אז אחד אחר? פחות אהבתי אותו, אבל הוא תואם גיל. ניראה לי...
בס"ד
הם הולכים למלון! איזה כיף, שירה מאד התרגשה. אבל זה בגלל שסבא וסבתא הגיעו מאמריקה, הם הולכים רק לראות אותם, שירה אף פעם לא הייתה במלון ומאד עניין אותה איך ניראה מלון אמיתי. והיא כמובן התגעגעה מאד לסבא וסבתא, שאותם לא ראתה כבר המון זמן.
הם נסעו ברכב של אבא עד שהם ראו בניין גדול ויפה, ואבא אמר "הגענו, עוד מעט ניראה את סבא וסבתא"
והם באמת ראו אותם מהר, הם המתינו בלובי, זה חדר גדול ויפה, שירה רצה לידיים של סבתא, סבתא חיבקה ונישקה אותה. אחרי החיבוקים והנשיקות הם הלכו לחדר של סבא ובסבתא, קודם הם הלכו למעלית, היה בה איש אחד שלחץ בשבילם על הקומה, אפילו ששירה רצתה ללחוץ בעצמה.
הם הגיעו לחדר, הוא היה גדול ויפה, סבתא נתנה להם בקבוק שתייה, לכל אחד אחד.
הם שצו ונהנו, שירה נזכרה במתנה שסבתא נתנה להם שנה שעברה, בפעם שעברה הם היו אצלם בבית, אבל בגלל שנולד לשירה אחות קטנה, הם הלכו למלון.
"סבא, קנית לי מתנה?" שאל שימי, אח שלה בן שלוש.
"בוודאי מתוק, המתנה שלך פה, וגם של שירה, אבל המזוודה שבה המתנות של מיכל ומנחם לא הגיעה, לכן אנחנו נתן לכם את המתנות רק כשהמזוודה השנייה תבוא, בסדר?"
"ומתי היא תבוא?" הוא שוב שאל.
"אני לא יודעת, מתוק" סבתא אמרה שימי רקע ברגלו "אני רוצה את המתנה עכשיו"
"אנחנו נתן לכם את המתנה עוד כמה ימים, אל תדאגו"
שירה רצתה לבכות, היא כ"כ חיכתה למתנה, למה לא מביאים לה אותה? היא רצה לרקוע ברגליים, כמו שימי
שימי התחיל לבכות, ונשכב על הרצפה, אבא הרים אותו ואמר "שימי, אתה תקבל את המתנה, אבל לא עכשיו" שימי לא הקשיב, הוא רצה את המתנה
הם הלכו הביתה, כשהם הגיעו הביתה אבא קרא לשירה היא נכנסה לחדר
"התנהגת יפה כשביקרנו את סבא, סבא וסבתא אמרו שהם רוצים שתבואי אליהם מחר לאכול איתם ארוחת צהרים, כי את התנהגת הכי יפה, את רוצה?"
"בטח!" שירה שמחה, היא מאד אהבה להיות עם סבא וסבתא, היא ידעה שנעים וכיף להיות עם אנשים שמתנהגים יפה.
הנושאים החמים
