טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

[למאי נפקא מינה]

מצטער, אבל אני ממש לא מסכים עם הגישה,
גם אם זה היה באנגלית, אין מקום ל'ערבוב' של שתי שפות, זה פשוט הופך את הטקסט לעילג ולא מכבד את הכותב.

ואולי, זו הגישה בחלק מן האתרים החרדיים, ולכן אנו עדים לשגיאות המביכות המועלות כאן.

מכאן עד לפלצות לב יש עוד איזו דרך כלשהי...

 

[בתיה רחל]

חבל, ס"ה שפת המדינה הציונית...
יש לזה כדורים

שפת המדינה הציונית?
המקור לכתיבה באופן כזה (זוכער, שאבעס, חאכעם וכד') הוא דווקא הבונדיסטים, שרצו לשרש כל קשר בין אידיש ובין לשון הקודש ולהפוך את שפת היידיש לשפה 'תרבותית' של העם.
צורת הכתיבה הזו הופיעה בספרים, שירים ומחזות רבים - לא מהסוג שמוסיפים יראת שמיים...

 

[סערצע]

וכשם עתונם הנודע של הייעווסעקעס ימ"ש: 'עמעס'.

 

[חגי פאהן]

I dont belivit!​

 

[לייב - מיתוג פרסום ויח"צ]

 

[קנקן חדש]

שפת המדינה הציונית?
המקור לכתיבה באופן כזה (זוכער, שאבעס, חאכעם וכד') הוא דווקא הבונדיסטים, שרצו לשרש כל קשר בין אידיש ובין לשון הקודש ולהפוך את שפת היידיש לשפה 'תרבותית' של העם.
צורת הכתיבה הזו הופיעה בספרים, שירים ומחזות רבים - לא מהסוג שמוסיפים יראת שמיים...

הגם שיש מי שקורא ליידיש 'לשון הקודש', עדיין השפה היא לועזית ונכתבת ככל כללי השפות הלועזיות. לכן, אות אל"ף משמשת לניקוד פתח-קמץ ואות עי"ן משמשת לניקוד סגול-ציירה.
מצער לראות אנשים שאינם מבדילים בניקוד וכותבים 'שאבאס' וכדומה.
הייתי ממליץ גם לאקדמיה שכל מילה לועזית תנוקד באופן זה, כך נוכל לנקד נכון מילים אלו.

 

[חני גרינשטיין]

הגם שיש מי שקורא ליידיש 'לשון הקודש', עדיין השפה היא לועזית ונכתבת ככל כללי השפות הלועזיות. לכן, אות אל"ף משמשת לניקוד פתח-קמץ ואות עי"ן משמשת לניקוד סגול-ציירה.
מצער לראות אנשים שאינם מבדילים בניקוד וכותבים 'שאבאס' וכדומה.
הייתי ממליץ גם לאקדמיה שכל מילה לועזית תנוקד באופן זה, כך נוכל לנקד נכון מילים אלו.

לנקד מילה באנגלית, למשל, בניקוד של האידיש (באמצעות אותיות אהוי) זה אותו שעטנז כמו לנקד אותה בניקוד של העברית (קמץ, פתח, סגול)

 

[סערצע]

השפה היא לועזית (באותיות הניקוד), אך המילים העבריות שבה נכתבות ע"פ כללי לה"ק.

 

[אלי מאיר]

לנקד מילה באנגלית, למשל, בניקוד של האידיש (באמצעות אותיות אהוי) זה אותו שעטנז כמו לנקד אותה בניקוד של העברית (קמץ, פתח, סגול)

ועדיין חלק מקהילות האשכנזים נוהגות לכתוב בשמות הגיטין את השמות הלועזיים ע"פ הכתיב היידי
> נתקלתם פעם ב- דזשערדזש ?
ניחשתם נכון!
הכוונה ל - ג'ורג'
(או יותר נכון בהגייה האירופאית - ז'ורז')

 

[בדינג]

החל מיום ראשון: בתי הכנסת נפתחים בהגבלה

חחח התחילו לכתוב בדיחות.... מישהו מכיר בית כנסת סגור?

 

[חני גרינשטיין]

ועדיין חלק מקהילות האשכנזים נוהגות לכתוב בשמות הגיטין את השמות הלועזיים ע"פ הכתיב היידי
> נתקלתם פעם ב- דזשערדזש ?
ניחשתם נכון!
הכוונה ל - ג'ורג'
(או יותר נכון בהגייה האירופאית - ז'ורז')

כשקראתי לביתי בשם (שני) אידישאי, עם צליל של שפה זרה - צ'רנה הינדא,
אמר לי דודי שיח' (מתעסק הרבה עם כתובות וגיטין)
לפני שהיא תתארש, תודיעו לחתן שזו חתונה קתולית.
אין מצב לגט.
כי איך כותבים צ'רנה? טשערנא? צ'ערנא?

קיצור, מקווה בשבילה (ולא מסיבה זו בלבד) שתחיה עם בעלה הראשון בטוב ובנעימים עד מאה ועשרים.

 

[אלי מאיר]

החל מיום ראשון: בתי הכנסת נפתחים בהגבלה

חחח התחילו לכתוב בדיחות.... מישהו מכיר בית כנסת סגור?

ודאי!
בסביבתי למעלה מעשרה בתי כנסת שמתפללים בחוץ בלבד!

 

[אלי מאיר]

כשקראתי לביתי בשם (שני) אידישאי, עם צליל של שפה זרה - צ'רנה הינדא,
אמר לי דודי שיח' (מתעסק הרבה עם כתובות וגיטין)
לפני שהיא תתארש, תודיעו לחתן שזו חתונה קתולית.
אין מצב לגט.
כי איך כותבים צ'רנה? טשערנא? צ'ערנא?

קיצור, מקווה בשבילה (ולא מסיבה זו בלבד) שתחיה עם בעלה הראשון בטוב ובנעימים עד מאה ועשרים.

למעשה מסתבר שגם בכתובה יכתבו טשרנא
(אין הכרח להכניס אות ע' לסימן הניקוד,
אך האות צ' (גרושה) בעברית המקורית אינה קיימת
ולכן הכתיב המקובל יותר בזה הוא שילוב של ט' וש' שנשמעים כמו צ''
ולגבי הסיום, הכלל המקובל ששמות לועזיים מסתיימים בא' ולא בה')
העיקר שיהיה הרבה מזל טוב... (בעתו ובזמנו)

 

[קנקן חדש]

ועדיין חלק מקהילות האשכנזים נוהגות לכתוב בשמות הגיטין את השמות הלועזיים ע"פ הכתיב היידי
> נתקלתם פעם ב- דזשערדזש ?
ניחשתם נכון!
הכוונה ל - ג'ורג'
(או יותר נכון בהגייה האירופאית - ז'ורז')

רק תיקון קטן: דזשארדזש.
אל"ף משמשת לקמץ פתח, ובמקרה שלנו לקמץ קטן.

 

[קנקן חדש]

למעשה מסתבר שגם בכתובה יכתבו טשרנא
(אין הכרח להכניס אות ע' לסימן הניקוד,
אך האות צ' (גרושה) בעברית המקורית אינה קיימת
ולכן הכתיב המקובל יותר בזה הוא שילוב של ט' וש' שנשמעים כמו צ''
ולגבי הסיום, הכלל המקובל ששמות לועזיים מסתיימים בא' ולא בה')
העיקר שיהיה הרבה מזל טוב... (בעתו ובזמנו)

יותר מסתבר שיכתבו טשארנא או טשערנא. הרגילים לכתוב שמות ביידיש אינם מסוגלים להחסיר אות ניקוד, כשם שאין אפשרות לכתוב בשפה לועזית ללא אותיות הניקוד.

 

[חני גרינשטיין]

למעשה מסתבר שגם בכתובה יכתבו טשרנא
(אין הכרח להכניס אות ע' לסימן הניקוד,
אך האות צ' (גרושה) בעברית המקורית אינה קיימת
ולכן הכתיב המקובל יותר בזה הוא שילוב של ט' וש' שנשמעים כמו צ''
ולגבי הסיום, הכלל המקובל ששמות לועזיים מסתיימים בא' ולא בה')
העיקר שיהיה הרבה מזל טוב... (בעתו ובזמנו)

בכתובה זה לא מעכב, איך שלא יכתבו.
הבעיה היא חלילה בגט.

והצ' הגרושה שלך מוצלחת. במיוחד בהקשר שבה נכתבה...

 

[אלי מאיר]

הבעיה היא חלילה בגט.

לא עליכם ולא עלינו.
בעיקרון אם משתמשים בעיקר בשם הישראלי,
ניתן לכתוב רק אותו ולהוסיף "וכל שום דאית וכו'"
אמנם אם משתמשים בשני השמות יחד אז כבר יש סוברים ששם אחד אינו שם כלל אלא חצי שם.

 

[חד משמעית]

זה יכול להיות מעניין לפתוח אשכול לנושאי שמות בגיטין.

 

[Tzzpora]

קיוויתי שזו טעות.צפה בקובץ המצורף 720839

למי שלא יודע, זו מילה מדוברת ב'סלנגית'...
לא טעות

 

[סערצע]

אין מצב לגט. כי איך כותבים צ'רנה? טשערנא? צ'ערנא?

אין צורך בדאגות מיותרות. בשמות אידישאיים נפוצים אין כל ספק, שכן כבר דנו בהם הפוסקים ועל־פיהם נערכו גיטין [והחוששים ומסתפקים, בכלל מוציאי לעז על הראשונים].
הבעי' הינה באלו הלועזיים שמקרוב באו, כ'דזשודי' וכיו"ב.