיפין לו". כל הוצאה לכבוד שבת או לכבוד התורה אינה כלולה בסכום הנקצב עליך להוציא, אלא ה' מבטיח להחזיר לך את כל הכסף בחזרה. וכל שעלינו לעשות הוא להאמין בכך ולעשות זאת!. סיפר הרה"ג ראובן גולן שליט"א: "מעשה מרתק שמעתי בשם אחד מראשי הכוללים בארץ, וכה היו דבריו: "ב"ה זכינו לכולל אברכים צדיקים העמלים בתורה יומם וליל. את אחד האברכים הלומדים אצלנו, מכיר אני אישית כי הינו חי בצמצום רב עם משפחתו, וכי הם מחשבים כל שקל שנכנס ויוצא, ובלבד שיוכל הוא לשקוד באהבתו הגדולה בתורה הקדושה. אשתו עובדת, אך ההוצאות רבות. אלא, שעם כל זאת, מעיד הוא כי רואה הוא בחוש כיצד ה' מפרנס אותו מעל הטבע בכל פעם מחדש. והנה, בחודש חשון האחרון, ניגש אליי אותו אברך מבוייש ונבוך, ושאלה בפיו: "ברצוני לשאול את הרב האם נהגתי כשורה במעשה שאירע לי". האברך אחז בידו גמרא חדשה ומפוארת שקנה, ואמר: "הרב יודע כי מצבי הכלכלי הינו דחוק, אך אין תלונות, ב"ה רואים את ישועת ה'. אלא, שאמש, הלכתי לחנות הספרים על מנת לקנות גמרא, אך 'יצרי' תקף אותי ובמקום לקנות גמרא זולה ופשוטה, קניתי גמרא מהודרת ומפוארת שביידי ב-100 ₪ יותר, מרוב אהבתי לתורה. ושאלתי: האם נהגתי נכון או שמא הייתי חייב להתפשר על גמרא זולה?". התפעלתי מאד ממסירות נפשו, והשבתי לו: "אל דאגה, כבר קבעו רבותינו ואמרו: "מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, חוץ מהוצאות שבת ולימוד תורה, שאם מוסיף – מוסיפים לו", הרי לך שאם הידרת בקניית הגמרא, ישלם לך ה' זאת ממקום אחר, ולא תפסיד מכך כלל". האברך שמע את דבריי ושמח מאד. למחרת, בעת אשר נכנסתי אל הקודש פנימה אל מרן הרב חיים קנייבסקי שליט"א, עם שני תורמים לכולל, על מנת שיעתיר עליהם ברכה, הוספתי לבסוף לשאול האם עניתי נכון לאברך בשאלתו אמש, או שמא היה לו לנהוג אחרת. מרן הרב קנייבסקי שמע זאת והשיב בשמחה: "ענית נכון. אדם צריך שתהיה לו גמרא יפה, כי בכך הוא ילמד יותר טוב, ויש בזה משום 'זה אלי ואנווהו'". שמחתי למשמע הדברים, אלא שאז, כשיצאנו מביתו הקדוש, פנו אליי שני התורמים בהתפעלות ואמרו כי הם מתפעלים עד מאד מאברך כזה שעם כל מצבו, הוא משקיע בתורה, וכי רוצים הם לקחת חלק בקניית הגמרא שלו. כל אחד מהם שלף שטר והעביר לי על מנת למסור לאותו אברך ולזכות להיות חלק מלימוד תורתו. התרגשתי מאד לראות כיצד ה' החזיר לאברך את כל הכסף שהשקיע בגמרא, ממש כהבטחת רבותינו בתלמוד, אלא שהמעשה לא נגמר... באותו יום, כאשר חזרתי לירושלים, ישבתי ליד חבר וסיפרתי לו בהתרגשות את כל השתלשלות המעשה עם אותו אברך. אותו חבר התרגש מאד מהסיפור ושלף לי 100 ₪ למסור לאברך. נדהמתי והוספתי זאת לשטרות של התורמים. למחרת, הייתי באסיפת הורים, ואז המלמד של בני סיפר לי מעשה על ר' חיים קנייבסקי. נהנתי מהמעשה וסיפרתי לו אף אני את המעשה שאירע לי עם אותו אברך ואת שאלתי לרב חיים קנייבסקי. המלמד התרגש מהמעשה ושלף לי 100 ₪ להעביר לאברך כשהוא אומר שהוא רוצה זכות להשתתף בתורתו של האברך הזה. איזו השגחה מופלאה. למחרת העברתי לאברך את כל הכסף בהתרגשות, והוא נעמד בפני האברכים ואמר: "לדעתי הישועה הזאת שגילגל לי ה' עם כל הכסף, הוא רק בזכות שבתחילת השבוע תרמתי לכולל מעשר מההכנסות שלי, למרות שאינם גדולות, ולכן זכיתי לכזו ברכה, וכן כדברי רבותינו שכל המוסיף להוצאות שבת ולימוד התורה, הקב"ה מחזיר לו זאת עד השקל האחרון". "מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה חוץ מהוצאות שבת ויום טוב ותלמוד תורה, שאם מוסיף – מוסיפין לו, ואם פוחת – מפחיתין לו". ה' מנהל את העולם ומשגיח, והוא המשלם שכר טוב ליראיו!.

כלל בידינו: "מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת", רק אדם שעמד במשך חייו בניסיונות, התגבר על תאוות וקשיים, השתדל בקיום המצוות, הוא זה הזוכה לראות את חסד ה' האופף עליו במשך חייו, ואף לעתיד לבוא יזכה הוא לראות בשכר הרב המגיע לו. סיפר הרב נחום דיאמנט שליט"א: "היה זה לפני כמה עשרות שנים, בזמן קום המדינה. יהודיה אמריקאית שהיתה מבוגרת מאד, התרגשה ושמחה עד למאד לשמע כי בארץ ישראל הוקמה מדינה בה מתגוררים יחדיו יהודים רבים, החיים תחת שלטון יהודי. אותה יהודיה אמריקאית היתה בעלת הון רב, וכאות תמיכה תרמה היא מיליוני שקלים מידי שנה לצבא, בכדי לשמור ולהגן על העם היהודי היושב בארץ. כך עשתה שנה אחר שנה. פעם אחת, ביקשו ראשי מערכת הביטחון לכבדה ולערוך טקס כבוד לכבודה, כאות הוקרה על תרומתה החשובה מידי שנה, ועל כן היא הוזמנה לסיור כבוד בארץ. מיד כשהגיעה ארצה היא התקבלה בכבוד גדול על ידי ראשי המינהל והצבא, אשר ערכו לה סיורים בבסיסים וחיילות שונים, ואף הראו לה טנקים ונשקים רבים שנקנו בכספים שתרמה. לסיום, התכבדה התורמת באירוע יוצא דופן ומיוחד, והוא: צפייה באימון מיוחד וסודי של אחת מיחידות העילית החשובות ביותר של הצבא. התורמת נעמדה על אחת הגבעות וצפתה בלוחמים עורכים אימונים קשים ומפרכים. כיצד הם מתגלגלים וזוחלים בתנאי שטח קשים, שאף גרמו לכמה מהם להיפצע ולמעוד. בסיום הטקס, פנה שר הביטחון של מדינת ישראל אל התורמת ושאל אותה כיצד היא מרגישה אחר כל מה שראתה באותו יום. התורמת לא הסתירה את התרגשותה ואמרה: "התפעלתי והתרגשתי מאד מדברים רבים שראיתי, אך דבר אחד היה קשה לי מאד לראות, ולמענו אני מוכנה לתרום עוד מיליון דולר ובלבד שתשנו אותו". "על מה גברתי מדברת?", שאל שר הביטחון בבהלה. "אני מתחננת שתיישרו את השטח ללוחמים המסכנים המתאמנים בתנאי שטח קשים, ובגלל כך הינם נופלים ונחבטים, ואף נפצעים. ולשם כך, אני מוסיפה מיליון דולר". מי שזוכר, באותה תקופה, דבריה התפרסמו בכל הארץ, ומדינה שלימה לגלגה ללא סוף על דבריה של התורמת התמימה שלא הבינה דבר אחד: חייל ולוחם שמיישרים בעבורו את השטח, לעולם לא יהפוך ללוחם עז ומיומן. דווקא תנאי השטח הקשים, ודווקא המעידות והנפילות הם אלו המכשירות והופכות אותו להיות מוצלח וחד. רק דרך קשה ועמידה בניסיונות מולידה אדם מוצלח. "אך האמת היא", חותם הרב דיאמנט, "כי רבים מאיתנו דומים לאותה תורמת. לכל אחד יש ניסיונות ותנאי שטח קשים שמזמנים לנו מן השמיים, וכל זאת רק בכדי לחשל אותנו ולפתח בנו את האמונה והבטחון בה'. ואנו, במקום להתמודד מול הניסיון ולהתחזק באמונה בה', אנו בוחרים לבכות ולהתחנן שמישהו יישר לנו את הדרך, וכי רק שנזכה לחיים קלים. עלינו לזכור, כי דוקא הניסיונות ששולח לך הבורא – הם האימונים הטובים ביותר להפוך אותך ללוחם ולזכות בחיים טובים ומאושרים. )'בארה של תורה'( במקום לנסות רק לחפש אחר סגולות וישועות, ננסה תוך כדי להבין שזהו ניסיון שמנסים אותנו מן השמיים, אשר כולו נועד לטובתנו, ואם נקבלו באהבה ונחזק את שריר הביטחון בה', נזכה לגדול ולפרוח ב"ה.

כלל ופרט וכלל כשבלעם מבין שלא יצליח לקלל, נאמר וַיִּשָא בִּלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַרְא אֶת יִּשְרָאֵל שֹׁכֵן לִּשְבָטָיו וַתְהִּי עָלָיו רוּח אֱלֹקים. גם בעינו הַשְתוּמָה רואה, ברוה"ק. מה רואה? מַה טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב. ראה מעלתם שאין פתחי אוהליהם מכוונים זה נגד זה, אין האחד מסתכל לתוך אהל חברו. וכי אין אצל גויי הארץ כאלה ש'כל אחד חי לעצמו', אדרבא! בנכרים אין ערבות, אין הדדיות, חיים כפי העולה על רוחם ללא חשבון וללא כלל. ומה מיוחד רואה הוא בעם ישראל? אלא, השבח של מַה טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מתחיל בפסוק הקודם, וַיַרְא אֶת יִּשְרָאֵל שֹכֵן לִשְׁבָטָיו. חיים במשטר ובמסדר קבוצתי. כֵן כפופים לכללי חברה. כֵן מיישרים קו עם השבט והקהילה. אך עם זאת, בתוך אהלו חי כל אחד על פי הנתונים האישיים והדרישות הייחודיות שיש בו ובביתו הפרטי. את זה משבח בלעם וברך! כשרואה את היחיד משתלב ברבים, תיאום של כלל ופרט, ללא פריצות מוסכמות אבל עם רגישות ל'צרכי האהל' וַתְהִי עָלָיו רוּח אֱלֹקִים. בחברה תקינה ישנם קווים מנחים, אך לא גדרות תיל. בכל חוג וקהילה מטפחים סגנון ואפיון. זה חשוב ומתבקש. כל עוד שנזהרים מכפייה ו'משטרת מחשבות'. הללו פועלות לטווח קצר בלבד. הלחץ והדחק מזמינים זליגה ונשירה. הכלל חשוב ביותר, אך גם ליוצא מן הכלל יש מקום. הוא אינו 'יוצא' בִּמְכוָּן או חלילה מתוך מרידה והתרסה. הוא שונה! כַבְדֵהוּ! שתף אותו 'כמות שהוא'. כשמכבדים את השונה מסייעים לו להשתוות ולהשתייך. – הברכה 'שאין פתחינו מכוונים', היא על ראייה 'דו סטרית'. מבחוץ לא מציצים פנימה, וגם אנשי הבית אינם מתפעלים יתר על המידה מהנעשה בחוץ. די לסגידה לכללי 'כולם'. על הורים לחשוב מה טוב לילדיהם, גם אם זה לא לפי כולם. אם זה ילד שזקוק למסגרת לימודית ייחודית או לטיפול מיוחד, אין 'לקבור' את עתידו מחשש 'מה יאמרו'. נביט בקרב כותלי ביתנו וקירות ליבנו, בשתדלות לא לסתור קווי קהילתנו, ועם דעת תורה נעשה ונצליח. ישבתי השנה עם הורים שלא שלחו את בנם הפעוט ל'גן שפתי' למרות המלצה מקצועית, מתוך החשש 'מה יאמרו'. אמנם קיימת חברת מזון מובילה בהכשר הבד"צ בשם מיה. אך חברת מי"ה מה יאמרו הבריות אינה כשרה! הילד הפסיד שנה של התפתחות וקידמה, מחשש 'מה יאמרו'. בבגרותו יתקשה בהגייה, ישאל, מה יענו לו הוריו? החכמה היא לשלב את ראיית הכלל מול הפרט ואת הפרט בקרב הכלל, לבל יסתרו אלה את אלה. בדרך כלל נדרשת התייעצות תורנית, נטולת נגיעות, בכדי להגיע לאיזון הנדרש. לחברה איכותית דרושים בודדים מעולים, ומאידך, איכות הבודדים מתעלה באמצעות כללי החברה ומעלתה. ניתן להמליץ דברי רבי ישמעאל בברייתא די"ג מידות "מכלל שהוא צריך לפרט, מפרט שהוא צריך לכלל". יסוד זה מלמדנו הלל הזקן באומרו (אבות פ"א יד) אִם אֵין אֲנִי לִי לדאוג לצורכי האישיים והייחודיים מִי לִי. ומאידך גיסא, וּכְשֶאֲנִי לְעַצְמִי לבד, ללא גב קבוצתי וחברתי מָה אֲנִי... הקב"ה, בורא העולם כולו ובתוכו בורא נפשות רבות וחסרונן, חפץ בשוויון בין שֹכֵן לִּשְבָטָיו לבין מַה טֹבוּ אֹהָלֶיךָ – יַעֲקֹב. מסופר שעיתונאי ביקש לראיין מלחין נודע, שלחניו זכו לתהודה עולמית. המלחין הקשיש הזמינו שֶיֵשֵב לצדו באולם בשעה שניגנו קונצרט מוזיקלי שכתב. בתום המופע עמד הקהל והריע לביצוע המרשים, ואילו המלחין עצמו ישב בשורה הראשונה כשפניו חתומות, מביט במנצח ובתזמורת ולא רווה מהם נחת. העיתונאי תמה "מדוע אינך מתפעל כמו כולם? זה היה נהדר!" השיבו המלחין "כתבתי יצירה זו עבור 15 כנרים, נכחו על הבמה 15 . חָסֵר כנר אחד!". הלה מתעקש "מי הבחין? זה היה נפלא גם כך!" משיב המלחין "לי זה חסר! לציבור רגיל אין הבדל, אך באוזני המקצועית חשתי חֶסֶר של תווים בודדים!" כך הקב"ה, מאזין לכל תו ותו, שירת כל נשמה, המשתלבת... בתחילה ראה בלעם רק את 'קצה העם' וחשב שניתן לקללם. אך כאשר רואה את 'כולו' אזי וַתְהִּי עָלָיו רוּח אֱלֹקִּים, עלתה בליבו לברכם. המבט הכללי עם הפרטי, בהרמוניה מגבשת, מעניק הבנה אחרת, הבנה מבורכת.

לכל אחד מאיתנו, לא משנה לאיזה עדה או חוג הוא משתייך, יש דבר משותף אותו אנו קובעים בביתנו, והיא: המזוזה. אלא, שרבים מאיתנו לא יודעים את רוממותה ומעלתה. "אמר רב הונא: הזהיר במזוזה - זוכה לדירה נאה" (שבת כג,ב). מסבירים בעלי המוסר כי אין רק הכוונה שעל ידי מזוזה מהודרת וכשרה בתכלית ההידור יזכה האדם שתהא לו דירה משלו, אלא הכוונה שיזכה שדירתו וביתו יהיו נאים בילדים בריאים ומוצלחים, בשלום בית, פרנסה מבורכת, שמירה והגנה, והכל בעבור הסמל של היהודי העומד בפתח ביתו והיא - המזוזה. סיפר הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א: "היה זה לפני כ-70 שנה. הרחק במדינת צרפת, התיישבה בסלון ביתה, אשה יהודיה, אשר כבר איננה צעירה, כשעיניה זולגות דמעות רותחות, בעודה כוססת את ציפורניה בדאגה ועצבות רבה. כבר שנים רבות שהיא סובלת ממצב בריאותה, אלא שעתה חרב עליה עולמה. לאחר ביקור אצל רופא מומחה בעל שם עולמי, אשר עבר על כל התיק הרפואי שלה, היא קיבלה הודעה חד משמעית: "גברת, על פי חוקי הרפואה – עד סוף ימייך לא יהיו לך ילדים". לא היה חסר לה דבר: ביתה היה גדול ורחב ידיים, ריהוט יוקרתי, נברשות מהשורה הראשונה, אך את הדבר העיקרי והאמיתי לא היה לה – ילדים רכים וחמודים שיקראו לה "אמא"... לחזור אל בית מלא בשמחה של שובבים קטנים המחכים לאוכל... אל הדבר אליו חיכתה כל כך הרבה זמן ותמיד האמינה שבסוף יגיע, כרגע היא התבשרה על ידי גדול המומחים כי הוא לעולם לא יקרה. רק לגבי מצבה הרפואי הסובלת ממנו שנים נתן הרופא תקוה ואמר: "על ידי ניתוח מורכב נוכל לשפר את המצב הבריאותי ממנה היא סובלת כבר שנים, אך ילדים לא יהיו לך לעולם". בעודה שבורה ורצוצה, התקשרה היא מיד אל קרוב משפחתה החי בארץ, ר' משה אהרון בוים, המתגורר בבני ברק ושפכה לפניו את ליבה על מצבה, כשהיא מוסיפה לבסוף בקשה ואמרה: "מקובלנו מדורי דורות, כי הזקוק לרפואה וישועה הולך לבקש את ברכתם של צדיקים. אנא, למעני, כנס אל גדול הדור, מרן ה'חזון איש' ובקש ממנו שיזכיר את שמי לרפואה וישועה, מפני שאיני יכולה לחיות כך, חרב עליי עולמי". ר' משה בוים ששמע את מצבה הנפשי הקשה, לא השתהה לרגע, וכבר באותו יום הגיע אל ביתו של החזון איש, ובעודו ממתין בתור, כתב הוא את שמה של האשה לברכה וישועה. והנה, בעת אשר הגיע תורו של ר' משה להיכנס אל החזון איש, קיבלו הרב בלבביות, וקרא את הפתק עם שמות הברכה. הוא הביט בפתק כמה רגעים ואז הרים עיניו ופסק: "אין לעשות ניתוח – מצבה של האשה יסתדר לבד, ואף בילדים הם גם יזכו בקרוב. אלא שכל זה תלוי בדבר אחד – מזוזות ביתם. אני מבקש ממך לצאת עתה אל ר' נחמן סופר, בעל חנות תשמישי קדושה בירושלים, תקנה ממנו 10 מזוזות כשרות ומהודרות ביותר, ללא פשרות והנחות. את המזוזות האלו תשלח מהר לביתה בצרפת שם יקבעו את המזוזות ובעז"ה יושיע הבורא". ר' משה בוים נעמד קפוא על מקומו, כזו בשורה וכזו הבטחה לישועה הוא לא ציפה ולא חלם. האם כל סבלה של קרובת משפחתו וציפייתה שנים רבות לילדים הולכים להתגשם והכל בזכות... מזוזה!. מי חלם ומי שיער?!... נרעד ונרגש אץ הוא אל ביתו והתקשר אל קרובת משפחתו השבורה וסיפר לה את כל הדברים. צמרמורת אחזה את גופה, והיא אמרה: "אכן יש בביתי עשרה פתחים בדיוק, בדיוק כמספר המזוזות שביקש החזון איש לקנות לביתי בלי ידיעה מראש". ר' משה בוים מיהר אל ירושלים שם רכש את עשר המזוזות המהודרות כדברי ה'חזון איש' ושלח אותם מהר לצרפת. המזוזות נקבעו בקדושה וטהרה, והבלתי יאומן... לא איחר מלהגיע. לאחר זמן קצר בלבד התבשרה האשה בבלתי יאומן – עומדת היא לחבוק בן זכר, ואף כאביה העזים התקופים אותה שנים נעלמו כלא היו ללא שום ניתוח מסובך, והכל בכוחן של מזוזות מהודרות וכשרות ביותר. עשרות שנים לאחר מכן, העמידה האשה את ילדיה המבורכים אל מול המזוזות, וסיפרה להם ברגש כיצד אותם מזוזות היו הפתח לישועה הגדולה והגעתם לחיים. המזוזה היא הברכה של ביתו של אדם לפני הכל, בה כתובות ברכות רבות, ביניהם: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" – אריכות ימים ושנים, בריאות טובה, פרנסה מבורכת, הכל בזכות המזוזה שביקש בורא עולם מכל יהודי לקבוע בפתח ביתו, אשר היא השמירה וההגנה עליו ועל כל בני משפחתו. וכבר אמרו חז"ל (מנחות מג:): "כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, ציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירים רבים. והם המלאכים המצילים את האדם מן החטא, שנאמר, "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם". ובזכות מצות מזוזה נשמר האדם וכל בני ביתו מן המזיקים. ולכן כותבים על המזוזה שם "ש.ד.י", שהוא ראשי תיבות: "שומר דלתות ישראל". שווה להשקיע כמה מאות שקלים במזוזה איכותית מסופר ירא שמיים, ולזכות לראות איך כל ענייני החיים מסתדרים על הצד הטוב ביותר: בבריאות, הצלחה, פרנסה, והכל בעבור הסמל של היהודי!.

כתב ה'כסף משנה' (רבנו יוסף קארו זצ"ל): "כאשר המזוזה כתובה כתקנתה חופפת שמירת ה' יתברך על הבית". הוסיף על דבריו רבנו 'המרדכי' וכתב: "מובטח אני שכל בית המתוקן במזוזה כהלכתה אין שום מזיק יכול לשלוט בו". וכבר הבטיחו רבותינו בתלמוד ואמרו: "הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה".

בימים הקרובים הכוללים 3 שבועות ויום [יז תמוז - ט' אב, (וכנגדם 22 ימים של שמחה מ-א' עד כ"ב תשרי)] אנו מצפים לביאת המשיח ביותר ציפיה מכל ימות השנה, והם ימי חשבון נפש, וראוי להתפלל שתהיה באפשרותינו לנצל את החשבון כראוי בין אדם למקום בכלל ובין לחבירו בפרט, אם מצפים לישועות - בדרך כלל אם מבקשים בתפילה - יש חסד מאת ה' להיזכר בעניינים שבין אדם לחבירו ומגיעים לדעת את מי לפייס, לבקש על זיכרון זה ולהודות על מה שנזכרים ובוודאי להודות על הפיוס שבוודאי יגרום לישועות. (יש המונים את ה22 ימים: 8 פסח, 2 שבועות, 2 ר"ה, 1 יו"כ, 9 סוכות ושמ"ע. [- יש המונים ימים אלו כ"א ימים ללא יום ט' באב שהוא מוגדר "מועד", ועל כך אמרו א"ך טוב לישראל, וימים אלו יש בהם הכנה לימים השמחים, וגם בימים אלו אפשר להתקרב])

הדשא של השני ירוק - אבל בשלך, הדשא מתחת לאפור הוא ירוק עם אוצרות מרהיבים יותר, והוא רק נסתר מהאחרים.

להגיב באותה צורה הן בהפסד והן בניצחון - זה הישג חשוב ונצרך.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה