מידע שימושי יוזבד, לא נמאסת!!

[nc]

למקרה שמיה קינן קוראת כאן- אני מאד אהבתי את הסוף של יקוואל.
לא כולם אוהבים את הכל קיצ'י וורוד כשכל הטובים מקבלים צל"ש וכל הרעים נענשים. יש אפור ויקוואל הביא עליו את סופו בשיקול דעת מוטעה, גם אם כוונותיו היו טובות.

 

[תקוה]

נקודה אחרת שהציקה לי בספר
איך זה שיוסף משוכנע בצדקתו?

לי הציקה שאלה אחרת- לאורך כל הסדרה-
איך היא מצליחה להיכנס כ"כ טוב לראשו של התחמן הנכלולי הזה. לדמיין כ"כ טוב את הרוע והאכזריות שלו לפרטי פרטים.

 

[Tweenset]

למקרה שמיה קינן קוראת כאן- אני מאד אהבתי את הסוף של יקוואל.
לא כולם אוהבים את הכל קיצ'י וורוד כשכל הטובים מקבלים צל"ש וכל הרעים נענשים. יש אפור ויקוואל הביא עליו את סופו בשיקול דעת מוטעה, גם אם כוונותיו היו טובות.

מצטרפת לנאמר.


אם כי חייבת גם לציין שבד"כ בספרים עמוקים אין כל כך עלילה.
וכשיש עלילה זה בא על חשבון העומק לרוב..
יוצא מן הכלל הוא מהללאל.
ואנחנו מאד מאד מקווים שההצלחה תשתחזר בספר הבא!

 

[נהורא]

בדר"כ כשיוצא ספר/שיר מצליח במיוחד התוצר שבא אחריו סובל מביקורת, אנחנו רוצים להרגיש את אותה הרגשה שהייתה לנו כשקראנו/שמענו אותו. זה כנראה מה שקרה עם יוזבד, קשה לשחזר הצלחה בסדר גודל של מהללאל, עדין מבחינתי יוזבד אחד הספרים היפים שקראתי בשנים האחרונות, קראתי אותו שוב בשבת והתחברתי מאד.

לדעתי, על הרקע האנמי מעט של יוזבד אפשר להרגיש טוב יותר את התחושות והמחשבות של הדמויות האחרות.

 

[חסיד נלהב]

נקודה אחרת שהציקה לי בספר
איך זה שיוסף משוכנע בצדקתו?

אחח...
זה אחד הקטעים המאלפים בסדרה כולה... הקטע שיוסף עושה חשבון נפש מדוע ה' עשה לו ככה.
מי שהכיר קצת מושחתים אמיתיים נהנה מעומק ההבנה.

 

[כבשה שחורה]

אחח...
זה אחד הקטעים המאלפים בסדרה כולה... הקטע שיוסף עושה חשבון נפש מדוע ה' עשה לו ככה.
מי שהכיר קצת מושחתים אמיתיים נהנה מעומק ההבנה.

ומי שלא מכיר אותם שילך לקרוא את הטור של נתן גלנט על מוסא

 

[ביזנסטורי - אילה]

סתם עדכון:
את איסתרק קראתי 45 פעמים ואני מכירה אותו בעל פה מילה במילה.
את מהללאל קראתי 31 פעמים.
את יוזבד רק 16 פעמים. אבל זה בגלל שהוא הכי חדש והכי ארוך.

אני מעריצה מושבעת של הסידרה הזאת!
ומשלושת הספרים אני הכי אוהבת את המשפט של איסתרק:
(בשיחתו עם ידרת הי בשבי הקווארי תוך כדי משחק.)
"לא הייתי רוצה שכל אחד מן האזרחים שלי, לדוגמא, יציית רק לחוקים שהוא מבין."

שלושת הספרים מלאים במשפטים יפים מהסוג הזה,
אבל באיסתרק יש הכי הרבה!

 

[חינדלה]

סתם עדכון:
את איסתרק קראתי 45 פעמים ואני מכירה אותו בעל פה מילה במילה.
את מהללאל קראתי 31 פעמים.
את יוזבד רק 16 פעמים. אבל זה בגלל שהוא הכי חדש והכי ארוך.

אני מעריצה מושבעת של הסידרה הזאת!
ומשלושת הספרים אני הכי אוהבת את המשפט של איסתרק:
(בשיחתו עם ידרת הי בשבי הקווארי תוך כדי משחק.)
"לא הייתי רוצה שכל אחד מן האזרחים שלי, לדוגמא, יציית רק לחוקים שהוא מבין."

שלושת הספרים מלאים במשפטים יפים מהסוג הזה,
אבל באיסתרק יש הכי הרבה!

את סופרת?....

במהללאל מצאתי הכי הרבה פתגמים, משפטים חזקים..

 

[ביזנסטורי - אילה]

את סופרת?

אההמ... כן.

במהללאל מצאתי הכי הרבה פתגמים, משפטים חזקים.

במהללאל יש יותר מגוון של תחומי חברה,
חכמת החיים של הסופרת מתבטאת שם הרבה יותר בתחום הבינאישי.
באיסתרק רוב הרעיונות הם על משמעות החיים ועומקם.
פחות בכמות, אבל הרבה יותר נוגע...

 

[חסיד נלהב]

יש לי תוכנית ישנה לאסוף משפטים נבחרים מהסדרה, זה יהיה להיט...
לצערי אני לא מגיע לזה, אבל אם מישהו מוכן להרים את הכפפה אני מניח שיהיו הרבה מתנדבים להוסיף משפטים.

 

[בזוקה]

אם כבר מדברים על יוזבד אז יש לי שאלה מאוד פשוטה:
מדוע הפקידו פנרס וישי את הנסיך מיכאל אצל האביר מינרם? בשביל מה? למה? מדוע לא המשיכו בדרכם לאתיל? מדובר על נתון רב משמעות לכל התפתחות העלילה ופשוט לא הצלחתי להבין את ההיגיון שלו.

לגבי יקוואל, תחושתי האישית היא שזה היה סוג של פשרה מאזנת. אם גאלן מת וידרת מת וזה כל כך מתוק, אז מישהו מהטובים גם חייב למות. אבל עדיין בעיניי זו טעות מוחלטת. היה עליו להתעוור או להיפצע קשות (הוא הרי התעסק עם האבקה השחורה... אז לפי כללי הסדרה חייב להיות לו רע) או לשכוח את זהותו בעקבות פגיעת ראש... משהו כזה. אבל המוות הסופי שלו פשוט לא משתלב בעלילה. הדמות שלו הגיעה למקום אחר לחלוטין, כך שמוות הורס את כל מה שנבנה.
ניתן לחזור ולומר: "הבחירות שלו עיצבו את גורלו" כמו שקינן אוהבת לומר, אבל הבחירות של קינן לאורך העלילה, עיצבו את גורלה של דמות יקוואל למשהו אחר מאשר למות בסוף. ובואו לא נשכח כמה מהכמות והאנרגיה של העלילה מושקעת בדמותו של יקוואל.

 

[שרהלה]

"לא הייתי רוצה שכל אחד מן האזרחים שלי, לדוגמא, יציית רק לחוקים שהוא מבין."

חזקקקקק!!!

 

[חינדלה]

אם כבר מדברים על יוזבד אז יש לי שאלה מאוד פשוטה:
מדוע הפקידו פנרס וישי את הנסיך מיכאל אצל האביר מינרם? בשביל מה? למה? מדוע לא המשיכו בדרכם לאתיל? מדובר על נתון רב משמעות לכל התפתחות העלילה ופשוט לא הצלחתי להבין את ההיגיון שלו.

פשוט מאד, כי אז לא היה לנו ספר.
על זה בנוי רב העלילה

 

[בזוקה]

@חינדלה מה שכתבת מגביר את השאלה וכמובן לא עונה תשובה

 

[imagine]

ומשלושת הספרים אני הכי אוהבת את המשפט של איסתרק:
(בשיחתו עם ידרת הי בשבי הקווארי תוך כדי משחק.)
"לא הייתי רוצה שכל אחד מן האזרחים שלי, לדוגמא, יציית רק לחוקים שהוא מבין."

כוזר פינת קוצק?
פעם בא מישהו אל רבי מנחם-מענדל מקוצק והציג לפניו שורה של קושיות על דרכי הנהגתו
של הקב"ה. אמר הצדיק:
"וכי פלא הוא שאיננו מבינים את דרכי ה'? לא הייתי רוצה לעבוד
אלוקים שמעשיו מובנים בשכלו של ילוד אישה."

 

[תקוה]

מדוע הפקידו פנרס וישי את הנסיך מיכאל אצל האביר מינרם? בשביל מה? למה? מדוע לא המשיכו בדרכם לאתיל? מדובר על נתון רב משמעות לכל התפתחות העלילה ופשוט לא הצלחתי להבין את ההיגיון שלו.

נראה לי כתוב הם פחדו משליחיו של יוסף שמפטרלים בדרך,
לכן הוא גם היה מחופש כל הדרך מבבל .
ושמרו עליו שם עד היום שהוא היה צריך להגיע באמת לאתיל. בתוך ממלכתו של איסתרק שליחיו של יוסף לא פיטרלו, וכך היה להם קל לשנע את הנסיך מיכאל בלי לפחד.

 

[חוח]

בדר"כ כשיוצא ספר/שיר מצליח במיוחד התוצר שבא אחריו סובל מביקורת, אנחנו רוצים להרגיש את אותה הרגשה שהייתה לנו כשקראנו/שמענו אותו. זה כנראה מה שקרה עם יוזבד, קשה לשחזר הצלחה בסדר גודל של מהללאל, עדין מבחינתי יוזבד אחד הספרים היפים שקראתי בשנים האחרונות, קראתי אותו שוב בשבת והתחברתי מאד.

כל כך נכון!!!
נכון לכל חוויה מוצלחת שאנו חוזרים עליה שנית.

 

[בזוקה]

נראה לי כתוב הם פחדו משליחיו של יוסף שמפטרלים בדרך,
לכן הוא גם היה מחופש כל הדרך מבבל .
ושמרו עליו שם עד היום שהוא היה צריך להגיע באמת לאתיל. בתוך ממלכתו של איסתרק שליחיו של יוסף לא פיטרלו, וכך היה להם קל לשנע את הנסיך מיכאל בלי לפחד.

מעצים את השאלה! לאחר שהגיעו לכוזר האמיתית מה הפריע להם להמשיך לאתיל? למה לעצור אצל מינרם? בעצם לאחר כל הבלגן לקח אולה את מיכאל לאתיל. מדוע לא יכל אולה לבצע זאת קודם לכן?? ולמעשה, לא היה צורך באולה. גם פנרס וישי יכלו לעשות זאת בקלות.

 

[גלויה94]

הספר הכי מרוח שקראתי בחיי היה יוזבד. (לקח לקרוא אותו משהו כמו 4 חודשים!!!)
אני קוראת ומסיימת בשבוע בערך שלושה ספרים בשקיקה.
איסתרק היה מדהים. לא יכולתי לעצור מלקרוא. מהללאל היה יפה, ויוזבד מרוווווווח .
כולו קונספירציה אחת גדולה ומבולבלת.
מבחינתי הדמות המרכזית בספר היה שלוואן, והסיפור שלו הכי נגע ללב .
ולא כאב לי שיקוואל מת. תמיד יהיה הנער הטיפש וטוב הלב שיחטוף את המכה לחינם- בכל מקום.
אני חושבת שכדאי לה מהר לחזור לתוך הממלכות עצמם ולא להיתפס על כל מיני אנשים נספחים ועליהם לבנות את העלילה . (הספר העשירי בסדרה יהיה על קבצני כוזר. ברצינות)

 

[הפוך על הפוך]

גם לי הפריע בהתחלה כשקראתי על מותו של יקוואל,
אך אח"כ הבנתי את העומק והמסר שהסופרת שתלה בו - לדעתי,
הרעיון הוא להוכיח את עולם השקר או העולם האכזר שבו אנו חיים
ישנם אנשים שיעשו מעשים טובים ויתרמו רבות לאנושות אך העולם יזכור אותם באופן שלילי
ולהיפך, כמו יקוואל לדוגמא, שיצא בעיני אחיו ואנשיו כבוגד ללא שהאמת תצא לאור לעולם.
סופר או סופרת טובה לדעתי היא לא זאת שתפרוס תמונה יפה בסיום הספר שתחמם את ליבנו,
סופרת טובה תשאיר אותנו הקוראים מאחורי הקלעים עם צביטה בלב (כמו - כמה חבל שאיסתרק לעולם לא ידע על טובו וגדלותו של אחיו) ועם הרבה נקודות למחשבה.
אני למשל התהלכתי הרבה זמן עם המחשבה והארה הזאת
וזה הכי תפס אותי מכל הספר.
(לראיה, קראתי את הספר פעם אחת בלבד עם צאתו לאור
ומיד כשראיתי את הדיון בנושא צף לי בחדות כל הקטע הזה)