קורונה טעות, כפל.

[korot]

.

 

[avi++]

הרי בעז"ה יום אחד זה ייגמר
חודש חודשיים, שנה שנתיים, אבל זה יקרה בעז"ה.

איפה נמצא את עצמנו אז?

אנושיים יותר?

כשמישהו יבקש מאיתנו טובה שקצת תפגע בנוחות שלנו, נחזור להיענות בחיוב ובשמחה, או שנתרגל לחיים של תן לי לעשות מה שנוח לי גם אם תמות. (את ה"אידיאולוגיה" המתאימה, נצליח למצוא...)

נחזור לכבד חוק, או שנתרגל שכל מה שלא מוצא חן בעינינו הוא להמלצה בלבד?

אנחנו בטוחים שנצליח להעביר לילדינו את ההבדל בין (אי) שמירת חוקי הקורונה, ל(אי) שמירת חוקי תנועה וכדו'?

יש איזשהו סיכוי שנוכל להחזיר את התמימות ומידת האמת שהייתה לילדים עד לרגע שהם שמעו את אבא הצדיק שתמיד מזדעזע משקר, לשוטר בכניסה לבני ברק בדרך לסבתא שנגמרה לנו תרופה נדירה?

נצליח לחזור להיות ציבור צייתן במהותו? (לרבנים וגדו"י. כן, מדבר על המיינסטרים הליטאי שנגרר בהמוניו אחרי ההתנהגות החסידית)

נצליח לשכנע את הדור הצעיר שלשרוף פחים ולזרוק אבנים זה לא אידיאלי, ופעם פעם, לפני הקורונה, זה היה נחלתם של קבוצות חוליגנים שוליים וקיצוניים?

וכו' וכו'

ובמילה אחת, האם הנסיעה לדודים בסוכות שווה את המכלול של סטיה מאורח החיים הנעלה שידענו עד היום.

כל מילה