דיון יומני הקורונה - או - עדכוני כתיבה בעקבות הקורונה

[7שבע7]

מחשבה שעלתה לי לא מעט פעמים בחודשים האחרונים: האם בכתיבתנו כעת אנו מחויבים להתייחס לקורונה? האם יש טעם לכתיבת סיפורים המתעלמים מהשינויים שהביאה הקורונה לעולמנו ולחיינו?
[החלטתי להעלות את השאלה לדיון בעקבות ביקורת הספרות של @ליאורהA שנמצאת כאן, ששם הוזכרה העובדה שהסיפור עבר עדכונים מאז התפרסמו בעיתון בעקבות הקורונה]
מצד אחד - מתחשק לי לכתוב סיפורים פשוטים, לפי השגרה של פעם. למשל, כותבת סיפורים בהמשכים לילדים שלי: האם לספר שם שהילדים הולכים כרגיל לבית-הספר ולגן? או שאולי להכניס אזכורי מסכות ואלכוג'ל בדרך אל בית-הספר לאחר עוד סגר?
מצד שני - הקורונה נותנת לנו הרבה מרחב לכתיבה... כבר כמה וכמה סיפורים קצרים נכתבו לי בעקבותיה... אז למה שלא אכניס אותה גם לסיפורים הארוכים שאני כותבת? אבל מה יהיה עם הסיפורים שהתחלתי לכתוב לפני עידן הקורונה?...
(הפתרון שבינתיים מצאתי בשניים מספריי הוא לעשות פרק סיום עתידי שמתרחש בתקופת הקורונה, כשכל הסיפור עצמו מתרחש לפני. אחד מהספרים מיועד לילדים, וכיוון שהמרכז שלו הוא מעבר בזמן היה קל להשחיל את זה. הספר השני, למבוגרים, אמנם לא נועד להסתיים בקורונה - ובכל-זאת היא הוסיפה נופך מסוים לסיפור...)

אשמח לשמוע מה דעתכם, ואיך אתם נוהגים בכתיבתכם בחודשים האחרונים

 

[סיפור8]

בס"ד

בעיניי נראה שככל שספר פחות קשור לזמן ומאורע ספציפי ככה יותר אנשים יתחברו אליו, ולאורך יותר זמן.

כמו כל דבר, הקורונה היא זמנית. וכנראה (בעזרת ה'..) שעוד שנתיים לספר שנכתב בזמן הקורונה יהיה טעם לוואי והוא ירגיש מיושן. כמו ספר שמספר על מלחמת המפרץ או אפילו ספר שיש בו איזכורים על לוח וגיר... כך שאולי זה פחות מתאים לספר מודפס.

 

[דוכסוסטוס]

יש הבדל מורגש בין סיפור שנכתב תוך כדי תנועה למה שנכתב למפרע.
מה שנכתב בזמן אמת מתאפיין באמוציות ופרטים קטנים שיקדימו את מועד התפוגה של החומר.
במבט לאחור משתמשים רק בפרטים החשובים שנצרבו היטב בזיכרון והפכו למידע היסטורי.

החכמה היא לרקוד על כל החתונות ולזהות כבר עכשיו את עתיד התודעה של הקורונה.

גם בהנחה שהקורונה כאן עוד עשור - עדיין סיפור קורונה של היום יהיה עם תוקף קצר, כפי שסיפורי הגל הראשון לא רלוונטים היום.

 

[דניאל גופזר]

אני חושב שלוקח לדברים (לפחות אצלי) זמן לחלחל, קשה תוך כדי שהסיפור מתגלגל לתפוס את מלוא הפרספקטיבה והעוצמה שלו.
מה שכן, סיפור טוב ואמיתי עדיין נתפס אצלינו רק כזה שהקורונה לא נכנסה עדיין אליו, ומה שהיא מאוזכרת בו, מקבל ניחוח חדשותי קצת.

 

[7שבע7]

תודה על התגובות.
א. זו שאלה גדולה כמה זמן הקורונה תישאר פה.
ב. אני מרגישה שהעולם עתיד להיראות שונה ממה שהיה גם אחרי שהיא תלך (גם בהנחה שלא הגאולה היא זו שתסיים אותה).
ג. יש סיפורים שדורשים דווקא ציון זמן "היסטורי", ולכן צריך להחליט אם הם מתרחשים לפני או אחרי הקורונה...
זה מה שאני חושבת. מוזמנים להמשיך לדון...