טעם החיים.................?!?!

[ort]

הה, בסוף כתבתי את זה...אבל כמה התלבטתי לפני שאזרתי אומץ ללחוץ על "צור נושא חדש"... בסוף אמרתי לעצמי, מה אני? אני רק בן אדם, וגם בפורומנו זה "חיים" בני אדם. אז למה לחשוש??

יש לי משהו שמפריע לי בסגנון פרסומות מסויים [כן, הועלו כאלה בעבר], ורק עכשיו אני מנסה להעיז לחלוק אתכם את רגשותי...

האם המטרה מקדשת את האמצעים?
אותי אישית די דוחה השימוש ב"תאווה" בתור דרך למשיכת לקוחות [דרך שיווקית מוּכּרת].
[למשל כזה: http://www.prog.co.il/showpost.php?p=833129&postcount=1, או זה http://www.prog.co.il/showpost.php?p=833190&postcount=13 ועוד רבים...]


בעיני יש בעייה ערכית ומוסרית לנהוג כך.

זה כמו להפוך את ה'חומר' ל"גילינו את החיים האמיתיים..."
ל"טעם החיים" וכו'.

בעיני זה סוג שכנוע זול מאוד- מבחינת הערכים הבהמיים שהוא מעביר [גם אם באופן עקיף].
היכן מותר האדם בכאלו סוגים של פרסומות?!

איפה הערכים האמיתיים שלנו בחיים- ולמה לא להעביר את המוצר כ'כלי עזר' לעבור את החיים האמיתיים?
האם עלי ההשתמש בגירוי יצר התאווה בכדי לשווק מוצר?!
אז היכן הגבול?
בעיני זה מקביל לפרסומות 'זולות' אצל אנשים שאינם שומרי תומ"צ-- במקום לשבור קצת יותר את הראש- מורחים תמונת דוגמנית חשופה ליד המוצר- ולא משנה מהו המוצר, והנה- יצר התאווה גורם ל'רוק' לנזול ומגרה את הלקוח לרוץ לקנות... וואו! איזה יופי...
[סליחה על הבוטות]
אז אצלנו- גם אם לא מכניסים דוגמנית- [מה לעשות?, לא מרשים...] יורדים לאותה רמה 'יצרית', ומגרים את בלוטות הרוק בדרך זולה [אל תדאגו- יש הכשר] ...
[אה, כן, ראיתי פעם פרסומת של "אברך"[דוגמן??] מסתכל בתאוותנות בעיניים נוצצות ובפה פעור על החטיף החדש...]

אולי רק לי זה מפריע, ורק לי זה גורם לדחייה- אבל לי זה רק גורם לסלוד מהלהיט החדש עד כדי הימנעות מרכישתו לפחות עד ש"גלי הרטט" יחלפו מסביבתי... והמודעה הדוחה [לפחות אותי] תשקע בתהום הנשייה...

סליחה על כל ה"סבטוחה"... ועל התפרצות הלא צפוייה...
בכל מקרה, יומקסים לכולם!
יהי רצון שנדע לשים לנגד עינינו את הדברים האמיתיים ולהתאוות אליהם בחיינו...

 

[חמי]

כל מילה, אבל לך תגיד את זה לחברות שרוצות למכור ותו לא- הם ינסו בתוך כל כללי התקנון החרדי להוציא משהו מושך-שיאשרו להם לפרסם, או אתה יודע מה, לך תגיד לעיתונים שלא יאשרו את הפרסום, נראה אותם. זה לא מה שחשוב להם.

איפה הערכים האמיתיים שלנו בחיים- ולמה לא להעביר את המוצר כ'כלי עזר' לעבור את החיים האמיתיים?
האם עלי ההשתמש בגירוי יצר התאווה בכדי לשווק מוצר?!

יש לך רעיון לפרסומת לבמבה (שבקישור) בלי גירויים?
אדרבה אולי כדאי להעלות רעיונות

 

[trew]

בעבר תלמה פרסמה את הדגנים שלה עם טקסט מאחורה על כה שזה טעים וכמה שאויש...
אני חייב לומר שהם הצליחו, פשוט מאז אידיאלית כבר קניתי את כל החברות האחרות של הדגנים רק לא שלהם (שרוחניות זה הטעם??? מה עבר עליהם שם?)

 

[ת'כלס]

[QUOTE7איפה הערכים האמיתיים שלנו בחיים- ולמה לא להעביר את המוצר כ'כלי עזר' לעבור את החיים האמיתיים?

זהו בדיוק שזה לא כלי עזר בחיים, אם זה היה כך היה אפשר לדבר דרך השכל, אבל בגלל שזה מיותר הפתרון הוא לעורר תאוה, או למצוא צורך צדדי וחדש, כידוע לכולנו.

 

[אלי אלימלך]

על החברות אין שום שאלה -הם מספקים לצרכן דבר אחד בלבד: צורך.

כמו שאת לא מצפה שינסו למכור לגברים חלוקים, ולנשים מגבעות, כך הם מוכרים לצרכן רק מה שהוא צורך.

הצרכנים שלנו, צורכים פנטזיות, צורכים גשמיות, צורכים רדידות. מה כבודו רוצה? זה מה אני מוכר לך!

את השאלה על הדור הזה, צריך להפנות היישר לזה שצפה מראש דור דור ודורשיו וכו', וידע והכיר שזה יהיה הדור שלנו.

 

[ort]

יש לך רעיון לפרסומת לבמבה (שבקישור) בלי גירויים?
אדרבה אולי כדאי להעלות רעיונות

כן, אפשר לחשוב- למשל עכשיו עולה לי אופציה חלופית אחרת- והמסר לא שלילי ותאוותני...
סיטואציה חיובית: אדם יושב ולומד, לידו קערת דגנים/מה שלא יהיה... וכתוב ליד משהו כמו "עכשיו ברור מאיפה הוא קיבל את הכוח ללמוד כל הלילה" או משהו בסגנון...
אין לי כוח לסגנן... ואפשר למצוא עוד הרבה רעיונות חיוביים...

זהו בדיוק שזה לא כלי עזר בחיים,

או למצוא צורך צדדי וחדש, כידוע לכולנו.

אבל אפשר להפוך אותו בשיווק למעין כלי עזר- למשל בדוגמה שכתבתי בתגובתי זו קודם ...

 

[ת'כלס]

אם יש לזה ערך מוסף שכזה (אנרגיה לדוג') , בד"כ ידברו עליו, אבל אם זה חטיף וכיוצ"ב הדרך שהכי תגרום לפתוח בשבילו את הארנק זה... תאוה,
כבר דיברו פה על ירידת הדורות, לא?!

 

[ort]

אם יש לזה ערך מוסף שכזה (אנרגיה לדוג') , בד"כ ידברו עליו, אבל אם זה חטיף וכיוצ"ב הדרך שהכי תגרום לפתוח בשבילו את הארנק זה... תאוה,
כבר דיברו פה על ירידת הדורות, לא?!

אוקי... אז הפכנו להיות כמו בהמות...
נו, אז זו שאיפה??

וירידת הדורות זה רק תירוץ למה לא לנסות לשנות...

 

[חנה קונקטורית ומאמנת]

על החברות אין שום שאלה -הם מספקים לצרכן דבר אחד בלבד: צורך.

כמו שאת לא מצפה שינסו למכור לגברים חלוקים, ולנשים מגבעות, כך הם מוכרים לצרכן רק מה שהוא צורך.

הצרכנים שלנו, צורכים פנטזיות, צורכים גשמיות, צורכים רדידות. מה כבודו רוצה? זה מה אני מוכר לך!

את השאלה על הדור הזה, צריך להפנות היישר לזה שצפה מראש דור דור ודורשיו וכו', וידע והכיר שזה יהיה הדור שלנו.

הצורך נברא על ידי היצרנים/חברות הפרסום במטרה אחד בלבד וזה למכור.
ואם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן. אם ניצור תפנית ביצירת צורך להתעלות בחיים, יתכן ונראה תופעת "עליית הדורות" (ומתוך דאגה שחלילה המכירות לא ירדו...)

 

[חנה קונקטורית ומאמנת]

יש גם תופעה דומה לא פחות מרגיזה וזה שימוש הציני בהליכות חיינו במטרה לשווק. כדוגמת המודעה של אלקטרא: אתה מגיע לישיבת בין הזמנים? יש אלקטרא.
אותי למשל זה מקפיץ...
כאילו באים ללמוד רק אם יש מזגן. הייתי אומרת שזה נכון לגבי "את באה לקניון/קופת חולים? יש אלקטרא. דהיינו לא הייתי הולכת לקניון אבל מכיוון שיש אלקטרא אני אלך...

גם בתחום הזה דרוש תיקון...

 

[ת'כלס]

לאחרונה ראיתי את הפרסומת על איזה מגנום חדש עם תיאורים נוטפי רוק עד כמה זה תענוג

אז איך תפרסם מגנום???? המוצר הזה, במחילה, כולו גוש תאותנות, ולכן זה שמעוררים (בשפה "יפה" קוראים לזה מעורר תאבון) שלא תבינו אין לי שום תמיכה בדרך הזו וגם לי זה לא עושה טוב, אבל ככה זה כשכמעט כל מה שמוכרים זה מותרות. ולגבי ירידת הדורות- זה בדיוק מה שהדור מחפש, {כמובן שלא מדובר על אנשים מוסריים כמונו אלא על המון העם}

דוקא מאוד מרתק לשמוע רעיונות איך לפרסם, מגנום לדוג' בלי לעורר תאוה..........

 

[מאיר14]

אם זו רק היתה הבעיה, נו, ילך הזרזיר אצל העורב.

הבעיה בהרבה מקרים שהפרסום גדול על המוצר
רצים לקנות... ומתאכזבים.

 

[ת'כלס]

הבעיה בהרבה מקרים שהפרסום גדול על המוצר
רצים לקנות... ומתאכזבים.

[/QUOTE]

שמעתי שבמגנום הראשון שו אכן היתה הבעיה...(לא קניתי, פרינציפ.)

 

[אלפא ביתא]

בלי לדבר על רוחניות, כשאני רואה פרסומת מהסוג הזה- זה מרחיק לי כל תאבון לנסות את המוצר. כך שמכירתית- לא יודעת מה אצל אחרים אבל אצלי- זה לא עובד..

 

[כוכב103]

דוקא את "יש אלקטרה" ממש אהבתי

ההיפך, לקחת מוצר ולגייס אותו לשרות לומדי התורה. או בעלי הערכים. זה מעולה.
הרי בכל בית מדרש יש מזגן וגם כמעט בכל בית, כך שאפילו יצירת צורך חדש או יצרים אפלים אין כאן.
יש שימוש נכון בצורך קיים בשילוב הכרות עמוקה עם הציבור והליכות חייו.

 

[חנה קונקטורית ומאמנת]

דוקא את "יש אלקטרה" ממש אהבתי

ההיפך, לקחת מוצר ולגייס אותו לשרות לומדי התורה. או בעלי הערכים. זה מעולה.
הרי בכל בית מדרש יש מזגן וגם כמעט בכל בית, כך שאפילו יצירת צורך חדש או יצרים אפלים אין כאן.
יש שימוש נכון בצורך קיים בשילוב הכרות עמוקה עם הציבור והליכות חייו.

כמעט נכון. השאלה מה עיקר פה ומה טפל. וזה כל ההבדל. ענין של דקויות.
הציבור שאני מכירה הולך ללמוד תורה לשמה ולא בשביל מזגן. קופי טיפה שונה היה עושה את כל ההבדל. לדוגמה "להנות מ2 העולמות- גם ישיבה גם אלקטרא"

 

[כוכב103]

מטרת הפרסום היתה לומר שאלקטרה הוא המזגן הכי חזק שיש.
כל מי שלא יהיה כמעט יעדיף ללמוד במקום עם מזגן טוב וחזק. במיוחד בימי בין הזמנים הרותחים.
אלקטרה עדיין לא מוכרים את העולם הבא של אף אחד, הם בסה"כ מספרים לנו שמי שרוצה מזגן טוב כדאי לו ללכת על אלקטרה
וזה מה שהם עשו בצורה מתוחכמת בסגנון הדיבור שלנו
בלי לרמוס את לימוד התורה ואת שאר הדברים שאנו אמונים עליהם.

 

[פ. 770]

בואו לא נתעלם מזה שכולנו, אחרי הכל, בני אדם.
אמנם "מותר האדם", אבל בשום מקום לא כתוב שלאדם אין תאוות.
להיפך, הרי עבודת השם זה בדיוק זה - להתגבר על הטבע הזה, מה שבהמה כמובן לא מסוגלת.
(הסיפור הידוע על רבי יונתן אייבשיץ והעכבר)
אחרת השו"ע לא היה נפתח כמו שנפתח.
אם לא היה צורך לשכנע אותנו לקפוץ מהמיטה החמה בבוקר קר
או ליטול ידיים ולברך לפני שמסתערים על המזון.....
וכמובן לעבוד על המידות האנושיות להחריד שהקב"ה טבע בנו, ובחסדו נתן לנו גם את הכלים והכוחות להתעלות מעליהם.

והנה, אנחנו חיים בעולם שהאדיר את תרבות הצריכה לרמה של עבודת אלילים,
הרדיפה אחרי החומר נהייתה רעה חולה לפחות כגודל השפע הכלכלי שהעולם חווה
(לפני 60 שנה אנשים באה"ק נאבקו על רבע עוף למשפחה לשבת, ביצה בשבוע, היום נכנסים לסופר וחוטפים סחרחורת)

נו, אז בטח שגם הפרסום יהיה נגוע בזה. זה חלק מהדור הזה.
עוד לא שמעתם שאלה פרפורי הגסיסה של הסיטרא אחרא?

 

[ort]

בואו לא נתעלם מזה שכולנו, אחרי הכל, בני אדם.
אמנם "מותר האדם", אבל בשום מקום לא כתוב שלאדם אין תאוות.
להיפך, הרי עבודת השם זה בדיוק זה - להתגבר על הטבע הזה, מה שבהמה כמובן לא מסוגלת.
(הסיפור הידוע על רבי יונתן אייבשיץ והעכבר)
אחרת השו"ע לא היה נפתח כמו שנפתח.
אם לא היה צורך לשכנע אותנו לקפוץ מהמיטה החמה בבוקר קר
או ליטול ידיים ולברך לפני שמסתערים על המזון.....
וכמובן לעבוד על המידות האנושיות להחריד שהקב"ה טבע בנו, ובחסדו נתן לנו גם את הכלים והכוחות להתעלות מעליהם.

והנה, אנחנו חיים בעולם שהאדיר את תרבות הצריכה לרמה של עבודת אלילים,
הרדיפה אחרי החומר נהייתה רעה חולה לפחות כגודל השפע הכלכלי שהעולם חווה
(לפני 60 שנה אנשים באה"ק נאבקו על רבע עוף למשפחה לשבת, ביצה בשבוע, היום נכנסים לסופר וחוטפים סחרחורת)

נו, אז בטח שגם הפרסום יהיה נגוע בזה. זה חלק מהדור הזה.
עוד לא שמעתם שאלה פרפורי הגסיסה של הסיטרא אחרא?

אז מה באת לומר?
שאם ככה, יש לנו כבר את היצר, אז בואו נשתמש בו? בתאוותניות שבו?
לי אוטומטית זה מזכיר את קברות התאווה- שם בטח היו פרסומות - מזילות רוק על האבטיחים והדגה... נו, אז מה ה"ביג-דיל"? סה"כ יצר טבעי ואנושי...- מה הלחץ? למה שימותו??
גם כאשר יש תאוות צריך לשאוף לעבוד על מידותינו בכל אופן!
לפי שיטתך אפשר לומר- שניתן יהיה לתקוע תמונת דוגמנית חטובה בפרסומת- נו- זה חלק מהתאוות- אנו בני אדם- לא?! [כן, ואנו נתעלה מעל עצמנו עם הכוחות שה' נתן לנו ונתגבר]
ואם זה חלק מהדור הזה- זה הופך את זה לבסדר?!

אולי טעיתי בהבנת דבריך... אם כן- סליחה...[זה לא חלילה אישי]

 

[trew]

בואו לא נתעלם מזה שכולנו, אחרי הכל, בני אדם.
אמנם "מותר האדם", אבל בשום מקום לא כתוב שלאדם אין תאוות.
להיפך, הרי עבודת השם זה בדיוק זה - להתגבר על הטבע הזה, מה שבהמה כמובן לא מסוגלת.
(הסיפור הידוע על רבי יונתן אייבשיץ והעכבר)
אחרת השו"ע לא היה נפתח כמו שנפתח.
אם לא היה צורך לשכנע אותנו לקפוץ מהמיטה החמה בבוקר קר
או ליטול ידיים ולברך לפני שמסתערים על המזון.....
וכמובן לעבוד על המידות האנושיות להחריד שהקב"ה טבע בנו, ובחסדו נתן לנו גם את הכלים והכוחות להתעלות מעליהם.

והנה, אנחנו חיים בעולם שהאדיר את תרבות הצריכה לרמה של עבודת אלילים,
הרדיפה אחרי החומר נהייתה רעה חולה לפחות כגודל השפע הכלכלי שהעולם חווה
(לפני 60 שנה אנשים באה"ק נאבקו על רבע עוף למשפחה לשבת, ביצה בשבוע, היום נכנסים לסופר וחוטפים סחרחורת)

נו, אז בטח שגם הפרסום יהיה נגוע בזה. זה חלק מהדור הזה.
עוד לא שמעתם שאלה פרפורי הגסיסה של הסיטרא אחרא?

לא אמרנו כלום אבל להגדיר את הטעם כרחניות זה ממש אבל ממש מצב גרוע.