ברגע ששני גופותיהם הקטנות של האחים ביבס ואמם יזוהו במכון אבו כביר, לא יוכל להיות מקום לדיאלוג נוסף. ראש הממשלה יעמוד בפני העם, ושם תינתן הפקודה שתציל את כבודנו ותגיב על הזוועה בכוח ברזל. "כבוש".
השמיים בישראל יהפכו לשחורים, לא בגלל הלילה, אלא ממאות מטוסים, מדרום ועד צפון, מטוסים עמוסים בכל הטוב ששלח לנו הדוד מאמריקה. כל פיצוץ יהיה קריאת נקמה שתשטוף את הרחובות.
עמוד עשן, פודרה גולמית ואלימה, ייראה לקילומטרים ויפול על עזה, כשמאות טנקים יתפרצו לתוך העיר כאסון טבע, רועם ועוצמתי.
צעדי המגפיים של אלפי לוחמינו, צועדים גאים עם זעם בעיניהם, ירעידו את אדמת עזה. זה לא יהיה רק צעד של צבא – אלא צעד של זיכרון, גאווה, תקווה, תקומה ונקמה.
לכל לוחם, בכל קוקפיט ובכל טנק, תהיה תמונה אחת של שני התינוקות הג'ינג'ים שתזכיר להם את צדקת דרכנו.
אבל כולם צריכים לזכור משהו חשוב: את הביבסים לא חטף חמאס. את הביבסים חטפו אזרחים מלאי שנאה ורוע, אנשים חסרי אנושיות ומצפון, שרק חלום אחד מוביל אותם – השמדתנו. אנשים נטולי אנושיות חסרי כל ערך לחיי אדם, "בילתי מעורבים", אך את נקמתנו הם ירגישו בכל צעד שלנו עד סוף הימים.
(
: יואב אליאסי, הצל)
הנושאים החמים
