- הוסף לסימניות
- #1
"ודובר שלום לכל זרעו" סיים ירוחם, מתמתח. עשרים וחמש דקות זה יפה, ולילה ארוך עוד לפניו. הוא צריך להזדרז.
"היום שלושים יום שהם ארבעה שבועות ושני ימים לעומר. הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה". נקסט.
ירוחם הציץ למעלה, רק כדי להיות בטוח שבאמת צילתה מרובה מחמתה, לקח את המצה בידיים רועדות, והחל לאכול בהסיבה.
בחיים הוא לא חשב שהוא יקלע למצב שכזה, הרהר ירוחם לעצמו תוך שהוא מזמזם את "אילן במה אברכך" של יידל ורדיגר, הסיטואציה הזו היא באמת מופרכת, אבל הנה, היא חיה וקיימת. הוא כלוא כאן, במרכז ירושלים, בתוך צריף עלוב עם כמה ענפים וזרדים המשמשים כתקרה, כבר מזמן הוא איבד את תחושת הזמן ואין לו מושג אם עבר מאז שנחטף עשרה חודשים או עשרים, אבל הלילה הוא ראה לפתע מבין החרכים את הירח, והוא היה מלא להדהים.
"היום שלושים יום שהם ארבעה שבועות ושני ימים לעומר. הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה". נקסט.
ירוחם הציץ למעלה, רק כדי להיות בטוח שבאמת צילתה מרובה מחמתה, לקח את המצה בידיים רועדות, והחל לאכול בהסיבה.
בחיים הוא לא חשב שהוא יקלע למצב שכזה, הרהר ירוחם לעצמו תוך שהוא מזמזם את "אילן במה אברכך" של יידל ורדיגר, הסיטואציה הזו היא באמת מופרכת, אבל הנה, היא חיה וקיימת. הוא כלוא כאן, במרכז ירושלים, בתוך צריף עלוב עם כמה ענפים וזרדים המשמשים כתקרה, כבר מזמן הוא איבד את תחושת הזמן ואין לו מושג אם עבר מאז שנחטף עשרה חודשים או עשרים, אבל הלילה הוא ראה לפתע מבין החרכים את הירח, והוא היה מלא להדהים.
הנושאים החמים