טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

[יודיתתתתתתת]

שוטרת נפצעה באירוע דריסה בנגב, הרקע בדק​

 

[בן עמרם]

פרסום ראשון | לראשונה: נציג ליהדות התורה בקבינט הביטחוני​

לראשונה מאז הקמת 'יהדות התורה', נציג מטעמם צפוי לכהן כחבר בקבינט המדיני - בטחוני | לפי ההסכם הקואליציוני יכהן שר השיכון המיודע יצחק גולדנקופף כחבר בקבינט | פרסום ראשון

 

[נ. ה.]

הכוונה ל "מכסה אותן"?

 

[איש האשכולות]

איזה פאדיחה... התבלבל בין ה'מולד' לבין ה'תקופה'.

 

[אסתושי]

מי נשיא אוקראינה?

 

[הגולם החולם]

מה הקשר בין "התעללות בחרדים" למה שכתוב בתוך הכתבה????????

 

[אש קודש!]

מה הקשר בין "התעללות בחרדים" למה שכתוב בתוך הכתבה????????
צפה בקובץ המצורף 1273742

אולי זה לש' חרדה, פחד ולא לשון ישעיהו...

 

[פלמינגו 67]

אולי זה לש' חרדה, פחד ולא לשון ישעיהו...

אהבתי, לא הייתי חושבת על זה...

 

[א. אדם]

אם הכוונה הייתה לאנשים שומרי תורה ומצוות הרי שהיו אמורים לכתוב "חרדיים"
חרדי- ברבים חרדיים
חרד- ברבים חרדים

 

[אש קודש!]

אם הכוונה הייתה לאנשים שומרי תורה ומצוות הרי שהיו אמורים לכתוב "חרדיים"
חרדי- ברבים חרדיים
חרד- ברבים חרדים

אם כבר צריכים לערער ע"כ שאומרים חרדי, שכן המילה חרדי נגזרה מהמילה חרדים ולא להיפך.
ובתכל'ס, אף אחד אינו כותב חרדיים.

 

[stars]

אם כבר צריכים לערער ע"כ שאומרים חרדי, שכן המילה חרדי נגזרה מהמילה חרדים ולא להיפך.
ובתכל'ס, אף אחד אינו כותב חרדיים.

חרד הוא תיאור תחושה, חרדי הוא תיאור חברה.

 

[אש קודש!]

חרד הוא תיאור תחושה, חרדי הוא תיאור חברה.

אז תגידו חילוניים, ימניים, שמאלניים, יהודיים, ערביים וכיו"ב.

 

[א. אדם]

נכון, האמת האמיתית היא שזה נהיה מהמילה "חרד" חרד לדבר השם, אבל מכיוון שזה כבר נהיה תואר של משהו, אכן צריך לכתוב חרדיים וערביים
לגבי שמאלניים- יש מצב שכותבים שמאלן אז שמאלנים
ולגבי המילה יהודיים- כאן הותקלתי, לא חושבת שנתקלתי בצורה הזו, יהיה מעניין לבדוק את הנושא!!

 

[א. אדם]

ובכן, בדקתי באתר של האקדמיה ללשון עברית
ואני מתקנת את טעותי (החלקית):
חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים
כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל 'חרדי חיכה לאוטובוס בתחנה' או 'צרפתי נכנס לבית הקפה'. ריבוי מילים אלו כשמות עצם הוא ביו"ד אחת: יהודים, צרפתים, סינים, חרדים. שם עצם כזה יכול להיות רכיב בצירוף תמורה: 'חייל צרפתי' (=חייל שהוא צרפתי) וברבים 'חיילים צרפתים' (=חיילים שהם צרפתים).

המילים האלה יכולות לשמש גם שמות תואר, הן לבני אדם הן לשמות עצם אחרים, ואז הן יבואו ברבים בשתי יו"דים: 'איכר סיני' – 'איכרים סיניים' (בצד צירוף התמורה 'איכרים סינים' ביו"ד אחת), 'מקל סיני' – 'מקלות סיניים', 'סֵפֶר סיני' – 'ספרים סיניים'; 'נער חרדי' – 'נערים חרדיים' (בצד צירוף התמורה 'נערים חרדים' ביו"ד אחת), 'בית ספר חרדי' – 'בתי ספר חרדיים' (ורק כך), 'עיתון חרדי' – 'עיתונים חרדיים'.

הלכה למעשה צירופי תמורה כגון נערים חרדים ומדענים אמריקנים מקובלים יותר, ואילו שמות התואר שמורים לצירופי שמות עצם שאינם מציינים בני אדם, כגון מוסָדות חרדיים, מנהגים אמריקניים.

תוספת: כשמזדמן במקרא צירוף של שם ושם ייחוס ברבים־זכר בדרך כלל שם הייחוס בא ביו"ד אחת: "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר" (בראשית לז, כח); "וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (שמות ב, יג); "לְעֵינֵי אֲנָשִׁים יְהוּדִים" (ירמיהו מג, ט); "אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים" (נחמיה ה, א, וכדומה ה, ח); "וַתַּכְנַע לִפְנֵיהֶם אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים" (נחמיה ט, כד). אבל גם בשתי יו"דים: "וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ" (מלכים א יא, יז).

 

[א. אדם]

הודעה אחרונה בנושא כי גלשנו- למרות מה שנכתב לעיל
עדיין היה צריך להיו תכתוב הנוסעים החרדיים- כי כאן זה תואר ולא שם עצם

עד כאן בעניין
לילה טוב

 

[הגולם החולם]

אולי זה לש' חרדה, פחד ולא לשון ישעיהו...

הגיוני
ואוו

 

[ש.ב.א]

ועדה קרואה צפה בקובץ המצורף 1274378

ועדה קרואה – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[אסתושי]

ולגבי המילה יהודיים- כאן הותקלתי, לא חושבת שנתקלתי בצורה הזו, יהיה מעניין לבדוק את הנושא!!

במגילת אסתר כתוב מספר פעמים יהודיים

 

[א. אדם]

במגילת אסתר כתוב מספר פעמים יהודיים

האם כתואר או כשם עצם?

 

[חגי פאהן]

במגילת אסתר כתוב מספר פעמים יהודיים

כתוב יהודיים, אבל קוראים יהודים.
ירושלמי: ר' יצחק בר אבא בר מחסיה ורב חננאל היו יושבים לפני רב, אחד אמר 'יהודים' ואחד אמר 'יהודיים' ורב לא תיקן אחד מהם. ר' יוחנן היה קורא בכל המקומות 'יהודים'. והביאו הב"י בא"ח סי' קמ"ב, ולמדו מכאן שמשמעותם שווה. אמנם בשפה המדוברת עושים בידול כמו שהאקדמיה כתבה.