כללי טיפ - מותר (ואפילו עדיף) להתחיל בקטן

[אביטל אסולי]

עצרתם אותי ממש בזמן אוטוטו כמעט פתחתי סטודיו לתלת מימד וברגע האחרון עצרתם אותי, איזה נס.

חבל....

זה מצער לשמוע.
תאמין בעצמך!

 

[אביטל אסולי]

עצרתם אותי ממש בזמן אוטוטו כמעט פתחתי סטודיו לתלת מימד וברגע האחרון עצרתם אותי, איזה נס.

ואגב בכל הפורומים עוזרים, פשוט יש סטוקים של גרפיקאים, ואין סטוקים של תלתיסטים, פלשיטים, צלמים, ציירים וכו' הקף בעיגול או מחק את המיותר, ולכן העזרה שם מגיעה בקצב יותר איטי מפורום עיצוב.

ודרך אגב
הצצתי בתיק עבודות..
יש כישרון!
בהצלחה.

 

[ישראל פרדס]

תודה.

התיק עבודות הולך להתמלא בעבודות חדשות, אבל אני לא בטוח שזה הזמן לפתוח סטודיו.

וחברים לכו ללמוד תלת מימד אין לכם מושג כמה המימד השלישי מהנה ומאתגר.

 

[נוכחות לעסקים]

העולה מכאן שגרפיקאי מוכשר ומוציא עבודות יפות ישב בבית ויחכה ללקוחות שיבאו
אני לא רואה שום פסול במי מרגיש בעצמו שולט בכל התוכנות הגרפיים והחסרון היחיד שלו שהיא רק שנה או שנתיים בתחום
העבודות מדברות בעד עצמם שרוב הגרפיקאים מוצאים פרנסתם דרך האנשי קשר שלהם שזה כולל קרובי משפחה וידידים וחברי קהלה וכדו'

אז חברים סיימתם את הלימודים מרגשים ששולטים בכל תוכנות תפתחו משרדים [לא סטודיו] ותפרסמו עצמכם בגדול

 

[ידידיה]

לאחר קריאת האשכול, צר לי להביע דעה נחרצת בכיוון הפוך מהקו שננקט כאן.

שלא כבמקצועות אחרים, אפשר למצוא הרבה אנשים חזקים מאוד בתחום, שלא למדו בבצלאל או בשנקר, ולא למדו בדיוק את חתך הזהב, קומפוזיציה, טיפוגרפיה וכו' וכו', אבל בלי ללמוד את כל זה, פשוט יש להם את זה. אפשר לתת דוגמאות לא מעטות של אנשים שמסתובבים כאן בפורום, ועושים עבודות שגדולי המקצוענים מורידים את הכובע בפניהם, והם בקושי יודעים לבטא כמה מילים בעברית ללא שגיעט קטיב. ואני מדבר על אנשים עם פנים ושמות שאני מכיר באופן אישי, ואני גם יודע חוות דעת שהם קיבלו מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה.

לדעתי אדם כזה שיצא לרחוב בתור "יוסקה כהן", יביא תוצאות של "יוסקה כהן". אף בעל עסק מכובד לא ימתג את העסק שלו אצל יוסקה שכזה, ואם יוסקה הנ"ל יעיז לבקש על לוגו מעל 300 שקל, הוא מהר מאוד ימצא את עצמו בלשכת התעסוקה.

אני רוצה להדגיש שכמובן אני מדבר על כאלו שהם ברמה הזו, אבל לא השנים עושות את זה, וכן, גם לא השם המפוצץ. מפאת כבוד המקום והבריות לא אנקוב בשמות של משרדי פרסום הכי יוקרתיים במגזר שלנו, שבדיוק היום ראיתי עבודות שלהם שאפילו יוסקה היה מתבייש להוציא מתחת ידו. אבל בצד יש את השם המפוצץ "____ _____". אז מה, בגלל שהם בשוק כך וכך שנים והם לא קפצו מעל הפופיק זה אומר שהם באמת שם? אולי כל הגובה שלהם הוא גובה הפופיק (צר לי על הדימוי, אבל רציתי ליישר קו...).

ודבר נוסף חשוב מאוד. ואת זה כן למדתי בבית ספר לעיצוב. בשונה ממוכר במאפיה שמוכר מוצר ממשי, וכן בשאר התחומים - אפילו בתחום התכנות וכדו', אנחנו המעצבים מוכרים חלום. אפשר להגדיר את זה בצורה מעט שונה, אבל הרעיון מובן. וחלק גדול מההצלחה בתחום הזה, היא היכולת למכור משהו לא ממשי. אז נכון שבהרבה מקרים נראה תוצאות - ריבוי לקוחות וכדו', אבל זה רק בגלל שהצלחנו למכור את החלום בצורה טובה ומשכנעת, שמעבר לכך שהיא שכנעה את הלקוח לשלם עליה, היא הצליחה לשכנע גם את לקוחות הקצה לשלם עליה. ולאומנות ולתורה הזו יש חשיבות ומשמעות יותר גדולה מערך המוצר עצמו, ע"ע מודעות מזעזעות שיוצאות ממשרד פרסום "יוקרתי", שהלקוחות הסכימו לשלם על כך, והרבה.
ואם זה אכן כך, אז הדרך לזה היא מיתוג אישי, לוגו מרשים, כרטיס ביקור וכדו', ולפעמים יש לזה ערך יותר מעצם העבודה.
ואחזור שנית - אני לא מדבר על כאלו שיש באמת פער גדול בין המיתוג שלהם לבין התוצאה.

שורה תחתונה - אם יש מישהו שמרגיש שיש לו את זה, שילך על זה בכל הכוח, ויקבל על אותו לוגו במקום 300 שקל, הרבה יותר. ואם הוא הצליח לקבל יותר, זה אומר שהוא בדרך הנכונה.

צר לי על האריכות, ואם חזרתי בדברי על דברי קודמי, התנצלותי.
בהצלחה

 

[נוכחות לעסקים]

לאחר קריאת האשכול, צר לי להביע דעה נחרצת בכיוון הפוך מהקו שננקט כאן.

שלא כבמקצועות אחרים, אפשר למצוא הרבה אנשים חזקים מאוד בתחום, שלא למדו בבצלאל או בשנקר, ולא למדו בדיוק את חתך הזהב, קומפוזיציה, טיפוגרפיה וכו' וכו', אבל בלי ללמוד את כל זה, פשוט יש להם את זה. אפשר לתת דוגמאות לא מעטות של אנשים שמסתובבים כאן בפורום, ועושים עבודות שגדולי המקצוענים מורידים את הכובע בפניהם, והם בקושי יודעים לבטא כמה מילים בעברית ללא שגיעט קטיב. ואני מדבר על אנשים עם פנים ושמות שאני מכיר באופן אישי, ואני גם יודע חוות דעת שהם קיבלו מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה.

לדעתי אדם כזה שיצא לרחוב בתור "יוסקה כהן", יביא תוצאות של "יוסקה כהן". אף בעל עסק מכובד לא ימתג את העסק שלו אצל יוסקה שכזה, ואם יוסקה הנ"ל יעיז לבקש על לוגו מעל 300 שקל, הוא מהר מאוד ימצא את עצמו בלשכת התעסוקה.

אני רוצה להדגיש שכמובן אני מדבר על כאלו שהם ברמה הזו, אבל לא השנים עושות את זה, וכן, גם לא השם המפוצץ. מפאת כבוד המקום והבריות לא אנקוב בשמות של משרדי פרסום הכי יוקרתיים במגזר שלנו, שבדיוק היום ראיתי עבודות שלהם שאפילו יוסקה היה מתבייש להוציא מתחת ידו. אבל בצד יש את השם המפוצץ "____ _____". אז מה, בגלל שהם בשוק כך וכך שנים והם לא קפצו מעל הפופיק זה אומר שהם באמת שם? אולי כל הגובה שלהם הוא גובה הפופיק (צר לי על הדימוי, אבל רציתי ליישר קו...).

ודבר נוסף חשוב מאוד. ואת זה כן למדתי בבית ספר לעיצוב. בשונה ממוכר במאפיה שמוכר מוצר ממשי, וכן בשאר התחומים - אפילו בתחום התכנות וכדו', אנחנו המעצבים מוכרים חלום. אפשר להגדיר את זה בצורה מעט שונה, אבל הרעיון מובן. וחלק גדול מההצלחה בתחום הזה, היא היכולת למכור משהו לא ממשי. אז נכון שבהרבה מקרים נראה תוצאות - ריבוי לקוחות וכדו', אבל זה רק בגלל שהצלחנו למכור את החלום בצורה טובה ומשכנעת, שמעבר לכך שהיא שכנעה את הלקוח לשלם עליה, היא הצליחה לשכנע גם את לקוחות הקצה לשלם עליה. ולאומנות ולתורה הזו יש חשיבות ומשמעות יותר גדולה מערך המוצר עצמו, ע"ע מודעות מזעזעות שיוצאות ממשרד פרסום "יוקרתי", שהלקוחות הסכימו לשלם על כך, והרבה.
ואם זה אכן כך, אז הדרך לזה היא מיתוג אישי, לוגו מרשים, כרטיס ביקור וכדו', ולפעמים יש לזה ערך יותר מעצם העבודה.
ואחזור שנית - אני לא מדבר על כאלו שיש באמת פער גדול בין המיתוג שלהם לבין התוצאה.

שורה תחתונה - אם יש מישהו שמרגיש שיש לו את זה, שילך על זה בכל הכוח, ויקבל על אותו לוגו במקום 300 שקל, הרבה יותר. ואם הוא הצליח לקבל יותר, זה אומר שהוא בדרך הנכונה.

צר לי על האריכות, ואם חזרתי בדברי על דברי קודמי, התנצלותי.
בהצלחה

כל מילה פנינה
ונניח לרגע את משרדי הפרסום ומה עם העיתונים האם יש עיתון מקומון בציבור החרדי שמעוצב ומעומד ברמה מקצועית ,
כל תלמיד אחרי שיעור שני באינדזיין ייש לו את הידע המבורך לזה

 

[ROT]

בגרפיקה חוץ מניסיון יש את העניין של טאצ' בידיים.
כך שיש אנשים שיש להם את זה מהרגע הראשון ותוך שנה אחת הם יכולים להגיע לרמה , לקוחות, ונסיון שאחרים מגיעים אליהם תוך שנים רבות,(יש אנשים שלמרות כל הניסיון והוותק העבודות שלהם פשוט מחרידות)
לדעתי מדובר פה על ביטחון עצמי מופרז שיש לאנשים שנוגע היום גם לתחומים יותר רגישים ונפיצים (כמו פסיכולוגיה וייעוצים למיניהם שיכולים לפגוע בצורה בלתי הפיכה ..) לא חסרות דוגמאות , אדם צריך לדעת את מקומו
אבל אם אנחנו נוגעים בתחום הזה של העיצוב וכו' ,אז לא תמיד זה נכון, ומי שמרגיש גם אחרי חצי שנה שהוא בשל בשביל להתקדם ולגדול אין שום מניע שיעשה את זה

 

[naamah]

לאחר קריאת האשכול, צר לי להביע דעה נחרצת בכיוון הפוך מהקו שננקט כאן.

שלא כבמקצועות אחרים, אפשר למצוא הרבה אנשים חזקים מאוד בתחום, שלא למדו בבצלאל או בשנקר, ולא למדו בדיוק את חתך הזהב, קומפוזיציה, טיפוגרפיה וכו' וכו', אבל בלי ללמוד את כל זה, פשוט יש להם את זה. אפשר לתת דוגמאות לא מעטות של אנשים שמסתובבים כאן בפורום, ועושים עבודות שגדולי המקצוענים מורידים את הכובע בפניהם, והם בקושי יודעים לבטא כמה מילים בעברית ללא שגיעט קטיב. ואני מדבר על אנשים עם פנים ושמות שאני מכיר באופן אישי, ואני גם יודע חוות דעת שהם קיבלו מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה.

לדעתי אדם כזה שיצא לרחוב בתור "יוסקה כהן", יביא תוצאות של "יוסקה כהן". אף בעל עסק מכובד לא ימתג את העסק שלו אצל יוסקה שכזה, ואם יוסקה הנ"ל יעיז לבקש על לוגו מעל 300 שקל, הוא מהר מאוד ימצא את עצמו בלשכת התעסוקה.

אני רוצה להדגיש שכמובן אני מדבר על כאלו שהם ברמה הזו, אבל לא השנים עושות את זה, וכן, גם לא השם המפוצץ. מפאת כבוד המקום והבריות לא אנקוב בשמות של משרדי פרסום הכי יוקרתיים במגזר שלנו, שבדיוק היום ראיתי עבודות שלהם שאפילו יוסקה היה מתבייש להוציא מתחת ידו. אבל בצד יש את השם המפוצץ "____ _____". אז מה, בגלל שהם בשוק כך וכך שנים והם לא קפצו מעל הפופיק זה אומר שהם באמת שם? אולי כל הגובה שלהם הוא גובה הפופיק (צר לי על הדימוי, אבל רציתי ליישר קו...).

ודבר נוסף חשוב מאוד. ואת זה כן למדתי בבית ספר לעיצוב. בשונה ממוכר במאפיה שמוכר מוצר ממשי, וכן בשאר התחומים - אפילו בתחום התכנות וכדו', אנחנו המעצבים מוכרים חלום. אפשר להגדיר את זה בצורה מעט שונה, אבל הרעיון מובן. וחלק גדול מההצלחה בתחום הזה, היא היכולת למכור משהו לא ממשי. אז נכון שבהרבה מקרים נראה תוצאות - ריבוי לקוחות וכדו', אבל זה רק בגלל שהצלחנו למכור את החלום בצורה טובה ומשכנעת, שמעבר לכך שהיא שכנעה את הלקוח לשלם עליה, היא הצליחה לשכנע גם את לקוחות הקצה לשלם עליה. ולאומנות ולתורה הזו יש חשיבות ומשמעות יותר גדולה מערך המוצר עצמו, ע"ע מודעות מזעזעות שיוצאות ממשרד פרסום "יוקרתי", שהלקוחות הסכימו לשלם על כך, והרבה.
ואם זה אכן כך, אז הדרך לזה היא מיתוג אישי, לוגו מרשים, כרטיס ביקור וכדו', ולפעמים יש לזה ערך יותר מעצם העבודה.
ואחזור שנית - אני לא מדבר על כאלו שיש באמת פער גדול בין המיתוג שלהם לבין התוצאה.

שורה תחתונה - אם יש מישהו שמרגיש שיש לו את זה, שילך על זה בכל הכוח, ויקבל על אותו לוגו במקום 300 שקל, הרבה יותר. ואם הוא הצליח לקבל יותר, זה אומר שהוא בדרך הנכונה.

צר לי על האריכות, ואם חזרתי בדברי על דברי קודמי, התנצלותי.
בהצלחה

כאן אולי שייך לדבר על ההבדל בין המגזר החרדי למגזר הכללי.
אני איני מכירה את המגזר החרדי (חוץ ממה שאני פוגשת כאן בפרוג) ואת ההתנהלות העסקית בו. הלקוחות שלי הם מהמגזר הדת"ל ומהמגזר החילוני (מהמגזר הדתי בעיקר לקוחות קטנים ומוסדות, מהמגזר החילוני חברות בינוניות).
אני יכולה לומר לך בפה מלא שבמגזר החילוני אף אחד אינו רואה פחיתות כבוד כאשר מעצב משתמש בשמו הפרטי ללא שם סטודיו וללא לוגו, וחברות גדולות מפקידות פרוייקטים משמעותיים ועתירי תקציב בידי מעצבים כאלה.
אולי מדובר על כך שבמגזר החרדי הדברים מגיעים באיחור יחסית, ולכן מונחים כמו סטודיו, משרד פרסום וכד' נשמעים מאוד מפוצצים, "יוקרתיים" ומרשימים לקוחות יותר מפשוט "המעצב יוסקה כהן". במגזר החילוני זה לא כך. המושגים הללו כבר שחוקים לעייפה, ושימוש יתר בהם מראה על זילות.

כבר הבאתי כאן כדוגמה את המעצב (החילוני) אסף מירון, מכר וירטואלי שלי מפורום אחר, בחור מוכשר ביותר ומעצב איכותי ברמה גבוהה מאוד. הוא עבד במשרדי פרסום ומיתוג מהנחשבים בניו יורק ועשה פרוייקטים בסדר גודל שעם כל הכבוד, אין כאן ולו אחד שמתקרב לעשות. היום הוא מעצב עצמאי, תחת השם הפשוט והלא-מתיימר "אסף מירון עיצוב ומיתוג" (במקרה שלו יש לטייטל "מיתוג" על מה להישען...), והוא עובד עם לקוחות מהגדולים במשק הישראלי (וגם בחו"ל). דווקא אם הוא היה בוחר בשם בסגנון "סטודיו הברקה - הפרסום הזוהר שלך" וכדומה, זה היה מוזיל אותו.

 

[gol]

אני מבינה את נעמה.
הענין הוא שיש כאלה שאים להם טיפת מושג בעיצוב או בפרסום ומגדירים את עצמם תחת שמות מפוצצים כמו: אלופים, מקצוענים, מומחים, וכד', וכשהם מעלים עבודות, הבושה נכרת. וחבל. תתחילו ללמוד, תעשו מאמצים, תראו עבודות טובות של מקצוענים באמת וכשיהיה לכם את זה ביד תוכלו להתהדר בשמות כגון אלו.
לפעמים אני מתבישת בשביל ניקים שמעלים עבודות ....
אני אישית עוד חוששת להעלות עבודה שמא לא תהיה מספיק מקצועית ואני כבר שנתיים פלוס בתחום.
לא מתכוונת לאף אחד באופן אישי ובבקשה לא לא להתלהם.

 

[נוכחות לעסקים]

כאן אולי שייך לדבר על ההבדל בין המגזר החרדי למגזר הכללי.
אני איני מכירה את המגזר החרדי (חוץ ממה שאני פוגשת כאן בפרוג) ואת ההתנהלות העסקית בו. הלקוחות שלי הם מהמגזר הדת"ל ומהמגזר החילוני (מהמגזר הדתי בעיקר לקוחות קטנים ומוסדות, מהמגזר החילוני חברות בינוניות).
אני יכולה לומר לך בפה מלא שבמגזר החילוני אף אחד אינו רואה פחיתות כבוד כאשר מעצב משתמש בשמו הפרטי ללא שם סטודיו וללא לוגו, וחברות גדולות מפקידות פרוייקטים משמעותיים ועתירי תקציב בידי מעצבים כאלה.
אולי מדובר על כך שבמגזר החרדי הדברים מגיעים באיחור יחסית, ולכן מונחים כמו סטודיו, משרד פרסום וכד' נשמעים מאוד מפוצצים, "יוקרתיים" ומרשימים לקוחות יותר מפשוט "המעצב יוסקה כהן". במגזר החילוני זה לא כך. המושגים הללו כבר שחוקים לעייפה, ושימוש יתר בהם מראה על זילות.

כבר הבאתי כאן כדוגמה את המעצב (החילוני) אסף מירון, מכר וירטואלי שלי מפורום אחר, בחור מוכשר ביותר ומעצב איכותי ברמה גבוהה מאוד. הוא עבד במשרדי פרסום ומיתוג מהנחשבים בניו יורק ועשה פרוייקטים בסדר גודל שעם כל הכבוד, אין כאן ולו אחד שמתקרב לעשות. היום הוא מעצב עצמאי, תחת השם הפשוט והלא-מתיימר "אסף מירון עיצוב ומיתוג" (במקרה שלו יש לטייטל "מיתוג" על מה להישען...), והוא עובד עם לקוחות מהגדולים במשק הישראלי (וגם בחו"ל). דווקא אם הוא היה בוחר בשם בסגנון "סטודיו הברקה - הפרסום הזוהר שלך" וכדומה, זה היה מוזיל אותו.

אז מה שמפריעה לך היא שאנשים במקום לבחור בשם הפרטי שלהם הם משתמשים במונחים יוקרתיים כמו סטודיו
האם יש איזה קריטריונים להמילה הזאת.
ו
וכמו שיש אנשים שבחרו להשתמש עם השם שלהם ולא בחרו איזה שם אחר למתג עצמם והם מצליחים
ככה יש אנשים מצד השני שכן בחרו שם אחר במקום שם האישי ומצליחים

 

[מירי כהן תיאטרון]

אני ממש לא חדשה בתחום,
אבל נעמה - סורי ממש לא אהבתי...
למה להוריד תמורל לאחרים...

 

[מי]

כל מילה פנינה
ונניח לרגע את משרדי הפרסום ומה עם העיתונים האם יש עיתון מקומון בציבור החרדי שמעוצב ומעומד ברמה מקצועית ,
כל תלמיד אחרי שיעור שני באינדזיין ייש לו את הידע המבורך לזה

יש עיתון (שלא לומר מקומון) שמשלם יותר משכר מינימום, מקסימום 25 ש"ח? ברור שברמת תשלומים כזאת מקבלים רק מעצבים מתחילים.

ראוי לציין לשבח את עיתון משפחה, על רמתו העיצובית הגבוהה. אני באמת מאמינה שהם לא משלמים 20.70 לשעה...

 

[שירי כהן]

צר מאד שהדברים הנבונים שנאמרו בתחילת האשכול גורמים לאי אלו אנשים 'רפיון ידיים' ו'הורדת המורל',
שכן אם גרפיקאי או כל פריאלנס מרגיש בטוח רק כשהוא עומד מאחורי חומת ההגנה של הנתונים החיצוניים,
קרי - סטודיו (שהוא לרוב פשוט החדר הפנוי בבית/המחסן בחנייה)
לוגו, תדמית וכל השאר - זה ממש מצער, כי זה לא מה שיבנה את המקצועיות שלו.
כשרוצים להיכנס לנישת עבודה צריך להשקיע בה ולא במיתוגה,
אנשים יבואו למעצב איכותי בגלל עבודותיו, ואכן לאט לאט!
אני אמנם מתעסקת בעיקר בציור ואיור,
אבל חושבת שיש פה משהו מקביל -
(ע"ע כל מיני מודעות על 'לימודי ציור' שלצידם מופיע איור ברמה נמוכה, מתחבק עם המילים 'רמה גבוהה במיוחד', לא שאני מלמדת מישהו ולא שזה מציק לי באופן אישי..)
הצייר יוני גרשטיין אמר לי בתחילת דרכי שהוא פשוט לא מסוגל להבין איך אנשים פה רק מתחילים להחזיק עפרון ביד ומיד רצים לפרסם בעיתון,
עד שאני העזתי לפרסם משהו בעיתון - כך הוא אמר, קודם כל לימודים לימודים...
אח"כ שוליה של אמן גדול, אח"כ נסיונות בזול וכו', ועד ש....
אז נכון שאצלנו בעידן הדוחק של הצורך בפרנסה א"א להתחיל ככה.
אבל להרגיש משרד פרסום כי אתמול גמרת קורס?
זה מוגזם, ומיותר,
ואם זה מה שנותן את הבטחון העצמי - זה מראה על רמת הירקרקות (המתחילנות) של המעצב החשוב.

 

[נוכחות לעסקים]

יש עיתון (שלא לומר מקומון) שמשלם יותר משכר מינימום, מקסימום 25 ש"ח? ברור שברמת תשלומים כזאת מקבלים רק מעצבים מתחילים.

ראוי לציין לשבח את עיתון משפחה, על רמתו העיצובית הגבוהה. אני באמת מאמינה שהם לא משלמים 20.70 לשעה...

אני לא יודע כמה משלמים לשעה, מה שאני כן יודע שלא בכל עיתון יש מעצבים מתחילים! ואפילו ככה זה התוצאות שאין כמעט עיתון שיכולים לציין את עיצוב הגרפית המרשימה

 

[GRN]

גם אני מצטרפת לדברי נעמה.

דברים פשוטים, כנים ונכונים, שמתקבלים על לב מי שאינו מרגיש 'לא בסדר' בעניין.

 

[תמנתי ווב דיזיין]

כאן אולי שייך לדבר על ההבדל בין המגזר החרדי למגזר הכללי.
אני איני מכירה את המגזר החרדי (חוץ ממה שאני פוגשת כאן בפרוג) ואת ההתנהלות העסקית בו. הלקוחות שלי הם מהמגזר הדת"ל ומהמגזר החילוני (מהמגזר הדתי בעיקר לקוחות קטנים ומוסדות, מהמגזר החילוני חברות בינוניות).
אני יכולה לומר לך בפה מלא שבמגזר החילוני אף אחד אינו רואה פחיתות כבוד כאשר מעצב משתמש בשמו הפרטי ללא שם סטודיו וללא לוגו, וחברות גדולות מפקידות פרוייקטים משמעותיים ועתירי תקציב בידי מעצבים כאלה.
אולי מדובר על כך שבמגזר החרדי הדברים מגיעים באיחור יחסית, ולכן מונחים כמו סטודיו, משרד פרסום וכד' נשמעים מאוד מפוצצים, "יוקרתיים" ומרשימים לקוחות יותר מפשוט "המעצב יוסקה כהן". במגזר החילוני זה לא כך. המושגים הללו כבר שחוקים לעייפה, ושימוש יתר בהם מראה על זילות.

כבר הבאתי כאן כדוגמה את המעצב (החילוני) אסף מירון, מכר וירטואלי שלי מפורום אחר, בחור מוכשר ביותר ומעצב איכותי ברמה גבוהה מאוד. הוא עבד במשרדי פרסום ומיתוג מהנחשבים בניו יורק ועשה פרוייקטים בסדר גודל שעם כל הכבוד, אין כאן ולו אחד שמתקרב לעשות. היום הוא מעצב עצמאי, תחת השם הפשוט והלא-מתיימר "אסף מירון עיצוב ומיתוג" (במקרה שלו יש לטייטל "מיתוג" על מה להישען...), והוא עובד עם לקוחות מהגדולים במשק הישראלי (וגם בחו"ל). דווקא אם הוא היה בוחר בשם בסגנון "סטודיו הברקה - הפרסום הזוהר שלך" וכדומה, זה היה מוזיל אותו.

נעמה, אני לא מבינה אותך. בסך הכל את 3 שנים במקצוע, וכבר יש לך כינוי "סטודיו" ליד השם. אז מי אמר שאחרי 3 שנים זה לגיטימי יותר מאשר אחרי שנתיים או שנה? מי אמר שאת מקצועית יותר אחרי 3 שנות ניסיון, ממישהו מוכשר שסיים הרבה אחריך?

לי אישית לא שמתי "סטודיו" אחרי השם למרות שאני במקצוע בערך כמוך, כי זה לא נראה לי שייך לגבי, אבל לא מעצבן אותי למשל, אם מישהו מחליט להוסיף לו תואר יוקרתי אחרי השם שיוסיף. זה לא בא על חשבון אף אחד וזו תופעה שעוברת ככל שמתבגרים יותר במקצוע. זה תהליך התבגרות וזה עובר אחרי זמן מה. אחרי שנה יורד הסטודיו ומתחלף הלוגו. זה נורמלי וטבעי ולא צריך לעשות מזה ענין.

 

[תמנתי ווב דיזיין]

ועוד משהו שלא אהבתי בהודעתך נעמה, זה ההשוואה בין הציבור הדתי/חילוני, לבין הציבור החרדי והמעטת ערכנו. לא נעים לקרוא שאת חושבת שאין פה אף אחד ברמה של אותו מקצוען שאת מכירה אישית. אנחנו לא בתחרות עם הציבור הדתי/חילוני.

 

[שמואל בזנסון]

פורום 'פרוג', נועד בין היתר לתת במה למעצבים מתחילים וותיקים כאחד ע"י הצגת תיקי עבודות וכו'. כל אחד רשאי וזכותו לקרוא לעצמו סטודיו, ולשייך לעצמו משפטים מפוצצים, בסופו של דבר הלקוח הוא זה שמבחין בעיני ראשו מה מקצועי ומה פחות, מי מתחיל ומי וותיק.

העובדה שגרפיקאים טריים פותחים משרדי פרסום וכד', אינה אמורה לאיים על אף אחד, כמו שסופר דרינק לא מאיימת על קוקה קולה.

היופי של פורום 'פרוג' "החרדי", זה לתת במה לכל איש מקצוע באשר הוא ובכבוד הראוי. אין כאן מטרה אחרת חוץ מלעזור ולעזור ולעזור לאנשים שרוצים להתפרנס בכבוד, כאלה שרוצים בס"ה למלאות את הארונות בבית במזון ולאו דווקא בסיגרים.

 

[naamah]

נעמה, אני לא מבינה אותך. בסך הכל את 3 שנים במקצוע, וכבר יש לך כינוי "סטודיו" ליד השם. אז מי אמר שאחרי 3 שנים זה לגיטימי יותר מאשר אחרי שנתיים או שנה? מי אמר שאת מקצועית יותר אחרי 3 שנות ניסיון, ממישהו מוכשר שסיים הרבה אחריך?

לי אישית לא שמתי "סטודיו" אחרי השם למרות שאני במקצוע בערך כמוך, כי זה לא נראה לי שייך לגבי, אבל לא מעצבן אותי למשל, אם מישהו כמוך או פחות מקצועי ממך מחליט להוסיף לו תואר יוקרתי אחרי השם.

אדרבא - תפרגני לכולם. למה זה מפריע לך כל כך?

אם מישהו חושב שזה יעזור לו בפרנסה, אדרבא. שינסה.

ועוד דבר. אני חושבת שבהתחלה כל גרפיקאי רוצה להראות יותר ממה שהוא כדי שיתייחסו אליו ברצינות. זה כמו תהליך התבגרות וזה עובר אחרי זמן מה. אחרי שנה יורד הסטודיו ומתחלף הלוגו. זה נורמלי וטבעי ולא צריך לעשות מזה ענין.

ראשית, החישוב שלך לא נכון.
התחלתי את לימודי העיצוב לפני 7 שנים, למדתי 4 שנים ובשנה ג' מתוך ארבע התחלתי לקבל עבודות רציניות (מעבר לפלאייר לשכנה וכד'). כיום אני 3 שנים לאחר סיום הלימודים. רק לפני שנה מיתגתי את עצמי כסטודיו. זה קצת שונה ממי שעשה קורס תוכנות של שנה ומיד בשיעור השני באינדיזיין התחיל לקבל עבודות. ויודגש שאני לא חלילה באה להתפאר בנסיוני או משהו, הוא גם לא חריג או מיוחד בכלל מחוץ למגזר החרדי. אני כותבת את כל זה רק בגלל הקושיה שלך.
[ואני חייבת, אגב, לומר שהיום אני חושבת שיכולתי בכיף להישאר רק עם שמי ושם משפחתי, אבל יש לי איזה קשר אישי עמוק לשם "המעבדה" (שהוא, אגב, לאו דווקא שם שבכלל מובן או קורץ לכל מאן דהו) ועושה לי טוב להשתמש בו.]

מי שחושב שכתבתי את ההודעה מתוך צרות עין או חוסר פרגון או רצון "להוציא אוויר מהמפרשים" וכדומה, לא הבין אותי בכלל וחבל. אם הייתי כזו, לא הייתי טורחת כל כך במענה לעבודות שמועלות כאן לחוות דעת - הרי זה עוזר לאנשים להתקדם, וחלילה עוד עלול לבוא "על חשבוני" כביכול...
המטרה היתה לסייע לאנשים לקבל החלטה אסטרטגית שלדעתי תקדם אותם, לא תפגע בהם חלילה. גם אם זה ע"י אמירת אמת שלא תמיד נעים לכולם לשמוע.

 

[מעשה אבותי]

נעמה צודקת לחלוטין.
בבחינת חכם - מכיר את מקומו.
רובם ככולם, צריכים מעט פרקטיקה, לשחק עם התוכנות מעבר למה שלמדו, מה שנקרא מיומנות, כדי להיות באמת מקצועיים.
סביר להניח שאין הכוונה למתחילים בעלי כשרונות עילאים, (כמה כבר יש?)המגיעים ברמתם למתקדמים ומעלה.
זה מביך ומבייש. וממש הונאה! כשהסלוגן (הלעוס) "רמה אחת מעל כולם" ולמעשה הוא לפחות רמה מתחת.
אבל ביננו, כל נושא הפרסום הוא איזשהו אבק הונאה, ואנחנו כבר די מחוסנים לחיצוניות הזו, כך שלא בדיוק מאמינים לכל מה שכתוב במודעות למיניהם, וזה אולי הסיבה שמעצב גרפי המשתמש בשמו האישי מדבר אלינו יותר מאשר שם מפוצץ וסלוגן מתהדר.