טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

[תמים]

לא בעיתון:
מישהו סיפר לי הבוקר, שאחת מבנותיו הגיעה פעם מבית הספר כשעל דש בגדה סמל "יַלְדָה חֲרוּצָה"
הוא התקשר למורה ואמר שהוא בדק אותה ואין בה שום חריץ...

מעניין, אז איך מנקדים את זה?

 

[פילפל]

נתקלתי בכיתוב לגבי צוואת אחד האדמו"רים לתרום לקופה ידועה.

הם כתבו צוואה... צוואת קדשו... עם ו' אחד!..... והתוצאה המבישה

 

[הגיג]

מעניין, אז איך מנקדים את זה?

בקמץ (קמץ קיים)

 

[פרפר]

לא גמרתי לצחוק...

 

[עלהחיים]

המשפט 'נער הבר מצווה', לא יוכל להיאמר- הנער בר המצווה, כי ברצוננו לדבר על הנער החוגג בר מצווה, ולא לחדש למאזיננו שהנער מחוייב במצוות.
ולכן נראה לי שבכל הדברים האלו, שתי המילים הופכות למושג אחד, "בית ספר"- אני הולך למקום שנקרא בית ספר, אני לא הולך לבית של הספר, ה-"ה" לא תורמת כלום למושג במקרה דנן.
ואין להאריך במקום שיש לקצר אא"כ יתבקש.

 

[יונה יונה]

אבל צריך לאמר "אני הולך לבית הספר"....
ולא "אני הולך לב'צפר"

 

[גלידתי]

המשפט 'נער הבר מצווה', לא יוכל להיאמר- הנער בר המצווה, כי ברצוננו לדבר על הנער החוגג בר מצווה, ולא לחדש למאזיננו שהנער מחוייב במצוות.
ולכן נראה לי שבכל הדברים האלו, שתי המילים הופכות למושג אחד, "בית ספר"- אני הולך למקום שנקרא בית ספר, אני לא הולך לבית של הספר, ה-"ה" לא תורמת כלום למושג במקרה דנן.
ואין להאריך במקום שיש לקצר אא"כ יתבקש.

ה"מושג", כמו שאתה קורא לו, כולל בתוכו את המשמעות שלו (אתה כן הולך לבית של הספר, כי זו משמעות השם). מה הכוונה שהאות ה' לא תורמת לו כלום? זאת ה' הידיעה, וצריך לשים אותה במקומה המתאים. "נער הבר מצווה", זו פשוט טעות.

 

[פרפר]

ולכן נראה לי שבכל הדברים האלו, שתי המילים הופכות למושג אחד, "בית ספר"- אני הולך למקום שנקרא בית ספר, אני לא הולך לבית של הספר, ה-"ה" לא תורמת כלום למושג במקרה דנן.
ואין להאריך במקום שיש לקצר אא"כ יתבקש.

זה לא מאריך, זה ה' הידיעה וזה חלק מהשפה. והמושג "בית ספר" באמת מקפל בתוכו את המשמעות הזו - הבית של הספר. ובה' הידיעה: "בית הספר".

 

[צילומנציה]

איך אומרים:
הדו לשוני- או - דו הלשוני?
בזמן שאני למדתי דקדוק - בטוח היה נכון לומר הבר מצוה והדו לשוני, (אולי זה היה ברשימת יוצאי דופן או בגלל נסמך קצר) אבל מאז חלפו קרוב ל-30 שנים ואולי האקדמיה ללשון שינתה משהו. מאז אני לא בתחום.

 

[mgrosss]

דו, אי ושאר מיליות [שאינן מילה שלמה] אפשר ליידע או הסומך או נסמך. בשאר מילים [ו'בר' לעניין זה היא מילה שלמה] יש ליידע את הסומך.

 

[צילומנציה]

ואני כותבת בהזמנות לדפוס בשיא הפשטות-
הנכם מוזמנים לשמחת הבר מצוה.
רק אל תחדשו לי עכשיו שצריך לומר כ' אדר ולא כ' באדר
או בננו בכורינו ולא בננו בכורנו כי אני מתקנת את האנשים בלי בושה.

 

[בראש מילה]

ואני כותבת בהזמנות לדפוס בשיא הפשטות-
הנכם מוזמנים לשמחת הבר מצוה.
רק אל תחדשו לי עכשיו שצריך לומר כ' אדר ולא כ' באדר
או בננו בכורינו ולא בננו בכורנו כי אני מתקנת את האנשים בלי בושה.

בדברים האחרים את צודקת לחלוטין
אבל "הבר מצווה" - זו טעות ברורה.

 

[נירוש]

היום ביתד - תיאור על דמעות שהיו לרב בשני עיניו כששמע על גזירת הגיוס...

 

[שירי כהן]

היום ביתד - תיאור על דמעות שהיו לרב בשני עיניו כששמע על גזירת הגיוס...

מי את שתתווכחי כמה עיניים יש לרב?!

 

[nothing]

היכן אותו "תרגום השבעים" שראית בו את המילה אלעטריק???

אפשר לראות אותו למשל כאן:
https://www.stepbible.org/?q=version=LXX|reference=Ezek.1
ואכן המילה המתרגמת את "חשמל" היא ἠλέκτρου, שהיא בהמרה לכתיב פונטי: i̱léktrou.

 

[חיטובים]

...

 

[למען דעת]

צפה בקובץ המצורף 231322

 

[cheinanit]

ואני כותבת בהזמנות לדפוס בשיא הפשטות-
הנכם מוזמנים לשמחת הבר מצוה.
רק אל תחדשו לי עכשיו שצריך לומר כ' אדר ולא כ' באדר
או בננו בכורינו ולא בננו בכורנו כי אני מתקנת את האנשים בלי בושה.

כ' באדר, ולא כ' אדר. זה הנכון!

 

[נירוש]

אפשר לראות אותו למשל כאן:
https://www.stepbible.org/?q=version=LXX|reference=Ezek.1
ואכן המילה המתרגמת את "חשמל" היא ἠλέκτρου, שהיא בהמרה לכתיב פונטי: i̱léktrou.[/QUOTE

זה לא תרגום השבעים, זה תרגום לתרגום השבעים, וזה כמו שקסוטו יפרש חשמ"ל הכתוב ביחזקאל אלקטריק... האם בשל כן נאמר שזה כתוב בתרגום השבעים?

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אפשר לראות אותו למשל כאן:
https://www.stepbible.org/?q=version=LXX|reference=Ezek.1
ואכן המילה המתרגמת את "חשמל" היא ἠλέκτρου, שהיא בהמרה לכתיב פונטי: i̱léktrou.[/QUOTE

זה לא תרגום השבעים, זה תרגום לתרגום השבעים, וזה כמו שקסוטו יפרש חשמ"ל הכתוב ביחזקאל אלקטריק... האם בשל כן נאמר שזה כתוב בתרגום השבעים?

למה החלטת שזה לא תרגום השבעים?
בכל מקרה במילה חשמל אין שום קדושה, כמו שבמילה אופן אין שום קדושה, וגם לא במילה גלגל, וגם לא במילה שרף, וגם לא במילה חיה.
כולם דימויים ששאולים ממושגים ידועים.
ביחזקאל כתוב "כעין החשמל" - שמשמעותו כמו החשמל (מצודות: הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עת לחשות (קהלת ג) ומל הוא מלשון מלה ודבור) כלומר, מראה כלשהו של בוהק נקי (רש"י כותב שלא נודע מהו).
אופן זה סוג של גלגל.
גלגל זה כפשוטו.
שרף זה סוג של נחש.
וכו'

השאלה ממושגים ידועים קיימת הן בתנ"ך כמו שראינו לעיל, הן במשנה והן בתלמוד.